מחשבות בעקבות צפייה בסרטה התיעודי של נירית אהרוני "בת זונה"

"בת זונה" סרטה של נירית אהרוני מתואר בקומוניקט של אנשי יחסי הציבור של yes באופן הבא:

"נירית אהרוני יוצאת למסע אפל, מטריד והופך קרביים, בעולמן של נשים שנפלו כנערות צעירות להרואין, לזנות ולחיי רחוב. רבות מהנשים הללו נכנסות להריונות לא מתוכננים, ילדיהן נלקחים מהן, והן אינן מצליחות להיחלץ ממעגל ההתמכרות שעל סף המוות. "בת זונה" הוא מעקב ארוך ואמיץ בן יותר משלוש שנים, שכולל סיטואציות מסמרות שיער אותן מתעדת נירית מבלי להסב מבט"

כשקראתי זאת, עוד לפני שצפיתי ולו בפריים אחד של הסרט השאלה העיקרית  שעלתה בדעתי הייתה "למה שמישהו ירצה לראות את הסרט הזה"?

ברור לי למה נירית רצתה לעשות את הסרט, כפי שאומר הקומוניקט וכפי שהיא גם מספרת בסרט, נירית היא בת של נערה שהייתה נרקומנית וזונה כשמסרה אותה לאימוץ, והמסע שלה הוא מעין התחקות אחר חייה של אמה. אבל האם יש משהו בסרט הזה שיכול להיות מדהים כל כך שיהיה שווה המלצה? האם יש משהו בסרט הזה שאינו ידוע מראש?

השאלה הזו ששאלתי את עצמי הייתה הסיבה העיקרית שהביאה אותי להתעקש לנסות לצפות בסרט עד סופו, גם כשהתחלתי והיו לי כל מיני הסחות דעת, שגרמו לצפייה שלי להיות לא רציפה, וגם כשאישית למרות שהסרט זכה בפרס הבימוי, מצאתי שקשה לי להתחבר לכל מיני צילומים שמטרתם אולי ליצור אווירה, אך הרגשתי שהם מבזבזים לי את זמן הצפייה. צילומים כמו אלו בהם נראתה הבמאית רוכבת על אופניה והמצלמה מטלטלת ומצלמת פיסות שמיים וצמרות עצים ובניינים, אני רוצה עלילה, לא אווירה.

לכל מי שסקרן אם מצאתי בסרט את אותה חוויה מדהימה שאתם יכולים לצאת ממנה מסרט באמת מדהים, אז התשובה היא שלא, ולכן אני לא יכולה לצאת בקריאה נרגשת לאנשים שייצפו בסרט, אבל הסרט ראוי לדיון משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא העובדה המדהימה ששמתי את לבי אליה רק באמצע הצפייה בסרט, והיא שלמרות שראיתי ברחובות מסוימים בתחנה המרכזית בתל אביב זונות שנראו כמו אלו שבסרט, חסרות שיניים ובלויות ומקומטות מהשימוש בסמים, לא ראיתי זונות כאלה באף סדרה שזכורה לי. הדבר בלט לי במיוחד על רקע "עצירה בשוליים" כתבה שכתבתי על העיסוק בזנות בכמה סדרות, ופתאום קלטתי שגם בסדרות בהן התייחסו לצדדים הבעייתיים של המקצוע, והראו בנות שסובלות ממחלות כתוצאה מהעיסוק הזה, לא הראו בנות שחיצוניותן אינה סקסית. נכון שאין למה לצפות מסדרות שהזונות משמשות בהן בעיקר כקישוט, דוגמת "משחקי הכס", אבל פתאום קלטתי שאפילו בסדרת מופת כמו "הסמויה" שהציגה את העולם של הרחוב והסמים והזנות, דמויות של זונות רחוב בלות לא היו בנמצא. אולי גם יוצרי הסדרות השונות חשבו ממש כמוני בתחילת הכתבה ש"מי כבר ירצה לראות את זה".

הסיבה השנייה שהביאה אותי לכתוב על הסרט הזה, היא שלמרות מה שאמרתי עד כה, ולמרות שהסרט מביא את סיפורן של הזונות שהן הכי סטריאוטיפ, הסרט מצליח להראות אותן מעבר לכל התיוגים כאנשים קודם כול, וזה בעיניי בעל ערך. כיוון שכשמסתכלים עליהן כבני אדם, רואים אנשים במצוקה שצריכים עזרה, ושלמערכת אין מושג איך להתמודד עם המצוקה הזאת, אולי כיוון שגם היא מעדיפה להסב את מבטה. הסיכויים לסוף אופטימי במקום כזה יכולים לייאש גם את האופטימיים שבאנשים ולמי יש כוחות.

ואז חשבתי שאולי זו גם הסיבה שהסרט בנוי כך שהוא לא מקל על הצופים את הכניסה אליו, כיוון שרק מי שיש לו את הסבלנות יוכל להעריך בסופו של דבר את העובדה שהוא מתבונן בסרט על אנשים שאנחנו רגילים להסב מהם את המבט ביום יום.

הסרט "בת זונה" ניתן לצפייה ב- yes VOD.