סמוך על סול, עונה 5, פרק 8 – לחצות את הגבול

סול גודמן, סמוך על סול, Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television

דיון בפרק "שליח" (Bagman) הפרק השמיני בעונה החמישית של "סמוך על סול"

 

להבדיל מהרבה מפרקי "סמוך על סול" העונה, שבהם נראו גיבורי הסדרה השונים עסוקים כל אחד בעלילותיו שלו כשמדי פעם דרכיהם מצטלבות, הפרק הנוכחי הוקדש כולו לעלילה אחת – סיפור העברת דמי הערבות של לאלו בסך 7,000,000 דולר ממעבר לגבול.

לאלו סלמנקה שולח את סול להביא את הכסף מאיזה חור נידח באזור הגבול המדברי של מקסיקו, סול מבטיח לקים המסתייגת מהשליחות, שהוא ייסע בבוקר ויחזור עד הערב ושזו לא תהיה בעיה ואין לה מה לדאוג. כאשר מסתבר שהשליחות הזו היא דווקא כן בעיה, והיא הרבה יותר מסוכנת ממה שסול חשב כיוון שיש לא מעט אנשים שרוצים שהכסף יגיע אליהם ולא ליעדו, ולא איכפת להם לחסל אותו לשם כך, מייק נמצא שם כדי להציל אותו. קים המודאגת מכך שסול מבושש לבוא, פוגשת את לאלו ומנסה להוציא ממנו מידע נוסף על השליחות הזו בחוסר הצלחה.

בסיום הפרק מייק וסול, שהרכבים של שניהם יצאו מכלל פעולה, עדיין מתקדמים ברגל, עם שקי הכסף של לאלו, אל היעד הנכסף. הם יכולים לנשום לרווחה מכך שהם הצליחו להתחמק מכל רודפיהם, גם אם כדאי להם לסתום את האף ולא לחשוב על מה שהם נאלצים לשתות, כדי שהם יוכלו לשרוד ולהמשיך בדרכם.

מלבד היות הפרק נסוב סביב עלילה אחת בלבד, הפרק הזה ניחן גם באווירה מאוד "שוברת שורות": הנופים, הסכנות של חיי הקרטל למי שאינו מורגל בהם, וההצדקות שהגיבורים מוצאים למעשיהם, כל אלו מהדהדים מאוד את סדרת האם. ייתכן שהיו אנשים שאהבו את אווירת הפרק בשל ההידמות ל"שובר שורות", אני מודה שאני לא כל כך התלהבתי ומבחינתי מה שעשה את הפרק יותר מכול, זה דווקא המקום שהרגיש לי שונה יותר וזו מערכת היחסים בין קים לסול.

אבל אולי החזרתיות הזו על תמות שכבר ראינו ב"שובר שורות", כמו ההליכה של סול גודמן ומייק באזור המדברי בלי לדעת האם הם יצליחו לסיים את המסע, ומאיפה תבוא טיפת המים הבאה שלהם,  היא הסיבה שנזכרתי בשורות הפותחות את השיר "למדבר" – "לך לך למדבר, הדרכים יובילו", וחשבתי לי שגם הפרק אנו עדים לכך שאנשים מוצאים את עצמם בעמדות שהם לא בדיוק רצו להגיע אליהן, אבל מרגע שהם עשו את הצעד הראשון בכיוון, הדרך ממשיכה להוביל אותם והם כבר מאבדים שליטה על המסלול שהם עושים.    

