נורית הוראק דנה באופן שבו בעיות פוריות מוצגות בסדרות הטלוויזיה, והיחס המיסטי שעניין הפוריות עדיין זוכה לו
ספוילרים לסדרות "איך פגשתי את אימא", "ג'יין הבתולה", ו"הרומן"
סדרות הטלוויזיה של שנות האלפיים כבר אינן מציגות רק תא משפחתי מסורתי המורכב מזוג הורים וילדים, אך נדמה שבין שלל השאלות והנושאים בהן עוסקות הסדרות ה”משפחתיות” או ה”זוגיות” חסר ייצוג של בעיות פוריות או קושי להביא ילד לעולם. המשברים הנפוצים ביותר בחיי הנישואים בסדרות טלוויזיה הם בעיקר בגידות בין בני הזוג, יחסי ניצול, בעיות עקב התמכרות של אחד מבני הזוג וכדומה. לעיתים רחוקות אנו זוכים לייצוגים של זוגות המתמודדים באומץ עם בעיית פוריות של אחד מבני הזוג או של שניהם ונדמה כאילו השכיחות של בעיות אלו בעולם הטלוויזיוני (לעומת הקלות שבה דמויות טלוויזיוניות נכנסות להריון), היא קטנה הרבה יותר מאשר בעולם האמיתי.
גם שאלת העקרות הנשית או הגברית חסרה בשיח הטלוויזיוני וה"עקרים" המופיעים בה הם בדרך כלל כאלו שעוקרו מרצון או שלא מרצון על ידי גורם חיצוני ולא בשל סיבה ביולוגית. חריגה בנוף סדרות אלו היא "איך פגשתי את אימא" שהובילה קו עלילה שלם ביחס לעקרותה של אחת הדמויות הראשיות: רובין. לאחר בדיקה שגרתית, כשהיא מאמינה שהיא בהריון, מתבשרת רובין שלא תוכל להביא ילדים לעולם. רובין לא מנסה להילחם בכך או לנסות לעבור טיפולים מסובכים. במקום זאת היא משלימה עם גורלה (באחד הפרקים היא "חוגגת" את עקרותה בעצב עם סושי ואלכוהול). טד, שמחפש אחר ה"אימא" המושלמת (ושימו לב שהיא תמיד מוזכרת כאימא ולא כבת זוג או רעיה), נאלץ לוותר על רובין, גם בשל הזוגיות בינה לבין ברני אך ייתכן שגם בגלל שרומן מתמשך עם רובין עלול לפגוע בחלומו להקים משפחה.
רובין מצדה בוחרת את ברני, שלא מעוניין כפי הנראה בדור המשך (לפחות ברוב הסדרה). בסיום הסדרה, לאחר שטד פגש את האם המיועדת, הביא ילדים לעולם ושכל את אשתו, הוא מתפנה לזוגיות נוספת עם רובין. הייצוג הזה של בחירה באישה הפורייה מול האישה העקרה הוא ייצוג בעייתי בלשון המעטה ונדמה שלא היה באמת עיסוק רציני ונכון בסדרה בשאלות הנובעות מעקרותה של רובין. בהקשר הזה אפשר לציין שמול הזוג הלא פורה (ברני ורובין) ניצבים מרשל ולילי שגם הם מתלבטים בשאלות של פוריות והאם יוכלו להביא ילדים לעולם ומתי עליהם להביא ילדים לעולם. ההחלטה על הבאת הילד בסופו של דבר מתרחשת בעקבות שרשרת אירועים מקריים (מציאת כפילים לבני החבורה), שמאד מזכירה את המיסטיות המקושרת ללידה בסדרות "ג'יין הבתולה" ו"הרומן" (העונה השנייה), סדרות ששמו במרכזן את נושא הפוריות.
אומנם בשתי הסדרות אין מדובר בעלילה של זוג צעיר המנסה להביא ילדים לעולם, אבל בהחלט יש כאן עיסוק מרכזי בשאלת הפוריות של הדמויות המרכזיות ושל אלו מסביבן ועצם העלאת שאלה זו היא חשובה ומעניינת.
“ג’יין הבתולה” מציגה לנו את ג’יין ויאנואבה שמתעברת לאחר שהגיעה לבדיקה גניקולוגית שגרתית. הפוריות של ג’יין תוצג מכאן ואילך לאורך הסדרה כמיסטית כמעט כאשר באיזה שהוא שלב היא רוכשת לה עדת מעריצים ומאמינים, ביניהם נזירות קתוליות וזוג שסבל מקשיי פוריות ושלטענתו מגעה של ג’יין הצליח לגרום להם להרות. משפחת ויאנואבה מוצגת כבעלת קסם פוריות משלה. המשפחה ידועה בכך שדור אחר דור היא מביאה נשים לעולם, שרשרת שנפסקת רק עם היוולדו של מתיאו, בנם של ג’יין ורפאל, בעל הזרע שהוכנס לג’יין. משפחת ויאנובאבה היא משפחה מסורתית מאד בהנהגתה של הסבתא אלבה, ולכן הפלות אינן באות כלל בחשבון והאמונה היא שכל מגע מיני יביא לילד, דבר שבא לידי ביטוי גם בהיסטוריה המשפחתית – ג’יין עצמה היא תוצאה של יחסי המין שקיימה אמה מחוץ לנישואים בהיותה נערה. השמרנות של המשפחה מתבטאת גם בכך שג’יין שומרת על עצמה ולא מקיימת יחסי מין עם מייקל בן זוגה בתחילת הסדרה.
מנגד עומדים בני הזוג (לפחות בהתחלה) רפאל ופטרה סולנו. רפאל מוצג בתחילה כעקר שלא יכול עוד להביא ילדים לעולם בגלל מחלת הסרטן. בני הזוג ניסו שוב ושוב להביא ילדים ואף חוו כנראה הפלה, אך נכון לתחילת הסדרה הם לא מצליחים להביא לעולם ילד משותף. יש לציין שאירוע ההפלה וחוסר היכולת להביא ילדים השפיע על התדרדרות מערכת היחסים בין בני הזוג.
הריונה של ג’יין משנה כנראה (שוב, כמעט במעשה קסמים), גם את מצבה של פטרה. וכדי לתבל את הסדרה עוד יותר, פטרה, שלא הצליחה במשך זמן רב להיכנס להריון, מתעברת במהירות כאשר היא “מזריעה” את עצמה במנת הזרע הנותרת של רפאל.
מצד אחד הסדרה מתייחסת לטכנולוגיות חדישות בתחום ההפריה כמו הקפאת זרע והזרעה אך מצד שני היא שומרת על האופי המסורתי שלה ועדיין מציגה את הכניסה להריון כנס, הסתכלות שמזכירה כמובן את הנס ההריוני שהוביל להיוולדו של המשיח הנוצרי.
מהעבר השני ניצבת הסדרה “הרומן”, כאשר גם בה יש לנו שתי משפחות הניצבות זו מול זו. באחת מהן יש בעיות פוריות וקושי בהבאת ילדים לעולם ובשנייה הפוריות רבה. משפחתו של נוח סולווי מונה ארבעה ילדים (דמויות משנה משמיעות באזניו הערות מדי פעם על המשפחה מרובת הילדים הזו, החריגה בנוף האמריקאי. לדבר כנראה יש קשר ליוצר הסדרה הישראלי, חגי לוי, ולעובדה שהסדרה נועדה בתחילה לטלוויזיה הישראלית. בקרב החברה הישראלית, שחיה בצלו של המאבק הדמוגרפי והמרוץ אחר הפוריות, גם משפחה חילונית עם ארבעה ילדים יכולה להיתפס כסבירה ולא חריגה, כמו למשל בסדרת הדרמה הישראלית “רביעיית רן”), ובפרק האחרון נחשף כי נוח ואשתו הראשונה הלן נכנסו להריון עוד בתקופת הקולג’ אך נוח הכריח את הלן לבצע הפלה. אירוע זה לא הפריע לבני הזוג להביא לאחר מכן ארבעה ילדים. המאבק על הילדים נמצא כמובן במרכז מאבק הגירושים ביניהם, כאשר כל אחד מהם מנסה להוכיח את היותו הורה כשיר יותר מהשני. גם כאשר הלן פועלת כדי שנוח לא יהיה בכלא, היא עושה זאת לטענתה פחות בגללו ויותר בגלל שאינה רוצה שאבי הילדים שלה יהיה במאסר.
המשפחה השנייה היא משפחת לוקהארט. משפחת לוקהארט היא משפחה המורכבת מארבעה אחים שקללה הקשורה לרצח תינוק שביצע אחד מאבות המשפחה רודפת אותם. באחד הפרקים של העונה השנייה מסבירה אם המשפחה על הקללה העומדת מאחורי הצרות שתקפו את בניה, האחד לאחר השני, שמונעת מהם להרחיב את התא המשפחתי שלהם. במרכז הסדרה עומדת הזוגיות המתפרקת בין קול לוקהארט לאליסון, זוגיות, שבדומה לפרדה של רפאל ופטרה מ”ג’יין הבתולה” כתוצאה מבעיות הפוריות ומההפלה, נקלעת לקשיים אחרי מות הבן מטביעה.
חשוב לציין שהסדרה מטיבה לעסוק בהשלכות של מוות של ילד במשפחה והאבל שחווים זוג ההורים כל אחד בדרכו. גם אחיו של קול לא מצליחים להרחיב את התא המשפחתי. אשתו של אח אחד חווה הפלה טבעית ואילו אח אחד ניהל רומן עם נערה שעברה הפלה מלאכותית. גם אחרי פירוק הקשר הזוגי, אליסון וקול ממשיכים להיות רדופים. אליסון נכנסת להריון שני, אך בסצנה בארוחת חג ההודיה כשהיא מבקשת לשמוע את הדופק של התינוק בעזרת סטטוסקופ, התגובה הראשונה שלה היא להניח שהדופק של התינוק לא נשמע ושיש איתו משהו לא בסדר. תגובה הגיונית למי שעברה את הטראומה של איבוד בנה.
בדומה ל"ג'יין" גם בסדרה "הרומן" מוצגת שאלת הפוריות כקשורה בקשר מיסטי. בעוד שב"ג'יין" הפוריות מקושרת לנס הקשור באמונה אלוהית, ב"רומן" הקשר המיסטי מתבטא בקללה של בני משפחת לוקהארט שמגשימה את המשפט: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". בנוסף, ייתכן אפילו שמנקודת מבט של סיבה ותוצאה, הכשל בנישואים של הלן ונוח התחיל כבר אז באותה נקודה שבה נוח ביקש מהלן לבצע הפלה.
ולסיום, כמה הערות קטנות של חברי המערכת לגבי התייחסויות נוספות על המרקע הקטן לפוריות (ספוילרים לסדרות המצוינות כמובן):
מוארת:
הסדרה "מוארת" מתארת את השינוי שעוברת איימי בעולם העבודה. איימי שהייתה מנהלת מצליחה עוברת התמוטטות עצבים וכתוצאה מכך מועברת לתפקיד אחר בדרגה נמוכה יותר. הסדרה מזכירה שזמן לא רב לפני כן איימי עברה הפלה, ואין ספק שההפלה השפיעה על המשבר האישי שלה. ההפלה גם הפרידה בין איימי לבין בעלה לוי, והסדרה מתארת את הניסיונות של הזוג לחזור זו לזרועות זה אך חוסר היכולת שלהם לגשר על כאבי העבר. (נורית הוראק)
הסקס של מאסטרס:
הסדרה "הסקס של מאסטרס" מתארת את חייו של ד"ר מאסטרס, רופא מצליח לטיפולי פוריות, שבוחר להקדיש את חייו למחקר על סקס. הוא עצמו מתואר כבעל בעיות פוריות הנותן לאשתו לשאת בנטל האשמה ולעבור טיפולים מיותרים. הנישואים שלהם די בעייתיים, גם על הרקע הזה, ונראה שלא שוררת ביניהם אהבה רבה. ההתמקדות שלו במחקר על סקס, למרות הקשיים החברתיים להצדיק את המחקר, לעומת התמקדות במחקר בתחום הפוריות, שאת חקירתו החברה מעודדת, משיקה קצת למעבר של העולם שרואה בהתעברות את הסיבה ליחסי המין לבין העולם הרואה בהנאה מהמין את ההצדקה לקיומו. מאסטרס עובר בסדרה מהאישה שאתה הוא מקיים יחסים על מנת להביא ילדים לעולם לאישה שאתה הוא נהנה מהמין, אך נראה שחלק מחוסר ההנאה שלו עם אשתו הראשונה נובע מהעובדה שהוא מסתיר ממנה את העובדה שהוא לא באמת יכול לספק לה ילדים כפי שהיא מאוד רוצה, וכשהיא לבסוף יולדת זה כבר מאוחר מדי למערכת היחסים שלהם. (אורלי שלמה)
המשפט של איימי:
אחת העלילות המישניות בסדרה “המשפט של איימי” עוסקת בפיטר (האח של איימי) ואשתו המשתמשים באם פונדקאית כדי להביא ילד לעולם, מכיוון שהם לא מצליחים להרות באופן טבעי ובמהלך הסדרה צצות כל מיני בעיות בחיי הנישואים שלהם. אבל לזכות הסדרה ייאמר שהפרידה ביניהם וחזרתם האחד לשני בסופו של דבר מתרחשות כשכבר יש להם גם ילד משלהם ולא על רקע זה. (אורלי שלמה).
הנותרים:
בסדרה "הנותרים", הכומר מאט מוצג בתחילת הסדרה כנשוי לאישה סיעודית שלא יכולה לתקשר עם הסביבה, ועל פי דבריו, עוד לפני שהיא הפכה לסיעודית הם ניסו להביא ילדים לעולם במשך שנים רבות, אולם ניסיונות אלו לא עלו יפה. בעונה השנייה, אחרי הגעתו לעיירה מירקל, אשתו מתעוררת ללילה אחד אותו הם מבלים יחדיו, והוא לא הבין את פשר הנס החד פעמי שקרה לו עד שגילה שמאותו הלילה היא נכנסה להריון. ישנם אנשים בעיירה הטוענים שהיא לא התעוררה ושהוא בעצם אנס אותה, אולם עוד לפני שאשתו מתעוררת שוב בפרק האחרון ומאשרת את דבריו, העובדה שהיא הצליחה עכשיו להיכנס להריון, אחרי שנים של ניסיונות שלא צלחו, גם כשלעצמה מתפרשת בעיניו כנס בפני עצמו. (אורלי שלמה)
היפים והאמיצים:
בסדרה “היפים והאמיצים” מקובל היה במשך שנים לפרק נישואים או להיכנס בברית הנישואים בהתאם לכניסה להריון או לביצוע הפלה לא מתוכננת. רידג’ וברוק הפרו את אירוסיהם הראשונים לאחר שהיא עברה הפלה טבעית ולאחרונה שני הזוגות, סטפי וליאם והופ וויאט, סיימו את נישואיהם לאחר שבכל אחד מהזוגות האישה הפילה בעקבות תאונה. לסטפי גם נאמר שבשעת ההפלה נגרם לה נזק והיא לא תוכל להיכנס להריון לעולם ועל רקע זה היא עוזבת את ליאם מבלי לספק לו הסברים לעזיבתה. אולם כשהיא מגלה כי היא החלימה באורח פלא, היא חוזרת ומבקשת את קרבתו. מהבחינה הזו מערכת היחסים יוצאת הדופן ביותר בסדרה היא זו של מאיה וריק. כיוון שמאיה היא טרנסג’נדרית, היא עברה ניתוח לשינוי מין וכעת היא אינה יכולה ללדת ילדים ולמרות זאת ריק בוחר להישאר איתה לאחר שהוא מגלה זאת. אם כי מעניין לציין שהדבר הראשון שיודעים על מאיה כשהיא מגיעה לסדרה זה שהיא מחפשת את בתה, שנמסרה לאימוץ, ואז מסתבר שבתה נהרגה בתאונת דרכים. רק כשמגלים שהיא נולדה כמיירון ולא תמיד הייתה אישה, הצופים מגלים שזו לא הייתה בתה הביולוגית (או שהתסריטאים היו מאוד רשלנים). (אורלי שלמה)
"אנטומיה של גריי" / "מרפאה פרטית" / "סקנדל":
במרוצת השנים, השאלה של פוריות, הריון ולידה עלתה כמה פעמים על הפרק בעולמה של שונדה ריימס. ד”ר מירנדה ביילי הייתה הדמות הראשונה בסדרה שהתייחסה במפורש לכך שהבאת ילד לעולם עשויה לעכב את התקדמותה המקצועית. בהמשך הייתה זו כריסטינה, שאף עברה שתי הפלות (טבעית ומלאכותית) מכיוון שלא רצתה להיות אם. ההפלה המלאכותית שעברה אף הובילה לפרידה בינה לבין בעלה אואן. סוגיית ההפלה אף עלתה לדיון ב”סקנדל”, כאשר אוליביה בחרה לבצע הפלה וזאת ללא ידיעתו של פיץ. בניגוד להפלה של כריסטינה, עליה רק שמעו הצופים, הפעם הצופים ראו את ההליך הרפואי מתרחש מול עיניהם. מה יהיו ההשלכות של ההפלה על הזוגיות הקורסת (?) של השניים? התשובה תתגלה בהמשך העונה. שונדה ריימס אף התייחסה לסוגיות הפוריות הן ב”אנטומיה של גריי” וב”מרפאה פרטית”. במהלך אירועי הירי בסוף העונה השישית ב”אנטומיה”, מרדית’ מפילה. לאחר ההפלה מאובחנת מרדית’ כבעלת “רחם עוין” ולכן דרק והיא מחליטים לאמץ ילדה ממוצא אפריקאי. האימוץ נתקל בקשיים מסוימים מצידה של מרדית’ אשר חוששת לגבי יכולתה לתפקד כאם. עם זאת, היא בהדרגה לומדת כיצד להיות אם ואף נהנית מכך. לאחר מכן היא מצליחה להיכנס להריון באופן טבעי פעמיים. האימוץ, כך משתמע בסדרה, הסיר מעל מרדית’ את הלחץ ואפשר לה להיכנס להריון (הנחת יסוד שיש רבים המאמינים בה גם כיום). ב”מרפאה פרטית” אדיסון מנסה שוב ושוב להיכנס להריון ולאחר שהיא אינה מצליחה בכך, בדומה למרדית’ בוחרת אף היא לאמץ, אך בניגוד לה, אדיסון היא אם חד הורית בשלב האימוץ. הבחירה באימוץ הפעם לא מוצגת כשלב ביניים בדרך להריון אלא מוצגת כדרך טובה וראויה להיות אם, גם אם את אינך נשואה (זאת בדומה לשונדה ריימס עצמה שהינה רווקה שבחרה לאמץ שני ילדים ולהשתמש באם פונדקאית בכדי להביא לעולם ילד שלישי). (אפרת דסקל)