"שבאבניקים", עונה 1, פרק 10: הדרמה של הילד החרשן


גיבורי הסדרה נאלצים הפרק לשאת באחריות למעלליהם הקודמים, מה שגרם לרמונה לתהות על קנקנו של גדליה ועל תפקידו בחבורה

בניגוד לסדרות ישראליות מלפני עשור, שהסלוגן של רובן יכול היה להיות "תסתכלו עליהם ותראו אותנו", מתוך ההנחה שה"אותנו" הישראלי מייצג משפחה חילונית, ממרכז הארץ, חסרת שיוך עדתי מוגדר, הסדרות הישראליות העכשוויות מרחיבות את היריעה ומשקפות לנו את החברה הישראלית כשהן לא ממוקמות במרכז, אלא דווקא מתמקדות בקהלים מגוונים יותר וייחודיים יותר. כמו למשל המשפחה הבוכרית ב"איפה אתה חי", הרוסים הפריפריאליים של "הרוסים", ותלמידי הישיבה החרדים ב"שבאבניקים". כשאני רואה את גדליה מ"שבאבניקים", תלמיד הישיבה השקדן והחנון, אני לא רואה את עצמי, אני רואה את סניף.

כן, סניף, מהמומינים.

סניף המומינים
סניף, "המומינים"

ליתר דיוק, עמדתי על הדמיון בין שתי הדמויות האלו רק בפרק האחרון של שבאבניקים, "חיוב". בפרק זה, שלושה חוקרי משטרה שבראשם הפקד אהוד שטרן (זוהר שטראוס המצוין), מגיעים לישיבה כדי לחקור מי שרף את השלט הגדול מעל דרך בגין. החוקר שטרן, המכונה "השועל", חושד במה שאנחנו כבר יודעים, שמי ששרפו את השלט היו גדליה ומאיר (בפועל גדליה הוא זה ששרף, ומאיר סייע לדבר עבירה), וחוקר את כל ארבעת הגיבורים. הוא יודע שאבינועם ולייזר לא שרפו, כי אבינועם היה בבצלאל עם שירה ולייזר למד בחברותא, אך עדיין הוא ופקודיו מנסים לגרום להם להסגיר את חבריהם ולוחצים עליהם, על אבינועם יותר בהצלחה, כי בניגוד ללייזר, יש לו מה לאבד. אחרי שהפקד מאיים על אבינועם שיחשוף את הקשר שלו עם שירה בפומבי, אבינועם מדבר עם גדליה ומבקש ממנו להסגיר את עצמו, כדי שהוא עצמו לא יפגע, ומוסיף שאין לו אחריות על המעשים שגדליה עשה. גדליה משיב לו שיש לו, לאבינועם, אחריות משום שכל מה שקרה, קרה מאז שהם עזבו את החדר בפנימייה ועברו למגורי הרב, וכשהוא אף מטיח באבינועם "גם אתה שרפת את השלט", נזכרתי בסניף.

סניף הוא יצור קטן ונוירוטי שחי עם המשפחה של חברו מומינטרול בעמק החיות המוזרות. מכל הדמויות בסדרה, סניף הוא הדמות הילדית ביותר. הוא לא הרפתקן כמו מומינטרול או סנופקין, הוא בוודאי לא חסר פחד ונועז כמו מאי, אין בו גם את הסטואיות הצינית-פולנית של מימבל (לצופי הסדרה הטלוויזיונית בלבד, אל תנסו להיזכר, היא הושמטה ממנה), הוא בעיקר חרד, רוב הזמן, ולמרות שהוא חרד מהרפתקאות, הוא חרד עוד יותר שמא יישאר מאחור, ולכן הוא מצטרף לחבריו בטיוליהם, משחקיהם והרפתקאותיהם, תוך כדי שהוא מתריע שכדאי מאוד שמישהו ייקח אחריות, מישהו אחר, רק לא הוא… "תזכרו שוב שזה על אחריותכם!", הוא צונף בעוגמה, "ותחשבו על דלקת האוזניים שלי". סניף הוא ילד, שדורש יחס של ילד, וגם כשהוא תובע לימונדה ומקבל, שותה אותה מהר מידי ומקיא – מישהו אחר אחראי למעשיו

מימין, סניף המומינים. משמאל גדליה מ"שבאבניקים (תמונה אוהד רומנו),
מימין, סניף המומינים. משמאל גדליה מ"שבאבניקים (תמונה אוהד רומנו),

קו אופי מובהק אחר של סניף הוא תאוות הבצע. כשסניף שומע על "יהלומים" או "זהב", עיניו בורקות ואוזניו מזדקפות, החלום שלו זה לאגור לו אוצר קטן משלו. לכאורה, אין קשר בין זה לבין גדליה, שבניגוד לחבריו אינו מתעניין במוצרי יוקרה ושאר עניינים של חומר (אם כי הוא גם לא חסכן כמאיר שהבזבוז הפזרני מפריע לו). אבל כשנזכרתי שגדליה, הלחוץ מאימת המאסר המרחפת עליו, אמר לחבריו שאם ייתפס ילך לכלא ולעולם לא יעמוד בראש ישיבת "שאגת גדליה", חשבתי לעצמי שאהבת החומר של סניף ואהבת הכבוד של גדליה (שבאה לידי ביטוי גם בפרק הרביעי, "בין הזמנים", בו גדליה מתעצבן שמאמר שלו הושמט ולא פורסם), לא כל כך שונות הן. סניף רוצה זהב ויהלומים מפני שהוא מרגיש קטן וחסר חשיבות בעולם, הוא חיה קטנה דמוית עכבר הרוצה גם לשאוג ולא יכולה. הוא נספח בבית המומינים, אין לו את הביטחון העצמי שלאחרים יש בעצמם. אוהבים אותו, אבל זה לא מספיק לו, כי לא אוהבים אותו כמו שאוהבים את מומינטרול ולא מכבדים אותו כמו את סנופקין. זה לא שסניף בהכרח מקנא באחרים, הוא רק רוצה למצוא לו בעולם את הייחודיות והחשיבות שלו עצמו, המקום שבו הוא יהיה יותר טוב מהאחרים, הוא פשוט לא מוכן לקחת על זה אחריות.

הסיבה שגם גדליה וגם סניף כל כך פופולריים, למרות העקשנות שלהם, האנוכיות וחוסר היכולת לקחת אחריות על מעשיהם, היא ששניהם ילדים, ואלו תכונות שאפשר לסלוח עליהן ואפילו לחבב כשמדובר בילדים. כי כשגדליה ניצב חסר אונים מול החוקרת, כל כך אשם ועם זאת כל כך תם, ופוחד, ומבולבל, הלב יוצא אליו, ולמרות שהראש אומר שהוא צריך להיענש (לא במאסר, גדליה מגזים, היה מקבל עבודות שירות), הלב רוצה שאיכשהו יצא מזה, שימחלו לו, שיינצל, כי אם לא נרחם על ילדי הגן, אז על מי?

כשבתחילת הסדרה הרב בלוך ביקש מאבינועם, לייזר ומאיר לקבל את גדליה לחדרם, או יותר נכון, דרש, הוא תירץ זאת בכך שצריך לעזור לבחור להשתחרר קצת מהנוקדנות המעומלנת שלו, כדי שימצא שידוך הולם. יתכן שלא רק על טובתו של גדליה הוא חשב, אלא שגם לשלושת השבאבניקים הפוחזים הזיווג הזה יועיל. אולי הוא חשב שגדליה השקדן יעודד אותם ללמוד יותר, אבל קשה לי להאמין שמישהו יכול לקבל השראה כזו מגדליה. דמות החרשן אינה יכולה להלהיב אחרים להרבות ידע, כי דרכו אל הידע היא דרך של שינון אפור ומייגע, גדליה אינו חכם כלייזר, הוא אוסף ידע כפי שסניף שואף לאסוף יהלומים, או כפי שהמיולין (שגם איתו חולק גדליה כמה קווי אופי), אוסף פרחים. אבל גדליה, שהוא פרויקט פר"ח מעצם טבעו, כן יכול להשפיע עליהם לטובה אם הוא ילמד אותם לקחת אחריות, אם הם ייקחו אחריות עליו, אולי הם ילמדו גם בדרך לקחת אחריות על עצמם.

גדליה, והשבאבניקים. מתוך דף הפייסבוק הרשמי של הסדרה
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.