דיון בעונה הרביעית של "לא בטוחה" בכלל ובפרק האחרון לעונה בפרט
מולי: שוטר, מולי קרטר, אני עורכת דין. שאלה לי אליך, יש סיבה לכך שאתה פונה אלינו ולא אליהם?
קלי: סיבה שחורה אולי?
שוטר: בסדר, לא אני, לא היום, לכו כולכם הביתה.
הציטוט לעיל, לקוח מאחת הסצנות בפרק האחרון של העונה הרביעית, ובה נהג אוטובוס קורא לשוטרים מזדמנים "לטפל" באיסה ובחבריה שירדו מהאוטובוס ללא רשותו ברמזור אדום מפני שפספסו את התחנה והוא סירב לפתוח להם את הדלת למרות שהם הסבירו לו שהמדובר במקרה חירום.
הסצנה הזו שייתכן שלא הייתי מייחסת לה חשיבות בצפייה בזמן אחר, התבלטה לי כיוון שהפרק שודר בזמן בו מהדורות החדשות היו מלאות בדיווחים על מהומות בין קהילות השחורים בארה"ב לבין המשטרה בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד, וניכר היה בה עד כמה מהר עימותים בין שחורים לשוטרים עלולים לצאת מכלל שליטה, ועד כמה במצבים נפיצים כאלה, לפעמים זה דווקא עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק, ולהימנע מהמאבק.
במקרה המדובר כל אחד מהצדדים בטוח בצדקתו, נהג האוטובוס מבקש את שמירת החוק, וכשמפרים אותו אל מול עיניו, הוא פונה לאנשי החוק שיבואו לעזרתו, איסה וחבריה מבקשים שיראו את התמונה הגדולה של מקרה החירום שבו הם נמצאים ויבינו שהוא מצדיק את הפרת החוק היבש. כמה מחרחרי ריב מהאוטובוס שכעסו על קלי, חברתה של איסה, עוד בזמן הנסיעה מנצלים את ההזדמנות כדי להוסיף שמן למדורה ולהעצים את אשמתם של איסה וחבריה בפני אנשי החוק, ואילו השוטרים מבינים שהם לא יכולים לשפוט בוויכוח בין איסה וחבריה לבין נהג האוטובוס ותומכיו כיוון שהם לא ראו מה קרה, אבל עוד יותר מזה כשהם מבחינים שהוויכוח המתלהט עומד להפוך מוויכוח של מהות (האם יש במקרה המדובר הצדקה לעגל פינות ולהפר את החוק) לוויכוח של זהות (נטפלים אלינו כי אנחנו שחורים) הם מחליטים להימנע לחלוטין מהוויכוח, זה לא שווה את זה.
כמובן שאם השוטרים בסדרה היו מהסוג שאכן אוחז בדעות קדומות כנגד שחורים, העברת הוויכוח מעניין של מהות לעניין של זהות הייתה יכולה להסתיים באופן הרבה יותר אלים.
אולם בלי שום קשר למה שמתחולל בארה"ב בימים אלה, ולגזענות של שוטרים מסוימים, הבחירה של יוצרת הסדרה איסה ריי בהימנעות (או בריחה), כפתרון בסצנה התכתבה בעיניי עם הבחירה של רבות מהדמויות בהימנעות או בבריחה כדרך פעולה במהלך העונה בכלל ובפרק אחרון בפרט.
ההימנעות במקרה של השוטר בפרק הצליחה להוות את הפתרון לבעיה מכיוון שכל הצדדים בוויכוח יחיו מצוין אם הם לא ייפגשו יותר אף פעם, ואף אחד מהצדדים אינו חלק מהחיים של האחרים. ולכן גם אם אפשר לומר שההימנעות הזו היא סוג של בריחה, היא עדיין פתרון.
אולם כשהמדובר במערכת יחסים ארוכת טווח, כשרוצים לשמור על קשר טוב עם האדם שבצד השני, הבחירה בהימנעות מדיבור על הבעיה ובהתעלמות ממנה, בדרך כלל לא פותרת אותה, ובמקרים רבים רק דוחה את הפיצוץ שיכול להיות חריף הרבה יותר בעתיד.
ניתוק יחסים כתוצאה מעזיבה, בריחה, נטישה וכיוצא בזה הם הקצה השלילי שאליו כל מערכת יחסים עלולה להגיע, ולמרות שהסדרה מתעכבת העונה במיוחד על מערכות יחסים שההימנעות מכרסמת בהן ודוחפת אותן לקצה, הסדרה גם מציגה בפנינו לא מעט מקרי קצה של בריחה והיעלמות המוסברים בכל מיני צורות אחרות.
