ניתוח הפרק "האחרונים לבית סטארק" ( The Last of The Starks) , הפרק הרביעי בעונה השמינית של "משחקי הכס"
"כולם רוצים משהו, הם אף פעם לא ייוותרו"
(להקת זיט רמדי, "דגראסי")
בראן: אין לי יותר רצונות
טיריון: אני מקנא בך
בראן: אין מה לקנא, אני חי בעיקר בעבר.
(משחקי הכס, עונה 8, פרק 4)
כל אחד, אולי חוץ מבראן שטוען שאין לו יותר רצונות, רוצה משהו; גופי השידור השונים של הסדרה היו רוצים שפרקיה לא ידלפו לרשת לפני מועד שידורם, אנשי ההפקה של הסדרה היו רוצים שכוסות סטארבקס לא יישכחו על השולחן וייראו במהלך הפרק, והצופים עדיין רוצים שהפרקים האחרונים יענו על הציפיות שהם פיתחו במשך כל העונות הקודמות, או לפחות שהם לא יתאכזבו יותר מדי מהאופן שבו היוצרים יבחרו לסיים את היצירה.
בראן- אין לי רצונות אני חי בעיקר בעבר – מסמל את אותם הצופים שקראו את כל הספרים יודעים בדיוק מה היה בעבר בכל פרק, וכבר אין להם שום ציפיות לגבי מה שיהיה הסוף של הסדרה, זה ממילא לא זה.
סאנסה – שרוצה לראות את סרסיי מתה אבל חושבת שכבר לא תזכה לזה, מסמלת את הצופים שרוצים שהטובים ינצחו והרעים יבואו על עונשם אבל קשה להם להאמין שזה באמת מה שיקרה.
דבוס שטוען שהוא לא שואף להיות מאושר ושיש דברים שמשמעותיים לו יותר, מסמל את הצופים שחושבים שזה חוטא לרוח של "משחקי הכס" לסיים את היצירה בהפי אנד.
ובריאן שמבקשת מג'ימי שיישאר אתה ולא ילך מסמלת את אלה שחושבים ש"משחקי הכס" עדיין לא צריכה להסתיים, יש לה עוד מה לתת גם עם "יד אחת פחות".
אבל אם נעזוב הרצון של הצופים בחוץ ונתרכז בפרק נגלה שדובר בו לא מעט על מה שהדמויות רוצות (או לא רוצות), עכשיו, אחרי שניצחו את מלך הלילה וקץ האנושות נדחה. מסתבר שכשיש עתיד, מתעורר גם הרצון, ורצונות שנדחקו הצידה בזמן מלחמת האין ברירה, עלו וצפו על פני השטח. הרצון באהבה, באושר, בבניית בית, בכבוד, בנקמה, בהשגת כוח ושלטון ובבניית עולם טוב יותר, כולם רצונות שדובר בהם הפרק, כשאחת השאלות שהכי עניינה אותי במהלך הפרק הייתה: עד כמה הרצון שלך להשיג את המטרה משפיע על העולם ועל השגת המטרות?
טיריון: חשוב על 20 השנה האחרונות, המלחמה, הרצח, הייסורים, הכול בגלל שרוברט באראתיאון אהב מישהי שלא החזירה לו אהבה.
להבדיל מהמעוניינים בנקמה או בכוח ובשלטון, שהרצון שלהם בלבד יכול להספיק כדי להשיג את המטרה, הרי שאהבה תלויה בהדדיות, אפשר לאהוב באופן חד צדדי כמה שרוצים, אך לא זוכים למימוש האהבה עד שהצד השני לא משיב על הרגש ברגש משלו.
רוברט באראתיאון אינו היחידי שסבל מאהבה חד צדדית, חוץ מסאם טארליי שמצפה לתינוק שיוולד לו ונראה מאושר הפרק, זכינו הפרק לצפות בים של זוגות שהצליחו באופן זה או אחר לשבור האחד לשני את הלב.
דאינריז מתחילה את הפרק כשהיא מתאבלת על ג'ורה שהיה נאמן לה, ואהב אותה בכל ליבו אך היא לא הצליחה להשיב לו אהבה רומנטית כמו שהוא רצה. ת'ורמונד שערג לבריאן תקופה ארוכה, מרגיש שג'ימי גנב לו אותה מתחת לאפו ושבר את לבו. גנדרי זוכה בתואר לורד מדאינריז ומיד מצהיר על אהבתו בפני אריה, ואומר לה שהיא הדבר המשמעותי היחידי בחייו, ושדבר מכל מה שהוא קיבל לא יהיה שווה לו בלעדיה, אך היא אינה מעוניינת להישאר לצדו. לא ברור אם העובדה שזה עתה הפך ללורד היא זו שמרחיקה אותו ממנה במקום שתקרב כמו שהוא חשב, כי היא לא מעוניינת להיות ליידי, או שהטענה שלה על כך שהיא לא מעוניינת להיות ליידי היא רק תירוץ, והוא מעולם לא היה חלק מהתכניות העתידיות שלה. עובדה היא שכשהיא עוזבת את הצפון בדרכה למעלה מלך היא אומרת שהיא עושה זאת שלא על מנת לחזור, הרצון המוביל שלה הוא בנקמה.
מי שהיחסים שנרקמו ביניהם הגיעו לשיאם בתחום הרומנטי הפרק היו כמובן בריאן וג'ימי, מערכת יחסים שחיכתה שנים להתממש, וכשהיא סוף סוף התממשה, ג'ימי, שבעצם השלים כבר את המטרה המוצהרת לשמה הוא הגיע לצפון, העדיף להישאר לצידה של בריאן על פני חזרה למעלה מלך. למרות שהוא טען שהוא שנא את הצפון מרגע שהגיע לשם, ושהוא לא מעוניין שהצפון יתחבב עליו, ולמרות שיצאו משלחות להילחם בצבאה של סרסיי, שהוא היה יכול להצטרף אליהם, הוא העדיף להישאר בצפון כי בריאן שם, וזה מספיק כדי להעניק לו תחושת חום ובית. אם כי כאשר מסתבר שהצבא של דאינריז מפסיד בקרב לסרסיי, והמצב ב"מעלה מלך" בכי רע, הוא מחליט לחזור.
למה הוא מחליט לחזור למרות שבריאן מצהירה על רצונה שיישאר איתה? קשה להאמין שזו הדאגה לאחותו ששולחת אותו חזרה, הן מכיוון שידוע לו שהיא שלחה אחריו מתנקש והיא רוצה במותו, אז למה לו לרצות בחייה, והן מכיוון שבשעה שהצבא והדרקונים יצאו להילחם בה, סיכוייה לשרוד לא נחשבו טובים, והוא לא חשב אז כשהיו לו הרבה יותר סיבות לדאוג לה, לבוא לעזרתה. הרבה יותר הגיוני לחשוב שהעזיבה שלו נובעת מתוך רצון לכפר על כל הנזקים שהוא עשה בשמה של סרסיי ולמענה בעבר, עכשיו כשהוא מבין שעוד חפים מפשע עומדים להיהרג. ג'ימי מרגיש אחריות, הוא לא יכול לברוח מהמערכה ולהשאיר את אלה שבאים לתקן את העולם הנורא, שעזר ליצור, להילחם לבדם. "מעולם לא ברחתי משדה הקרב", הוא אומר לבריאן, ומצפה שתבין את רגש הכבוד שמוביל אותו ושתמיד הוביל גם אותה. אולם בריאן, שלא מודעת לכל ההיקף הנוראי של מערכת היחסים בינו לבין אחותו, מבינה משום מה שרגש הכבוד שלו מניע אותו להציל את סרסיי דווקא, ורוצה לספק לו את האישור הסופי שהיא חושבת שנחוץ לו כדי להיפרד סופית מאחותו, שהוא אדם טוב יותר מסרסיי, וטוב באופן כללי, אולם התשובה שלה לא משיגה את מטרתה, ומתשובתו ניתן להבין שהאישור שלה לא יכול להספיק לו כדי להרגיש אדם טוב, כיוון שהיא אינה יודעת עד כמה נוראי באמת הוא היה.
