להרוס אותך, עונה 1, פרק 11 – הספר והכריכה

להרוס אותך, פרק 11, BBC, HBO

דיון בפרק "תרצו לדעת מה המין" (Would You Like to Know the Sex). הפרק האחד עשר בסדרה "להרוס אותך"

מה מהמשפטים הבאים נכון יותר לדעתכם: "בורות היא אושר", או ש"ידע הוא כוח"? 

שם הפרק "תרצו לדעת מה המין?" מרפרר לשאלה הידועה שכל זוג נחשף אליה במהלך ההיריון לגבי מין העובר, אך עוסק בעצם בסוגיית הצורך והחשיבות של הידיעה לגבי הזהות וכוונות האחר במערכות יחסים שונות. לא חשוב היכן אתם נמצאים על הסקאלה של הבחירה בלדעת או לא לדעת, אחד הדברים שברור הוא שהידיעה יש בכוחה לשנות לחלוטין משמעות של סיטואציות לטוב ולרע. העלילה של כל אחת מהדמויות הראשיות הפרק כוללת עיסוק מזוויות שונות בשאלת הסתרת מידע וגילויו.

כזכור, קוואמי שכב בפרק השמיני עם נילופר מבלי שגילה לה מראש את עובדת היותו הומו, והגילוי על כך לאחר מעשה הביא את נילופר לגרש אותו מביתה. ארבלה הבהירה לקוואמי בפרק שאחרי עד כמה הסתרת הנטייה המינית לפני קיום יחסי מין נחשבת פוגענית, וקוואמי, שמצא לו לאחרונה בן זוג שמעוניין במערכת יחסים איתו ולא רק בסקס ומרגיש שהוא לא ראוי לאדם טוב כמו בן הזוג שלו, שומע לעצתו של השותף לדירה של ארבלה, שאם נראה לו שהוא צריך להיות טוב יותר, כדי להיות ראוי לבן זוגו, אז שיתחיל להפוך לאדם טוב יותר, ובוחר להיפגש שוב עם נילופר כדי להתנצל בפניה על כך שהוא הסתיר ממנה את זהותו המינית.

נילופר לא נוטה לגלות סלחנות כלפיו, ונראה כאילו היא כועסת לא רק על ההסתרה, אלא גם על העובדה שהוא הטריח אותה עכשיו להיפגש אתו במסעדה רק כדי להתנצל. כשהוא אומר לה שהוא מבין שטעה ולעולם לא יעשה זאת שנית, היא עונה שהיא לא יכולה להאמין לו כיוון שכתוקף מינית שעשה זאת פעם אחת, אין לדעת מה הוא מסוגל לעשות להבא. ושהוא לדעתה ראוי לעונש ולא למחילה ומבחינתה הוא כולו פסול. התגובה שלה גרמה לי לתהות אם היא לא חפצה בהתנצלות מלכתחילה, כי זו שלו גרמה לה לבטל את המנה שהיא הזמינה קודם לכן, ולעזוב במהירות את המסעדה, אז למה בדיוק היא ציפתה כשהיא הסכימה להגיע למפגש עמו.

הסיבה היחידה שיכולתי להעלות בדעתי לכך שהיא הגיעה למפגש בכלל, הייתה שהיא קיוותה לשמוע ממנו שהמפגש אתה שינה את נטיותיו ועכשיו הוא באמת מעוניין בה. מה שהביא אותי לתהות האם ייתכן שהיא הייתה מסכימה לשכב אתו גם מתוך ידיעה על נטיותיו אם היא הייתה חושבת שיש סיכוי שהוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי לשנות אותן, ולא מתוך מקום של חיפוש נחמת ביניים, כמו שהוא פירט במהלך ההתנצלות שלו? אין לי דרך לדעת את התשובה לכך כמובן, אולם בכל מקרה ברור שההסתרה במקרה שלו הייתה משמעותית, והיא הייתה מסרבת ליחסי מין אתו אם היא הייתה מודעת מראש לנטיותיו המיניות ולכוונותיו.

הסיפור של טרי, חברתה הטובה של ארבלה, כולל עיסוק כפול בשאלת ידיעה או הסתרה מראש. הראשון, בדומה לסיפורו של קוואמי, עוסק בעניין הסתרת או גילוי הזהות המינית. טרי מגלה כבר במהלך הדייט במסעדה שקאי, הבחור שאיתו היא נפגשה הוא טרנסג'נדר. קאי בטוח שהגילוי יגרום לה לברוח מהמפגש, אך היא נשארת, והטיעון שלה בזכות ההישארות אף הוא מעניין, היא טוענת שהידיעה שהוא טרנסג'נדר מחייבת אותה להישאר, כי אם היא תעזוב יחשבו שהיא טרנסופובית, והיא לא טרנסופובית. זה מעניין כי בעצם הטיעון שלה אומר שהידיעה שלה את זהותו המינית, דווקא מצמצמת את חופש הבחירה שלה בדייט הזה, ולא מרחיבה אותו.

הגילוי השני שצץ במהלך הדייט שלה עם קאי, הוא שהשלישייה שהיא הייתה שותפה לה פעם והייתה גאה בה כי היא כאילו היוותה הוכחה לכך שהיא בחורה חופשיה ופרועה ולא מתחסדת, לא התרחשה במקרה בשל העובדה שהיא הייתה כל כך מושכת עד ששני גברים זרים זה לזה לא יכלו לסרב לה, כפי שהיא האמינה בזמן ההתרחשות, אלא פרי תכנון מוקדם של שני הגברים, שחיכו להזדמנות המתאימה לראות מי תהיה האישה שתבלע את הפיתיון. הגילוי הזה הכאיב לה. כי הוא צבע את הזיכרון שלה בגוון שונה והפך אותה מאישה חזקה וחופשית לטרף. מה שמדגיש שגם אם יחסי המין נעשים בהסכמה ומתוך בחירה, הבחירה מתבצעת מתוך הנחה מסוימת לגבי כוונות הצד השני, וכשמתברר שהצד השני לא היה כן לגבי מעשיו וכוונותיו, מגיע גם הספק לגבי שאלת הבחירה. אף אחד לא רוצה להרגיש מרומה גם אם לא לקחו ממנו במרמה שום דבר שהוא לא היה מסכים לתת גם במקרה שהיה יודע את האמת.

הסיפור של ארבלה בפרק הוא המורכב ביותר בעיניי. ארבלה מתלהבת מספר של סופרת חדשה, ומעוניינת מאוד להיפגש איתה כי היא מרגישה שאותה סופרת היא מישהי שתוכל לעזור לה להתקדם עם הספר שהיא תקועה כבר כמעט שנה בכתיבת הטיוטה שלו. ההוצאה לאור שלה לא מוכנה לארגן פגישה בינה ובין הסופרת השייכת לאותה הוצאה, ופנייתה להוצאה בבקשה לארגן לה מפגש עם אותה סופרת אף מביאה לביטול החוזה שלה איתם, לאחר שהם מבינים שאין לה עדיין דבר להראות להם. אולם הפנייה האישית שלה אל אותה הסופרת במייל, נושאת פרי והסופרת מסכימה להיפגש אתה, ואז מסתבר שהסופרת היא בעצם סופר, ולא סתם אדם אלמוני מבחינתה של ארבלה, אלא זאיין, אותו בחור שההוצאה הכירה לה, כדי שיעזור לה בכתיבת הטיוטה, ושכשהם קיימו יחסי מין, לא השתמש בקונדום מבלי לקבל את הסכמתה לכך.

את הבחירה שלו לכפות עליה יחסי מין ללא קונדום, ולהסתיר את כוונותיו החוק האנגלי מכנה אונס, ובמקום שיש חוק אין שאלות. אבל ארבלה בחרה שלא להתלונן כנגדו במשטרה אלא רק לחשוף אותו לשיימינג ציבורי על מעשיו. והתוצאות של הבחירה הזו שלה מעוררות שאלות נוספות בנושא גילוי והסתרה.

ההוצאה לאור שבחרה להוציא את ספרו בזהות בדויה ולא לוותר עליו, עשתה זאת מסיבות ברורות, איש לא ירוץ לקנות ספר של סופר חדש המואשם באונס. אבל העובדה שהספר היה כל כך טוב בעיניה של ארבלה, מעלה לדיון שאלה מוסרית שמעסיקה לא מעט אנשים בימינו: האם צריך לפסול יצירות אומנות של אמנים שמעשיהם או דעותיהם פסולים מבחינה מוסרית, אפילו אם ביצירה עצמה אין פסול? האם החברה תרוויח או תפסיד מפסילה כזו?

ואם בוחרים לפסול, כמו נילופר, את האדם כולו ואת יצירתו, האם מעשה ההסתרה של זהות הסופר, שנעשה על ידי ההוצאה לאור במקרה הזה, לא בעצם אומר לנו שייתכן שבכך שנפסול יצירה של מישהו ששמו יצא לשמצה, לא רק שייתכן שנפסיד יצירת אומנות טובה, אלא גם ייתכן שנאמץ אל ליבנו יצירה של מישהו אחר שאנחנו לא יודעים עליו דבר, וייתכן שהוא הרבה יותר גרוע? הרי זה לא שאנחנו יכולים לחקור אחרי מעשיו ודעותיו של כל אחד מהאומנים שאת יצירותיו אנחנו צורכים.

מצד שני, הפרק מציג גם את הבעייתיות שהייתה יכולה להיווצר ממצג שווא כזה של הסופר כסופרת. ארבלה שכל כך חפצה במפגש עם הסופרת שולחת לה מסר מצולם שבו היא קוראת כביכול את הספר שלה בשירותים, סביר להניח שלו היא הייתה חושבת שהמדובר בסופר ולא בסופרת היא הייתה נזהרת יותר בלבושה ובאתר הצילומים של המסר הנשלח (למרות שיש שיגידו שגם בשליחת המסר הזה לסופרת יש משהו חסר גבולות ולא מכבד), העובדה שההוצאה לאור כאילו חוסכת לקוראים את ההתלבטות המוסרית שהייתה מתקיימת לו היה ידוע מי הסופר, חושפת בעצם את ציבור הקוראים לסכנות אחרות, כי לסופר יש כוח על קהל קוראים מתלהב, ומסרים מתלהבים שמגיעים לסופר שכוונותיו אינן טהורות בהחלט יכולים להיות מנוצלים לרעה.

אולם למזלה של ארבלה, כוונותיו של זאיין הפעם אינן רעות, והוא מרגיש מספיק רע עם מעשיו על מנת לרצות לפצות אותה על מה שהיה ביניהם קודם. הוא מגיע למפגש עם נכונות לספק לה את העזרה בכתיבה שהוא היה אמור להושיט לה בעבר, אם היא תהיה מוכנה לקבל אותה.

להבדיל מנילופר שאחרי ההתנצלות של קוואמי פוסלת אותו לחלוטין ולא מוכנה לקבל את ידידותו או התנצלותו, ארבלה מוכנה לתת לזאיין את ההזדמנות לעזור לה. ייתכן שמכיוון שהיא כבר קראה ואהבה את הספר שהוא כתב, היא הצליחה לראות בו יותר מאשר הצמצום שלו למעשה האונס שלו, ייתכן שמכיוון שהיא באמת הייתה צריכה את העזרה, היא החליטה שלא למנוע מעצמה את מה שיעזור לה וייתכן ששניהם ביחד, מה שברור הוא שהפעם היא מגיעה למפגש ביניהם עם הרבה יותר יכולת שמירה על הגבולות שלה. ואפילו שהיא מביאה אותו אליה הביתה, למקום הפשע, היא עושה זאת כשהיא מרוכזת כולה בצרכי העבודה שלה, ולא מעניין אותה כלל לרצות אותו.

אחרי שהיא מצליחה בעזרתו להתניע את כתיבת הטיוטה של ספרה, כשניתן לראות איך כאילו כל חלקי הפאזל בראשה מתחילים להסתדר במקום, היא שולחת אותו לביתו כשהיא מבקשת ממנו עוד טובה אחרונה, שיזרוק את שקיות הזבל בלכתו. יש הרבה סמליות בבקשה הזו שלה, הפעם היא זו שמשתמשת בו, היא זו שמפנה לו את הגב, בשעה שהוא עושה זאת, וכשהיא מודה לו על כך, היא קוראת לו דלה, השם הבדוי של הסופרת, ולא בשמו האמיתי, כאילו היא מוכנה להכיר ולהיעזר רק בחלקים ממנו, ולא רואה אותו כאדם שלם, אבל ההסכמה שלו להורדת הזבל, והשתיקה שלו כשהיא קוראת לו דלה מעידה על כך שהוא מודע לכך שהוא חייב לה את זה, ושהוא הביא את היחס הזה על עצמו.

כך עם התקרבות העונה הראשונה לסיומה, נראה כי כל אחד משלושת גיבורי הסדרה מתקרב בצעדי ענק אל המנוחה והנחלה. ארבלה מצליחה סוף סוף לכתוב את הטיוטה לספר שלה, טרי הסובלת מפחד קהל מצליחה לעבור סוף סוף אודישן, קוואמי מוצא בן זוג יציב שמעוניין במערכת יחסים רומנטית אמיתית איתו, אבל הדבר החשוב ביותר שקורה בפרק בדקות הסיום, הוא שנראה שארבלה מצליחה להיזכר סוף סוף בקורות ליל האונס שלה, ומה בדיוק היה שם, ולאן הסדרה תלך משם, את זה אני בהחלט רוצה לדעת.

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

להרוס אותך, עונה 1, פרק 8, קרדיט צילום: Natalie Seery/HBO

להרוס אותך, עונה 1, פרק 8 – וצדקנו במשפט

דיון בפרק "קו ספקטרום גבול" (Line Spectrum Border), הפרק השמיני בסדרה "להרוס אותך"

להרוס אותך, HBO

להרוס אותך, עונה 1, פרק 6 – כן לא שחור לבן

דיון בפרק "הברית" (The Alliance), הפרק השישי בסדרה "להרוס אותך"

רגינה, מקום בלב

מקום בלב, עונה 5 – המהפך של רג'ינה

איך הפכה רג'ינה סטאנדיש בליי מאחת הדמויות השנואות ביותר לאחת האהובות?

2 תגובות בנושא “להרוס אותך, עונה 1, פרק 11 – הספר והכריכה

  1. תודה רבה על הכתיבה על והניתוח של הפרק.
    אני חושב שעצם השימוש של זאין בשם עט נשי מצביע על היפוך מודע ביחסי הכוחות בין נשים לגברים. הרי נשים השתמשו בשמות עט גבריים לאורך ההיסטוריה כדי לקבל ״אישור״ לאיכות הספרותית שלהן מסביבה שברובה הייתה–ועדיין–גברית ולבנה, מהאחיות ברונטה ועד לג׳יי קיי רולינג. אני חושב שבמובן הזה הפרק הזה מדגים את הקשר בין ה-author, הכותב.ת, ל-authority, ואיך גבר יכול לכתוב ״כמו אישה״, ולהפך. זאין בעצמו, כשהוא מגיע לביתה של אראבלה, אומר משפט שנשמע כמו משהו שצופה בסדרה היה אומר: ״חשבתי שהספר שלך הוא על הסכמה״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.