אחד הצעדים הקטנים אך המשמעותיים במדרון החלקלק שבו ג'ימי פוסע הוא הדרישה שלו מלאלו לשלם לו 100,000 דולר עבור העברת דמי הערבות שלו ממקסיקו. זהו צעד במדרון תלול מכיוון שבמפגש הראשון בין סול ללאלו, סול בקושי העז לבקש סכום של כ-8000 דולר והוא עשה זאת אז מתוך רצון להתחמק מלאלו, מתוך תקווה שלאלו יסרב לבקשתו כשהוא ישמע את הסכום הגבוה שהוא מבקש.  הפעם הוא מעז לבקש הרבה יותר. לכאורה אפשר לראות באומץ שלו לבקש יותר הכרה בערך עצמו, אך ההתדרדרות נובעת הן מכך שמעשה השליחות הזה הוא בכל מקרה למכור את עצמו בזול, כי כמו שקים טורחת לומר לו הוא עורך דין ולא שליח של הקרטל, ושום סכום אינו שווה את הסיכון, והן מכך שהוא לא עושה זאת כדי להתחמק מהמשימה. לאלו כבר הבין עוד לפני כן שסול לא מעוניין לעשות את השליחות ולא הכריח אותו, הוא מבקש את דמי העמלה שלו כשהוא כבר בדרכו אל דלת היציאה, כמבקש להשיג לו רווח אישי שהוא רצה בו כל הזמן אך חשש לבקש, כי כנראה אחרי הפרק האחרון והדברים שהוא צעק באוזניו של הווארד על היותו מצליחן, התחזקה בו עוד יותר הנחישות לעשות הרבה מאוד כסף. תאוות הבצע/נקם שלו, החזירה אותו לתחום המפוקפק, וכשלאלו נענה לבקשתו, הוא נראה אפילו נלהב לבצע את המשימה.

בתחילה, כשנראה שהעברת הכסף מתבצעת באופן חלק, ג'ימי נראה מאושר עד הגג, ושר לו להנאתו במכונית כששקי הכסף בתא המטען שלו, אך עד מהרה החיוך נמחק מפניו כשכמה עבריינים חסרי רחמים מקיפים אותו, מוציאים אותו מרכבו, לוקחים את שקי הכסף ממנו, ומצווים להורגו. הוא ניצל רק בזכות מייק שהשגיח עליו מרחוק ללא ידיעתו. זו הפעם הראשונה שאנו רואים אותו מגיב כמו שהיינו מצפים מאדם נורמלי שפתאום מוצא את עצמו באמצע קרב יריות, בו אנשים נהרגים סביבו כמו זבובים, בשעה שהוא ניצל בעור שיניו, בהלם מוחלט ובבכי, ובחוסר יכולת לתפקד.

אם היה לסול את המזל להגיע לחוף מבטחים בדיוק באותו הרגע, ייתכן מאוד שהחוויה הזו הייתה מערערת אותו מספיק כדי לא לרצות לשמוע יותר על הקרטל אף פעם, אולם נראה לי שכשהוא נאלץ להמשיך באותה הדרך ולהמשיך להילחם על חייו, בלי יכולת לרדת ממסלול החתחתים שהוא נמצא בו, הדרך שהוא עושה הופכת לחלק ממנו, והדרך הזו גורמת לו בעיקר להבין שהוא יכול להמשיך ללכת בה ולשרוד גם אם זה אומר שעליו לחצות גבולות, שהוא לא התכוון לחצות מלכתחילה.

חוץ מבקשת התשלום שלו מלאלו, ישנם עוד שלושה גבולות אישיים שלו שהוא חוצה עד סוף הפרק, שתיית השתן שלו בשל המחסור במים (בדיעבד, שטיפת הנעל שלו במי הבקבוק נראתה כבזבוז משווע), שימוש בשמיכת חלל מבודדת שהוא נמנע מלהשתמש בה בלילה בו שהה במדבר, מן הסתם כי היא הזכירה לו את צ'אק, אך בחר לעשות בה שימוש ביום המחרת, ובעיקר, בהשתתפות שלו ביצירת סיטואציה שתסתיים במותו של אדם אחר.

אומנם המדובר במוות של אדם שרוצה במותם של סול ומייק, ושאי אפשר באמת לדבר אתו ולהגיע עמו לפשרה, ולכן העובדה שסול מחליט לקום ממקום מחבואו כשהוא עוטה עליו את שמיכת הבידוד המנצנצת, כדי לפתות את אותו אדם להתקרב אליו על מנת שמייק יוכל לירות בו, ניתנת לחלוטין להצדקה בסיטואציה, אבל הייתה לסול את האפשרות להיות פסיבי בסיטואציה, מייק לא דרש ממנו להיות שותף להורדת האיום מעליהם, אלא להיפך, אמר לו שימשיך להסתתר כדי שהאיום יחלוף, וחוץ מזה, ממש כמו שהוא לא היה צריך לשתות מהשתן שלו אם הוא לא היה מחליט לבצע שליחות שאינה במסגרת המקצוע שלו, כך גם הוא לא היה נאלץ להגיע למצב של לחימה על חייו, והריגת בני אדם אלמלא הוא היה בוחר במסלול של הרווח האישי מעל הכול.

נכון שאפשר להבין את מעשיו בסיטואציה ושיש לו הצדקה, אולם ברגע שיש הצדקות, הדבר מוביל לעוד הצדקות, וקשה שלא לחשוש לאופן שבו ישפיע על ג'ימי האירוע, ולאיזה עוד הצדקות עצמיות יוביל.

סול גודמן, סמוך על סול, Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television
סול במדבר, סמוך על סול, קרדיט תמונה: Greg Lewis/AMC/Sony Pictures Television

העובדה שההצדקות גם הן מדרון חלקלק, ושאנשים שמתחילים להצדיק את עצמם משקרים לעצמם לא מעט, בולטת דווקא אצל מייק הפרק, כשהוא מסביר לסול המיואש, שרוצה כבר לוותר, ואין לו כוח יותר, מה נותן לו את הכוח להמשיך. מייק לא אומר לסול שהוא רוצה לנקום, הוא לא אומר לו, שהוא חבר ל"שטן" אחד כדי לפגוע ב"שטן" אחר גדול יותר, ולתקן פגיעות קודמות, מה שהוא כן אומר לו זה שיש אנשים שמחכים לו, אנשים שלא יודעים דבר על מעשיו, ולכן הם מוגנים, ושחייו שלו חסרי חשיבות בעיניו ושכל מה שהוא עושה נועד לספק הצרכים של אותם אנשים.

אני רואה באמירה הזו של מייק התדרדרות במדרון ההצדקות, כי לא זכור לי שמייק השתמש ברצונו לספק את הצרכים של בני משפחתו קודם לכן כתירוץ להצטרפותו לצד האפל (הוא אולי רצה לנקום את נקמת רצח בנו, אך זה לא נועד כדי לספק את הצורך של הבן), ולהשתמש בתירוץ הזה כשהוא לא מחויב המציאות. יש בזה אשליה עצמית לא מוסרית, כיוון שלהקריב למען בני משפחה נצרכים מגדיל כביכול את חופש הפעולה הלא מוסרי: "אני לא עושה את זה בשבילי אני עושה את זה בשביל אחרים, שממש צריכים את זה", וכמו שהתירוץ הזה שימש את וולט ווייט בתחילת דרכו ולא היה נכון כבר אז, כך גם עכשיו התירוץ הזה אינו נכון עבור מייק.

נכון שחשוב למייק שהאנשים שמחכים לו יהיו מוגנים, אולם אם כל כך היה חשוב לו לספק את הצרכים שלהם, הרי שהוא היה צריך לקבל את הצעתו של גאס ולהמשיך לקבל ממון גם מבלי לספק שום עבודה, כמו שהציעו לו בעונות הקודמות וכמו שגאס הציע לו גם בתחילת העונה. אני בטוחה שבנות משפחתו היו נהנות מהכסף שהוא היה מספק להן. בין אם הוא היה מספק אותו בגלל עבודתו ובין אם היה מספק אותו בגלל בטלתו. הן ממילא לא יודעות מה הוא עושה והוא לא מספר להן. הוא לא באמת חזר לעבוד אצל גאס בגלל האנשים שמחכים לו, הוא חזר לעבוד אצל גאס כי ההצעה של גאס קסמה לו. אבל כנראה שנוח לו להאמין בכך שהבחירות שלו לגבי עצמו נעשות גם עבור כלתו ונכדתו.

אפשר כמובן להניח שמייק סיפק לעצמו הצדקות חדשות לאחר שהוא השלים לאחרונה עם עובדת היותו מי שהוא ועם העובדה שעדיף לו לשרת את גאס כדי למזער נזקים, אולם בשל העובדה שמייק לאורך כל הדרך נראה כאדם מאוד מפוכח, שיודע היטב לאן כל צעד מוטעה יכול להוביל ולוקח אחריות על מעשיו וטעויותיו, משהו בי מקווה שיש גם אפשרות נוספת: האפשרות שמייק עצמו לא מאמין להצדקה שהוא נתן לסול, והוא לא סיפר לו את הסיפור המלא כי הוא לא רצה לשתף אותו במידע חסוי. ולכן כשסול שאל אותו מה נותן לו את הכוח להמשיך, הוא רק ניצל את ההזדמנות לעשות על סול מניפולציה בדבריו. 

כשמייק מזכיר את האנשים שמחכים לו, הוא מעודד את סול לקום בכך שהוא בעצם מזכיר לו שגם לו יש אנשים שמחכים לו, שהרי מייק כבר יודע שקים, אשתו של סול, תדאג לו אם הוא ירים ידיים וימצא את מותו, ועל הדרך הוא גם  מהדהד באוזני סול את השיחה שניהלו בלילה הקודם, שבה הוא אמר לסול שהוא סיכן את קים בכך שהוא סיפר לה על השליחות שלו, כי "היא במשחק עכשיו". לכן, בנאום ההצדקה העצמית של מייק, מייק מדגיש שהוא מגן על האנשים שמחכים לו בזה שהוא לא מספר להם דבר, וסומך על כך שסול יבין לבד את הרמז שהוא לא צריך לשתף את קים בכל העסקאות המפוקפקות שלו .

הבחירה של ג'ימי לבצע את השליחות הזו, ובכלל לעבוד עם הקרטל בכל אופן שהוא, אכן מעמידה את הנישואים שלו ושל קים במצב בלתי אפשרי, שבו מצד אחד אם הוא לא מספר לה הכול הוא לא עומד בתנאים שהיא הציבה לנישואים שלהם על כנות מוחלטת, ומצד שני אם הוא כן מספר לה דברים, ואפילו חושף בפניה מעט מהמעט, הרי שהוא מעמיד אותה בסכנה.

הבחירה שלו בתחילת הפרק לספר לה על השליחות, בלי לספק את כל הפרטים, הביאה גם לכך שקים עצמה חצתה כמה גבולות משלה. קודם כול, בזה שהיא אומרת לו שהיא לא רוצה שהוא יבצע את השליחות הזו, כי בדרך כלל היא לא מתערבת לו בעסקים המפוקפקים שלו אם הם לא מקרינים עליה מבחינה משפטית, וכאן היא ניסתה למנוע ממנו לבצע את השליחות שלא מקרינה עליה מבחינה משפטית דבר, רק מפני שהיא דאגה לו. הוא הבין כמובן מאיפה התגובה שלה נובעת וניסה להרגיע אותה, וזה עבד לו. אבל הגבול הבעייתי יותר שהיא חצתה היה כשהיא התחזתה לאחת מצוות הפרקליטים של לאלו כדי להיפגש אתו ולנסות להוציא ממנו את היעד שאליו סול נשלח, ואף אמרה ללאלו שהיא יודעת מיהו.

אם בעיניי מייק, שלא ממהר להרוג אנשים שאינם קשורים לעולם הפשע, העובדה שקים יודעת על עסקיו של סול עם הקרטל הופכת אותה לחלק מהמשחק, נראה לי שהמודעות של לאלו לכך שקים היא שותפה לסוד מעמידה אותה אפילו בעמדת סכנה גדולה יותר .

אבל האמת היא שאם יש משהו שניחם אותי קצת לאורך כל הפרק מבשר הרעות הזה, זו נוכחות האהבה שהרגשתי בין קים ובין ג'ימי, הן כשהם היו ביחד והן כשהיו לחוד.

בתחילת הפרק כשג'ימי רוצה לספר לקים על השליחות שהוא עומד לבצע, רואים איך מצד אחד כאילו אין לה אשליות לגביו, והיא יודעת עם מי שיש לה עסק, היא חזרה הביתה מוכנה לשמוע שהוא הפך להיות חבר של הקרטל, וגם אם זה היה מאכזב אותה, היא עדיין הייתה תומכת בו. כשהוא אומר לה שזה לא בדיוק זה, ושהוא הצליח לסדר ללאלו שחרור בערבות, המשפט שלה על כך שכשהוא אמר שזה בלתי אפשרי היא ידעה שהוא ימצא דרך, מעיד על האמון הגדול שלה ביכולות שלו, ועל הערכתה לכישוריו האינטלקטואליים, וכבר לא צריך להזכיר עד כמה היא חששה לו, וחשבה שהוא לא צריך להוריד מערכו ולהפוך לשליח, ועד כמה היא דאגה לו כשהוא לא שב, עד שהייתה חייבת ליזום פגישה על לאלו כדי לנסות להגיע אליו.

במקביל ראו ברור עד כמה במדבר, אחרי שהדברים השתבשו, ג'ימי דאג לקים, עד כמה הלחיצה אותו המחשבה עליה דואגת לו כי היא לא מבינה מדוע לא שב, איך היה לו חשוב להציל מהאוטו שלו ששבק חיים את הספל שהיא נתנה לו במתנה, ואיך הוא הזדעזע רק למשמע דבריו של מייק על כך שקים כבר במשחק, והתנגד לכך נחרצות. אני רוצה להאמין גם שזו הייתה המחשבה עליה שמחכה לו, שהקימה אותו מנקודת הייאוש שלו, והביאה אותו למצוא דרך להיפטר מהמתנקש שלהם, כדי שהוא ומייק יוכלו לחזור להלך בדרכים הראשיות, ולחזור מהר יותר אל הציביליזציה.

בקטנה

המסע המשותף של מייק וסול חידד גם כמה מההבדלים ביניהם. סול הוא פזיז, הוא נכנס למצבים מבלי לחשוב עד הסוף על ההשלכות שלהם, כשמייק הוא קול החכמה בעיקר כי הוא בעל ניסיון, ושני ניסיונות של סול להקל עליו את המשא ולהטמין את שקי הכסף הכבדים כדי לקחת אותם מאוחר יותר, או לגרור אותם, הסתיימו כפי שמייק חזה מראש, בחוסר הצלחה.

אין מחלוקת על כך שג'ימי/סול הוא שורד, מישהו שכמו שקים אמרה, יכול למצוא דרך גם כשסביר להניח שאין כזו, אבל אחד מהדברים המעניינים לדעתי הוא שסול של הפרק הקודם התגאה בהיותו כל יכול, ואילו לאלו הפרק השווה אותו דווקא למקק בשל היכולת ההישרדותית שלו, וזה מצחיק כי המקק הוא אכן בעל יכולת הישרדותית גבוהה אך חסר חשיבות לחלוטין, ותהיתי עד כמה סול עם תחושת הגדלות של הפרק הקודם היה מרגיש לו היה מודע לאופן שבו מוערכת יכולתו.

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.