סמוך על סול, עונה 5, פרק 3 – תאריך תפוגה

סול גודמן, סמוך על סול, Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television באדיבות yes

דיון בפרק "הבחור המתאים למשימה" (The Guy for This), הפרק השלישי בעונה החמישית של "סמוך על סול"

האנק: תן לי לשאול אותך משהו, האם ביאנקה זורקת דברים בדיוק ביום שפג תוקפם?
גומז: כמו מה?
האנק: כל דבר, מיונז, קטשופ, רוטב סויה. בדיוק כשהשעון מראה חצות מארי מושיטה לי שקית מלאה וכבדה, ודוחפת אותי אל פחי האשפה. אני מתכוון, אתה יודע, רוב הדברים עדיין טובים, מה הקטע?

אז האנק וגומז, חברי ה-DEA (הסוכנות האמריקנית למלחמה בסמים), הגיחו מ"שובר שורות" להופעת בכורה ב"סמוך על סול", והסמול טוק שלהם עדיין (או כבר אז היה) משעשע, לכאורה השיחה ביניהם נראית ברגע הראשון קצת לא קשורה למתרחש בפרק, אך כשחושבים על האבחנה של האנק לגבי תאריך התפוגה של הדברים אפשר למצוא שהיא מעוררת שאלות שמתכתבות גם עם מה שעובר על הדמויות בפרק.

האבחנה של האנק על כך שתאריך התפוגה לא משנה את טיב המוצר בין רגע מעוררת את השאלות איך קובעים תאריך תפוגה? מתי ברור שמנקודה זו ואילך הדברים יכולים רק להתקלקל, והאם ייתכן שלמרות שתאריך התפוגה כבר עבר, עדיין המוצרים נותרו טובים כשהיו? שאלות שהופכות לשאלות פילוסופיות מעניינות כשמחילים אותן על תהליכי שינוי של בני אדם. איך קובעים את נקודת האל חזור של השינוי של בני האדם? האם אפשר לשים את האצבע על הפעולה שמישהו עושה שמשם ברור שמצבו אבוד? ומישהו שכבר נמצא בתהליך של שינוי ושל התדרדרות, איך יודעים אם כרגע הוא עדיין טוב, או שהוא כבר חסר תקנה?

הדמות הראשונה שעולה לראש כשמתעסקים בשאלת ההתדרדרות היא דמותו של ג'ימי כמובן, שעכשיו קורא לעצמו "סול גודמן", והיה יפה לראות שהאנק קלט את הבדיחה שהובילה את ג'ימי לבחור בשם הזה, המצלול הדומה שלו לביטוי It's all good man, ביטוי שהוא בעצם ביטוי לשאיפה של ג'ימי לחיות מתוך האמונה שהכול טוב.

אבל לא הכול טוב, או שיותר נכון, סול גודמן של הפרק הזה עדיין מוסרי מספיק כדי לא לשמוח על כך שהוא יכול לעשות כסף, אם זה אומר לעשות זאת תוך כדי פגיעה בוטה בעקרונות עריכת הדין, ורואים שהדרישה של לאלו סלמנקה ממנו להדריך את קרייזי 8 למסור עדות ספציפית מציקה לו. אבל מכיוון שהוא גם יודע שהוא לא באמת יכול לסרב ל"בקשה" של לאלו, הוא מנסה בין היתר להתחמק גם על ידי העלאת המחיר שלו, ומבקש מחיר שנראה לו שירתיע את לאלו, אך לי הוא גרם לחשוב שהוא באמת מוכר את עצמו בזול באותו הרגע, כי 8000 דולר זה כסף קטן עבור סוחרי סמים, אבל לא עבור סול גודמן בתחילת דרכו, עבורו, כמו שהוא אומר לקים בערב במרפסת זה הכי הרבה כסף שסול עשה ביום אחד.

כאמור, רואים שאת סול גודמן של תחילת הדרך עדיין מטרידה הבקשה הפלילית של לאלו, ועוד יותר מכך מכיוון שהוא לא רוצה להיות אחראי לכך שקרייזי 8 יפגע כתוצאה מהמהלך שלו, נראה שהוא משקיט את המצפון שלו על ידי כך שהוא מחליט גם לייצג באמת את קרייזי 8, הופך אותו למודיע של ה-DEA, וגם טורח ליידע את לאלו במעשיו, כדי שהלה לא יראה בקרייזי 8 מלשין ויהרוג אותו.

העלילה הזו מעניינת, כי לכאורה היה נראה שכל תהליך ההתדרדרות של ג'ימי קיבל תוקף עם הפיכתו לסול גודמן, אך הרגע שבו לאלו "מתלבש" על סול גודמן ומכריח אותו לשרת אותו למורת רוחו של סול, קצת שומט את הקרקע תחת ההנחה הזו. כי ברור שלאלו דורש מסול לעשות דברים שהוא לא רוצה לעשות, ולא שלם אתם מבחינה מצפונית, וברור לסול שזה מסלול הרסני שהוא לא רוצה לעלות עליו, אך ממה שנאצ'ו ולאלו אומרים לו במהלך הפרק, ברור גם שהוא לא יכול לרדת מהמסלול הזה. "אתה תפנה זמן", אומר לו לאלו כשהוא מנסה להתחמק מקריאות עתידיות שלו בטענה שהוא נורא עסוק, ונאצ'ו מוסיף "זה לא משנה מה שאתה רוצה, כשאתה בפנים, אתה בפנים" , משפט שמתאר מן הסתם גם את מצבו שלו (למרות שאביו של נאצ'ו מקווה שהבן שלו עדיין לא הלך רחוק מדי בכיוון הלא נכון, ורוצה שהוא ייקח אחריות על חייו ויסגיר את עצמו למשטרה, אם כי מוכן להכיר באפשרות שסביר להניח שזה לא יקרה).

נאצ'ו וסול, Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television באדיבות yes
נאצ'ו וסול, Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television באדיבות yes

מסתבר שהסיבה שלאלו רואה בסול גודמן את האדם הנכון למשימה שהוא מטיל עליו אינה קשורה לכך שהוא החליף את שמו לסול גודמן, או לשירותים שהוא מציע ללקוחותיו כסול גודמן. הוא בחר בו בגלל התרמית שג'ים רקם בתחילת הסדרה עם התאומים גולשי הסקייטבורד, תרמית שנועדה לגרום למשפת קטלמן לבחור בו לעורך הדין שלהם, ושטעותם של אותם תאומים בביצוע התרמית סיבכה אותו עם הסבתא של טוקו סלמנקה. בגלל העובדה שהוא הצליח לצאת בחיים מאותה הסתבכות עם טוקו, לאלו סבור שיש לו כישורים שהופכים אותו לאדם הנכון למשימה הנוכחית עבורם, ואם זו הסיבה שלאלו בוחר עכשיו להשתמש בסול, זה הופך את אותו הרגע לרגע מכונן בהפיכתו של ג'ימי מ"סמוך על סול", לסול גודמן של "שובר שורות", וברור עכשיו למה הסדרה בחרה להתחיל באותה עלילה, אבל זה גם אומר שהדרך היחידה של ג'ימי לא להסתבך עכשיו הייתה אם הוא היה פורש לחלוטין מהעיסוק בעריכת הדין כמו שצ'אק דרש ממנו, בלי שום קשר לאיזה סוג של עורך דין הוא הפך להיות בפרקים האחרונים.

הפיכתו לסול גודמן משמעותית אמנם לכך שהיה להם צורך עכשווי בעורך דין, כיוון שההצעה שלו מהפרק הקודם של 50% הנחה הציתה סדרת מעשי ונדליזם בקרב כמה צעירים שגררה אירועים שהסתיימו בתפיסתו של קרייזי 8 על ידי המשטרה, אבל מכיוון שמסוף הפרק נראה שלאלו בונה עליו גם למקרים עתידיים, וסביר להניח שיהיו כאלה. נראה שגם אם הוא היה נשאר ג'ימי ומנסה להיות עורך דין מכובד שלא מעגל פינות, הם היו מגיעים אליו בגלל עברו.