יש מעשי בריחה מכוונים ואכזריים, כמו בריחת הבנות שאיסה פוגשת בחוג, והן מזמינות אותה להצטרף אליהן לארוחה ובורחות לה כשהן משאירות אותה לשלם את החשבון של כולן. ויש מעשי בריחה שנובעים ממצוקות נפשיות כמו זו של טיפני חברתן של איסה, קלי ומולי, הסובלת מדיכאון שלאחר לידה, שבעלה מדווח על כך שהיא נעדרת מהבית יותר מ-12 שעות, ויש חשש שהיא עלולה לפגוע בעצמה. כשאיסה וחבריה שיצאו לחפש אותה מוצאים אותה לבסוף, טיפני מתנצלת בפני בעלה על כך שהיא הדאיגה אותו ואומרת שהיא לא ידעה "מה עוד לעשות", היא לא ידעה איך להצליח לבקש ממנו ומאחרים את מה שהיא צריכה (ולא ממש מבינה), כדי לשפר את ההרגשה שלה חוץ מאשר לנסות לברוח מהחיים שלה.
גם ההיעלמות של נייתן, השותף של אנדרו, שיצא בעבר עם איסה, הוסברה העונה, לאחר ששב לחייה, במצבו הנפשי הקשה ובכך שהוא גילה שיש לו הפרעה דו קוטבית והרגיש צורך לטפל בעצמו לדעת עם מה הוא מתמודד, לפני שהוא יוכל להתמודד עם העולם החיצון וקשרים זוגיים.
במערכת היחסים החדשה יחסית של איסה וקונדולה, החברה שטיפני הכירה לה בעונה הקודמת והן עבדו יחד על הפקת מסיבת השכונה. החברות בין השתיים פרחה עד שהסתבר שקונדולה יוצאת עם לורנס, האקס המיתולוגי של איסה, גם את הגילוי הזה החברות שלהן מצליחה לשרוד, אולם כשקונדולה נפרדת מלורנס, זה מביא אותה גם להיעלם לאיסה ללא הסברים.
אולם כפי שאמרנו, העונה הנוכחית התרכזה בעיקר בשלוש מערכות יחסים שבהן בלטה במיוחד תופעת ההימנעות, ואני מדברת כמובן על מערכות היחסים של מולי ואנדרו, של מולי ואיסה ושל איסה ולורנס.
מבין שלושתן, מערכת היחסים שעוררה בי במיוחד את השאלה מה טוב יותר לקשר להתעמת ולהתמודד או להימנע מעימותים היא מערכת היחסים שמולי ניהלה עם אנדרו, בן זוגה האסייתי.
על פניו זו נראית מערכת היחסים הטובה והארוכה ביותר מבין מערכות היחסים שהיא ניהלה בחייה, אולם מערכת היחסים הזו מצליחה בעיקר בזכות העובדה שאנדרו מוכן להתאים את עצמו למולי, ולתמוך בה בכל דרכיה, אבל ברגע שהוא מבקש התחשבות בצרכיו, ועומד על כך, מתבררת פגיעותו של הקשר ביניהם, ונראה כי הקשר כל כך פגיע דווקא בגלל שהוא שתק ונמנע מלהתעמת לאורך זמן ארוך מדי.
כשהיא נתנה לו לחכות לה כי היא עובדת, הוא נרדם בחדר השינה שלה, עד שהיא חזרה אליו כחמש שעות מאוחר יותר מהתכנון המקורי, והוא לא התלונן. כשהיא הבריזה לו בגלל שמפגשים אחרים שלה התארכו יותר מהמתוכנן, הוא פשוט קבע לו תוכניות חליפיות, וכשהוא הבין בפעם אחרת שהיא באמת נמצאת אתו בזמן המתוכנן מראש, ולא מתכוונת להבריז או לאחר כרגיל, הוא היה מוכן לבטל את התוכניות החלופיות שתכנן, ובאופן כללי התאים את לוח הזמנים שלו לשלה. הוא גם התאים את עצמו לחברה שהיא מעוניינת בה עד כדי כך שכשהם יצאו לחופשה משותפת בה הם בילו עם אחיו, ומולי רבה עם אחיו, הוא תמך בה. הוא גם לא התעמת איתה כשהיא בחרה לא להתלוות בהמשך למפגשים שלו עם אחיו, אפילו כשאחיו הזמין במפורש גם אותה וההחרמה הזו שלה את אחיו הציקה לו.
העובדה שבכל פעם שהיא שיתפה אותו במה שמפריע לה, הוא גילה כלפיה התחשבות, גרמה לה להאמין שמערכת היחסים שלה אתו הולכת ומתחזקת, ולא לשים לב לעובדה שיכול להיות שהוא לא מרוצה ממערכת היחסים שלהם באותה מידה.
בפרק האחרון, אנדרו נשאר לבקשתה של מולי באירוע מטעם העבודה שלה, שלא באמת מעניין אותו, וכשהוא חוזר ורוצה לצפות בפרק האחרון של "מחפשים את לה טויה", דרמת הדוקו הבדיונית שגיבורי הסדרה צפו בה לאורך העונה הנוכחית, מולי טוענת שהיא עייפה מדי כעת, והיא הולכת לנוח, אך דורשת ממנו שלא יצפה בפרק בלעדיה. הדרישה הזו שברה את "גב הגמל" שלו, מה שהביא לוויכוח סוער ביניהם. הוויכוח, שמאוד עניין אותי, נקטע בשל העובדה שקלי התקשרה למולי לדווח על ההיעלמות של טיפני, ומולי, שקודם לא היה לה כוח להישאר ערה לראות את הפרק האחרון של "מחפשים את לה טויה" עם החבר שלה, יוצאת עם איסה, קלי ודרק, בעלה של טיפני, למסע חיפוש אמיתי בעקבותיה של טיפני.
כשהוויכוח בין אנדרו ומולי נקטע בשל מקרה החירום הזה, חשבתי לעצמי שזה קצת לא הוגן שכל הזמן אנדרו נמנע מלומר לה את מה שמפריע לו, ושעד שהוא מעז, יוצא שזה זמן לא מתאים, כי בדיוק יש מקרה חירום שאי אפשר להתעלם ממנו. חשבתי לעצמי גם שמבחינת פרופורציות, מקרה החירום הזה הוא בדיוק מהסוג שיכול למסמס את הדיון החשוב הזה, כי מי יוכל לבוא בטענות למולי, כשהיא תחזור עייפה מליל חיפושים ארוך על כך שהיא לא חוזרת לעסוק במה שמפריע לאנדרו במערכת היחסים שלהם, וזה היה לי חבל. כי למרות שהריב בין מולי לאנדרו התחיל מדבר מאוד קטנטן לכאורה, ולמרות שמריבה על מתי לראות פרק בסדרה יכולה להיראות עניין מאוד קטנוני להתעסק בו לעומת מקרה של סכנת נפשות, הרי שהחיים הרבה יותר עשויים מהמריבות הקטנות הללו, ומההתחשבויות וההתחשבנויות הקטנות, מאשר משרשרת של אירועים גדולים מהחיים, ואותי הרבה יותר סיקרן האם הם יוכלו לדון באופן בוגר בבעיות במערכת היחסים ביניהם.
לשמחתי כשהחיפוש הסתיים בהצלחה, ומולי חזרה, הדיון הזה לא התמסמס, למרות שאם זה היה תלוי באנדרו המתחשב, הוא לא היה מעלה אותו אחרי כל מה שהיא עברה בלילה, אבל מולי היא לא אדם שנמנע מעימותים, והיא רצתה לדבר איתו כי לדבריה, אם דברים כאלה מצטברים זה רק הולך ומחמיר, וחשובה לה הזוגיות שלהם, אך על פי מה שהוא ענה לה נראה שייתכן בהחלט שהדברים כבר הלכו והצטברו הרבה קודם, כי פתאום כל הדברים הקטנים, ואפילו ההתנצלות שלה על כך שהיא נמנעה מלפגוש את אחיו, לא ממש משנים לו, הוא חושב שהם פשוט זיווג לא מתאים, כי לא נראה לו שזוגיות צריכה להיות כל כך קשה. היא חושבת שזה לא סתם שזו מערכת הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לכל אחד מהם, ושזה חייב לומר משהו משמעותי על הקשר הזה, אבל כשהוא שואל אותה אם היא בטוחה שהקשר ביניהם הוא הדבר שהיא רוצה, התגובה שלה לא הצליחה להקרין את הביטחון שהיא ניסתה לשדר, הבעת פניה כמו רצתה לומר כן ברור שזה מה שאני רוצה, אבל המילים לא הצליחו לצאת מפיה, למרות שרק שניות קודם לכן, כשהיא ניסתה לשכנע אותו שהקשר ביניהם יכול להצליח היא אמרה לו שהיא תלמד לשתף יותר.
הדבר גרם לי לחשוב על כך שלמרות שברור מהאופי של אנדרו שהוא לא אוהב לריב, וחשוב לו שהאדם שלצידו ירגיש בנוח, ושברור גם מהאופי של מולי, שהיא לא מפחדת לריב, ואין לה בעיה להתעמת, זה לא אומר שהיא לא נמנעת מלומר דברים אחרים שיכולים להיות חשובים לחיזוק הקשר, ושלפעמים, אפילו הבחירה בעימות ובמריבה, היא בריחה והימנעות מהודאה במה שבאמת מכאיב. למולי יש קושי להודות בחולשות שלה, אם היא מרגישה שהיא זו שרוצה יותר זה הופך אותה לפגיעה, והחולשה הזו שלה היא זו שמונעת ממנה את הכנות במערכות היחסים שלה, והיא זו שגם הביאה לפיצוץ במערכת היחסים בינה לבין איסה.
בתחילת העונה, אנו רואים כי איסה מפתחת קשרי ידידות עם חברה חדשה, קונדולה, ששותפה לחזון של איסה על הפקת מסיבה לשכונה. הפקת המסיבה לשכונה ממלאת את מחשבותיה של איסה, ובין המסיבה לקונדולה, מולי מתחילה להרגיש רגשות של הזנחה מצד איסה, שהיא לא יודעת כיצד לבטא.
כשאיסה מודה לקונדולה ולה בלבד על עזרתה בהפקת אירוע גיוס כספים למסיבת השכונה, מולי מרגישה קנאה, אולם שלא כמו אחיה של איסה אמאל, שיודע להגיד לאיסה במיידי, "היית צריכה להודות גם לי", מולי לא מודה ברגשותיה ובמקום זאת היא בוחרת להעביר ביקורת כללית על הקשר של קונדולה ואיסה שהוא מהסוג שיסבך לאיסה את החיים כיוון שקונדולה יוצאת עם לורנס.
כשהיא רואה במהלך העונה את איסה מתרחקת ממנה, לא זמינה לה במיידי כשהיא צריכה עצה, מזמינה את קונדולה להצטרף למפגש שאמור להיות שלהן בלבד מבלי לשאול אותה קודם אם זה בסדר מבחינתה, במקום להודות בכאב ובקנאה שלה, מנגנון ההגנה שלה, בוחר להעביר ביקורת על איסה, זו איסה שלא מתחשבת, זו איסה שמחפשת דרמות בחיים שלה, זו איסה שלא חיה נכון.
החברות בין מולי לאיסה מגיעה לכדי פיצוץ כשאיסה מבקשת טובה מאנדרו דרך ניית'ן שותפו לדירה, לאחר שמולי מסרבת להפנות אליו בעצמה את הבקשה, בטענה שמאוד חשוב לה שהקשר בינה לבין אנדרו יצליח, וזה נראה לה סוג של ניצול שלו. אפילו שנראה שלו בכלל זה לא אכפת להיות "מנוצל" באופן כזה. והדבר האחרון שהוא רצה זה להיות הסיבה למריבה בין מולי וחברתה הטובה ביותר.
מולי מרגישה מאוד פגועה מהעובדה שאיסה השיגה את הטובה מאחורי גבה, עד שהיא מוכנה לפוצץ את כל החברות ביניהן, אבל לי נראה שהתחושה שהסתדרו בלעדיה, שעקפו את הצורך בה, תחושה שליוותה אותה לאורך כל ההכנות לאירוע המסיבה בשכונה שאיסה מארגנת, היא זו שפגעה בה הרבה יותר מאשר הדאגה לכך שלא ינצלו את בן הזוג שלה. את כאב תחושת הנטישה של איסה היא לא הרשתה לעצמה לבטא אף פעם.
בפרק התשיעי, אחרי כמה פרקים שבהם כל אחת מהן התבצרה בעמדתה שהשנייה היא זו שטעתה יותר ולכן זו שעליה להתנצל ולעשות את הצעד הראשון, איסה, שחזרה ללורנס, מרגישה את הצורך לדבר שוב עם מולי, והיא יוזמת מפגש. אפשר לראות מהמפגש הזה בדיוק את הבעייתיות בכך שנמנעים מלדבר על מה שחשוב באמת, כי האווירה במפגש היא טובה, והקשר המתחדש הוא עדין, וקל מאוד יהיה להרוס הכול אם ניגע עכשיו בפצע, אולי כדאי לחכות קצת עד שהקשר יהיה שוב חזק יותר, אך מולי שתחושת העלבון שלה לא שככה עם הזמן, מרגישה שכך המפגש ביניהן הוא שטחי, והקשר המחודש הזה אינו אמיתי. כשאיסה מודה שהיא חששה לדבר על זה כי היא לא ידעה אם מולי מעוניינת לדבר על זה, והיא מוכנה לדבר על מה שקרה במסיבת השכונה שהיא ארגנה, מולי היא זו שאומרת שהדברים היו לא בסדר ביניהן כבר תקופה ארוכה עוד לפני כן, וכשאיסה אומרת לה שהיא מודעת לכך והיא רוצה לשפר את הקשר, זו מולי שמוציאה מפיה את המשפט שדומה לזה שהיא זוכה לשמוע פרק מאוחר יותר מאנדרו, שהיא חושבת שאולי הן כבר לא מתאימות האחת לשנייה. רק מהאכזבה שלה לתגובה של איסה לדבריה, שפונה ללכת מתוך ההבנה שאם זה מה שהיא מרגישה אז אין יותר מה לומר, אפשר להבין שהתגובה שמולי ציפתה לה הייתה דווקא חוסר הסכמה, שהיא רצתה שאיסה תילחם עליה. אבל היא שוב כלאה את עצמה במילים השיפוטיות שהיא בחרה לומר במקום בלהודות במה שהיא באמת רצתה.
בתחילת הפרק הראשון לעונה נראה גרפיטי ענק על הקיר מכריז "רק אנרגיות חיוביות", ונשמע שהוא משמש סוג של מוטו לדמויות בסדרה, בזמן הפיצוץ בין מולי לאיסה, איסה שולחת מבט אל הקיר שנראה כצוחק עליה, כי אי אפשר רק אנרגיות חיוביות, ועלה בדעתי שהמוטו הזה שקל נורא להתחבר אליו, אולי גם בו טמונה האשמה לכך שאנשים בוחרים להימנע או לברוח במערכות יחסים, כי משהו כאילו אמור להבטיח להם שהדברים שהם יתמודדו אתם לא צריכים להיות קשים מדי. הם חושבים שהם מתבגרים, והם מנקים מחייהם גורמים שכבר אינם טובים עבורם, מבלי להבין שאין דבר כזה ואי אפשר להימנע לנצח מאנרגיות שליליות. מולי הרגישה שמערכת היחסים שלה עם אנדרו היא התקדמות בחיים, והיא סימן לכך שהיא מתבגרת ורצינית יותר, כי היא הארוכה ביותר מבין מערכות היחסים שהיו לה, והחריקות בקשר עם איסה הן ראייה לכך שאולי הקשר הזה כבר לא טוב לה לחיים, מבלי להבין ששתי מערכות היחסים שלה, הן סוג של תמונת מראה, לאותן בעיות.
את הדוגמה הטובה ביותר לכך שאי אפשר להימנע לנצח מאנרגיות שליליות אפשר אולי לראות במערכת היחסים של לורנס ואיסה שעברו לאורך הסדרה את המסלול של הימנעות, בריחה, ועכשיו התמודדות.
בשיחה הכנה שהם ניהלו על חייהם לפני שהחליטו לחזור ולהיות זוג, איסה מספרת לו שהמצב היה כל כך גרוע ביניהם בתקופה לפני שהם נפרדו עד כדי כך שהיא הייתה מאריכה לשוטט במכוניתה רק כדי לא להיכנס הביתה, והוא אומר לה שבאותה התקופה, הוא לא היה מסוגל לומר לה שהעובדה שהיא יוצאת לעבודה בכל יום משקפת לו את העובדה שלו אין לאן ללכת, גורמת לו לרגשי נחיתות, ומונעת ממנו את היכולת להפגין כלפיה משיכה וחיבה. לכן גם היה לו קל יותר להאשים אותה כשהיא בגדה בו, ולהפנות את כל הכעס כלפיה, מאשר להפנות את המבט לעצמו, ולראות את הטעויות שלו בקשר שלהם.
הקשר שלהם נראה כעובד טוב יותר הפעם, מכיוון שהם כן מצליחים לתקשר ביניהם, ולהיות כנים האחד עם השני לגבי הרגשות שלהם בעבר ובהווה, בפרק האחרון כשהוא מספר לה שהוא התקבל לעבודה בעיר אחרת, היא אפילו חושבת על האפשרות לעבור איתו. ואומרת לו "למען האמת, אני בשלב בחיי שבו אני רוצה להפסיק עם השטויות ולהקיף את עצמי בדברים שעושים לי טוב, כמוך. אז אם אנחנו רוצים שזה יצליח, זה יצליח". אבל סופו של הפרק מגלה שגם אם הכול נראה נפלא, והכוונות של כולם טובות, אי אפשר לנטרל אנרגיות שליליות מהחיים לחלוטין, ובעיות עדיין יכולות לצוץ. כי מסתבר שקונדולה בהריון מלורנס, ושהיא מתכוונת ללדת את הילד. הוא עדיין מעוניין באיסה, וקונדולה לא דורשת ממנו דבר ולא רוצה שירגיש לכוד, אבל התחושה של איסה היא שזה יותר מדי כי היא חשבה שסוף סוף הכול מתחיל להסתדר לה ופתאום היא מבינה שעדיין מצפה לה בחירה בין בריחה לבין התמודדות. אפשר אולי לשאוב אופטימיות לגבי עתידם מהעובדה שהם מאוד מתקשרים את הרצונות האמיתיים שלהם הפעם ולא הולכים מסביב.
העונה מסתיימת בכך שאיסה מגיעה לפגישה עם מולי במסעדה האתיופית, לאחר שמולי מתקשרת אליה ורוצה לדבר. הסדרה נמנעת מלתאר לנו את טיב השיחה ביניהן, ואחרי שמולי מביעה שמחה על כך שאיסה הופיעה למפגש, ואיסה מביעה שמחה על כך שמולי התקשרה, המצלמה מתרחקת מהשתיים שנראות משוחחות והפרק מסתיים.
אני מודה שברגע הראשון הרגשתי קצת מרומה, אחרי שבניסיון ההשלמה הראשון ביניהן, עשו כזה עניין מהסיבות לכך שהן לא הצליחו לחדש את ימיהן כקדם רציתי לדעת אם הפעם הן כן מצליחות ללבן את העניינים ביניהן, ואם כן, רציתי לראות איך מנהלים מפגש פיוס נכון, וחשבתי שזה לא יפה מצד הסדרה להימנע מלספר לי את זה.
בדיעבד חשבתי שאני יכולה להבין את הבחירה שלא להראות את המפגש, שכן הבחירה הזו מעצימה את חשיבות העובדה שזו מולי שבוחרת ליזום את המפגש. מולי, שעל פי דבריה של איסה, מעולם לא הייתה זו שעשתה את הצעד הראשון לקראתה בזמן מריבות, מצליחה סוף סוף להודות בכך שהיא גם מעוניינת בקשר, וברור שיותר מכול זה מה שהיה חסר בניסיון ההשלמה הראשון שלהן, את הנכונות של מולי להודות בכך שגם על כל בעיותיו, הקשר הזה יקר לה.
לכן, בין אם הבחירה של הסדרה בסיום העונה לא להראות את המפגש ביניהן הוא כי הם רומזים לכך שברור שהפיוס הזה יצליח עכשיו כשמולי ואיסה שתיהן בעניין, ובין אם הם פשוט יודעים שקל יותר לשמור על אווירה חיובית כשנמענים מלחטט בפצע, והם רצו לסיים באווירה חיובית, הבחירה בסיום הזה עדיין מתכתבת עם כל מה שקרה לאורך העונה כולה.
אולי יעניין אותך
הנותרים, עונה 2, פרק 10 – ניסים, צירופי מקרים והתמונה הגדולה
כמה מחשבות על העונה השנייה של הסדרה "הנותרים" בכלל, ועל פרק הסיום בפרט
הוצא מהקשרו – והוכנס לבידוד
עובר מסך נכנס תחת האלונקה והביא לכם צילומי מסך שיעזרו לכם לעבור את ימי הקורונה בשלום
הנחשול – כוח דרך משמעת
דיון בסרט האמריקאי "הנחשול" ובמיני סדרה הגרמנית "אנחנו הנחשול"