בת שישים פוקחת עין

לוגו אירוויזיון 2015

בת שישים פוקחת עין (והשנייה עם קטרקט), על תחרות האירוויזיון השישים שנערכה בסוף השבוע באוסטריה

השנה חגגה תחרות האירוויזיון 60 שנה (ונכנסה לספר גינס), ולכבוד האירוע הגריאטרי הזה, היא צירפה מעריצה ותיקה ורחוקה – אוסטרליה, שהשתתפה השנה באופן חד פעמי. צריך כנראה באמת להיות מעריצים אדוקים כדי לצפות באירוויזיון בבוקר. אוסטרליה גם עלתה לגמר אוטומטית.

המוטו של התחרות השנה הוא "בונים גשרים", אחרי שני חצאי גמר וגמר אחד ארוך כמו אלפיים שנות גלות, הסתבר שזה היה הגשר של המכביה. אבל זה לא נורא, כי האוסטרלים מכירים אותו מקרוב.

הפעם יש לנו שלוש מנחות אוסטריות בצבעים מגוונים: בלונדה, קפה לאטה ושוקולד פרה, וכולן דוברות ברהיטות מספר רב של שפות. ויש גם את קונצ'יטה נקניקייה, הזוכה דאשתקד, שמארחת ב"גרין רום" ומציגה מותניים של צרעה.

השנה משתתפות 40 מדינות, לאחר שאוקראינה פרשה השנה (עסוקים כרגע בלהיהרג על ידי בדלנים פרו-רוסיים), וגם בוסניה הרצגובינה (לטובת ניר, החבר לשעבר התימני של מירי זגורי, שלא יודע איפה זה). בולגריה, לוקסמבורג, קרואטיה, מונקו, סלובקיה וטורקיה פרשו בשנים קודמות ולא חזרו השנה. עוד שיא השנה הוא גמר שבו משתתפות 27 מדינות.

בתחילת כל שיר ממתינה לכל הנציגים על סף דלתם חבילה עם משהו שמרמז להם מה הם יעשו היום (לאחר שדוור/ית על אופניים מדווש/ת או רוכב/ת על אופנוע [בחלק מהמדינות אין תקציב, אז הם הולכים ברגל] על רקע נופים ממדינתם – אצלנו הראו, בין היתר, את חומות העיר העתיקה, חוף ים בת"א ואת מגדלי עזריאלי), ואז הם הולכים לבלות באיזה מקום מגניב באוסטריה. לא היה שוויון בבילוי באוסטריה, הו לא! בעוד שמשלחת אחת אכלה שערות סבתא מתוקות בלונה פארק (ארמניה), היו כאלה שנאלצו לשמרטף על ילדים (יוון). האוסטרלים גלשו (אלא מה), הספרדים בילו על מזחלות הנהוגות על ידי כלבים יפים בטירול, המשלחת מאזרבייג'אן הלכה לראות להטוטנים, הפולנייה אפתה עוגה, הקפריסאי חתר בחסקה, המקדונים עשו סקי, האיסלנדית הלכה לתאטרון, הצמד של סן מרינו הלך לבלט, לגיאורגית תפרו חצאית. מצד שני, את ההונגרייה גייסו למכבי האש ואת הסרבית כלאו בסדנת יזע שבה עושים אשפרה לבדים. את האירית שלחו לכוורות דבורים – דבר שעורר בי דאגה (האם יש לתחרות ביטוח על זה?), עד שקראתי עליה קצת והתברר שהיא מתה על דבש ומסוגלת לאכול כמויות מסחריות ממנו.

רוב השירים מושרים באנגלית, למעט צרפת (כמובן), ספרד, פינלנד, מונטנגרו, רומניה (חוץ מסוף השיר שהושר באנגלית) ואיטליה. אפילו רוממה מחלה על כבודה ואישרה השנה שיר שכולו אנגלית.

