איך לפתח אסרטיביות?

האם העצה שניתנת בפרק האחרון בעונה הראשונה של "הטובות לקרב" אכן מוצלחת כפי שנראה בפרק?

האם לדעתכם אסרטיביות היא תכונת אופי מולדת או תכונה נרכשת שכל אחד יכול לסגל לעצמו, לו רק יהיו לו המדריכים הנכונים?

מי שסבור שהמדובר בתכונת אופי מולדת כמובן שיתקשה להאמין שעצה אחת תוכל להפוך במהלך פרק אחד בלבד, דמות מרצה לדמות אסרטיבית, ויוכל מן הסתם לפטור את המקרה בבחינת 'דברים שמצליחים רק בטלוויזיה', אך למרות שאיני סגורה לחלוטין על התשובה לשאלה ששאלתי, וחושבת שאסרטיביות מושפעת הן מנטיות אופי מולדות והן מהשפעה סביבתית, אני מודה שמצאתי את המהפך שעבר על מאיה רינדל, בפרק האחרון של העונה הראשונה של "הטובות לקרב", משכנע בדרכו.

מאיה רינדל, גיבורת הסדרה "הטובות לקרב", היא בחורה מרצה, מישהי שחשוב לה להיות בסדר עם אחרים, ושחשוב לה שיאהבו אותה ולכן גם קשה לה לסרב לבקשות של אחרים. מאיה הייתה סטודנטית מצטיינת למשפטים, והייתה רגילה להיות מקור גאווה להוריה מה שהכין אותה לחיים שבהם היא מקבלת נקודות על כך שהיא עושה את המצופה ממנה, ולא על כך שהיא לומדת להילחם על מקומה.

מאיה רינדל הטובות לקרב
מאיה רינדל, "ילדה טובה" - קרדיט CBS באדיבות yes

הוריה של מאיה נחשדו במהלך העונה בשחיתות כלכלית שהביאה לאובדן כספם של הרבה אנשים, והחשדות והחקירות נגדם מעמידים אותה במהלך הסדרה בעמדת נטל על מקומות עבודה רבים, ובתחושת התנצלות קיומית.

לכן אין להתפלא מדי שכאשר מאיה נקראת למשרד עורכי הדין בו היא עובדת כדי לפגוש את שני השותפים הבכירים בו, אדריאן בוסמן וברברה קולסטאד, היא חוששת שהם מעוניינים לפטר אותה, ובמהלך הפגישה אף מתנצלת שלוש פעמים בתגובה לכל משפט שני שנאמר לה. הסיבה האמיתית לפגישה הייתה ביקורת חצי שנתית שגרתית שהשותפים הבכירים נוהגים להעניק לכל השכירים במשרדם. כשהביקורת העיקרית שהשותפים הפנו כלפיה, ביקורת שהתקבלה מסקר חוות הדעת של אנשי המשרד, היא שהיא לא מספיק אסרטיבית.

אדריאן מייעץ למאיה ללמוד אסרטיביות מאחד השותפים האחרים במשרד, כמו תומס או דייאן, על ידי כך שהיא תעקוב אחריהם יום שלם, ושלא תניח להם לסרב לה לעשות זאת. הבעיה היא כמובן שצריך מידה כלשהי של אסרטיביות כדי לא להסכים לקבל לא כתשובה, ואולי זו הסיבה שכשמאיה יוצאת מהמפגש, אחרי שנאמר לה שיש לה שבועיים כדי להשתפר בנושא, אדריאן וברברה מאוד לא אופטימיים לגבי הסיכויים שלה להצליח במשימה. התגובה הראשונית שלה לפרש את הביקורת שהיא קיבלה כאילו לא אוהבים אותה אף היא הוסיפה לתחושה שיקשה עליה לבצע את המהפך.

אולם מאיה מפתיעה אותם, ולא רק שהיא שומעת לעצתם ומחליטה לבצע את המעקב היומי אחרי אחד השותפים, אלא שהשותף שהיא בוחרת לעקוב אחריו הוא דווקא אדריאן עצמו, זה שנתן לה את העצה, זה שהכי בטוח מבחינתה לפנות אליו כיוון שהיא יכולה להרשות לעצמה לומר לו כשהוא מסרב לבקשתה להצטרף אליו "אבל אתה אמרת לי לא להסכים לקבל לא כתשובה" ובכך לבטל את התנגדותו.

אדריאן וברברה - קרדיט: CBS באדיבות yes

והנה החלק הראשון המעניין בעיניי, שמתי לב שכמעט תמיד כאשר מישהו מדריך מישהו אחר שלא להיות פראייר, ולא לוותר, ולעמוד יותר על שלו, כיוון שהוא מנוצל על ידי אחרים. המדריך הוא הראשון שהמודרך יוצא נגדו. אולי זו גם הסיבה שהסביבה שלנו מחנכת אותנו הרבה יותר להיות מרצים מאשר מלמדת אותנו לעמוד על שלנו. זה הרבה יותר קל ונוח לסביבה שלא להסתכן בכך שייצאו נגדה. רק מי שמאוד חשובה לו טובתנו, או שהוא עיוור לעובדה שגם הוא בסיכון שהיחס כלפיו ישתנה, ירצה לחנך אותנו לאסרטיביות באמת. כך שהעובדה שמאיה אזרה אומץ להתחיל את מסע האסרטיביות שלה דווקא עם בוסמן הייתה ריאליסטית עד מאוד בעיניי.

החלק המעניין השני, שיכול להיראות קצת פחות ריאליסטי מבחינת הצופים, הוא האופן שבו מאיה, אחרי שהיא עוקבת אחרי בוסמן במהלך היום ורואה את האופן התקיף שבו הוא נוהג בבית המשפט, מצליחה בהיעדרו לנהוג במשפט באותה אסרטיביות וביטחון בייצוג המקרה.

היפה בזה הוא שאפשר להניח שהעצה של בוסמן עובדת כיוון שהיא ראתה מה שהוא עושה ושהיא אכן למדה ממנו אומץ ושמהסתכלות על אנשים אסרטיביים אכן אפשר להפוך לאסרטיביים, או לדייק ולומר שהעצה שלו עובדת עוד לפני ההסתכלות, שכן ברגע שבו היא הצליחה להפוך את הסירוב שלו להסכמה, היא כבר זכתה בעצם לאימון באסרטיביות ולכן הביטחון שלה בעצמה עלה והיא הרגישה מוכנה להפעיל כלים אסרטיביים גם כלפי אחרים.

אולם יחד עם זאת, אפשר גם לומר שכבחורה חכמה (ועל חכמתה הייתה הסכמה בין כל אנשי המשרד), היא בהחלט מסוגלת להבין על ידי התבוננות איך להפעיל טכניקות אסרטיביות, ומה שמנע ממנה להשתמש בהן באופן כללי, זו לא חוסר ידיעה אלא החשש שלא יראו את הפעולה שלה בעין יפה, אולם כאשר היא מבינה שאסרטיביות היא ההתנהגות שתזכה אותה בשביעות הרצון של הבוסים שלה, הרי שכבחורה מרצה טובה ברור לה שאסרטיביות במהלך המשפט זה מה שהם יקבלו. וכך יוצא שהעצה הזו לא באמת הפכה אותה לאדם אסרטיבי, אלא לאדם מרצה שעכשיו גם משתמש בכלים אסרטיביים כדי לרצות אנשים אחרים.

 

העובדה שמאיה נותרת אדם מרצה באופן כללי בסוף הפרק, גם אם היא מגלה יותר אסרטיביות במהלכו מתיישבת עם המחשבה שאנשים לא מחליפים את עורם בן לילה, ושתהליך של השתנות לוקח זמן. אולם העובדה שהיא אכן הצליחה במהלך הפרק להפגין יותר אומץ ואסרטיביות היא גם הוכחה לכך שהשתנות הוא אכן תהליך אפשרי עם העזרה הנכונה גם אם הוא לוקח זמן. ואולי לגבי פיתוח אסרטיביות פחות משנה העצה עצמה, ויותר חשובה הדחיפה בכיוון, כמו הדחיפה של אדריאן וברברה בפרק שמתניעה את התהליך של השינוי של מאיה, שכן כמו שכבר אמרו חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *