סמוך על סול, עונה 6, פרק 5 – לא פשוט לחכות

לאלו סלמנקה, סמוך על סול, עונה 6 פרק 5

דיון בפרק "שחור וכחול" (Black and Blue), הפרק החמישי בעונה השישית של "סמוך על סול"

"ומאוד לא פשוט לחכות" אומרת לאה גולדברג בשירה "למחרת" הידוע יותר בכינויו "הירוק היום ירוק מאוד", הפרק הנוכחי שבשמו נקשרים צבעים אחרים דווקא, ממחיש את הקושי שבהמתנה, ובמיוחד את הקושי בהמתנה לאסון שלא ברור כיצד ואיך יגיע.

למרות שאין בעולם דבר כזה ביטחון מושלם, ובכל מקום עלולים להתרחש אסונות שאיש לא ציפה להם, רוב הזמן לרוב בני האדם קיימת תחושת (או אשליית) ביטחון כללית של מוגנות, והם יוצאים מנקודת ההנחה ש"לי זה לא יקרה". קל לה לתחושת הביטחון הזו להיווצר אצל אנשים כשהם מתמודדים עם סכנות שהם מורגלים בהן באופן יומיומי, כמו התניידות בכבישים, כיוון שאז יש להם תחושת שליטה על התנהגותם, אולם תחושת הביטחון נוטה להתערער כשהם נאלצים להתמודד עם מצבים שאינם חלק מהיום יום שלהם ואינם בשליטתם כמו נניח אזעקות של התקפת טילים.

העולם שהסדרות "סמוך על סול" ו"שובר שורות" מתמקד בו הוא מקום שבו מי ש"שייך למשחק" כפי שמייק מכנה זאת, חייו רצופי סכנות והוא חייב תמיד להיות דרוך, או כמו שנאצ'ו הגדיר זאת לבדוק תמיד מאחורי גבו, בעוד שמי שמחוץ למשחק מתמודד בדרך כלל עם סכנות נורמטיביות יותר כמו כבישים ומחלות, ולכן מודע פחות לכל הסכנות העומדות בדרכו הקשורות לעולם הפשע, ומרגיש בטוח יותר רוב הזמן.

חוסר מודעות לסכנה יכול להוות חיסרון מפני שהוא מונע מהאדם את האפשרות להתכונן לסכנה, ולהגן על עצמו מפניה, אבל יכול להוות גם יתרון כי המודעות עלולה לפגוע בשלוות הנפש של האדם ולערער את תחושת הביטחון שלו בזמן ההמתנה, ואפילו להפוך אותו להרבה פחות כשיר להתמודדות עם האיום עצמו כשהוא יגיע.  

העיסוק בנושא ההמתנה המודעת לאסון קרב נרמז לנו כבר בסצנת הפתיחה המתארת את תהליך הייצור של מתנת הפרידה לוורנר זיגלר. וורנר זיגלר, כזכור, היה הארכיטקט הראשי של בניית המעבדה התת קרקעית של גאס פרינג', ולאחר שהוא הפר את תנאי ההעסקה של גאס, וחשף בשוגג דברים שלא היה אמור לחשוף על עבודתו בפני לאלו, מייק נשלח לרצוח אותו. השיר בגרמנית המושמע על רקע סצנת הפתיחה נקרא "בלילה השקט" (אפשר אולי גם "בדמי הליל") ומתאר ציפייה למשהו נורא שעומד לקרות, כל כך נורא עד שהירח לא ירצה לזרוח, והכוכבים יפסיקו לנצנץ.

האזכור של הכוכבים בשיר מזכיר כמובן את המשפט האחרון של וורנר על הכוכבים הרבים שנראים בשמי ניו מקסיקו שהוא הולך להתבונן בהם, משפט שהוא אומר אחרי שהוא מבין שנגזר עליו למות, ולפני שהוא מפנה את גבו למייק ואת מבטו לכוכבים ומייק יורה בראשו מאחור.