כשהוא חושף בפני בריאן עד כמה היא לא מכירה אותו ואת מעשיו הרעים בעבר, ועד כמה הרס הוא הותיר אחריו בשמה של סרסיי, ועוזב אותה לבכות על הגילוי או על עזיבתו או על שניהם כאחד, אני תוהה עד כמה הטענה שלו על כך שהוא נוראי בדיוק כמו סרסיי מעידה עליו לחיוב או לשלילה. כי מצד אחד, יש באמירה הזו מודעות לכך שהוא עשה דברים נוראיים, ושהוא לא יכול להפיל את כל האשמה למעשיו על סרסיי וזה חיובי כי זה מעיד על מידת האחריות שלו. בנוסף לכך, יש גם אמת בכך שלמרות שבריאן היא זו שגרמה לו לרצות להיות טוב יותר, היא לא יכולה להיות זו שתספק לו את התחושה שהוא אכן השיג את מטרתו וראוי לה ולאהבתה, עד שלא יסגור את החשבון הפתוח בינו ובין סרסיי, ולכן כל עוד הוא לא ייצור תיקון במציאות למה שקלקל עם סרסיי, הוא אשם בדיוק כמוה. מצד שני, אם הוא באמת חושב עכשיו, אחרי שהוא נתן לבריאן להיקשר אליו, ללכת ולעזור לסרסיי (מה שלא נראה בכלל הגיוני), אז הוא באמת נוראי כמו סרסיי.
כאשר ג'ימי סיפר על כל הדברים הנוראיים שהוא עשה עבור סרסיי כדי להיות איתה כשהוא אהב אותה, לא יכולתי שלא לתהות גם מה זה אומר על אהבתו לבריאן, אם הוא אפילו לא מוכן עכשיו לעשות את הדבר היחידי שבריאן מבקשת ממנו ולהישאר אתה. אבל אולי דווקא העובדה שהוא לא אוהב את בריאן בצורה עיוורת, ולא מוכן לעשות את כל מה שהיא מבקשת ממנו כשהדבר נוגד את ערכי הכבוד שלו, היא העדות להתפתחות שלו כדמות ולכך שהוא למד לאהוב בצורה בריאה יותר.
אם הבקשה של בריאן מג'ימי להישאר איתה, היא בקשה לגיטימית, בתוך מערכת זוגית שרוצה להמשיך להתקיים, הרי שהבקשה של דאיניריז מג'ון שיסתיר מבני משפחתו את העובדה שהוא היורש החוקי של כס הברזל, אם הוא רוצה שהקשר שלהם יישמר כפי שהוא, היא כבר הרבה יותר בעייתית.
הבקשה הזו של דאינריז מג'ון הזכירה לי את הטענה של סאנסה לפני שני פרקים שהיא חוששת שג'ון כרע ברך בפני דאיניריז כי היא הפעילה עליו מניפולציות בשם האהבה. דאיניריז אז הגנה על עצמה בטענה שג'ון השפיע עליה בקשר הרבה יותר ממה שהיא עליו, ולה יש הרבה יותר מה להפסיד מהחבירה אליהם, מאשר להיפך, והיא צדקה באותה נקודת זמן, אולם הפרק היה ברור שהיא אכן מנסה להפעיל מניפולציות על ג'ון בשם האהבה והמניפולציה הזו לא עבדה לה. גם ג'ון, כמו ג'ימי, בחר בערכי הכבוד, על פני ערכי האהבה הפעם. המניפולציה שכן עבדה עבורה מאוחר יותר היא המניפולציה שפנתה לכבוד שלו, שיקיים את הבטחתו לסייע לה במלחמתה בסרסיי, ולא יידחה את המערכה עד שהצבא שלהם יתאושש כמו שסאנסה רצתה, דרישה שנראה שהוא נענה לה גם קצת מתוך רגשות אשם, ורצון להוכיח לה שהוא נתין נאמן, ולא מתוך שיקול צבאי אסטרטגי אמיתי.
סאנסה בחכמתה ביקשה להמתין עד שאנשי הצבא יתאוששו, לפני שכולם יישלחו להילחם בחזית של "מעלה מלך" עם סרסיי וצבאה, אך דאיניריז לא הייתה מוכנה לשמוע על אף עיכוב יותר. את הבקשה של סאנסה לזמן התאוששות היא פירשה כניסיון התחמקות מתשלום החוב, וטענה שהיא חוששת שהצבא של סרסיי יתחזק יותר לו היא תתעכב עוד בצפון. מכיוון שקשה להבין את ההיגיון של דאינריז בנושא הזה, שהרי גם אם צבא יריביה יתחזק בינתיים, זהו גם זמן התחזקות צבאית עבורה ועבור הדרקון הפצוע שלה, ולא יציאה לקרב מיד אחרי שהיא נחלשה משמעותית, הגיוני יותר להניח שהחשש הגדול שלה הוא לא מהתחזקות של סרסיי אלא מהיחלשות של מעמדה בצפון, שכבר עכשיו, רגע אחרי שסייעה לו במלחמה, ואיבדה אנשים רבים מצבאה, הוא מעורער. אם היא תיתן לעצמה זמן התאוששות בצפון יהיה נוח לאנשי הצפון לא לזכור לה את חסד העזרה שהיא הושיטה להם, וזמן להשתכנע בכך שמי שצריך למלוך הוא ג'ון ולא היא. הספיקו לה חגיגות של ערב אחד כדי להבין שמסע אחד שלו על הדרקון שלה הפך אותו להרבה יותר מלך בעיניהם מאשר כל הסיוע שהיא הגישה לצפון והידיעה שהדרקונים הם שלה. היא לא רוצה לראות את התחושה הזו של ההמון הממליך את ג'ון בטבעיות מתחזקת. הרצון שלה לצאת מיד לקרב, מהדהד קצת העובדה שגם במהלך המלחמה במלך הלילה לא הייתה לה הסבלנות לעמוד בתוכנית שהם שרטטו מראש ולחכות עם הדרקונים להגעתו של מלך הלילה, היא העדיפה לצאת ולהילחם בצבא המתים שלו שהגיע לפניו. קשה לה לחכות והעובדה שהיא יוצאת גם הפעם לקרב כשהצבא שלה והדרקון שלה לא התאוששו לחלוטין מהמלחמה, ייתכן והיא זו שהופכת אותה ואת הדרקון הפצוע שלה לטרף קל יחסית למה שהיה אמור להיות טיול בפארק עבורה.
מי היו אבות אבותיכם? אלה שהפכו את המשפחה שלכם לעשירה? הבחורים המגונדרים שלבשו משי? לא, הם היו רוצחים מזוינים. כך התחילו כל בתי האצולה, לא כן? עם ממזר קשוח שהיה טוב בהריגת אנשים. תהרוג כמה אנשים יהפכו אותך ללורד, תהרוג אלף יהפכו אותך למלך.
(ברון לטיריון וג'ימי)
על שלושה טוענים לכתר דיבר הפרק, סרסיי שכבר יושבת על כס הברזל, דאיניריז שרוצה לזכות בו, וג'ון שהוא בעצם היורש החוקי של הכיסא מבחינת מוצאו. מה שמבדיל בין שלושתם הוא המידה בה הרצון שלהם לשלוט משתנה.
הרצון של סרסיי בכוח ובשליטה הוא אבסולוטי, שום דבר אחר לא מעניין אותה, ואין בהחלט דבר שעומד בפני רצונה, כל עוד היא נמצאת על כס המלכות לא איכפת לה מי ימות ומי יחיה, ולא איכפת לה אם נתיניה יאהבו אותה או ישנאוה. היא רוצה לשלוט, כי היא רוצה בכוח השלטון, לא כי היא רוצה להשתמש בכוח הזה כדי להשיג מטרה נעלה כלשהי. הכוח הוא המטרה הסופית הנכספת, והיא מוכנה לרמות, לתמרן ולהרוג כל מי שיעמוד בדרכה.
דאיניריז לעומתה, רוצה למשול כדי לבנות עולם טוב יותר וצודק יותר, או כך לפחות היא התחילה. הרצון הזה שלה, הוא זה שהופך אותה בעיני עוזריה ואוהביה לטוענת ראויה לכתר, הם מאמינים שהיא תמלוך בהגינות, כי הלב שלה במקום הנכון. אבל שתי בעיות מתעוררות, הרצון של דאיניריז להיות אהובה על ידי נתיניה, גורם לה לפעול באופן נמהר כשהיא מרגישה שהיא לא זוכה לאמון העם, והרצון שלה להפוך את העולם למקום טוב יותר, גורם לה כשהיא נתקלת בקשיים בדרך להשגת השלטון להאמין שיש לה זכות לנקוט אמצעים פחות מוסריים לשם המטרה הגדולה מבלי לשים לב שייתכן שהיא מאבדת את הדרך ועימה את כל הצידוק שלה לשלטון.
סרסיי מודעת לרצון של דאינריז להיות הצבא "הכי מוסרי" בעולם, ומשחקת על זה. היא בכוונה תחילה מסדרת את המערכה כך שכדי להגיע אליה, ולהכריח אותה לרדת מכיסאה, דאיניריז תצטרך לטבוח בתושבי הבירה החפים מפשע. הטקטיקה של סרסיי בקרב הזה היא מאוד פשוטה, לגרום לדאינריז לאבד קודם כול את העליונות המוסרית שלה, ברור לה שכך היא לא רק תצליח להתמודד טוב יותר בקרב מול דאיניריז, אלא שהיא תצליח יותר גם במערכה הפוליטית מולה, והיא שובה את מיסאנדיי ומוציאה אותה להורג, כדי לעורר את זעמה של דאיניריז ולהוציא אותה משלוותה כדי לגרום לה לתקוף באופן חסר אבחנה.
על פי סוף הפרק, נראה כי דאיניריז משחקת לידיה של סרסיי, הן מפני שהיא באמת רוצה למהר ולקחת את השלטון ממנה, גם במחיר של חייהם של חפים מפשע, והן מפני שההוצאה להורג של מיסאנדיי פועלת את פעולתה על דאינריז, ומעוררת את זעמה. אולם נראה כי גם קודם, הייתה שם בעיה, כיוון שבשעה שהיא נשמעה לעצתם של יועציה לנהל משא ומתן עם סרסיי ולא למהר לתקוף, היא לא עשתה זאת כדי באמת להימנע מהרג חפים מפשע, אלא כדי לזכות בקרדיט על כך שהיא לא ממהרת להרוג חפים מפשע. היא מעוניינת ברווח הפוליטי יותר מאשר בדבר עצמו.
האם יש סיכוי שלמרות שמיסאנדיי הוצאה להורג ברוב עם דאיניריז לא תעשה עכשיו משהו שהיא תתחרט עליו בהמשך? נראה שסיכוי כזה טמון בהגעתו של ג'ימי, שעדיין עושה את דרכו למעלה מלך ברכיבה על סוסים. טיריון חושב שג'ון יכול להשפיע עליה לטובה ולאזן אותה, ואריז חושב שבזמן קרב היא משפיעה עליו יותר (מה שנכון על פי הפרק הקודם). היא עצמה אמרה שג'ון משפיע עליה יותר ממה שהיא עליו, אבל זה היה נכון לזמן שלפני הגילוי על כך שייתכן שהוא טוען לכתר מוצדק ממנה.
המעניין בג'ון הוא כמובן שלמרות שבניגוד לסרסיי ולדאיניריז, הוא טוען שהוא לא רוצה בכתר, הרי שאיש לא חושב שהרצון שלו משנה משהו. עוד יותר מכך, ואריז מאמין שדווקא העובדה שהוא אינו מעוניין בכתר היא זו שהופכת אותו למועמד הכי ראוי, כאילו הרצון בכתר הוא זה שגורם לאנשים לאבד את הצפון, ורק אדם שהרצון בשלטון אינו מעוור את עיניו יכול להיות שליט טוב.
אז מי מהשלושה הללו יזכה בסופו של דבר לשבת על כס המלוכה? זו שרצתה הכי הרבה והרגה הכי הרבה למען כך, זו שרצתה לתקן את העולם אבל איבדה בדרך קצת את הדרך, זה שבכלל לא רוצה, או שמא צירוף אחר כלשהו? מה שבטוח הוא שזה לא משנה מה שאנחנו רוצים שיקרה, מי שיזכה לשבת על כס הברזל בסוף הסדרה יהיה מי שהיוצרים רצו.
"משחקי הכס" משודרת בימי שני ב-4:00 במקביל לשידור בארה"ב ב-HOT, yes וסלקום TV
אולי יעניין אותך
הכול נשאר במשפחה
בין אם אנו בישראל או בצפון אירלנד, משפחה היא משפחה, מעל הכול, ואפילו המוות לא יפריד
משחקי הכס, עונה 8, פרק 3 – ליל חנייה
ניתוח הפרק "הלילה הארוך" (The Long Night), הפרק השלישי בעונה השמינית של "משחקי הכס"
משחקי הכס, עונה 8, פרק 2 – על תזמון ואמון
ניתוח הפרק "אבירה של שבע הממלכות" (A Knight of the Seven Kingdoms), הפרק השני בעונה השמינית
ביקורת מעמיקה, מקיפה ומעניינת
מהטובות שקראתי לפרק של משחקי הכס, מצפה לביקורות ל2 הפרקים הנותרים!