ווסטוורלד, עונה 1, פרק 7: אחיזת עיניים 1


כמה הרהורים על הפרק "Trompe L'Oeil" בסדרה ווסטוורלד

הפרק מתחיל בסצנת חלום והתעוררות ממנו של ברנרד, איזה יופי אני אומרת לעצמי, סוף סוף קיבלנו בסדרה הזו איזה אינסייט למה שעובר בראשם של האנשים, שכן ממש כמו במשפט של ברנרד לתרזה על כך שקל לו יותר להבין את המארחים מאשר את בני האדם, הסדרה מקלה עלינו להבין את המארחים בעזרת הצגת זיכרונותיהם והמראות שמניעים אותם כמעט לפני כל פעולה שלהם, בעוד שמה שעובר במוחם של בני האדם בסדרה נותר תעלומה. עד סוף הפרק מסתבר כמובן שהמדובר ברמז מטרים לעובדה שברנרד אף הוא בובה ולא בהצצה לנעשה במוחם של בני האדם.

 

אני מודה שלמרות שידעתי על כך שהאפשרות שברנרד הוא בובה קיימת מקריאת תיאוריות שהסתובבו ברשת, לא שמחתי לראות אותה מתממשת. אני זוכרת איך הרגשתי כשצפיתי בגילוי המתרחש בסוף הסרט "החוש השישי" איך סצנות שבצפייה ראשונה נראו לי לא מובנות כמו אלה שבהן אשתו של הגיבור לא מתייחסת אליו, קיבלו משמעות והיגיון כשהאמת התבררה. בהשוואה לאותו גילוי, הגילוי על ברנרד הרגיש מאוד לא מספק, ובמקום ליצוק משמעות לסצנות קודמות, הרבה סצנות מהעבר איבדו ממשמעותן. פורד מזהיר את ברנרד מפני ערבוב בין מציאות ודמיון, ומפני היקשרות לבובות למשל. אם פורד שולט בכל מעשיו של ברנרד ממילא, האזהרה הזו חסרת חשיבות עבור ברנרד, באותה מדה שהיא חסרת משמעות עבור פורד שממילא לא נוהג על פיה, כפי שאפשר לראות בבירור בסוף הפרק כשהוא מוכן להרוג אדם כדי לשמור את פרי הדמיון שלו. באותה מדה גם השיחות בין ברנרד לדולורס שנעשות כביכול מאחורי גבו של פורד, מאבדות חלק ממשמעותן.

 

באופן פרדוקסלי דווקא החלום שברנרד חולם בתחילת הפרק, החלק שכביכול היה הכי צריך לאבד משמעות, בהיותו אוסף מחשבות שתולות בראשה של בובה, ולא משהו שבאמת מניע דמות אדם, ושלכאורה אין בו באמת חידוש מבחינת מה שידענו על דמותו של ברנרד, הפך בעיניי לחלק הכי מעורר מחשבה של הפרק, שכמשתמע משמו  "Trompe L'Oeil"  עוסק רבות באחיזת עיניים. פירוש המילים "Trompe L'Oeil"  בצרפתית אגב הוא "לרמות את העין" – והן מיוחסות לשיטת אמנות עתיקה, המייצרת אשליה אופטית באמצעות הדמיה תלת-ממדית, דימויים ריאליסטים ותכסיסי פרספקטיבה.

 

באותו חלום של ברנרד הוא רואה את עצמו מקריא לבנו קטע מהספר של "אליס בארץ הפלאות" בדיוק כמו שהוא סיפר לדולורס שהוא נהג לעשות, אלא שבעצם הקטע שהוא מקריא בכלל לא לקוח מהספר אלא מהסרט של דיסני משנת 1951. והציטוט שברנרד מייחס לכובען המטורף הוא בכלל ציטוט מדברי אליס בתחילת הסרט.

 

הציטוט עצמו: "אם היה לי עולם משלי, הכול בו היה נונסנס, שום דבר לא היה מה שהוא, מכיוון שכל דבר היה מה שהוא לא" מטריד בחלום את בנו של ברנרד, וגורם לו לפקפק במציאות שלו שאולי הוא אינו מה שהוא, וברנרד מנסה להרגיע אותו לפני שהוא מתעורר בבהלה. כאשר המציאות היא כמובן שבנו של ברנרד הוא אכן מה שהוא לא, כמו שברנרד הוא מה שהוא לא.

ווסטוורלד פרק 7
ברנרד, שהוא מה שהוא לא, עם תרזה, שהיא כבר לא. John P. Johnson, באדיבות yes

מעבר לרמז הברור לגבי דמותו של ברנרד שנוצרת הן מהעובדה שהוא חולם, והן מתוכן החלום, יש בציטוט גם כדי לרמז על כך שאין טעם לחפש משמעות רבה מדי בעולם שיוצרי הסדרה בראו או בזה שפורד ברא (או בשניהם כאחד) כיוון שהכול בו הוא נונסנס. ויחד עם זאת ממש כמו ויליאם והאיש בשחור, קשה שלא לרצות לחפש משמעות בעולם הדמיוני.

 

למרות שכבובה דמותו של ברנרד פחות מעניינת מבחינתי, יש משהו מעניין במה שמבדיל בינו לבין יתר הבובות. ארבע תכונות נאמרו לנו מתקיימות במארחים: הם אינם חולמים אלא רק מודעים למושג כדי שבמקרה שהאתחול שלהם לא היה מלא, הם יחשבו שהזיכרונות שלהם מחייהם הקודמים הם חלום. הם  "עיוורים" למציאות של היותם בובות. הם לא יכולים להרוג בני אדם על פי הגבלות בקוד והם מאותחלים מחדש כדי למנוע מהם זיכרונות כואבים. ברנרד רק עיוור להיותו בובה, אולם כפי שראינו הפרק הוא חולם את חייו המדומיינים (זה אינו זיכרון מגלגול קודם שלו, אלה אירועים מעברו המומצא השזורים יחד באופן חסר הגיון כמו שקורה בחלום), יש לו את היכולת להרוג בני אדם, והזיכרונות שנמחקים ממנו הם אלה שבהם הוא משרת את רצונו של פורד ככלי נשק, בעוד שאת זיכרונות האובדן שלו כביכול מצמידים אליו תמיד. העובדה האחרונה יחד עם העובדה שברנרד הוא הבובה הכי מתעתעת, עד כדי כך שלרגע לא עלה בדעתה של תרזה שניהלה אתו מערכת יחסים אינטימית שהוא אינו אדם, הזכירה לי את דבריו של האיש בשחור על כך שהכאב של הבובות הוא מה שגורם להן להרגיש אמיתיות יותר.

 

גם בעלילות המשנה בלט עניין אחיזת העניים. מסתבר שהפארק כולו הוא אחיזת עיניים אחת גדולה כי כמו שאומרת הגברת הייל, ההנהלה משקיעה בו לא כי מעניין אותה לספק הרפתקת מערב פרוע לאנשים משועממים, אלא כי הם מעוניינים בטכנולוגיה שבה משתמשים בפארק.

 

אני מניחה שבעלי המניות והמשקיעים בפארק היו מתעניינים בטכנולוגיה של הפארק אפילו יותר לו היו יודעים כיצד בהינתן  הקוד הנכון ניתן להשתמש בבובות ככלי נשק שיהיה קשה לאתר, אפילו אם כרגע הם בעיקר מנסים ליצור את מראית העין שהם מוטרדים מהסכנות הטמונות בבובות, ומנסים להשתמש במראית העין הזו ככלי לריסונו של פורד.

 

בעלילה אחרת ויליאם ודולורס ממשיכים את מסעם ברכבת ואת התקרבותם האחד לשני. באותה נסיעה ויליאם מודה בפני דולורוס בכך שבחייו האמיתיים הוא תמיד הרגיש שהוא מעמיד פנים ודווקא בפארק הוא מרגיש אמיתי, בעוד שדולורוס אומרת לו בתגובה לדבריו על כך שהיא הצליחה לפתוח חלקים בלבו שהיו נעולים, שהיא לא מפתח, וגורמת לי להרים גבה גם כי קצת נזכרתי בדון, דמות מפתח אחרת מהסדרה באפי, וגם כי היה נראה לי שכך פורד רואה אותה, כמפתח לפתרון המבוך. 

ווסטוורלד עונה 7
לא מפתח? צילום: John P. Johnson, באדיבות yes

מייב לעומת דולורס וויליאם שמגיעים בסוף הפרק למקום בפארק אותו ציירה דולורס ועליו אומר לורנס שאיש ממנו לא חזר, ומחליטים לראות האם הוא הארץ המובטחת עליה הם חלמו, קצה באשליות שמציע הפארק. היא מעוניינת לצאת לחלוטין מתחומי הפארק, ולהגיע לעולם האמיתי. לשם כך היא כרגיל מאיימת על פליקס וסילבסטר אותם היא מורידה מדרגת אלים כפי שהיא חשבה אותם בעבר לדרגת גברים שאפשר לתמרן. (העובדה שאליה רמונה אסול הפנתה את תשומת ליבי שהשמות של העובדים שלא מצליחים להשתלט על מייב הם שמות של חתולים ידועים, גורמת להם להראות קצת כבדיחה פנימית של היוצרים על החתולים שנתנו להם לשמור על השמנת). מייב מתהדרת בעובדה שהיא מתה כבר אלפי פעמים והיא נפלאה בלמות. אולם האם היא תצליח להגיע לשם? והאם בעולם האמיתי, שגם בו לפעמים אדם לאדם זאב, היא תוכל לשרוד?

 

תרזה לא הצליחה, אולי מכיוון שהיא לא למדה מקריאה באליס שזה מסוכן לעבור דרך דלתות שלא יודעים מה מאחוריהן, ועוד יותר מכך מפני שהיא באמת לא הצליחה להבדיל בין מה שאמיתי למה שאינו. אני מודה שלמרות שלא אהבתי את הגילוי שברנרד הוא בובה, רגעי העימות בינה לבין פורד אחרי הגילוי היו מרתקים וגרמו לכל יתר העלילות בפרק להחוויר. כרגע השאלה איך ייראו יחסי הכוחות בין בעלי המניות לפורד בפרקים הבאים היא זו שנראית לי כבעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לעניין, כל עוד כמובן לא יסתבר בסוף שכולם בובות של מישהו אחר…


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחשבה אחת על “ווסטוורלד, עונה 1, פרק 7: אחיזת עיניים

  • זיו

    דיי ברור מצפייה בסרט ההמשך של ווסטוורלג (פיוצ׳רוורלד) מה דלוס רוצה מהטכנולוגיה.

    בדיוק כמו עם ברנרד, פעילים תחת שליטה.

    רק דמיינו ראשי מדינה שיוחלפו ודלוס שולטם בעולם בלי שמישהו יודע על זה (תרזה בטוח תוחלף על ידי פורד, כי אחרת יתהו לאן נעלמה)