הידיעה שאין דבר שהוא יכול לעשות כדי להינצל ממוות מבלי שזה יפגע באהובים לו, הביאה את וורנר לקבל את מותו בשלוות נפש ולהתמקד בדבר האחרון שהוא רוצה ויכול לעשות לפני מותו. מסתבר שלא משנה מהו האיום המרחף מעל ראשו של האדם, הוא יכול למצוא שלווה בזמן ההמתנה להתממשות האיום אם הוא ימצא דרך להרגיש בשליטה על חייו גם כשזו רק אשליה, והדרך שוורנר מצא להרגיש בשליטה על חייו, הייתה להתמקד במה שהוא רואה בו יופי בחיים.

מעניין לציין שנאצ'ו שעמד לפני שני פרקים בפני סיטואציה דומה, בחר להגיב אחרת, כשהוא הבין שאין דבר שהוא יכול לעשות כדי להינצל ממוות מבלי שזה יפגע באביו, הוא בחר שלא להגיע למצב של המתנה למוות מירייה שהוא לא יודע בדיוק מתי ואיך תגיע, אלא להיות זה שקובע את אופן מותו ולירות בעצמו.

גאס מי שעומד מאחורי המוות של וורנר ונאצ'ו, מוצא עצמו הפרק מתמודד עם הקושי שלו בהמתנה לאיום על חייו, ועם תחושת אובדן השליטה כשהאיום במקרה שלו הוא חזרתו של לאלו, מי שגאס רצה לצרף לרשימת הגופות שהוא אחראי למותן ולא הצליח.

אפשר להביט בגאס ולראות כיצד הידיעה על כך שלאלו בחיים והוא לא יודע מה לאלו מתכנן עבורו משגעת אותו, הוא מצטייד באפוד מגן, מטמין נשק במכנסיו, מפעיל מערכת מעקב מסביב לביתו 24/7 ועם כל אמצעי המיגון הללו הוא מתקשה להתרכז בעבודתו, ולא מסוגל למצוא לעצמו מנוח. כל אמצעי המיגון הללו לא גורמים לו להרגיש תחושת ביטחון. גם כשהוא מתחיל לחשוד במהות התוכנית של לאלו, בעקבות אזכור הצ'יפס המתובל, שהזכיר לו כנראה את שילר מי שמימן את הקמת המעבדה, וגרם לו להיזכר שלאלו כבר התחיל לרחרח בזמנו אצל וורנר זיגלר לגביה, וכנראה שעכשיו הוא מחפש ראיות נוספת, זה לא הפחית את דאגתו, אלא להפך המחשבה שלאלו ימצא ראיות ואז הקרטל יתיר את דמו, הלחיצה אותו והביאה אותו לנהוג באופן קומפולסיבי בביתו שלו. המצב השתנה כשמייק אמר לו שזה משחק המתנה, ושלדעתו זה לא משנה היכן לאלו מסתובב כרגע ומה הוא עושה עכשיו, מפני שבסופו של דבר לא תהיה לו ברירה אלה להגיע לבית שלו.

גאס  כפי שאפשר לראות מהמשך הפרק, לא חושב כמו מייק שבסופו של דבר לאלו יגיע אליו הביתה, אבל הוא כן מבין מכך שיש מקום שאליו לאלו יהיה מוכרח להגיע כדי לקיים את העימות הסופי עמו ועל פי הבנתו של גאס בעקבות ההבנה שלו את התוכנית של לאלו, המקום הזה יהיה כנראה מעבדת הסמים התת קרקעית. לכן גאס בוחר לנסוע עם מייק למעבדה, שהייתה נטושה עד עכשיו, לא על מנת להתחבא בא כמו שמייק סובר בהתחלה, אלא על מנת להכין אותה לעימות הסופי בינו לבין לאלו, והוא עושה זאת בכך שהוא מטמין את אקדחו במחפר הנמצא בה.

לא בטוח שעימות בינו לבין לאלו במעמקי המעבדה אכן ייצא לפועל בעתיד, אבל ברור שהיה בפעולה הזו של גאס משהו שגרם לו לחוש שהוא שוב שולט במצב, ולהרגיע את פחדיו מפני העתיד.

 

דמות נוספת שחזרתו האפשרית של לאלו טורדת את מנוחתה היא קים וקסלר. אמצעי ההגנה שלה אומנם דלים משל גאס, אך מצד שני יש לה גם פחות סיבות מגאס לחשוש בשל לאלו.

בפעם הקודמת שבה היא חששה מנקמתו של לאלו, בסוף העונה הקודמת היא העדיפה להתכחש לפחד וסירבה לקחת חופש מהעבודה ולחרוג משגרת יומה. רק אחרי שסול אמר לה שהוא יודע בוודאות שהסכנה חלפה, היה אפשר לראות עליה עד כמה היא פחדה לפני כן ולא נתנה לפחד לנהל אותה.

הפעם כשמייק מגלה לה שלאלו עדיין בחיים, אפשר היה לחשוב מהעובדה שהיא מתקשה להירדם, מציצה מהבית החוצה כדי לוודא שאין שם אף אחד ומוסיפה כיסא לדלת הכניסה הנעולה כדי לחסום את הדרך לאורחים בלתי קרואים, שהיא כן מאפשרת לפחד לנהל אותה, אולם מהעובדה שכשסול מתעורר ושואל אותה מה היא עושה, היא מנסה לשדר לו עסקים כרגיל, ואומרת שהיא סתם החליטה לעבוד כי היא ממילא לא נרדמת רואים שהיא עדיין מעדיפה להתכחש לפחד במודע. סול לא ממש קונה את ההצגה שלה, אבל לא חושד שיש לה סיבות חדשות לפחד, הוא פשוט מניח שהאיום של לאלו עליה בעבר נותן בה עכשיו את אותותיו, כי מדבריו על כך שהוא קיווה שהוא היחיד שמרגיש כך, אפשר להבין שגם הוא לא השתחרר לחלוטין מהפחד מאותו האירוע.

מהעובדה שכל עוד לאלו נחשב מת בעיני קים היא לא באמת הרגישה את הפחד שסול מייחס לה עכשיו אפשר להבין אולי שמייק צדק בכך שטען שהיא קשוחה יותר מסול. האם זו הסיבה שהיא בוחרת שלא לעדכן את סול לגבי העובדה שלאלו בחיים, האם גם היא מאמינה שהיא יכולה להתמודד טוב יותר ממנו עם הידיעה הזו והיא לא רוצה להלחיץ אותו סתם?

זה בהחלט אפשרי שקים רוצה לחסוך מסול את הפחד והאשמה שהוא מן הסתם ירגיש כשיתברר לו שלאלו בחיים והם עדיין בסכנה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהיא רואה שכבר עכשיו, כשסול עדיין סבור שלאלו מת ומודה לאל על כך, הוא סובל מפחדים ומרגיש אשמה על כך שהוא הכניס את לאלו לחייהם. זה אפשרי גם שהיא חושבת שאין בידיעה הזאת שום דבר שיוכל לעזור לו להתגונן מפני הסכנה, אבל נראה לי גם שעצם חוסר הידיעה שלו מאפשרת לה לשמר טוב יותר את אשליית הביטחון שלה. קל לה יותר להתכחש לפחד כשאין אף אחד אחר שיזכיר לה אותו, היא לא רוצה שסול ידאיג אותה. ובעצם השיחה שלהם על מותו של לאלו, ותחושת הנורמליות שסול משרה כשהוא מציע לה קפה, היא כבר מרגישה מספיק בטוח כדי להחזיר את הכיסא מהדלת למקומו הרגיל.

