הסדרה "אווניו 5" סיפקה לקראת סופה, כנראה מבלי להתכוון, אלגוריה מושלמת למתרחש בעולם עם מחלת הקורונה, אך גם ללא הקשר זה, הביקורת שלה על האופי האנושי נכונה מאז ומתמיד
"לא חינוכי", "משחית", אלו סופרלטיבים שהוענקו לא פעם ל"אח הגדול", בדרך כלל בשל התבטאות בעייתית או מעשה נלוז של אחד המשתתפים הפרובוקטיביים יותר, אך משימה אחת פשוטה ורגילה חושפת את המנגנון הבעייתי של התוכנית, ואת הדרך שבה התוכנית חותרת תחת תפיסות היסוד שלנו
איך יודעים אם מה שאנחנו רוצים בשביל חברינו הוא באמת בשבילם, ולא פרי השלכה של הרצונות שלנו עבור עצמנו, ואם זה כן פרי רצון כזה, האם זה בהכרח דבר רע? השוואה בין העונה השמינית של "איך פגשתי את אמא" והסרט "צעצוע של סיפור 4"