רכבת שדים

רמי ורד

כמעט 20 שנה חלפו בין העונות הראשונות של "המירוץ למיליון ארה"ב" לבין העונה הנוכחית של "האח הגדול", מה למדנו מאז ומה עלינו עוד ללמוד

שתי נשים צעירות עולות לרכבת בהודו. הרכבת צפופה, דחוסה, מחניקה, הומת אדם, חוויה כאוטית ובלתי נעימה, בעיקר למי שאינו מורגל בכך, אבל זה לא נעצר שם, אחת הנשים קוראת לפתע: "אני תקועה! מישהו תפס לי בציצים! בנאדם, אל תיגע לי בציצים או שאעיף אותך מהרכבת!", חברתה מוסיפה "למה הם צובטים אותי…? אני לא מאמינה, הם ממזמזים אותי…", הן מביטות זו בזו ללא יכולת לזוז, "נעבור את זה.." מנחמת האחת את השנייה, כל אחת בפינתה ברכבת ההומה, כשלפתע אני מבחינה שמלבד הנשים המדוברות, הרכבת מכילה אך ורק גברים.

הסצנה הזו אינה מתוסרטת או בדיונית, היא התרחשה לפני 18 שנה במסגרת העונה הרביעית של תוכנית הריאליטי המרוץ למיליון. שתי הנשים הן ג'רי וטיאן, מתמודדות בתוכנית. הן יגדירו את החוויה לאחר מכן כפעם הראשונה בה הן הרגישו שהמגדר שלהן משחק תפקיד במרוץ, "ג'רי ואני אזרחיות סוג ב' כאן", אומרת טיאן, "אנחנו חייבות להתגבר". החוויה הזו חוזרת גם בנסיעה הבאה של השתיים ברכבת. הן לא היחידות בתוכנית שהוטרדו מינית ברכבת, גם קלי, מהצמד קלי וג'ון, מוטרדת מינית במהלך הנסיעה. האירוע כל כך טראומטי עבורה שהיא מבקשת מג'ון, בן זוגה לחיים ולמרוץ שיעמוד מאחוריה בנסיעה הבאה. הוא עושה זאת, אך במהלך הנסיעה ג'ון צובט בישבנה בעצמו ומתפקע מצחוק כשהיא קופצת באימה, הוא ממשיך לצחוק גם כשהיא כועסת עליו כשהם יורדים בתחנה.

בסוף השנה שעברה התחלתי בינג' של “המרוץ למיליון” האמריקאי, ששודר לראשונה לפני כעשרים שנה, במקביל לצפייה בעונה האחרונה של הפורמט הישראלי, והיום אני בעיצומה של העונה השישית. עד כה, העונה הרביעית היא העונה החלשה ביותר בעיני מבחינת הליהוק והסיפור, הייתי אפילו יכולה לשכוח אותה ולמסגר אותה כעונת פילר בין העונות השלישית והחמישית המצוינות, אלמלא המקרה הבוטה של הטרדה מינית שהתרחש לנגד עיני במהלך שני הפרקים בהודו, ולצערי יחזור על עצמו גם בעונה הבאה של המרוץ, העונה החמישית.

הודו היא אחד מהיעדים הפופולריים ביותר לטיול על הישראלים, בעיקר על אלו שלא מזמן מילאו טופס טיולים, אבל היא גם יעד טיול מאתגר מאוד, כפי שאפשר ללמוד מהצפייה בלגים בהודו במרוץ למיליון, הן האמריקאי והן הישראלי (העונה החמישית). אלו לא רק הלכלוך, החשיפה לעוני ברחובות, הדוחק או החום, שלעצמם קשים מספיק, כבר בעונה הראשונה בה המרוץ הגיע להודו אפשר היה לראות כיצד הודו אינה ידידותית בעיקר לנשים שמטיילות בה, כאשר זוג של נשים שהשתתפו במרוץ, אם ובת, התקשו לקנות כרטיס לרכבת. כל שאר הזוגות חלפו על פניהן כשהן נשארו לבדם בתחנת הרכבת ההומה, כי לא הסכימו למכור להן כרטיס מכיוון שהן נשים, עד שנתקלו בגבר חביב שהסכים לבצע את הרכישה עבורן. עד כמה שהסצנה הזו אף היא לא הייתה נעימה לצפייה ולא הוגנת ברמה המשחקית, זה היה כאין וכאפס לעומת הסצנות של ההטרדה המינית ברכבת מהעונה הרביעית.

