לעבור את הקו

שטיסל עונה 2

שטיסל, עונה 2, פרק 4

"מי שעובר את הקו שלוש פעמים – יורים בו", כך מתבדח קיווע עם ליבי בזמן שהם נמצאים במוזיאון וליבי דורכת על קו המסמן את הגבול שעד אליו מותר להתקרב לציורים המוצגים במוזיאון. אולם החיים כידוע מלאים קווים לא מסומנים, שלא תמיד שמים לב כשעוברים אותם, ולא תמיד מחיר המעבר ידוע מראש והכי לא ברור זה כמה פעמים ניתן לעבור את הקו עד שכבר אין דרך חזרה.

באופן הולם גיבורי הפרק הזה מרבים לעבור את הקווים, מה שהופך את הפרק לאחד מהפרקים היותר חזקים העונה.

רוחמי וחנינא טוניק – הקו הראשון שנחצה
רוחמי שומעת את סבה ואמה גיטי מדברים על תכניותיה של אמה לגבי המשך נישואיה, שולם אומר לגיטי שתחשוב על רוחמי, ושפירוק הנישואין שלה עלול לפגוע בסיכוייה של רוחמי למצוא שידוך טוב, במיוחד עכשיו כשרוחמי מתקרבת לגיל 16. רוחמי שומעת את הדברים ואצה לפגוש בחנינא טוניק, התלמיד שלו השאירה סנדביצ'ים בפרק הקודם, ושלבעיותיו היא רוצה להיות הפתרון. למרות שכבר בשעת המפגש בינה לבינו יש משום חציית קו בחברה החרדית שכן בחור ובחורה צעירים לא אמורים ליזום פגישות ביניהם, הרי שהקו שהם חוצים בנישואיהם החפוזים במסעדה של אנשין כשהם גורמים לשוהי המסעדה להפוך עדים לקידושים, גורמים לקו הקודם שנחצה להראות כמו נקודה.

כשראיתי את התגובה של רוחמי לשיחה בין שולם לגיטי לא יכולתי שלא לתהות, האם היא ממהרת כל כך להתחתן כיוון שהיא לא מעוניינת בנישואים דוגמת אלה שהיא רואה בבית הוריה? האם היא מבינה שזמנה להחליט לבד הולך ואוזל כיוון שעוד מעט היא תתחיל לקבל הצעות? או שאולי, כמי שהיו בה הכי הרבה כעסים על עזיבתו של אביה בעונה הקודמת, והיה לה הכי קשה להשלים עם חזרתו והתקבלותו בבית, היא לא רוצה להיות הגורם שיאלץ את הוריה להשלים אם הם לא רוצים בכך, רק כדי שהיא תזכה בשידוך הולם. אז רוחמי מתחתנת, ועכשיו מבחינתה ההורים יכולים להיפרד או לחזור כאוות נפשם.

מסתבר שהנישואים החפוזים שלה עוד עשויים היו לאחד את הוריה בהתנגדותם למעשה. ליפא סוטר לחנינא כשהוא מוצג בפניו על ידי רוחמי, וכשליפא מעדכן את גיטי, היא חושבת שהוא לא היכה אותו מספיק, והיא שולחת אותו כדי שיחזיר את רוחמי הביתה, וילמד את חנינא את נחת זרועו, שלא יעזו השניים "לחלום חלומות" כפי שהיא מכנה זאת. ברור מדבריה של גיטי שהיא רואה בצעד של רוחמי צעד שיש ממנו חזרה, רק שצריך לבצע את הכול מהר, לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

 

מה שגיטי שוכחת, הוא שהאדם שהיא שולחת למשימה הוא בעצמו מן חולם חלומות ולא איש מעשה, וכשהוא מוצא את רוחמי וחנינא בבית הכנסת, ליפא עושה את מה שהוא הכי טוב בעשייתו –  לא-כלום. הוא לא מתנצל על הסטירה הקודמת כמו שרוחמי דרשה ממנו קודם לכן, והוא גם לא מפליא את מכותיו בחנינא כמו שגיטי הפצירה בו ולרגע חשב שאכן יעלה בידיו לעשות זאת, הוא פשוט זורק את המוט שאותו הוא מצא בדרך, וחוזר על עקבותיו מבוהל מעצמו.

בינתיים רוחמי וחנינא עברו את הקו בשלום.

ליבי וקיווע – הקו השני

בתחילת הפרק קיווע שיושב באנשין פוגש את יעקב כהן, השידוך השפיצי של ליבי, שבשל מותו של השדכן איבד את איש הקשר לליבי, ועכשיו הוא מחפש את קיווע כדי שזה יחדש את הקשר שלו שיוביל לשידוך. מההתנהגות של קיווע כלפיו רואים את רגשי הנחיתות של קיווע על כך שהוא נחשב שידוך פחות מוצלח (הוא מפחד מהרושם של בטלן שיושב באנשין כל הזמן), כמו גם את העובדה שהוא לחלוטין רואה ביעקב כהן הנ"ל יריב על לבה של ליבי, עד כדי כך שהוא כמעט ומשקר לו שאין לו מושג איך ליצור קשר עם ליבי ועם אביה, לפני שהוא מתעשת, ומביא אותו למלון שבו ליבי ונוחעם נמצאים. מדבריו לליבי אחר כך ניתן להבין שלא רק הרצון לעשות את הדבר הנכון הניע אותו באותה סיטואציה, אלא גם התקווה לגנוב בליבי מבט, והרצון לדבר אתה.

קיווע של תחילת הפרק מודע לחלוטין לכך שהוא מעוניין בליבי כבת זוג, והוא מחליט לפעול בנושא. הוא בולש אחריה כדי לפגוש בה במקרה אצל סבתו, הוא מזמין אותה לבילוי עמו במוזיאון, ושם במקום שבו היא עוברת את הקו פעמיים בלי לשים לב, הוא מעז לבטא בקול את מה שעל לבו, ושהיה נראה שהיא מעודדת – שהוא מעוניין בה כבת זוג לחיים. נראה שחציית הקו הזו של קיווע מפחידה אותה. כל עוד הדברים היו מתחת לפני השטח, היה לה קל יותר גם ללכת אחר לבה וגם להישמע לאביה. אבל עכשיו היא צריכה לבחור.

בהתחלה היא בוחרת בקיום המפגש עם יעקב כהן, אולם לאחר שהיא משתעממת בחברתו לאורך כל הפגישה, כשהיא חוזרת למלון ומבינה מאביה שמהצד של יעקב כהן כבר רוצים לסגור את השידוך, גם היא מעיזה לומר את אשר על ליבה לאביה. אנחנו לא יודעים איך מתנהלת השיחה בינה לבין אביה, אבל אין ספק שמבחינתו של נוחעם, בחירה בקיווע זהו קו שלא עוברים, וכדי למנוע את מעבר הקו הזה, הוא מחליט לחזור עם בתו לאנטוורפן. וכך, כשליבי באה להיפרד מקיווע ומספרת לו שהיא חוזרת לאנטוורפן ושאולי זה לטובה, קיווע נותר עם עוד מישהי שהוא היה מעוניין להינשא לה, והיא בורחת ממנו לגולה ושמה ביניהם קו בלתי עביר.

קיווע וליבי נותרו בחיים, אך הקו שהם עברו הפרק בהחלט מותיר בהם צלקות.

 

שטיסל עונה 2
ליבי וקיווע. צילום באדיבות yes

שושנה ומלכה – הקו השלישי
אם שני הקווים שעל חצייתם דיברנו קודם, עברו בתוך מה שמקובל ולא מקובל חברתית, אבל עדיין המסגרת ההלכתית נשמרה, הרי שבסיפור של סבתא בובע מלכה וחברתה הרבנית שושנה ערבלך, הקו שנחצה הוא גם הלכתי וגם קו שאין ממנו חזרה. הרבנית ערבלך מחליטה להתאבד. כשמלכה אומרת לה שזה אסור מן התורה היא נענית בשאלה, "מי הרבנית כאן, אני או את?". מעניין שאף על פי שאת הקו של איסור מהתורה היא מוכנה לחצות, היא לא חוצה את הקו של הפחד מלקרוא למחלה בשמה המפורש: סרטן. "יש לי את המחלה בשלבים הסופיים שלה" היא אומרת.

העלילה של הסבתא בפרק דווקא התחילה באופן אופטימי. סבתא בובע זכתה בזיכרונה חזרה, ואני שמחתי כי הדמות שלה הייתה ונותרה נהדרת, ואחד הרגעים שהבליטו את הפוטנציאל הפיוטי הרב שבדמותה היה במפגש בבית האבות בין בנות האולפנה שבאות לשמח את הקשישים, ובין הקשישים שלא ממש נראים כמבינים את פשר השמחה וההתלהבות. נראה ששנות החיים המפרידות בין הבנות הצעירות לדיירי בית האבות משרטטות קו בלתי עביר. במיוחד כשהסצנה שקודמת לאותו מפגש היא הסצנה מכמירת הלב בה מלכה מנסה את כוחה ביצירת רשימת סיבות לבחירה בחיים, ומצליחה להעלות בדעתה רק שתיים: לראות את הצאצאים גדלים והאיסור מן התורה. אם אין לאדם את שמחת החיים, אם האנשים שבאים לבקר אותו עושים זאת יותר בשבילם, כדי לסמן וי על הביקור או לפגוש במבקרים האחרים, ולא בכדי לשמוע מהאנשים שהם מבקרים מה עובר עליהם, מה כבר יכול לחדור את שריון העצב?

וכך מלכה בסוף הפרק מלווה את שושנה בדרכה האחרונה אל מעבר לקו. את זמן המעבר המשותף אחרי קריאת שמע המשותפת הן מעבירות בצפייה בחדשות בטלוויזיה, כי תמיד יש חדשות באיזשהו מקום. תמיד מישהו מדווח על מישהו אחר שעבר את הקו ואולי הוא שרד, ואולי לא.

2 תגובות בנושא “לעבור את הקו

  1. כתבת יפהפה. אני אישית רואה את הבחירה של ליפא להניח לשני הצעירים כדבר חיובי ביותר. לא ראיתי זאת בריחה אלא כהבנה שביתו נראית מאושרת והוא לא יכול להגיע עם קרש ולהפר את האושר שלה. כי באמת, הרבה רגעים מאושרים אין לה, לרוחמי.
    הקטע האחרון בו הרבנית ערבליך אומרת לה "אני רוצה למות כמו רבנית ולא כמו איזה שמאטע" והישיבה שלהן יחד עוררה בי בכי ממש. בעיני- זה הפרק היפה ביותר בסדרה.

    • תודה רבה 🙂

      אני מסכימה שזה היה אחד הפרקים הכי יפים בסדרה (קשה לי לומר הכי יפה כי אני לא בטוחה שאני יכולה להשוות עם פרקים מהעונה הקודמת) ומסכימה גם שהבחירה של ליפא שלא להרביץ לחנינא היא בחירה נכונה. אני פשוט לא חושבת שזה בדיוק האושר שלה שהנחה אותו. אם האושר שלה היה באמת מנחה אותו, הוא מן הסתם היה צריך ללכת ולהתנצל, אני בטוחה שזה באמת היה גורם לה אושר שהוא מקבל את הנישואים שלהם. אבל הוא לא יכול לקבל את הנישואים שלהם, והוא גם לא מסוגל להרוס להם, בעצם הבחירה שלו היא בריחה מהכרעה. וזו ברירת המחדל שלו באופן תמידי בעיניי.

       

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.