חייבים להרחיב על הנקודה הישראלית, שהרי בגינה התכנסנו. אישית לא השתגעתי על השיר שלנו, "גולדן בוי" – שעטנז של מזרחי וג'סטין טימברלנד וואנאבי. כעיקרון, זוהי חבורה של ערסים שמציעים להראות לך את תל-אביב. באותה מידה יכלו לקרוא לשיר "פעם ראשונה בים?". וכמו כל ערס שמכבד את עצמו, השיר מדגים חוצפה ישראלית מהי ומסתיים במילים "צריכים ללכת, עברו שלוש דקות, ביי ביי"…

לגבי הסולן, נדב גדג', מסתבר שהוא זכה ב"הכוכב הבא" (כן, אני לא בעניינים). לפי הנתונים, הוא המתמודד הצעיר יותר בתחרות (16), אבל תכלס, נראה בן 35, במיוחד לאור החליפה שבה הלבישו אותו.

הערך של ויקי בעברית על האירוויזיון נכתב כשבועיים לפני חצי הגמר הראשון, אולם השיר הישראלי הופיע בו כבר בטבלת הגמר, בבחינת Wishful Thinking או שלח לחמך על פני המים, או שהם ידעו משהו שאנחנו לא.

בכל מקרה, השיר שלנו יכול היה בקלות לייצג את יוון עם הווייב הלבנטיני וההוא עם ההיי, כי דווקא השנה היוונים הגיעו למסקנה שהם מזמן לא זכו עם כל המרקחות המזרח תיכוניות שלהם, המתובלות בזמרות מעורטלות, והטילו את הז'יטון על הבלדה הישנונית, One Last Breath ועלו לגמר.

בשני חצאי הגמר, בהפסקות בין השירים, ראיינו את הזמרים של המדינות שעלו לגמר אוטומטית ושרו – לטובתם ולטובתנו – רק פעם אחת.

זה מרענן ונחמד לשמוע מבטא אוסטרלי בעת הראיון עם הנציג האוזי, גאי סבסטיאן, כך שלמראיינת זו הזדמנות חד-פעמית לברך אותו ב"היי, גיא". בנוסף, הוא כנראה האוסטרלי היחיד שלא השתתף ב"שכנים" או ב"קרובים קרובים". השיר האוסטרלי, Tonight Again, ברונו מארס-י, קצבי ונחמד עם נגיעות שחורות ומאוד קליט.

 

 

גם האוסטרים, כמובן, עלו ישירות לגמר עם להקה א-לה "ביץ' בויז" (ה"מייקמייקס") והשיר I'm Yours – בלדת פסנתר הרמונית שנשמעת כמו משהו ששמענו כבר בעבר. וזה לא עזר להם שהם העלו את הפסנתר באש.

עוד שירים עם כרטיס מיוחד לגמר – הספרדים שרו, כאמור, בספרדית והמילים היחידות שהבנתי מהשיר הן "מי קוראסון". לא שזו חכמה כזו גדולה, אלו שתי המילים שכל מעריצת טלנובלות מכירה, או מישהי שממש רעבה.

אמנם הזמרת היא גם רקדנית (והגבר החצי עירום שלצידה מניף אותה ואפשר ממש לראות ברעידות בפנים שלו שהוא מת כבר להוריד כי כבד לו), אבל הגימיק השחוק של להחליף בגד באמצע השיר לא הנחיל לספרדים את התוצאה המיוחלת.

הממלכה המאוחדת הופיעה עם השיר Still In Love With You – שיר אהבה בסגנון שנות ה-20 של המאה הקודמת (סווינג נהדר), כולל הלבוש (חצאיות הפרנז'ים והשרשראות הארוכות) והרמקולים של פעם. אפשר לומר שהשירים שלהם מתבגרים משנה לשנה (קודם זמרים בגמלאות ואחר כך שירים מהמאה הקודמת), אבל אותי הם דווקא כבשו. הבריטים היו השנה הפייבוריטים הראשונים שלי (ספוילר – הייתי כנראה בקרב מתי מעט, כי הם הגיעו למקום שלישי מהסוף).

 

האיטלקים שלחו קליפ (עם השיר "גרנד אמורה" – אהבה גדולה) מלא בריפרורים לסרטים ידועים – "רוח רפאים" (כן, הסצנה ההיא עם האבניים) וספיידרמן (האימג' המפורסם של טובי מגווייר תלוי הפוך וקירסטן דאנסט מסירה לו את המסיכה). על הבמה, בלי כל השטיקים האלה נשארו רק שלושת הטנורים, ללא המטפחות.

ולבסוף, הגרמנים, שהאנשלוס שלהם השנה היה קצת יותר בקול ענות חלושה, שלחו את אן סופי החמודה, שממש ראו שנהנית על הבמה, עם השיר Black Smoke. אני חיבבתי אותו מאוד, אירופה (ואוסטרליה) קצת פחות.

 

הפייבוריט השני שלי היה מונס זלמרלוף, השוודי הלוהט במכנסי עור, עם השיר Heroes, שמדבר על כך שכולנו גיבורים של זמננו. המבקרים תיארו אותו כשילוב של דיוויד גטה ואביצ'י, או אביצ'י וקולדפליי. הבחור בן ה- 28 הוא ברוך כישרונות ורב פעלים: זוכה תחרות ריקודים, שחקן ראשי ב"גריז", מנחה, מבצע ומלחין, בעל אנגלית מושלמת וגם נראה מצוין ויש לו כסף בבנק. ממש החלום הרטוב של כל אימא. אפילו קונצ'יטה קצת נדלקה עליו.

הפייבוריט השלישי שלי היה השיר של בלגיה. הבלגים שלחו בפעם הראשונה מאז שאני זוכרת – שיר באנגלית, הוא נקרא Rhythm Inside והוא באמת קצבי ונהדר. הקליפ קצת קורץ לגייז עם הרבה גברים שריריים וחצי עירומים. על הבמה הסולן בשחור (ועם תסרוקת מוזרה, מה היה רע בבלורית המקורית שלו, במיוחד עם מראה ה"בל אמי" הרטוב מגשם שלו?) והמלווים שלו בלבן. הזמר הוא זוכה The Voice הבלגית (השנה היו פחות ותיקי תחרויות כישרונות בהשוואה לשנה שעברה).

ולעוד שירים שחיבבתי –

הקפריסאים הפתיעו השנה ושלחו זמר בעל מראה חנוני ממושקף שעמד על הבמה ללא גימיקים, רקדנים, זמרי ליווי וכוראוגרפיה, ושר שיר אהבה יפה ושקט בליווי גיטרה בשם One Thing I Should Do.

 

 

הדנים שלחו שיר חמוד שלא עלה לגמר (The Way You Are ) שנשמע ונראה כמו משהו מהסיקסטיז עם הסולן הג'ינג'י כדבעי של להקת "מדיה אנטי חברתית".

 

אסטוניה שלחה דואט פרידה בשם Goodbye to Yesterday – הוא מסתלק על הבוקר, היא מתעוררת ושואלת את עצמה למה לא העיר אותה כדי להיפרד (הגרסא האסטונית הגברית ל"חמש בבוקר עוזבת" של מזי כהן, יואל לרנר ואבנר קנר [להקת "פרמיירה"]?). השיר נכתב והולחן על ידי סטיג, הצלע הגברית בצמד, שהוא, מסתבר, פזמונאי ידוע בארצו. יום אחד הוא נתקל בסרטון ביוטיוב שבו נערה צעירה שרה שיר של כריסטינה אגילרה והוקסם מהשירה. אלינה מספרת שהייתה בבית הספר כשקיבלה הודעה בפייסבוק מהמלחין המפורסם, שגרמה לה לבכות מהתרגשות, והיא הצליחה רק לאחר יומיים לאזור אומץ ולענות לו.

הליטאים שלחו זוג מאוהב שהרביצו נשיקה צרפתית באמצע שירם This Time. הם בטח נהנו מאוד מהחזרות…

 

אולי עוד טייק?© Thomas Hanses (EBU)

אולי עוד טייק? (Thomas Hanses (EBU©

 

בסן מרינו שוב כיבו את האור לכמה ימים ומשלחת יצאה לווינה עם הדואט החמוד Chain Of Lights. היא נערה עם קול מתוק מסן מרינו, הוא איטלקי, ושניהם ייצגו בעבר את סן מרינו בג'וניור-אירוויזיון. זהו שינוי מרענן ממדינה שענף הייצוא העיקרי שלה הוא ייצור בלדות מפוהקות. חבל שהשיר הזה לא עלה לגמר במקום מבחר השירים המעיקים שעלו.

הסרבים שלחו זמרת מלאה ששרה Beauty Never Lies – "אני שונה וזה בסדר", מזכיר מאוד בתוכן את Beautiful של כריסטינה אגילרה.

הפינים שלחו להקת רוק-פאנק שהוקמה בשנת 2009 כחלק ממפעל צדקה וחבריה בעלי לקויות התפתחותיות. השיר מושר בפינית, שמו "תמיד אני חייב" והוא עוסק בצורך לעשות פעולות יומיומיות כמו להתרחץ. זהו השיר הקצר ביותר בהיסטוריה של התחרות (1:27), וטוב שכך, כי קשה להקשיב לו עם כל הצרחות. כזכור, מסיבת צרחות אחרת דווקא נכנסה להיכל התהילה כשלהקת "לורדי" הפינית זכתה בשנת 2006. לצערם של הפינים, הם לא הצליחו לשחזר את ההצלחה הזו השנה.

פולין, מצידה, שלחה את השיר המשעמם In The Name Of Love המושר (במבטא פולני כבד) על ידי זמרת בכיסא גלגלים. בקליפ היא מתבוננת בתמונות ישנות שלה שבהן היא עומדת על במה ושרה. האם היא ויתרה על הקריירה בשביל בעל ומשפחה ועכשיו היא מצטערת כי היא מבינה שהיא תנוח כבר בקבר?

בהופעה עצמה, ברקע מוקרנים לנו סרטוני הופעות שלה בשחור לבן, כנראה מדובר בכוכבת עבר שתהילתה חלפה עברה לה בעקבות תאונה מסתורית. בכל מקרה אותה אירופה דווקא בחרה להעלות לגמר.

גם השנה הגיעו ההונגרים עם שיר בעל מסר. בשנה שעברה זה היה שיר על אלימות במשפחה וילדים שבורחים מהבית. השנה שירם הוא Wars for Nothing, מן הסתם, המנון נגד מלחמות, שהיה ככה-ככה.

את מולדובה ייצג זמר אוקראיני מצליח, שלאחר שאוקראינה פרשה מהתחרות השנה, בחר לייצג את מולדובה. השיר הוא פופ טראשי (ולא מהסוג הטוב) בשם I Want Your Love. הזמר אדוארד הוא בחור צעיר ובלונדיני שנראה כאליל הבנות בארצו, אבל הסטריאוטיפ מתגלה כלא כל כך מדויק, כשקוראים עליו קצת ומגלים שהוא לומד במולדובה ועובד על תזה לדוקטורט בנושא מדיניות מס (!).

 

אני לא רדוד כמו שאני נראה. תמונת יח"צ.

אני לא רדוד כמו שאני נראה. תמונת יח"צ.

 

הרומנים שרו את All Over Again, בשם כל הפועלים הרומניים בישראל, שעזבו כדי לעבוד בבניין ולגור עשרה בחדר עם קוריצה, וילדיהם נותרו מאחור, והם שרים להם: אתם הסיבה שאנו צריכים להתחיל שוב מחדש. בקליפ הילד יוצא למסע כדי לחפש את אבא, אפילו בסירת משוטים, אבל כנראה בסופו של דבר מצליח להגיע רק עד לווינה, כי הנה הוא בקהל, מקשיב לשיר אודותיו.

הסלובנים שלחו את דייזי דאק שאוזניות ענק מודבקות לה על האוזניים בסופר גלו. גם כשהאוסטרים שלחו אותה ואת בעלה לבלות בחוות סוסים, היא הגיעה לשם עם האוזניות. האם היא גם מתקלחת איתן? גם בתמונת היח"צ היא מרכיבה אותן.

כנראה ש- When you're down down low, אין יותר לאן לרדת.

 

ההולנדים, שלא כהרגלם, שלחו שיר בכייני ומעצבן, שאכזב במיוחד, דווקא מפני שהוא מפרי עטה של אנוק. ה- Why, why-ai-ai-ai why-ai-ai-ai  של הזמרת הזכיר לי את זה.

בגזרת הבגדים – השנה לא היה שום דבר מטורף מאוד או יוצא דופן, כמו בשנים קודמות. היו כמה גלימות גותיות וכמה גלימות שהפכו לשמלות. הסולנית הגיאורגית הופיעה כולה בשחור, כולל שפתון ומגפיים עד אמצע הירכיים,  ועם כנפיים שחורות ומקור.

הלך הזרזיר אצל העורב (Elena Volotova (EBU ©

הלך הזרזיר אצל העורב (Elena Volotova (EBU ©

השמלה הלטבית היתה תופעה פיזיקאלית בפני עצמה, שיש לחקור במכון ויצמן. הזמרת הייתה רזה ושטוחה ולא ברור איך הסטרפלס החזיק. בנוסף, היא הוגבהה, אולי על קביים כמו בקרקס.

(Elena Volotova (EBU©

יש לך פיל מתחת לחצאית או שאת שמחה לראות אותי? (Elena Volotova (EBU©

 

שלב ההצבעות עבר מהר יחסית, אולם סבל מכמה תקלות תקשורת. במחצית הדרך ישבתי ממורמרת וכוססת ציפורניים מכיוון שרוסיה הובילה בעקביות. אמנם הזמרת הרוסייה יפהפייה, וכשהיא שרה, רואים לה את השקדים, אבל אלו אינן סיבות מספקות שבגינן ניאלץ לבלות בשנה הבאה שוב בחיקו של פוטין. לשמחתי, שוועתי עלתה השמיימה והתקבלה אצל השר הממונה במרומים על תחרויות זמר והנה מהפך – השיר השוודי זכה.

השיר האיטלקי הגיע למקום השלישי, לא ברור למה, אולי האירופאים מתגעגעים לפסטיבל סן רמו.

אל המקום הרביעי הגיעו הבלגים ואחריהם האוסטרלים, כהמשך לקבלת הפנים החמה.

האוסטרים והגרמנים הגיעו למקומות האחרונים, עם 0 נקודות כל אחת, הבריטים צברו רק 4 נקודות (ולא עזר להם שנייג'לה לוסון הגדולה ייצגה את השופטים הבריטים) והצרפתים המשמימים כתמיד קיבלו 5 נקודות.

ישראל הגיעה השנה למקום התשיעי, ויחסית למצבנו בשנים קודמות, אין להקל בכך ראש (עשינו כנראה הסכם עודפים עם האיטלקים – עופר נחשון העניק להם דוז פואה, והם בתמורה נידבו לנו 10 נקודות).

זוהי הזכייה השישית של שוודיה באירוויזיון, כשהאחרונה הייתה לפני שלוש שנים עם "אופוריה". הנה השיר הזוכה:

 

להתראות בשנה הבאה שוב בשטוקהולם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.