אויבות: בטי וג'ואן, עונה 1, פרק 1 – געגועים לימי הזוהר


על האופן שבו הפרק הראשון בסדרה מתכתב עם מציאות ימינו

 

"סכסוכים אף פעם לא קשורים לשנאה, הם נובעים מכאב"

(אוליביה דה הבילנד, אויבות: בטי וג'ואן, עונה 1, פרק 1)

 

"אויבות", האנתולוגיה החדשה של רשת FX מבית היוצר של ראיין מרפי ובבימויו ("אימה אמריקאית", "אמריקה נגד או.ג'יי. סימפסון"), מקדישה את עונתה הראשונה (8 פרקים), לסיפורן של שתיים מהכוכבות הגדולות ביותר שידעה הוליווד: ג'ואן קרופורד (ג'סיקה לאנג), ובטי דיויס (סוזן סרנדון), ומתמקדת בשיתוף הפעולה היחיד שלהן ב-1962, הפקת הסרט "מה קרה לבייבי ג'יין?", והשפעתו על חייהן.

אויבות בטי וג'ואן
מימין לשמאל: ג'ואן קרופורד (ג'סיקה לאנג) ובטי דיווייס (סוזן סרנדון. באדיבות yes

 

הפרק הראשון מתאר כיצד העובדה שג'ואן קרופורד התקשתה למצוא תפקיד טוב לאישה בגילה הביאה אותה להפקת הסרט "מה קרה לבייבי ג'יין?" ולשיתוף הפעולה עם בטי דיוויס, שאף היא התקשתה במציאת תפקידים טובים בקולנוע באותו הזמן ועברה לשחק בתיאטרון.

 

למרות שהפרק מציג את חוסר היכולת של שחקניות בוגרות למצוא תפקידים ההולמים את כישוריהן כבעיה המאפיינת נשים דווקא, הוא אינו מסתיר את העובדה שבטי וג'ואן היו נשים לא קלות, שהסתכסכו בעבר עם כל מיני אנשים חשובים בתעשייה, עניין שאולי לא היווה קושי רב עבורן כשהן היו השם החם, אך ברור שהוא מהווה מכשול, כשימי הזוהר חולפים.

 

לכן הדבר שאני מצאתי מעניין במיוחד בפרק הוא דווקא העיסוק בכאב הנובע מהגעגועים לימי הזוהר. כאב שאני חושבת שהוא חוצה מגדרים, ושבעיניי הדרך היצירתית של ג'ואן קרופורד להתמודד אתו נותרה שימושית ומומלצת גם בימינו לשחקנים לא משנה מאיזה מין.

 

ג'ואן של תחילת הפרק זוכה לראות איך כוכבות צעירות דוגמת מרלין מונרו הופכות להיות הדבר החם הבא, בעוד שהיא נותרת מאחור. איש אינו מציע לה תפקידים מעניינים, ואיש לא מתעניין בה, אלא אם כן היא תהיה מוכנה לספק שערוריות, בעוד שהיא מרגישה שעדיין יש לה מה לתת כשחקנית. אבל היכן שחקנית בגילה תמצא תפקיד ההולם את כישוריה ויכול להשיג לה מועמדות לאוסקר, אם כל מה שמציעים לה זה תפקידי סבתא?

 

ג'ואן מוצגת בפרק כמי שסובלת מבעיית תזרים מזומנים. על פי טענתה של הדה הופר, הרכילאית יודעת הכול של אותה התקופה, מועצת המנהלים של חברת "פפסי" הפסיקה להעביר לה את קצבתה לאחר פטירתו של בעלה, אלפרד סטיל, שהיה נשיא החברה, והיא נאלצה לממן את חשבונותיה והוצאותיה השוטפות על ידי מכירת רהיטיה. ג'ואן אמנם מתייחסת לדבריה של הדה כאל שמועה שקרית, אך השמועה מקבלת בפרק חיזוק מהעובדה שנראה שהיא מתקשה לשלם משכורות לחלק מעובדיה, ומשתמשת במעריצים ככוח עבודה.

ג'ואן קרופורד על רקע אחוזתה הגדולה. באדיבות yes

יחד עם זאת ברור מהפרק שזו לא המצוקה הכלכלית שדוחפת אותה לחפש תפקידים חדשים. שכן היא ירשה מספיק מבעלה, ולו כל מה שחשוב לה היה ההישרדות הכלכלית, הרי שיש ברשותה מספיק רכוש שיכול לאפשר לה בקלות לצאת לפנסיה מוקדמת. העניין הוא שג'ואן עדיין לא מוכנה לראות את העולם מוותר על כישוריה, היא חושבת שעדיין יש לה מה לתת לו ושהוא עדיין לא זיכה אותה בכבוד הראוי.

 

ואני מודה, שלי יש כבוד רב לפתרון היצירתי של ג'ואן לבעייתה ולאופן שבו היא הגיעה אליו.

 

ראשית, אני מלאת הערכה לעובדה שהיא בחרה ליישם את האידאולוגיה של יצירת מציאות: אם למציאות אין אפשרות להציע לך מה שאתה רוצה, תשנה את המציאות. וכך ג'ואן מחליטה שאם לא מציעים לה תפקידים שווים, היא תיצור לעצמה תפקיד שווה, וקוראת לשם כך כמעט כל ספר שנכתב על נשים ואפשר להופכו לתסריט.

 

שנית, מבין כל הספרים שהיא שמה את ידה עליהם, היא בוחרת בסיפור שמתכתב עם הכאב שלה, וזה כבר מעיד גם על אינסטינקטים טובים.

 

ג'ואן בוחרת להפיק את הסרט "מה קרה לבייבי ג'יין", סרט אימה המתאר את חייהן של שתי אחיות: האחת, "בייבי" ג'יין, הייתה כוכבת פלא בילדותה אך עם התבגרותה דעך כוכבה, השנייה זכתה לתהילה כשחקנית בבגרותה עד שתאונה הפכה אותה מרותקת לכיסא גלגלים. השתיים גרות יחדיו כדי שבייבי ג'יין תוכל לטפל באחותה, אולם הקנאה שלה בעובדה שאת סרטיה של אחותה עדיין משדרים ושהיא עדיין מוערכת, גורמים לה להתעלל באחותה וההתעללות ההדדית של האחיות האחת בשנייה היא עיקרו של סרט האימה.

צילום העטיפה של עותק הסרט המקורי "מה קרה לבייבי ג'יין"

ג'ואן קרופורד מגדילה לעשות, ולא רק שהיא כשחקנית שמתקשה בהווה למצוא תפקידים בוחרת לשחק בסרט תפקיד של שחקנית עבר, היא אף מלהקת לתפקיד בייבי ג'יין את בטי דיוויס, שלא רק שהקריירה שלה בדעיכה אלא שהיא גם מישהי שתגרום לכך שהסרט יתכתב עם המציאות אפילו יותר, שכן מעולם לא שררה בין בטי דיוויס לג'ואן קרופורד אהבה רבה, והשמועות על האיבה בין השחקניות, מן הסתם תחלחל לצפייה בסרט ותגרום לצופים לתהות כמה מהשנאה שהן מפגינות האחת כלפי השנייה בסרט מבוימת, וכמה ממנה היא אמיתית.

 

בימינו ניתן למצוא לא מעט כוכבים שהצליחו מאוד, והופכים לגיבורי סדרות המתכתבות עם המציאות בניסיונם לשחזר את תהילת העבר. ליסה קורדו מ"חברים" הפיקה וכיכבה בסדרה "הקאמבק", המתארת כוכבת סיטקומים מצליחה לשעבר שרוצה לשחזר את תהילתה, מאט לבלנק שגילם את ג'ואי מגלם את עצמו בסדרה "אפיזודס" ככוכב עבר, שלא מצליח לשחזר את ימי תהילתו, ואפילו צביקה הדר כיכב לא מזמן בסדרה "לצבי יש בעיה", שעוסקת בדיוק באותו נושא. בדור הריאליטי, שבו שחקני עבר משחזרים את חמש עשרה דקות התהילה שלהם בתכניות ריאלטי מפוקפקות, ו"מוכרים" את אישיותם האמיתית, כדי לחזור לתודעה בתקווה לזכות בתפקיד נחשק, הרושם הוא שהדרך לזכות בתפקיד מתוסרט קצרה יותר אם מדובר בתפקיד המספק לצופים את אותה "אמת" חמקמקה שמביאה למסך את הכאב המסתתר מאחורי העובדה שכך חולפת לה תהילת עולם.

 

וזו בדיוק הסיבה שאני מתלהבת מהיצירתיות של הפתרון של ג'ואן קרופורד, שהבינה בחושיה את רצון הצופים ב"אותנטי" הרבה לפני שהדבר הפך לטרנדי, ומעריכה אותה על היוזמה, המקוריות ועל האומץ להפוך את הכאב שלה לסרט אימה. מעריכה את הפתרון הזה אפילו יותר כשאני חושבת על אנשים כמו דודו טופז שאותו הכאב גרם להם להפוך את עצמם לסרט אימה.

 

בפרק הראשון לא ממש מתוארת עלילת הסרט "מה קרה לבייבי ג'יין", וייתכן שהסדרה מתבססת על העובדה שהסרט מוכר והמידע עליו זמין. לתחושתי הפרק היה יכול לצאת נשכר מתיאור יותר נרחב שלו, אולם גם כך היה מספיק מה ליהנות: מהקאסט המפואר (שאף הוא עצמו מתכתב עם אותו הטרנד), מהשחזור התקופתי, מהניים דרופיגנ של שמות שחקנים וסרטים, ומהעלילה עצמה. מקווה שההנאה תימשך גם בפרקים הבאים.

הסדרה "אויבות: בטי וג'ואן" משודרת בימי שני בשעה 22:00 בערוץ yes Drama, וזמינה בכל עת ב-yesVOD.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.