המירוץ למיליון ארה"ב עונה 4
ג'רי וטיאן, המירוץ למיליון ארה"ב עונה 4, CBS

במהלך הצפייה תהיתי כיצד היו מתמודדים כיום עם הסיטואציה שבה נשים מושפלות מעצם היותן נשים ומוטרדות מינית. קשה לי להאמין שסצנות כאלו היו עוברות חלק כיום ולא הייתה מתעוררת, בצדק, קול צעקה על כך שההפקה לא רק שחשפה את המתמודדות להטרדה מינית חוזרת ונשנית, אלא שגם תיעדה את האירוע מבלי שאף אחד מהמתעדים ינסה להפסיק אותו. אני מניחה שבתוכניות ריאליטי המופקות ומשודרות היום לא היו מצפים מנשים לעלות לרכבת ולהיות חשופות להטרדה, ובארצות כדוגמת הודו בוודאי היו מספקים עבור המתמודדים אמצעי תחבורה אחר (במרוץ הישראלי למשל מצמידים לכל זוג נהג מונית מטעם ההפקה, מסיבות לוגיסטיות או ביטחוניות), כדי להגן על המשתתפות (ואולי גם על תדמיתה של הארץ המארחת).

זה מעניין לצפות בתוכנית ריאליטי מלפני כמעט עשרים שנה בעיניים של היום, לאחר מהפכת המיטו ולאחר ביסוסן של הרשתות החברתיות כקובעות את השיח המוסרי בחברה. הרשתות החברתיות היו כמובן פעילות גם לפני עשרים שנה, אך התפקיד שלהן בשיח הציבורי לא היה מרכזי כפי שהינו היום. כתוצאה מכך, יש משהו הרבה יותר טבעי ומשוחרר בצורה שאנשים מתבטאים בתוכנית, וגם הרבה יותר בוטה ופוגעני. בעונה השישית למשל, בה אני צופה כעת, יש דוגמאות לא מעטות ליחסים בעייתיים בין בני זוג, והזוג המצטיין במקצה הזה הוא הצמד ג'ונתן וויקטוריה, ובעיקר ג'ונתן, שצורח על ויקטוריה כל אימת שהדברים אינם עולים לשביעות רצונו, מאשים אותה בכל כישלון ומשפיל אותה לא פעם, גם על השטיח מול פיל קוגן, המנחה, או מול משתתפים אחרים, ולא מרפה גם כשהיא מתפרקת בבכי מולו. אני יכולה לדמיין לעצמי את האש שהייתה עולה כיום ברשתות החברתיות מהדגמה כל כך בוטה של אלימות מילולית בין בני זוג, בעיקר כשאני חוזה באש שמתלקחת מהתבטאויות פחות בוטות מזו של ג'ונתן, למשל הסערה האחרונה שהתחוללה בימים האחרונים מסביב לרמי ורד, מתמודד באח הגדול המשודרת כעת.

