הנותרים, עונה 3, פרק 3 – אנשי אמונה אבדו


דיון בפרק Crazy Whitefella Thinking

הפרק מתרכז באנשי האמונה, אלו שהמופלא אינו מרתיע אותם אלא נותן משמעות לקיומם. על שלושה אנשי אמונה הפרק מדבר, קווין גרווי האב, הכומר מאט, וגרייס, האישה האוסטרלית.

בתחילת הפרק אנו שומעים את הקלטת שקווין האב מאזין לה, קלטת שבה הוא ובנו חוזים בברווזים. הברווזים הם כנראה ה"נעלמים" הראשונים בחייו של קווין הבן, הוא דואג כשהם נעלמים מתחת למים, ורוצה שאביו יציל אותם, אולם אביו, אז עדיין אדם רציונלי בעולם רציונלי, אומר לבנו שהם יחזרו לבד, וכי העלמותם מתחת למים ושובם הם סדר הדברים הטבעי של העולם. קווין הבן, שרצה פעם להיות שדר חדשות, מדווח בקלטת בשמחה על כך שאכן הברווזים נראו שוב והם בריאים ושלמים.

שיחה אחרת מאותה קלטת מתארת את ניסיונו של קווין הבן להבין את ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן, שבוצעה על ידי ג'ון הינקלי הבן, שמעשיו הושפעו מדמותו של טרוויס ביקל, הדמות הראשית בסרט "נהג מונית". גם כאן קווין האב הוא זה שמסביר לבנו שג'ון, שבלבל בין דימיון למציאות, אינו שפוי.

 

אולם קווין האב של הפרק רחוק מאוד מקווין האב שבקלטת, העולם כבר אינו נוהג על פי הסדר הטבעי, והוא, שהתחיל לשמוע קולות יום לאחר ההיעלמות, נוסע בעקבותיהם לאוסטרליה, ומרגיש בחסרונם כשהוא אינו שומע אותם יותר. כשהוא שומע בטלוויזיה על ביצה שניצלה מההיעלמות ובקעה יומיים אחר כך, ומספרים על כך שטוני, התרנגול שהתפתח מאותה ביצה, עוזר לאנשים למצוא את מה שהם מחפשים אחריו, הוא בטוח שבקיעת אותה ביצה אינו חלק של העולם הנוהג כמנהגו, אלא סימן עבורו. קווין האב נוסע אל טוני התרנגול ומבקש ממנו שימצא לו מטרה – תכלית, ומכיוון שטוני מנקר בתגובה את הקלטת שלו ושל בנו בדיוק במקום שבו בנו מכריח אותו לשיר "עכביש טיפס…", כדי לעצור את הגשם שירד אז, הוא מסיק שגם עכשיו עתיד לרדת מבול, שרק הוא יוכל לעצור אם ישיר את השיר הנכון. מבחינתו השיר הנכון הוא שיר הגשם של האבורג'ינים, שלא אכפת לו בכלל שבמקום הוא נועד להביא את הגשם, ולא למנוע אותו, והוא מקדיש את השנתיים שאחרי אותו מפגש עם טוני לליקוט השיר חלקים, חלקים מקהילות האבורג'ינים הפזורות ברחבי אוסטרליה, וכושל בהשגת החלק האחרון.

 

אולם דבר אחד שנותר משותף לקווין האב שבאוסטרליה ולקווין האב שבקלטת הוא זה שהוא לא אוהב ללכת על פי המסומן במפה, הוא מעדיף למצוא את דרכו בעצמו, גם אם זה אומר ללכת לאיבוד מדי פעם, וכאן טמון גם ההבדל בין דרכו האמונית שלו לדרכו של מאט. בעוד מאט כותב לו את ספר ההמשך שבו הוא רואה בקווין הבן את המושיע, ומנסה לבנות את המפה שקווין הבן מסמן לו וללכת בדרכיו, האב חושב שהוא זה שהספר צריך לעקוב אחר דרכו, כי הוא המושיע האמיתי והוא מי שמסמן את הדרך. מאט תמיד רואה בעצמו חלק מהעדר, אולם קווין האב חושב שהוא הרועה.

הנותרים עונה 3, פרק 3
Ben King/HBO, באדיבות yes

אנו עדים לשתי שיחות של האב עם מאט, באחת הם מתווכחים על כך שאין בספר ההמשך לתנ"ך שמאט כתב איזכורים של קווין האב, ויכוח המתרחש בזמן שבו מאט עדיין היה במחיצתה של אשתו, אם כי כבר אז נראו בקיעים בקשר שלהם, בשיחה השנייה קווין האב מבקש את עזרתו של מאט במציאת כריסטופר סנדיי, האבורג'יני שהיה אמור לספק לו את החלק האחרון של השיר, אך נפצע אנושות בגללו והובהל לבית החולים. בעוד קווין האב, שנזרק מהאמבולנס ומשוטט במדבריות חסר אונים, מחפש את הקשר האחרון שלו לשיר הגשם, מאט מהעבר השני של הקו מחפש העתקים של הספר שעל כתיבתו הוא שקד, ושאת העותק האחרון שלו הוא העניק לקווין הבן. הן מאט והן קווין האב, מחפשים האחד אצל השני את שארית אמונתם, ושניהם יוצאים מהשיחה מתוסכלים, כיוון שאף אחד מהם לא באמת מכיר באותו השלב בערך אמונתו של השני. במובן מסוים, קווין האב הנואש, שמחפש את דרכו, שכלום לא הולך לו והוא הולך רק מדחי לדחי, מזכיר קצת את מאט של פרק 5 בעונה השנייה, שבו מאט הוא זה שאמונתו עומדת למבחן בניסיונות קשים כשהוא לא מצליח לחזור חזרה למירקל. אולם מכיוון שקווין האב רואה את עצמו תמיד כמספר אחת בסיפור שלו, קשה היה לי הרבה יותר להזדהות עם הקשיים שלו והמאבק שלו להמשיך בדרכו למרות שהכול נגדו, במיוחד בשל חוסר הכבוד שלו לכל אמונה אחרת, והבנתי לחלוטין מדוע מאט שולח אותו לעזאזל בשיחת הטלפון השנייה שלהם, למרות שזה לא היה מאוד נוצרי מצדו של מאט.

 

הרגע היחידי שבו קווין האב, הצליח לעורר בי הזדהות היה זה שבו הוא מנסה להגיע אל הבחור ששורף את עצמו לאחר שלדבריו "סרבו לקחת אותו", מכיוון שהוא ענה להם שהוא לא היה הורג תינוק כדי למצוא תרופה לסרטן, סצנה תמוהה במקצת במסגרת הפרק שתתבהר יותר רק בפרק הבא.אולם חוסר הבהירות השתלב היטב בפרק בתחושת חוסר האונים של האב אל מול המחזה הנגלה לפניו. 

 

בסופו של דבר חייו של קווין האב, שאף הוכש על ידי נחש אותו ניסה לאכול, ניצלים בזכותה של גרייס, אותה אישה שראינו בפרק הקודם שאמונתה בקווין המושיע שאינו יכול למות, הביאה אותה להרוג שוטר אוסטרלי אקראי בשם קווין, כדי להוכיח את אמיתות הנבואה. מסתבר שביום ההיעלמות האוסטרלי (שחל יום אחרי ב-15 באוקטובר) היא האמינה שהיא חווה את יום הדין הנוצרי המובטח (Rapture), וכשהיא לא מצאה את ילדיה בבית היא הייתה בטוחה שהאל בחסדו לקח אותם אליו, רק כדי לגלות שנתיים אחרי, שהם יצאו למדבר ומתו שם כנראה מרעב ו/או מחום. אבודה בצערה היא מציבה צלב במקום בו נמצאו שרידי ילדיה ובו היא מוצאת את קווין האב אוחז בידו דפים מהספר שמאט כתב, שנדמה לה כספר קודש שיכול לתת מענה להתפקחותה מאמונתה ביום הדין, והיא רוצה להאמין בזה, כדי שהפצע שלה על אשמתה במות ילדיה, שלו הייתה רק מחפשת אותם היו יכולים לחיות היום, יפסיק לכאוב. רק שגרייס שוב נאלצת להתפכח, כיוון שהשוטר האוסטרלי שהיא טועה לחשוב בו את קווין המושיע, לא שורד את הניסיון שלה, ומוכיח לה את טעותה. אבל אז בא קווין האב, ומחזיר לה שוב את אמונתה בשפיות שלה, ובקווין הנכון. וכך אנחנו מקבלים את ההסבר העומד מאחורי סיום הפרק הקודם.

Ben King/HBO, באדיבות yes

 

במובן מסוים הן קווין האב, והן גרייס בוחרים להאמין כדי להיפטר מרגשות אשמה, ובאמונה של שניהם יש אלמנטים של תחושת נבחרות, הילדים שלה "נבחרו" להילקח ביום הדין, הוא נבחר להציל את העולם, ובמקרה של שניהם הניסים שהם כביכול חווים ומאמינים בהם יכולים להיראות הרבה יותר כסוג של שגעון גדלות וצירופי מקרים. בעוד שאמונתו של מאט מבוססת אמנם אף היא על צירופי מקרים, אבל יש בה באמת אלמנט ניסי שהיינו עדים לו כצופים, ולכן הוא נתפס כשפוי מהם (בעולם שגם כך לא תמיד נראה הגיוני). מה גם שבינתיים האמונה של שניהם כבר קצרה קורבנות (הילדים שלה, השוטר קווין, האבורג'יני שהוא נפל עליו), בעוד שאמונתו של מאט לא הרגה בינתיים איש.

גרייס וקווין האב ידעו אכזבות לא מעט במהלך המסע האמוני שלהם, אולם המפגש שלהם בסוף הפרק מאפשר להם להתאחד דווקא סביב האמונה בקווין הבן, שהאמונה בו עדיין לא הספיקה להכזיב איש. וכך קווין האב, ש בתחילת הפרק כועס על הספר שמאט כתב, נראה כאילו הוא מיישר קו עם החזון שלו בסופו. עכשיו רק נותר לחכות ולראות האם האמונה שלהם תיקח אותם למקום מבטחים או לאבדון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.