קטנות לסוף השבוע המסתיים ב-2/12/2017


באיזו משימת "המירוץ למיליון" שלדון היה עומד בגבורה? האם התגנב משוגע כלשהו להנהלת 'קשת'? האם לירון ויצמן טובה יותר מתיכוניסט חרמן? ואיך מתמודדים ב"כלתו של אל המים" עם העובדה שהעולם השתנה?

תיאוריית הזומבים מכה שנית

זוכרים את הציטוט המופלא הבא מ"אפיזודס"?

"זה כל היופי! אנו חייבים להימלט מהעריצות של לוח השידורים. מעתה והלאה אנו נשדר כל דבר בכל זמן, קומדיה דרמה, ריאליטי הכול מעורבב.

העניין הוא שהצופים יצפו בנו כדי לגלות מה לעזאזל אנחנו עומדים לעשות. זה החומר שממנו עשויות שיחות הברזייה.

אה, והכול גם בשידור חי, אנחנו חייבים לזרוק את החוקים.

מי אמר שתכנית אחת צריכה להסתיים לפני שהשנייה מתחילה?

תדמיינו את זה: אתם באמצע תכנית בישול כלשהי, יש אישה שמבשלת ומבשלת ופתאום מישהו מתכניות הדרמה שלנו נכנס עם רובה ומחזיק בה כבת ערובה. היא לא יודעת מאיפה זה נפל עליה, ובינתיים אנשים מצייצים בטוויטר, "אתם חייבים לראות את זה", "תדליקו טלוויזיה", ואז אחד השוטרים מהדרמה נכנס בריצה ויורה בו, ממש יורה בו. כן, אנחנו נשלם יותר למי שיירו בו, אתם יודעים שיש שחקנים שיסכימו לעשות זאת. אז אנחנו יורים בו, ואז המשטרה מגיעה, המשטרה האמיתית, ועכשיו זה חדשות. ואנחנו עוברים למגיש החדשות שלנו.

אנחנו יוצרים את החדשות ואז אנחנו מדווחים עליהן, ואף אחד לא יכול לדווח על זה לפנינו כי אנחנו היחידים שיודעים מה הולך לקרות. זו הטלוויזיה של המאה החדשה וזו הסיבה שהם יצפו בנו ולא בערוצים האחרים. איך זה נשמע לכם זומבים שלי?"

(אפיזודס, עונה 3, פרק 9)

אז אם לפני שבועיים נזכרתי בו בין היתר בגלל שלוח השידורים של 'קשת' משתנה כל שני וחמישי וראשון ורביעי ושבת וכו', והתכנים שלהם מתכנית אחת גולשים לתכניות אחרות והם הופכים את עצמם לחדשות וכיוצא בזה, אני מודה שהשבוע הם שוב הצליחו להזכיר לי את הדיאלוג הזה בתכנית "היום בלילה עם גורי אלפי".

כשיעקב ועמרם שתי הדמויות מ"כיפת ברזל" הגיעו לתכנית של גורי אלפי כדי לפרסם את שינוי מועד הסדרה שלהם כשהם כביכול מאיימים על גורי ברוביהם.

מה שגרם לי לתהות, הייתכן כי אותו מנהל משוגע מ"אפיזודס" שפוטר מתפקידו בסדרה, מצא את מקומו בהנהלת 'קשת'?

על טעם ועל ריח

 

שלדון הצעיר עונה 1, פרק 4

בפרק שלדון מפתח פחד מאכילת אוכל מוצק אחרי שהוא נחנק מנקניקייה ובעצת סבתו (אנני פוטס שהאמת שהיה כיף לגלות אותה שוב בסדרה הזו) מתחיל לאכול את כל ארוחותיו בצורת שייקים וממשיך בכך חמישה ימים לפני שהוא מתגבר על הפוביה שלו. הדבר הזכיר לי כמובן את המשימה הנוראית מהמירוץ למיליון העונה שבה היה על המתמודדים לאכול את המאכלים החביבים עליהם (המבורגר או פיצה וכדו') בצורת שייק, ועד כמה שכל המתמודדים סבלו בה ללא יוצא מהכלל. אפשר כמובן לתרץ את העובדה ששלדון דווקא נהנה מהשייקים שלו במוזרות של שלדון או בכך שהרצון של בני משפחתו של שלדון שיאכל משהו גרם לכך שהם ידאגו לכך שהשייקים שהם מכינים לו יהיו יותר אכילים, אבל כמי שתמיד מקווה כשהיא רואה משימות התעללות שיבוא האיש שעבורו המשימה הזו היא לא כלום ויהרוס לסדיסטים שהגו אותה, השתעשעתי לרגע במחשבה מה היה קורה אם שלדון היה במירוץ למיליון, אבל כמובן שיתר הפוביות שלו הבהירו לי די מיידית שאולי את המשימה הזו הוא היה צולח בקלות, אבל בכל יתר המשימות הוא היה סובל הרבה יותר, וסבל אני באמת לא מאחלת לאף אחד. 

© 2017 WBEI. All rights reserved.
שלדון הצעיר - © 2017 WBEI. All rights reserved.

העולם השתנה


כלתו של אל המים – פרק ראשון (וקצת מהשני)
הסדרה מביאה סיפור אגדה שמבוסס על עולם מיתולוגי שלא ברור לי אם הוא מוכר במידה כלשהי במזרח או שהוא המצאת המנווה (מנגה קוריאנית) שעליה מבוססת הסדרה, אולם אין ספק שהוא חדש וזר עבורי שכן הוא מחלק את היקום לשניים לעולם האנושי ולממלכת האלים הכוללת שלוש מלכויות בלבד – מים, שמים וארץ. הסיפור מתמקד באל המים שמגיע לעולם האנושי כדי לאסוף כמה אבנים – קשקוש כלשהו – שבזכותן הוא יוכל לבסס את מלכותו. אולם איכשהו בדרך לעולם האנושי הוא מאבד מכוחות האל שלו וצריך להסתמך על עזרתה של פסיכיאטרית שהוא יודע שנועדה עוד מימים ימימה לשרת אותו כשהוא יקלע לעולם האנושי. היא מתייחסת אליו כמובן כמו אל משוגע בעל הזיות גדלות והמפגש ביניהם יוצר חוסר הבנות ומצבים קומיים לא מעטים. אולם הדבר שהיה לי הכי מעניין היה דווקא הבחירה בדמותו של אל להיות הצד הגברי הרומנטי של הסיפור.


זכורים לא מעט גיבורים רומנטיים שנקודת המוצא של הסיפור שלהם היא שהם חושבים שהם מתת האל לאנושות. אולם אם פעם גיבורים היו יכולים להיראות בסיטואציות בהן הם מדביקים נשיקה צרפתית לגיבורה כדי להמיס התנגדויות שלה מבלי לצאת מטרידנים מינית, היום צריך ללהק אל של ממש לדמות כדי שהצופים לא יוכלו לבוא אליו בתלונות. באופן מעניין העובדה שבמהלך הפרק יש בלבול (או זהות) בין המושגים כלה ומשרתת, העובדה שהא-בק אל המים מבטיח לה עזרה כלכלית תמורת הסיוע שלה, והעובדה שהוא מרגיש שהוא עושה עם הגיבורה חסד כשהוא מנשק אותה הופכים אותו לסוג של גבר קלישאתי מן העבר עם חלוקת תפקידים ותחושת עליונות ברורה. כך שכאשר בתחילת הפרק השני כשהמשרת שלו מסביר לו שבעולם האנושי הוא לא יכול לבוא סתם ככה לבחורה ולנשק אותה, והא-בק מלין על איך שהעולם השתנה, אני לא יכולתי שלא לשמוע בדבריו את כל אותם גברים שמתלוננים בימים אלה, על איך שהעולם השתנה ואיך שזה לא פייר לשפוט אותם על פעם בקריטריונים המוסריים של ימינו.

כלתו של אל המים
כלתו של אל המים. tvN

עירום בשליטה ובחוסר שליטה

השבוע נתקלתי במקרה בקטע בתכניתה של לירון ויצמן "אחת שיודעת", שראיינה את דניאל גל (רותם ב"תאג"ד") שדיברה על כך שבאחת מהצגות "שייקספיר מאוהב" שבה היא מככבת, והועלתה בפני קהל של 700 תיכוניסטים, היו בקהל מספר נערים שהוציאו מצלמות והחלו לצלם סצנה שבה היא מופיעה בעירום בחלק העליון של גופה. דניאל סיפרה על העלבון הגדול שהיא הרגישה מכך שהיא איבדה שליטה על העירום שלה בסיטואציה, על השיחה שהיא ניהלה בעקבות כך עם הקהל כדי לקשר עבורם את המעשה שלהם עם תחושת הפגיעה שלה באופן מיידי, ועל כך שבסופו של דבר למרות שחשבה שלא לסיים את ההצגה, היא סיימה אותה בשביל רובו של הקהל שכן היה בוגר ומקסים. לכל אורך הראיון לירון וייצמן מאוד מזדהה עם דניאל, מעריכה את ההתייחסות שלה לנושא, וגם מסכימה אתה שצריך להבהיר לקהל שיש מקום לחרמנות, אך גם יש מקום לכבד את האדם ואת הנסיבות ולגלות בגרות.

אני כמובן שבעד לכבד את האדם והנסיבות ולגלות בגרות, ולא לצלם ולהוציא עירום שמבוצע במהלך הצגה מהקשרו. אולם אני מודה שלאורך כל הראיון, משהו בתת ההכרה שלי מרגיש קצת צביעות של התקשורת, כי אם צריך לכבד את העובדה שמישהי שלא אכפת לה שיראו אותה בעירום בנסיבות מסוימות, לא תסכים לאבד את השליטה על האופן שבו זה יקרה. מדוע התקשורת לא ממש מכבדת את אלה שלא התכוונו מראש שיראו אותם בעירום, ושנחשפו בטעות בשל פדיחה שלהם, ומפיצים צילומים שכאלה? מדוע זה בסדר בתכנית של "גיא פינס" למשל לעשות מטעמים מנפילת הביקיני הבלתי מכוונת של מיכל אמדורסקי, שעל פי הדיווחים ממש התחננה בפניו שלא ישדר את הפדיחה שוב וסורבה. מדוע אי אפשר לצפות גם מתכנית כמו של גיא פינס שתגלה בגרות שמצופה מקהל של תיכוניסטים? 
טוב, זה לא הוגן להאשים את לירון ויצמן מנחת "אחת שיודעת" במה שקרה בתכנית של גיא פינס לפני 7 שנים, נכון? זה לא שהיא עובדת בתכנית הזו כמגישה וכחברת מערכת מאז שנת 2007.  וזה לא שהיא יושבת לצידו של גיא פינס בתכנית הערב שלו ומחייכת למצלמה כשהוא מסקר את הכתבה שלה ומנצל אותה כדי לשדר תמונות די חושפניות של דניאל גל מתוך ההצגה. או שכן?

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.