דיון בפרק "דמעות" (Waterworks), הפרק ה -12 בעונה השישית של "סמוך על סול"
אחת השאלות המעניינות ביותר בנושא ההתפתחות של דמותו של ג'ימי – סול – ג'ין היא עד כמה הפגמים באופיו היו שם מלכתחילה, כך שגם אם הוא היה עולה על המסלול הנכון הוא היה יורד ממנו בכל מקרה כי הוא לא יכול לשלוט בזה, כמו שהאמין צ'אק אחיו, ולכן חשב שאסור לתת לו עמדת כוח בשירות החוק כי ברור שהוא ינצל אותה לרעה. או שבעצם אם הוא היה עולה על המסלול הנכון ומקבל את ההדרכה הנכונה ואת התמיכה הנכונה הוא היה מסוגל להתפתח להיות אדם חיובי הרבה יותר. והאם לאדם שראינו בשלב שבו הוא טיפל באחיו במסירות ובאהבה, יש עדיין סיכוי לצוץ מחדש על פני השטח.
קראתי לא מעט דעות של אנשים שסבורים שהפרק הנוכחי שבו הוא כמעט ומבצע שני מעשי רצח, בא כדי להראות לנו שצ'אק צדק, שג'ימי היה רע מהיסוד, ושאין לו תקנה, וכמו שסופו של וולט ב"שובר שורות" היה רע ומר כיאה לאדם המרושע וחסר ההצדקות שהוא הפך להיות, כך גם סול בפרק הזה איבד את כל ההצדקות וההנחות שניתנו לדמותו במהלך הסדרה, והתגלה במלוא נוראותו הפעם. לכן, אין לנו גם מה להצטער על כך שסופו יהיה רע ומר.
ייתכן כמובן שסופו של ג'ימי – סול – ג'ין יהיה רע ומר. הוא פגע בלא מעט אנשים שלא יצטערו על כך, אך חשבתי לי שאם המסר שאליו היוצרים רוצים לקחת את הסיפור זה שצ'אק צדק לגביו כל הזמן, זה יגרום לי להרגיש מאוד מרומה מבחינה סיפורית. כי לקחת דמות שמכירים מהסדרה "שובר שורות" כמפוקפקת מוסרית, ולתת לה סדרת בת בה יתמקדו בפוטנציאל החיובי שהיה לה והתבזבז, רק כדי כביכול לומר שבעצם זה אפילו לא היה באמת פוטנציאל חיובי, נראה לי קצת מיותר. כאילו למה היינו צריכים חמש וחצי עונות של חיבוטי הנפש של ג'ימי אם בסופו של דבר מתכוונים לרדד את דמותו למשהו חד ממדי וגרוע אפילו יותר ממי שהוא היה ב"שובר שורות"?.
זו הסיבה שקשה לי להאמין שהסדרה רוצה לומר לנו שצ'אק צדק לגביו כל הדרך, אם כי אני מודה שייתכן שהקושי שלי גם נובע מכך שיש לי את הרצון הזה להאמין שהטוב שראיתי שטמון בו במהלך כל העונות האחרונות עדיין שם ושלדמותו של סול יש עדיין תקנה.
את הסיבה הראשונה לתקווה שלי אני נועצת דווקא בהשוואה לוולט מ"שובר שורות", ובשוני הגדול שאני מוצאת בין שתי הדמויות מבחינת היוצרים. נכון שהפרק ג'ין נראה כאילו הוא מוכן לבצע שני מעשי רצח, אבל בסופו של דבר היוצרים לא נותנים לו לבצע אף רצח, ואם נאמר שמביצוע הרצח הראשון הוא ניצל ב"מזל", כי הקורבן שלו נרדם, ולכן לא היה לו צורך לבצע את זממו, הרי שאת האיום שלו על מריון שאיימה להסגירו למשטרה, הוא לא מממש מבחירה. הוא נתקל במבטה כשהיא אומרת לו שהיא בטחה בו והוא לא מסוגל לפגוע בה. וולט לעומת זאת רצח בכוונה תחילה כבר בפרק הראשון של "שובר שורות", את אמיליו, שותפו בעבר של ג'סי, שחשד שג'סי הלשין עליו לשוטרים ואיים עליו ועל ג'סי. אותו אמיליו מקבל הופעת אורח בפרק הזה, כשהוא מגיע לסול לעזרה ביום שבו סול חותם על הסכם הגירושים שלו. כך שבעיניי אם יש בפרק הזה אמירה לגבי השוואה בין סול לוולט היא דווקא כזו שמחדדת את ההבדלים ביניהם לטובתו של סול ולא כזו שהופכת אותם לדומים.
נכון שלהיות טוב יחסית לוולט, זה לא הישג כזה גדול, אבל האופן שבו אני מפרשת את התנהגותו של ג'ין הפרק נובעת לא רק מהשוואתו לוולט, אלא גם מהשוואתו לסול ולג'ימי.
