שטיסל, עונה 3, פרק 1 – אולי במציאות אחרת

שטיסל, עונה 3, פרק 1

סקירת הפרק הראשון בעונה השלישית של "שטיסל"

בפרק האחרון בעונה השנייה של שטיסל, ששודר לפני כחמש שנים. קיווע וליבי עמדו להתחתן, ומכיוון שהיה ידוע שהעונה החדשה קופצת כמה שנים קדימה מאירועי העונה השנייה, היה גם הגיוני שנזכה להציץ העונה בהווי חיי המשפחה של ליבי וקיווע, והפרק אף מתחיל בסצנה כזו בכיכובם עד שמתברר בסוף הפרק שהדברים אינם ממש מה שהם נראים.

שטיסל היא לא סדרה שבנויה על טוויסטים, צופי שטיסל הקבועים אוהבים אותה בגלל היכולת שלה לשרטט דמויות ברגישות, לדייק רגשות, ולבנות באיטיות את המהלכים הבאים של הנפשות הפועלות. ולא בגלל שהיא מספקת רגעים שבהם מתברר שכל מה שחשבנו לא היה נכון. הפרק השביעי בעונה השנייה אמנם סיפק בסופו טוויסט קצר שבו התברר שהילד שאיתו קיווע דיבר ואותו צייר במהלך הפרק, לא באמת היה שם, אלא היה פרי דמיונו של קיווע אבל גם אז הטוויסט בא יותר להעיד על מצבו הנפשי של קיווע  מאשר להראות את היכולת של הסדרה לספק טוויסטים מפתיעים.

בגלל זה, ההליכה של הסדרה למחוזות הטוויסט בפרק הפותח של העונה השלישית הייתה מפתיעה אף יותר. מי היה יכול לשער לעצמו לפני הצפייה, שהיחשפות לספוילר מסוים לגבי הפרק יכולה ממש להרוס לנחשפים לו את חוויית הצפייה הראשונית של הפרק.

הטוויסט של הפרק נבנה על כך שהוא מרגיל את הצופים למציאות אחת רק כדי שבסופו יתגלה שאנחנו צופים בעצם במציאות אחרת, אולם היפה בפרק הזה הוא כי החלפת המציאות אינו רק כלי טכני אלא גם תוכני, שכן לא רק הצופים חווים החלפת מציאות בפרק כמעט כל הדמויות בכל העלילות חוות זאת.

קחו למשל את עלילתם של סוחער ונחמה יוקטן.

את סוחער (יששכר), אחיה של דבורה, אימו של קיווע, פגשנו לראשונה בעונה הראשונה של שטיסל כמוכר הפיס השליימזל שביטל פעם שידוך וברח לצבא, ונהיה מזרוחניק. ומאז הוא חי בבדידות וסובל מהפרעות שינה שכנראה נגרמו לו מטראומה כלשהי שלא ממש דובר בה. בפרק החמישי באותה עונה שולם אמר שגברת ויינשטיין, זו שאת נישואיו לה סוחער ביטל, כבר כמעט מחתנת נכדים בעוד שהוא נותר בבדידותו. והנה הפרק מפציעים סוחער ונחמה יוקטן בביתו של שולם, ומזכירים לו שהוא זה שהיה המדריך חתנים של סוחער בזמן שהוא ונחמה היו מאורסים לפני שסוחער החליט על  אותו ביטול שידוך מפורסם. האם ויינשטן ויוקטן זו אותה הבחורה ושם המשפחה השונה הוא תוצאה של נישואים או תוצאה של חוסר המשכיות לא כל כך ברור, כי לא נראו הפרק עדויות למשפחה הענפה שאמורה להיות לה, אבל היא הסתובבה בפאה מה שאומר שהיא כנראה כבר נישאה בעברה.

בכל מקרה, כפי שאמרנו, המציאות של סוחער ונחמה משתנה בלי התראה, לאורך כל הפרק נראה לשניהם שהם מקבלים את ההזדמנות להחזיר את הגלגל אחור, היא פוגשת בו בדוכן מפעל הפיס במקרה, והרגשות מהעבר שוב צפים, מה שמביא אותה לחזור לדוכן ולשלוח עוד טופסי פיס ,יותר ממה שהתכוונה, ואף לזכות בפרס הגדול של שלוש מיליון שקל. הם מתארסים, מספרים למשפחה, ומתחילים בהכנות לחתונה ומרשים לעצם להתרגל למחשבה שהמזל סוף סוף מאיר להם פנים, עד שמתברר ששליימזל נשאר שליימזל, ובמקום חתונה אנו מקבלים הלוויה, את הלווייתו של סוחער שמוצא את מותו המפתיע במיטת ביתו.

נחמה יוקטן
נחמה יוקטן, שטיסל עונה 3, צילום ורד אדיר באדיבות yes

בעוד שהתחלפות המציאות בעלילה של נחמה וסוחער משמעותית מבחינת תוצאותיה אך פחות מבחינת התנהגות גיבוריה, הרי שאצל חלק מהדמויות בסדרה התחלפות המציאות משמעותית יותר מבחינת המעשים שלהן, כי המדובר בדמויות שבטוחות שהן עושות את הכול בסדר, והן רוצות לעשות את הכול כמו שצריך, אבל אז מתברר להן שהעולם השתנה, או שהמציאות זה לא מה שהם חושבים, ומה שהם חשבו שצריך זה לא מה שהעולם באמת מצפה מהם.

יוסלה, בנם של גיטל וליפא אותו פגשנו לאחרונה בפרק ה-11 של העונה השנייה כשהוא חומל על כלב חוצות, ומסולק זמנית מהישיבה בגללו, גדל בזמן שעבר בין העונות והוא עכשיו בחור ישיבה מצליח כמעט בן 19, שלמרות שליפא וגיטי חושבים שהוא צעיר מדי, מנוחה קניסברג השדכנית חושבת שכבר הגיע הזמן למצוא לו שידוך, והיא קובעת לו פגישה עם בחורה יפה וחסודה בשם שירה  לוינזון.

יוסלה לא לגמרי מעוניין להיפגש, הוא בשנתו הראשונה בישיבה, והוא רוצה להתרכז בלימודים לפחות עד השנה החמישית, אבל הרב בישיבה אומר לו שהוא מהסוג שיכול להרשות לעצמו גם ללמוד וגם לצאת לשידוכים, אפילו בשנה הראשונה. אחרי שהוא לא הצליח למצוא שותף ברב הישיבה כדי להימנע מהמפגש הוא נוסע אליו עם אביו, אבל בדרך הוא משתף את אביו בכך שהוא הולך רק בגלל כיבוד אם, הוא עדיין חושב להתרכז בלימודיו בישיבה, ואביו אומר לו שהוא מקווה שהאישה שהוא יפגוש כן תהיה האישה שהוא ירצה להתחתן איתה, כי ככול שהוא יפגוש פחות בנות כך יהיה לו פחות למה להשוות וכך הוא יהיה יותר מאושר בחייו.

יוסלה ושירה בבליינד דייט, שטיסל עונה 3, פרק 1, צילום רפי דלויה באדיבות yes

והנה יוסלה מגיע לפגישה, והיא עולה על כל הציפיות שלו, הבחורה נאה בעיניו, יש להם חיבור טוב ובנוסף, הוא גם יכול להרגיש טוב עם ההתלהבות שלו ממנה, כי הוא עכשיו גם מרצה את אימו ואביו. זה הרי מה שכולם רוצים ממנו. עד שמתברר למחרת שחל "בידור מארץ הבידורים" כמו שאומרת מנוחה, והוא לא פגש בשירה לוינזון, אלא בשירה אחרת. אבל עכשיו הדברים כבר מתחילים להיות פחות מצחיקים, כי יוסלה כבר כולו אומר שירה, הוא רוצה להמשיך עם שירה שהוא פגש. הוא טוען שהוא מאוהב.

גיטי לא מוכנה לשמוע על זה, מבחינתה המדובר בבחור שעד אתמול לא רצה בכלל שידוכים והוא בסך הכול נפגש בטעות עם מישהי פעם אחת, זה לא הגיוני שהוא כבר פיתח אליה כאלה רגשות, לא ייתכן מבחינתה שהמציאות כל כך השתנתה בין אתמול להיום, ליפא מציע פשרה, הוא יברר מיהי הבחורה שיוסלה פגש, אולי יתברר שגם היא ממשפחה טובה, ויהיה אפשר להמשיך את השידוך הזה לשביעות רצון כולם, וכאן מתגלה עוד שאלה של התחלפות המציאות. מסתבר שהשירה שיוסלה פגש היא שירה לוי, ממשפחת לוי שהמוצא שלה הוא מאלג'יר.  

ליפא טוען שזה דור אחר עכשיו שבו כולנו יהודים, ולא צריך להקפיד על נישואים עם יוצאי אשכנז בלבד, אבל עבור גיטי אין על מה לדבר, היא לא מקבלת את זה שהמציאות השתנתה ומבחינתה לעשות את מה שצריך זה להיות נאמנה למנהגי אבותיה. "אני רוצה שנהיה מסוגלים במשפחה הזו לעשות משהו אחד כמו שצריך, לפי הספר, משהו אחד כמו שצריך, אפשר?" היא אומרת לליפא, ודורשת ממנו שלא יספר ליוסלה שהוא הצליח למצוא את הבחורה שהוא נפגש אתה. וכשליפא עושה כדבריה, יוסלה משיב שאם כך, הוא חוזר לתוכנית הראשונה של התמקדות בלימוד התורה, הוא לא מעוניין בשידוכים עכשיו.

אבל יוסלה ממשיך להיות מעוניין בשירה שהוא פגש והוא אפילו הולך לכותל המערבי להתפלל על זה שימצא אותה, ותפילתו נענית, כי הוא פוגש בה במקרה מיד אחר כך, ואז הוא גם מגלה שאביו שיקר לו, כשאמר לו שלא מצא את זו שחפצה בה נפשו, ומכאיב לו לגלות את זה, כמו שמכאיב לו לדעת שהסירוב של המשפחה שלו להמשך השידוך הכאיב לשירה, אבל הגילוי גם הופך אותו למי שברור לו שעכשיו הוא צריך להקשיב רק ללב שלו, ולא לשום "כמו שצריך" אחר. הוא רוצה לתת לשירה את מספר הטלפון שלו ומבקש ממנה שתתקשר אליו לישיבה ותבקש את יוסלה משנה א'. שירה לא בטוחה שהיא צריכה להמשיך בקשר אחרי הסירוב שמשפחתה קיבלה, אבל גם רואים שקשה לה לסרב ליוסלה שמאוד מצא חן בעיניה, ואולי לכן כשהיא לא מוצאת נייר לתת לו לכתוב בו את המספר שלו, היא נותנת לו להיות זה שכותב את המספר על היד שלה, ולא כותבת אותו בעצמה, כי משהו בה כאילו אומר לה, אחרי העלבון של הסירוב הראשוני, שהוא צריך להראות את העניין והמחויבות שלו עד הסוף לפני שהיא תעשה פעולה אקטיבית כלשהי מצדה לכיוונו, כמובן שהדרך הזו שלה גם תורמת לכך  שהוא ירגיש עוד קרוב יותר אליה. אחרי הכול הוא כמעט נוגע לה ביד.

שטיסל עונה 3, פרק 1
יוסלה מועמד על טעותו, שטיסל, עונה 3, פרק 1, צילום ורד אדיר באדיבות yes

יוסלה אינו היחיד שחשב שהוא עושה את הדבר הנכון וגילה שהעולם חושב שהוא טועה, גם לשולם סבו זה קורה הפרק, למעשה מכל דמויות הסדרה, הדמות שהכי רואים בפרק נאלצת להתמודד עם המציאות המתחלפת היא דמותו של שולם.

כשהפרק מתחיל אנחנו מגלים כי החדר ששולם מנהל שרוי בחובות, ושולם עסוק בארגון "דינר", ארוחת ערב לתורמים. שולם מאוד לחוץ, והוא מסביר לרוחמי, שעכשיו עובדת כמזכירתו, שהוא לא צריך תורמים רגילים אלא תורמים ברמת ה"נוגיד" – נגיד, מי שעל פי דבריו כשמבקשים ממנו תרומה של 100,000 מוציא מכיסו מיליון.

במהלך ההכנות לערב, הוא מתבקש לבוא ולהשליט סדר במקהלת הילדים שהתפרעו וגנבו את מקל הניצוח של מנהל המקהלה, כשהוא ניגש לברר את העניין, הוא מזדעזע מחוצפת אחד הילדים, וסוטר לו כדי ללמד אותו לקח, תוך כדי שהוא דורש מכל הילדים לחזור לכיתותיהם ולחשוב איפה הם היו לא בסדר. רק שאז להפתעתו הוא מגלה שמי שהיה לא בסדר זה דווקא הוא. נשתנו הדורות והטבעים של בני האדם כמאמר הרב ויינבאך, ו"חוסך שבטו שונא בנו" כבר אינו מקובל, לכן הרב ויינבאך דורש ממנו להגיש את התפטרותו מהתלמוד תורה ולהודיע על פרישתו במהלך הדינר, אם הוא לא יפרוש מרצונו, ייתכן שהרב ויינבאך וחבריו לא יוכלו אפילו למנוע את תלונת הורי הילד במשטרה, אותם הורים שהיה לו כל כך ברור יום קודם לכן שיהיו בצד שלו של חינוך הילד עד שהוא דרש מהילד שלא לחזור בלי שני הוריו.

שולם, הוא עקשן וגמיש כאחד, בתחילה הוא חושב להתמקח עם הרב ויינבאך, הוא מוכן ללכת עם רוח הזמן, מעכשיו לא יהיו יותר לא פליקים ולא שטיקים הוא אומר, ובלבד שהרב ירשה לו לפחות לסיים את השנה, אולם משהוא מבין שאין עם מי לדבר, הוא כבר עומד להחליף את הדרשה לדינר שהוא שקד על הכנתה בנאום פרידה מהתלמוד תורה, אלא שאז הוא מקבל את הידיעה על מותו של גיסו ומתברר שחוסר המזל של האחד הוא המזל של האחר. כך בשעת הדינר,  כשהרב ויינבאך וחבריו חושבים שהוא כבר עומד לפרוש כדבריהם, ולהרים דגל לבן, כמנהג אומות העולם בשעה שהם מכריזים על כניעתם, הוא מגלה להם את הקלף שהוא נשא בשרוולו. הוא פותח תלמוד תורה משלו, "תורת יששכר" לזכרו של סוחער גיסו עליו השלום, באדיבותה של הנגידה נחמה יוקטן. תלמוד תורה שלא ייכנע לרוחות הזרות המנשבות בחברה החרדית ודורשות ממנו להתפטר מניהול החדר שלו בתואנות שווא לדבריו. מה זה אומר על מצב הפליקים והשטיקים בתלמוד התורה שהוא ינהל לא ברור עדיין, אולם מה שברור הוא שהרב ויינבאך וחבריו מאוד לא מרוצים מתעמולת גיוס התלמידים לתלמוד התורה החדש שהוא מנהל בדינר שהיה אמור להיות גיוס תרומות לחדר שלהם. המציאות הזו תפסה אותם לא מוכנים.

שולם והרב ויינבאך, עונה 3, פרק 1, צילום ורד אדיר באדיבות yes

מי שמוצא את עצמו הכי לא מוכן להתמודדות עם המציאות המתחלפת הפרק, הוא כמובן קיווע. בסצנה הראשונה אנו רואים אותו מצייר את ליבי, ודורש ממנה שלא תזוז אפילו מילימטר, גם לא למשמע הבכי של התינוקת שלהם. כמי שראתה את קיווע בפעם האחרונה בסוף העונה הקודמת מצייר את אימו עליה השלום אחרי שחלם עליה,  מרגש אותי לגלות שהוא וליבי קראו לבתם דבורה, על שם אימו המנוחה. וגם הוויכוח המעניין בין הגישות של הוריו לגבי בכי של תינוקות שהוא מספר לה עליו, מוסיף לתחושת הרגש החם שהסצנה מעוררת. אביו טען שכל עוד אין סכנה זה לא נורא לתת לילדים לבכות קצת, שלא ייצאו מפונקים, ואימו טענה שהסכנה הכי גדולה זו התחושה שלאף אחד לא אכפת ממך. הכול נראה בסצנה מלא חום ואהבה, רק דבר אחד מוזר בה, שליבי מביעה את צערה על כך שהיא כבר אינה יכולה להניק את התינוקת.

בהמשך הפרק מתברר שקיווע שרוי בחובות והוא לא שילם שכר דירה כמה חודשים, מה שמיד מעורר את המחשבה שכנראה שנוחעם לא השלים עם נישואיו של קיווע לליבי בסופו של דבר, שהרי הוא הבטיח לו ולבתו, בפרק התשיעי בעונה השנייה, את הדירה שהוא ירש מהסבתא לכשיתחתנו, ועל דירה שיורשים לא צריך לשלם שכירות. אולם ברור גם שקיווע לא מילא אחר התנאים לחתונה של קיווע, הוא לא עובד אצלו, והוא לא זנח את הציור, אז נוח להאמין שנוחעם יהיה קטנוני אתם.  החוב לשכר דירה גורם לקיווע לבקש את עזרת אביו בתשלום. שולם מסרב לעזור לו כלכלית אך מציע לבנו שיבואו לגור איתו, ונראה מוזר  בצפייה ראשונה שהוא שואל האם הבכי בלילות של דבורה פסק, אך לא שואל מה ליבי תחשוב על ההצעה. נראה גם מוזר שהוא דורש מקיווע להתחיל לקחת את עצמו בידיים ולא לשבת לרחם על עצמו כל היום, כי איזה סיבות כבר צריכות בכלל להיות לקיווע לרחם על עצמו כל היום.

קיווע היה יכול להצליח לממן את שכר הדירה לו היה מוכן למכור את הציורים שבהם צייר את ליבי, אך הוא לא מוכן לקחת את הלימונדה שהעולם מציע לו כדבריו של אביו, הוא אינו רוצה להיפרד מהציורים הללו ובערב בשיחה עם ליבי, הוא אפילו דורש ממנה שלא תרשה לו למכור אותם, אפילו שהיא טוענת שהם רק ציורים, קצת צבע על קנבס, הוא טוען שזה כל מה שיש.

רק בערב, בתערוכה שקאופמן מציג בה את הציורים שבהם קיווע צייר את ליבי, אנו מגלים מדבריו של קאופמן על התערוכה שליבי נפטרה לפני שמונה חודשים, ופתאום מובן למה שולם חושב שקיווע יושב ומרחם על עצמו כל הזמן, למה קיווע מתקשה כל כך להיפרד מהתמונות שלה, חושב שהן כל מה שיש, ולא רוצה למכור אותן, למה היא כבר לא יכולה להניק את דבורה, למה היא לא הייתה בהלוויה של סוחער, ולמה שולם לא שאל לדעתה כשהציע לקיווע שיעברו לגור אצלו. ולמרות שהגילוי על מותה של ליבי שמגיע אל הצופים בהפתעה גמורה היה ידוע לקיווע לאורך כל הפרק, נראה כי הדברים של קאופמן על מותה פוצעים אותו כאילו גם הוא שומע אותם בפעם הראשונה, ונאלץ לקבל את העובדה שהיא כבר לא איתו והוא רק מדמיין את נוכחותה לאורך כל הדרך.

התערוכה עבור קיווע החולם, היא כמו קריאת התעוררות, הוא חוזר לביתו ומתקשר למונית כדי שתיקח אותו לבית אביו, הוא החליט לקבל את הצעתו של אביו ולעבור לגור איתו.

לא ברור לחלוטין אם זה אומר שהוא סירב לכסף שקאופמן הכניס לכיסו תמורת תמונתה של ליבי בליל חתונתה, כיוון שלא שמענו עדיין לאן התמונות יועברו אחרי שתסתיים התערוכה, אבל מהעובדה שבכסף הזה הוא היה יכול להרשות לעצמו לשלם את דמי השכירות והוא בוחר לחזור לאביו ולא לעשות זאת, יש יסוד סביר להניח שהוא אכן החליט שלא למכור את הציורים. וכשהוא מגיע לבית אביו ונכנס בשעריו לא נותר גם לנו אלא להתחיל להשלים עם מותה המפתיע של ליבי, ולהתרגל למציאות החדשה.

 

קיווע ובתו דבורה
קיווע ובתו דבורה, צילום ורד אדיר באדיבות yes

בקטנה  

הפרק הראשון בעונה השלישית הצליח לבנות היטב טוויסט שהוא גם נאמן לרוח הסדרה, שכן שיחות עם אנשים מתים התרחשו בה מאז ומתמיד, גם מעביר את החוויה של קיווע בפרק ואת הקושי שלו להתמודד עם המציאות, וגם השתלב בתמה הכללית של הפרק באופן מופלא אולם בעוד שהפרק סיפק לנו כמה גילויים מרעישים על מה שהתרחש בזמן שעבר בין העונה השנייה לשלישית, עדיין נותרו לנו פערים להשלים ועולות ממנו כמה שאלות לא פתורות כמו:

ממה ואיך נפטרה ליבי?

האם רוחמי וחנינא מתקשים להפוך להורים?

מה הוא הענן המרחף מעל משפחת וייס על פי דבריה של מנוחה קניסברג, זה שהם הקיאו ושאר האנשים עדיין לא הספיקו לעכל?

ואם כבר מדברים על מנוחה ועיכול, אז סתם תהיתי האם כשהיא התיישבה לאכול במסעדה של גיטי ואכלה את החריין ללא ברכה, זה בגלל שהיא לא מקפידה על ברכות או משום שהיא אוכלת לאורך כל היום ללא הפסקה ולכן מסתפקת בברכת המוציא בבוקר ובברכת המזון בסוף היום. מקווה שהפרקים הבאים יענו לנו על כל השאלות גם אם סביר להניח שיש דברים שנאלץ להשלים עם העובדה שלעולם לא נדע…

 

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.