בפרק ששודר בתחילת השבוע שעבר, רמי פנה לדיירת לינור סבינק בכעס על כך שהיא בקשר עם דייר אחר עימו הוא מסוכסך, יהודה יצחקוב, ודרש ממנה להפסיק לדבר איתו בשם החברות ביניהם. זו הייתה שיחה לא נעימה, של אדם שמתנהג בצורה שתלטנית ומניפולטיבית, ובאופן אישי היא לא הפתיעה אותי כי כבר הייתי עדה לשיחה קודמת באחד מפרקי העונה בהם צפיתי (אני עוקבת באופן חלקי בלבד בעונה הנוכחית), שבה רמי הפנה דרישות דומות לליאור כלפון, חברו בתוכנית. באותו פרק דייר אחר, אותו יהודה שעימו מסוכסך רמי, דרש מחברתו ימית אברמוב לנתק קשר עם רמי בשימוש במניפולציות דומות, אך הפרק הזה עבר בשלום ללא גינוי המשתתפים המעורבים, לפחות לא כמו הנוכחי שזלג מהרשתות החברתיות גם לעיתונות הממוסדת. כנראה שההבדל נעוץ בכך שהפעם גילוי השתלטנות הופנה לעבר אישה צעירה שעימה ליחסים יש גם נופך רומנטי (למרות שהשניים מכחישים זאת בתוקף, הם לחלוטין מוצגים ונראים כזוג רומנטי, בין אם הדבר נכון או לא). כנראה שזה הטריגר שהצית את הגינוי, בעיקר לאור מקרי האלימות נגד נשים שעלו לכותרות לאחרונה, ורמי ורד מוסגר כגבר אלים, מסוכן, שמוצא פורקן להתקפי הזעם בהתעללות באישה צעירה ופוטנציאלית אפילו כמי שמסוגל לרצוח אותה או נשים אחרות בסביבתו.

עד כמה שהסצנות בין רמי ללינור הייתה לי לא נעימה ואף קשה לצפייה, מבחינתי האלימות האמיתית היא במסגור של משתתפים בתוכנית, שהלחץ והמניפולציות שמופעלים עליהם במהלכה מוציאים מהם התנהגויות שליליות, כאויבי הציבור מספר אחת, ללא כל פרופורציה אמיתית. רמי ורד איננו רוצח נשים בפוטנציה, חלילה, וכך גם לא יהודה יצחקוב, או כל משתתף אחד בתוכנית, לא ניתן להאשים אף אחד מהם באלימות בפועל, מלבד אותו משתתף שהוצא מהתוכנית עקב היותו מואשם בפלילים בעקבות תקרית אלימה עם מאבטח, משתתף שלא ברור מדוע לוהק מלכתחילה בהתחשב בכך שהוא בעיצומו של הליך משפטי.

מעניין אף שלמרות העיסוק הנרחב ברמי ורד במהלך השבוע, דווקא מאורעות הפרק ששודר בהמשך השבוע לא ממש היכו גלים. בפרק הזה נמנעתי בכוונה לצפות, משום שהוא עסק במניפולציה על אחד המשתתפים, ג'וזי זירה. לאותו משתתף נאמר על ידי האח הגדול שהגמר לתוכנית יתרחש בעוד יומיים, עקב אילוצים שמעבר להפקת התוכנית. שאר הדיירים שיתפו פעולה עם האח הגדול, וג'וזי לא פקפק בכך. בשיאה של המשימה ג'וזי "הודח" שלישי בגמר, וגילה להוותו שאין גמר, הוא לא חוזר הביתה, אלא חוזר לבית האח הגדול, לפחות לעוד חודש ימים. אותו ג'וזי כבר חווה בהלך התוכנית התקף חרדה, ולמרות זאת נבחר כמושא למתיחה אכזרית. האירוע הזה לא נראה מן הסתם כחריג, האח הגדול מתעלל בדיירים? מה חדש?

סאגת רמי ולינור נמשכה גם בפרק ששודר אתמול, כשרמי הפריע שוב ושוב ללינור לשוחח עם דייר אחר, דניאל, בטענה ש"משעמם לו", ותבע ממנה את תשומת ליבה הבלעדית כשהוא מעליב את בן שיחה. לאחר מכן, לאחר שננזף על ידה, התנצל, ובחדר האח טען שההתנהגות אינה אופיינית לו ושהוא הגיב כך כי היה ללא הריטלין שהוא מקבל באופן קבוע. גם הסצנה הזו הכתה גלים ברשתות החברתיות ובעיתונות הכתובה, ויש גם שתבעו את הרחקתו המיידית של רמי מהבית. דיון על דפוסי התנהגות בעייתיים הוא חשוב ונחוץ, אבל אני תוהה שוב כיצד נפקד מקומה של ההפקה מהסיפור הזה, ומדוע אדם שסובל מהיפר אקטיביות ושזקוק לריטלין מנוע מלקבל אותו בשעה שהוא כלוא במשך שעות בחדר אחד עם הרבה אנשים לפרק זמן לא ידוע. לאח הגדול יש כבר היסטוריה עגומה עם תרופות פסיכיאטריות, לא נראה שהופקו ממנה לקחים.

האח הגדול הינו סיר לחץ פסיכולוגי, זירה שמשסה אנשים זה בזה, מותחת אותם נפשית, ומוציאה מהם שלל התנהגויות אנושיות, לפעמים יפות ומחממות את הלב, לפעמים מכוערות ומחממות את הרוחות, פורמט שבמיטבו יכול ללמד אותנו הרבה על הדינמיקה האנושית והחברתית. המתמודדים אינם נמצאים שם בכפיה, הם מעוניינים להשתתף בתוכנית, אם בשל התשלום, הפרסום או פשוט החוויה, הם אף חותמים על חוזה שנותן להפקה חרויות נרחבות, שלצערי ההפקה מנצלת ללא נקיפות מצפון, גם כשמדובר בדיירים עם התקפי חרדה או כאלו המטופלים בכדורים פסיכיאטריים. כשסיפרתי לאורלי על אירועי ההטרדה המינית במרוץ למיליון, אמרתי לה שכיום, לאחר עשרים שנה, היו מסתכלים בזעזוע על הפקות ריאליטי שחושפות את המשתתפים שלהם להטרדות מיניות. היא ענתה לי שאולי בעוד עשרים שנה יסתכלו בזעזוע על התקופה בה אנו חיים שבה הפקות ריאליטי מתעללות במשתתפים, ולמען השעשוע של הצופים מחשמלות מתמודדים (האח הגדול), מאלצות אותם לטבול באמבטיות קרח מקפיאות (2025), להיטלטל בארון מלא תיקנים (המירוץ למיליון), להיכלא בכלוב מתחת למים במשך שעות (הישרדות), ולא בוחלות גם בהתעללויות פסיכולוגיות לרוב, כפי זו שבוצעה לאחרונה על ג'וזי. אני מקווה שהיא צודקת, שבעוד עשרים שנה לא נבין כיצד יכולנו לצפות בשוויון נפש בכך והתעסקנו בעיקר במה אמר או מה עשה מתמודד זה או אחר, כפי שלפני עשרים שנה אנשים צפו בשתי נשים מוטרדות מינית ברכבת וזה נראה להם נורמלי.

אולי יעניין אותך

קייוע שולם ורוחמי

שטיסל, עונה 3, פרק 9 – מה הפשט?

סקירת פרק סיום העונה השלישית של "שטיסל"

דוקטור הו, עונה 11

דוקטור הו, עונה 11 – דוקטור הו-למרק

מה הקשר בין העונה האחת עשר של דוקטור הו, וערוצי הולמרק והחינוכית? רמונה אסול מסכמת את העונה

להרוס אותך, עונה 1, פרק 12

להרוס אותך, עונה 1, פרק 12 – שלושה סיפורים מעל ומתחת למיטה

דיון בפרק "מות האגו" (Ego Death), פרק סיום העונה הראשונה של "להרוס אותך"

2 תגובות בנושא “רכבת שדים

  1. כתבה מצויינת שמאירה את העובדה שאנחנו הולכים ומדרדרים. רומא העתיקה נתנה לאדם להילחם באחר עד מוות, או ללחום בחיית פרא- וההמונים הריעו. חשבנו ש"ואהבת לרעך כמוך" השתלט על העולם, אבל באו תכניות הריאליטי והוכיחו אחרת. עוד לא הדרדרנו להבטחת מוות בשידור חי, אבל לכי תדעי אם גם זה לא יגיע….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *