וכשצפיתי בקטע היוטיוב הזה, הרגשתי איך כל מה שהיה בעיניי נכון ובמקום במקור הספרותי (שלהפתעתי דווקא הגרסה המצוירת הייתה הכי נאמנה לו), מאבד משמעות בגרסה הנוכחית.

לפני שאכנס להבדלים המשמעותיים שאני מוצאת בין המקור הספרותי לעיבוד הנוכחי, אני רוצה לציין רשמית כי ברור לי שגילברט הוא בחור טוב ביסודו בכל הגרסאות, וששבירת לוח על ראשו של אדם אחר הוא מעשה אלימות, אך ברור לי גם שחומרת כל מעשה אלימות נשפטת על פי הנסיבות שבהן הוא נעשה, והנסיבות בשתי הגרסאות הללו שונות מדי.

בגרסת הספרותית, גילברט חוזר לבית הספר שלושה שבועות לאחר שאן כבר החלה ללמוד. דיאנה היא זו שמספרת לאן אודותיו ויוצרת את הרושם הראשוני של אן ושל הקוראים עליו. על פי דבריה של דיאנה הוא נוהג "לענות" את הבנות, אך היא אומרת זאת בטון שמשתמע ממנו כי הבנות נהנות מכך, ואף היא עצמה הייתה שמחה לו הוא היה "מענה" אותה.

עד לרגע של שבירת הלוח ביום הגעתו של גילברט לבית הספר, אין לאן שום שיג ושיח עמו. בעיני אן הוא רק הבן החדש שכולן חושבות שהוא יפה (והיא מוכנה להסכים אתן) אך היא גם חושבת שהוא חצוף בשל האופן שבו הוא קרץ לה בשעה שהוא הציק לרובי גיליס, ואין לה סיבות אמיתיות לחשוב עליו טובות או בכלל לחשוב עליו. 

כשגילברט מנסה להסב את תשומת לבה של אן אליו במהלך השיעור ונכשל בכך כי היא שקועה מדי בעולמה הפנימי העשיר, וקורא לה "גזרים" והיא שוברת את הלוח על ראשו, אני יכולה להזדהות אתה כי אני שמחה שיש לה עולם פנימי משלה וחייה אינם סובבים סביב גילברט, ואני שמחה שהיא מגנה על העולם שלה בכל כוחה. ה"עינויים" של גילברט אולי מתקבלים בברכה על ידי בנות אחרות, אך זו אינה סיבה מספקת לכך שהם יתקבלו בברכה גם על ידה, ולמרות שברור לי שההתנהגות שלה אלימה, אני סולחת לאן על הפגנת הכוח המוגזמת הזו בשל העובדה שהיא ילדה, ושאני יודעת שדבריו פגעו בנקודה הכי רגישה לה, אך עוד יותר מכך, אני גם אוהבת את  אן על הפגנת הכוח הזו, כיוון שאני רואה בה הקבלות ברורות למה שעד ימינו ממליצים לנשים שהטרידו אותן לעשות "אם מישהו מציק לך, תני לו סטירה, ותעמידי אותו במקום".