העלילה הזו מעניינת גם בגלל שהעובדה שסול מסדר לקרייזי 8 תפקיד של מודיע של ה-DEA בניסיון להציל את חייו, היא גם זו שתביא על קרייזי 8 את מותו ב"שובר שורות". שכן הצורך שלו להסתיר את העובדה שהוא מלשין על מתחריו כדי לזכות ביתרון על פניהם כסוחר סמים, גרם לו להוביל את בן דודו ושותפו אמיליו אל וולט וג'סי כחשודים בהלשנה, מפגש שהוביל למותם של אמיליו ושלו.

אם ראינו הפרק ש"תאריך התפוגה" של ג'ימי כנראה עדיין לא הגיע והוא עוד לא לגמרי "מקולקל" מוסרית כעורך דין, כי שתילת עדות שקר אצל לקוח גורמת לו לרגשות אשמה וחרטה ולא מתאפיינת בשמחה של "הכול טוב" (כפי שאפשר לראות אצל סול גודמן כבר בפרק הראשון שבו הוא מופיע ב"שובר שורות", שם הוא בונה לבד את עדות השקר של הסוחר של וולט וג'סי שנתפס כדי להביא לשחרורו), אז בעלילה של קים הפרק אפשר לראות תהליך דומה לכיוון השני. קים עשתה מהפך בעונות האחרונות מעורכת דין שכל רצונה להיות מצליחה כמה שיותר, ולשרת לקוחות גדולים ועשירים, לעורכת דין שרוצה להקדיש את כל זמנה לתיקי פרו בונו, ומשאירה את מסה ורדה, הלקוח הגדול שלה, בעיקר לצורך מימון כל הפעילות ההתנדבותית שלה.

הפרק נבחנת מידת ההצלחה של קים במהפך התודעתי שהיא עשתה בעבודתה כעורכת דין, לא רק בכך שהיא נקראת באמצע יום שמוקדש לתיקי פרו בונו לביצוע משימת חירום עבור חברת מסה ורדה, אלא גם באופן שבו היא מבצעת את אותה משימה, בעימות בינה לבין בעל הבית שהחברה רוצה לקנות את שטח האדמה שעליו הוא גר ולפנות אותו מביתו. כשאותו בעל בית מטיח בה שהיא בטח אחת שנותנת צדקה פעם בחודש כדי להשקיט את רגשות האשמה שלה על כל הדברים הרעים שהיא עושה במהלך החודש, אני חושבת לעצמי שהוא מתאר את מי שהיא הייתה, ולא את מי שהיא היום, עורכת דין שמעדיפה להקדיש את רוב זמנה למעשי הצדקה. אבל כנראה שדווקא בגלל זה האמירה הזו שלו פוגעת בה ומצליחה להוציא ממנה את זו שהיא הייתה, את זו שלא מרגישה אשמה על מה שהיא עושה גם אם זה לא נראה לה צודק כי זה החוק, והיא יכולה להשתמש בו לצרכיה. ואז קים אומרת לו שיש חוקים בעולם, והוא חתם על חוזה שהוא צריך לכבד כמו שיתר השכנים שלו כבר כיבדו, ואם הוא לא יכבד אותו, אז גם הפיצוי שהחברה הציעה לו יפוג תוקפו, והם פשוט יפנו אותו בכוח.

היא מתחרטת מאוחר יותר וחוזרת אליו כדי להציע לו בתים חלופיים שנראה לה שעומדים בסטנדרטים שלו ובתקציב שלו, ואף משתפת אותו בסיפור אישי מילדותה שיגרום לו להבין שהיא אתו, גם אם היא לא באמת יכולה להבין איך הוא מרגיש. היא מספרת לו על ילדותה שבה אימא שלה הייתה מעבירה אותה מדירה שכורה אחת למשניה לפני שהיא תצטרך לשלם לבעל הבית, ושאף פעם לא היה לה בית משלה, סיפור שאני לא יודעת בזמן שהיא מספרת אותו אם הוא אמיתי או לא, כי היא דמות שדי שמרו על העבר שלה בערפל בסדרה. הסיפור שלה נשמע אמין ואף שופך אור על מערכת היחסים שלה ושל ג'ימי מחד, אך גם נשמע אינטרסנטי להפליא בסיטואציה ולכן מעורר ספקנות מהצד השני. גם ספקנותו של בעל הבית מתעוררת והוא אומר לה ש"היא תגיד כל דבר כדי להשיג את מה שהיא רוצה", מה שמיד גרם לי לחזור למשפט של לאלו לסול מתחילת הפרק, על כך שהוא "האיש עם הפה", זה שיודע להיחלץ מכל צרה באמצעות אמנות הדיבור, ותהיתי האם ג'ימי היה מצליח למצוא מסילות לליבו של האיש טוב ממנה.

בסוף הפרק קים וסול, זו שתגיד כל דבר כדי להשיג מה שהיא רוצה, וזה עם הפה, שחזרו מותשים מיום שלא הלך להם כל כך טוב, נפגשים במרפסת למפגש חסר מילים לחלוטין. היא מציעה לו סיגריה, הוא מציע לה בירה, הוא משחק עם בקבוק הבירה שבידו ב-אני אפיל את הבירה מהיד או לא אפיל אותה, והיא, שבמפגש שלהם במרפסת בתחילת הפרק נזהרה שלא להשאיר בקבוק בירה ריק במקום שהוא יכול ליפול ממנו לרחוב בטעות, לקחה הפעם את הבקבוק שבידה וזרקה אותו לעבר הרחוב, מוציאה את כל התסכול שלה מהיום. סול, שגם לו לא חסר תסכול שהוא צריך לפרוק, מטיח מיד בעקבותיה את הבקבוק שלו, והיא מיד מוציאה בקבוק חדש ומלא מהקופסה וזורקת אותו לרחוב, אפילו שהאנק היה מן הסתם מתמרמר שלמה לזרוק בירה טובה שהתוקף שלה לא פג, ושוב סול בעקבותיה, וכשהאורות בבתים מצדו השני של הרחוב מתחילים להידלק ואנשים מנסים לראות מאיפה מגיע הרעש, ושניהם נמלטים אל ביתם ומרגישים שותפים לגורל, כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה כמה שהם חמודים כשהם ביחד, ואיך אני לא רוצה שיפוג התוקף של הזוגיות שלהם.

הערות בקטנה

– סצנת הפתיחה עם הנמלים הייתה מקסימה (למרות שהתפלאתי בהמשך איך איש לא מנקה את המדרכה מהגלידה גם אחרי יותר מיום מרגע נפילתה).

– מייק שיושב בבר לאחר הריב עם נכדתו בפרק הקודם, אף הוא נמצא בתהליך שינוי בין טוב לרע ועדיין לא ברור לו באיזה נקודה בתהליך הזה הוא נמצא בדיוק, מה שכן ברור זה שכשהוא עוזב את הבר, חבורת הצעירים שנטפלת אליו וחושבת שבגלל שהוא קשיש הוא יהיה טרף קל, כואבת לגלות את העובדה שזה שהוא קשיש לא אומר שפג תוקפו, או נס ליחו, והוא מצליח לגבור על המנהיג שלהם די בקלות, ולהפחיד אותם מספיק כדי להפסיק את המרדף אחריו.

– נאצ'ו מקבל ביקור מאביו, שרוצה לדעת אם ההצעה שהוא קיבל עבור מכירת העסק שלו מקורה בשכנוע של נאצ'ו, זה מעניין כי האבא חושד בבנו בגלל שההצעה גבוהה ממחיר השוק, והוא מסרב למכור בגלל חשדותיו, לעומת זאת בעל הבית שיושב על הקרקע שמסה ורדה רוצה לקנות מקבל הצעת מכירה שהיא אינה אטרקטיבית בעיניו, דווקא מפני שהם מציעים לו את מחיר השוק פלוס סכום פיצוי שאי אפשר לומר עליו שהוא גבוה מדי.

– זה נראה לי קצת לא חכם מצידה של קים ללכת לבית של גבר עוין לבדה בלילה, ועוד להתגנב לשטח שלו, נכון שזה לא הסתיים בצורה כזו, אבל האיש נראה לי מהסוג שלא הייתי מתפלאת גם אם היה מוציא רובה כדי לירות בפולשים.

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.