אחרי השיחה הזו שהיא ניהלה עם סול נראה שבאופן כללי היא עדיין במתח אבל הוא פחות פוגע בתפקוד שלה, ומחשבותיה ממוקדות הרבה יותר במכה שהיא סול עומדים להנחית על הווארד, מאשר במכה שהיא מפחדת לספוג מלאלו.

 

אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק קים וסול עוד מתכננים כדי לזכות בכספי התביעה הייצוגית ולמה הם מבררים על המגשר בתיק, אבל ברור שהחלק בתוכנית שהם כבר הוציאו לפועל בהחלט עבד, קליף מיין כבר די בטוח שלהווארד המלין יש בעיית סמים.

הווארד מבין די מהר מי עומד מאחורי הניסיון להציג אותו כמכור לסמים, ולהרוס את שמו הטוב, ומנסה להסביר לקליף שלג'ימי יש אג'נדה לא ברורה נגדו ושהוא רודף אחריו. קליף לא כל כך קונה את התאוריה שלו, וזה מקרה שבו בבירור המודעות לסכנה לא ממש עוזרת להווארד להימלט ממנה, אולי אפילו להפך. אתם בטח מכירים את הביטוי שזה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, במקרה של הווארד אפשר לומר שזה שהוא יודע שרודפים אחריו, לא אומר שהוא לא יוצר את הרושם של פרנואיד, והרושם הזה רק מחזק אצל קליף את המחשבה שהווארד באמת סובל מהתמכרות כלשהי לסמים וצריך טיפול.

הווארד לא ממש מבין מדוע הוא מותקף ולמה עוד עליו לצפות ולהתכונן, ההאשמות של קליף נגדו  גורמות לו להרגיש שהוא מאבד שליטה, ובניסיון נואש להחזיר לעצמו את השליטה הוא מארגן קרב אגרוף בינו לבין סול, קרב פנים אל פנים שבו כל אחד יכול לראות מניין תנחת עליו המכה הבאה ולא קרב שבו לא רואים עם מי נלחמים.

הווארד אוהב שהדברים גלויים על השולחן, כך הוא גם מתמודד עם הקשישים שהוא מייצג בתביעה הייצוגית נגד סנדפייפר. לקשישים לא פשוט להמתין עד לקבלת הכספים המגיעים להם, זמנם קצוב מטבע הדברים ואין להם שנים רבות לחכות, לכן לכאורה עדיף להם לקבל את הסכם הפשרה שסנדפייפר הציעו להם מאשר לחכות לכך שסנדפייפר יאולצו לראות את האור ולתת להם את הסכום המקסימלי. אבל הווארד נפגש עם הקשישים שתסיסת המרד כבר מבעבעת בקרבם ובפגישה מצליח לשכנע אותם שיש סיבה ערכית לכך שחברת עורכי הדין לא ממהרת להתפשר, ככל שסכום הפיצוי יהיה גבוה יותר כך המסר לעולם שאסור לרמות קשישים יעבור ברור יותר. עכשיו הקשישים שהיו ממורמרים והתקשו לחכות כשהם חשבו שהם רק מחכים לפיצוי הכספי שלהם מוכנים לחכות יותר כי עכשיו יש גם משמעות ערכית להמתנה שלהם.

עם סול העימות פנים מול פנים של הווארד מצליח קצת פחות מאשר במפגש עם הקשישים, הוא אומנם מנצח את סול באגרוף אך מבין שהקרב האמיתי ביניהם לא הסתיים, והוא עדיין צריך לחשוש מפני מה שסול מתכנן לו. את החשש הזה הוא פותר באמצעות שכירת בלש פרטי שיעקוב אחריו.

כשסול שב לביתו פצוע, השיחה בינו לבין קים חושפת את המעשיות והפרקטיות של קים, כי בעוד סול חושב להסתיר את החבורה בעינו כי הוא מתבייש להיראות כך בעבודה, קים אומרת לו שעליו להתגאות בחבורה הזו ולהציע את עצמו בעזרתה כעו"ד שנלחם עבור לקוחותיו, סלוגן שסול בהחלט מתכוון לאמץ.  

קים חושפת גם את רגשות האשמה של סול כלפי הווארד, כשהוא תוהה בפניה מה גרם לו בכלל להסכים להתאגרף עם הווארד, כשהוא היה יכול לחזור על עקבותיו ולא לחטוף אף מכה, היא עונה לו שהוא עשה זאת כי הוא יודע מה עוד צפוי להווארד, וניתן להבין מדבריה שיש בו חלק שמרגיש שמן הראוי שתהיה להווארד גם את ההזדמנות להעניש אותו.

עוד אדם שסול מרגיש צורך לפצות הוא פרנצ'סקה שהוא שוכר את שירותיה הפרק. היא חוששת מלעבוד אצלו שוב, אחרי שהעסקתה בעבר הסתיימה במפתיע, ועוד במשרד שחסר את נוכחותה של קים שמספקת אווירת מכובדות למקומות בהם היא נמצאת, את החששות שלה מהלא נודע סול מרגיע בדרך הנפוצה ביותר, יותר כסף.

בסה"כ היה אפשר לקבל הצצה הפרק לרגשות האשמה של סול כלפי קים בגלל לאלו, כלפי הווארד בגלל התוכנית שלהם, וכלפי פרנצ'סקה בגלל העבר, ואני מודה שהיה לי מוזר שמכל הדברים שהוא חטא בהם בחייו ומרגיש צורך לכפר עליהם, הוא בוחר לציין שהתנהגותו הייתה נחשבת מוטעית דווקא על שמחתו על המוות של לאלו. כי לדבריו הנזירות היו חושבות שמגיע לו גיהינום על זה. אבל מצד שני קשה לי לקבוע אם האמירה הזו מעידה על כך שהוא מרגיש אשמה על כך שהוא שמח שמישהו אחר מת, או שהוא לא מרגיש אשמה על שמחתו אפילו אם היא לא מוסרית בעיני אחרים.

בניגוד לסול שראינו אותו לאורך הפרק מרגיש לא מעט אשמה ,לאלו לא סובל מרגשות כאלה. מסתבר שגאס די צדק בקשר לתוכנית של לאלו למצוא ראיות לקיום מעבדת הסמים שלו, והוא מרחיק עד גרמניה בחיפושיו אחר ראייה כזו. שם כשהוא מתחזה לתייר בשם בן, הוא פוגש במרגרטה זיגלר, אלמנתו של וורנר, ומנסה להוציא ממנה מידע שיקשר בין וורנר לגאס. כשהוא מבין שהיא לא יודעת הרבה, הוא מתגנב לביתה בבוקר לאחר שהיא עוזבת אותו לעבודתה כדי לחפש את אותה ראיית זהב שחסרה לו. המתח בסצנת הסיום של הפרק נובע מהעובדה שמרגרטה שחוזרת לביתה לקחת את הטלפון ששכחה לא מודעת לקרבה הרבה שלה לסכנה שהצופים כן מודעים לה. במקרה שלה העובדה שהיא נשארת לא מודעת לנוכחותו של לאלו בביתה היא כנראה זו שמצילה את חייה, כי לו היא הייתה רואה אותו, הוא מן הסתם היה מכריע אותה בלי שום בעיה ושום רגשות אשמה. מה היא בדיוק מבינה מהעובדה שהחלון בביתה היה פתוח, האם היא מניחה שהיא  סתם שכחה לסגור אותו, או שהיא חושדת שמישהו היה בביתה כשהיא לא הייתה שם כנראה שלעולם לא נדע, אבל מה שכן נותר לנו זה פשוט לחכות ולראות לאן תוביל את לאלו תווית הייצור שהוא מצא על אותה מתנת פרידה של עובדיו של וורנר שנראתה בסצנת הפתיחה של הפרק. 

לאלו, סמוך על סול, עונה 6, פרק 5
לאלו סלמנקה, קרדיט תמונה:: Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television

אולי יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *