כמו בקומדיות גם בסדרות הדרמה הישראליות, ההתייחסות לחג הסוכות היא די נדירה. השנה אומנם הפציעה על המסך הסדרה "רק להיום", שבה הייתה התייחסות מעניינת לחג, אך מלבדה קשה להיזכר בסדרת דרמה  מהשנים האחרונות שבה יש התייחסות לחג הסוכות. אפשר להניח כי מיעוט הופעות החג בסדרות הדרמה לא קשור למחיר ההשקעה בכמה סדינים וסכך כתפאורה, אלא לכך שלא תמיד יש ליוצרים מה לומר בנושא. אם כי כמו בכל נושא אפשר להשתמש גם בחג הסוכות כדי להעביר מסרים שונים ואף הפוכים לפעמים.

בסדרה "מעורב ירושלמי" למשל, השתמשו בחג הסוכות כדי להדגיש את ההבדלים בין העולם החילוני לדתי כשנועה (אורלי פרל), חברתו החילונית של איציק (ירון מוטולה), משתמשת באתרוג שמצאה בביתם של בני משפחתו הדתיים כלימון לסלט. בעונה השלישית של "פלורנטין" הסוכה משמשת דווקא ככלי לקירוב לבבות בין קובי (סמי הורי), שחזר בשאלה, ואביו הדתי (אורי גבריאל), שבביקורו בביתו קונה, את לב תותי, זוגתו של קובי, ובעיקר את לב בתו הפעוטה חושן, על ידי בניית סוכה עבורן.

בסדרה "רק להיום" ששידור עונתה הראשונה הסתיים זה לא מכבר, סגירת ההוסטל חלה בחג הסוכות, ובסדרה נעשה שימוש אירוני כפול במשמעות החג. האחת היא שבסוכות המצווה היא לעבור מדירת הקבע (הבית) לדירת ארעי (הסוכה) ואילו על אנשי ההוסטל נגזר לעבור בסוכות מדירת הארעי שלהם (ההוסטל שאמור להכין אותם למעבר לביתם הפרטי) לביתם הקבוע, כאשר מראים לנו עד כמה הם מתקשים לבצע את המעבר הזה ולא מצליחים להיקלט בביתם. השימוש האירוני השני, המגיע לשיאו בסוף הפרק השישי, מתייחס למצוות הכנסת האורחים הנוהגת בחג הסוכות, כשאנו רואים איך בני משפחתו של שלומי, המשפחה היחידה שבה גם טרחו לבנות סוכה, מגרשים מסוכתם הן את שלומי, והן את מאיה העובדת הסוציאלית שלו. על רקע כתוביות הסיום של הפרק מיד לאחר שמאיה מוצאת מהסוכה בבושת פנים, מושמע השיר "שלומית בונה סוכה", כאילו כדי להדגיש את המרחק הקיים בין האידאלים של החג, שמאיה היא אולי היחידה שמתאמצת לקיים במשמעותם המקורית, לבין המציאות שבה אנשים משתמשים בסמלים אך מרוקנים אותם מתוכן.