הווארד אמר לקליף על ג'ימי בפרק השביעי העונה שהוא ילד, כשהוא מתכוון בזה לתאר מישהו שאינו יודע לדחות סיפוקים ולא מצליח לראות באמת את התמונה הגדולה, ואני חושבת שיותר מכל תיאור אחר, זה התיאור שהכי מתאים לו. ג'ימי הוא ילד אגוצנטרי שמתלהב מהנוצץ. ורוצה הכול גדול ויפה, אבל גם עולם הרגש שלו הוא עולם של ילדים שצריכים מושא הערצה ורוצים לרצות את מושא ההערצה שלהם ולא יודעים להתמודד עם הפגיעה כשהם מגלים שהם לא.
לשתי דמויות בחייו היה כוח מוסרי עליו כמושאי הערצתו, לצ'אק אחיו, ולקים אשתו לשעבר, אולם שניהם בחרו לנטוש אותו מבחינתו, ויותר מפעם אחת. והוא כמו ילד נטוש שחושב שנוטשים אותו כי הוא לא בן אדם טוב, מאמץ את ההתנהגות הרעה, כי זה הרבה יותר קל, כי הוא לא תמיד מבין מה לא בסדר במה שהוא עושה, וכי יש קונים להתנהגות ה"רעה" שלו, קונים שבחברתם הוא יכול להרגיש טוב עם עצמו, וסול תמיד רוצה להרגיש טוב עם עצמו, זו הייתה מהות הבחירה שלו בשם סול גודמן, לשקר לעצמו שהכול טוב (S'all good man), הוא מעדיף לחיות בסרט שבו הכול טוב ושמח, מאשר להתמודד עם המציאות שבה הוא אכזב את אחיו, שהתאבד אולי בגללו, ובה הוא גם איבד את קים שבחרה לא רק לוותר על קריירת עורכת הדין שלה, ועל כספי הפיצויים בתיק סנדפייפר, אלא גם עליו. בטענה ששניהם רעים האחד לשני. אבל אנחנו כבר יודעים שהוא תמיד ידע בתוך תוכו שזה הוא שלא מספיק טוב בשבילה, הוא גם שמע את זה מכל עבר, והוא מעולם לא התווכח עם העליונות המוסרית שלה עליו, כך שסביר מאוד שכשהיא אומרת לו שהם השפעה רעה האחד על השני, הוא לא מאמין לה שהיא באמת מתכוונת שהיא השפעה רעה עליו, הוא רק חווה את הדחייה של מי שלא רוצים בו, וכשבעקבות זאת הוא מאמץ סופית את תדמית ה"הכול טוב" של סול גודמן, הוא עושה זאת כי הוא לא רוצה להתמודד עם חוויית הנטישה של קים אותו.
בסצנת הפתיחה של הפרק אנו רואים את סול במשרדו ביום בו הוא קיבל את מסמכי הגירושין מקים, הוא מקפיץ כדור קטן אל הקיר, ומדברי פרנצ'סקה ניתן להבין שהוא עשה זאת במשך ארבע שעות שבהן חיכו לו מחוץ למשרדו עשרות לקוחות והוא התעלם מכולם. הקפצת הכדור הזו החזירה אותי לפרק שבו הוא קיבל עבודה במכירת טלפונים ניידים בחנות שאיש לא נכנס אליה והעביר את זמנו בהקפצת כדור שוב ושוב כי לא היה לו אף אחד אחר לתקשר אתו, באותו הפרק, הוא מסכים לעבוד באותה החנות לאחר שקים נותנת לו מספר טלפון של פסיכולוג שיעזור לו לעבד את רגשותיו לגבי מותו של צ'אק, אבל ג'ימי כל כך פוחד מאותה התמודדות ושיחה שהוא בוחר לקבל את העבודה אחרי שכבר סירב לה רק כדי שיוכל לומר לקים שהוא עסוק מדי בעבודתו מכדי להיפגש עם הפסיכולוג, ולא יצטרך להתמודד עם הרגשות שלו. וכמו אז גם הפרק הוא מכה בכדור מספיק פעמים עד שהוא מצליח לשכנע את עצמו שהכול בסדר והוא יכול להמשיך בחייו. למרות שמפרידה לפרידה, ההדחקה גדולה והוא מתרחק יותר ויותר מהמהות המקורית שלו ומאמץ את התדמית השקרית.
כשג'ין פגש במריון לפני כמה פרקים, כחלק מהמזימה שלו להסיר את האיום של ג'ף, נהג המונית שזכר אותו כסול גודמן, חשבתי לי שעם כל המניפולציה שיש בהיכרות שלו איתה, משהו בעזרה לה, מרגיש לי מאוד נכון עבורו, כי בעיניי הנפש שלו תמיד הייתה הכי שלווה כשהוא זכה להיות בעמדת המטפל, הן בצ'אק, והן בקים – כשהיא נפצעה בתאונת דרכים – והמקום הטיפולי הוא המקום שבעיניי מאפשר לו את מה שהנפש שלו באמת משתוקקת לקבל, את התחושה שהוא נחוץ ומוערך. בגלל זה אני מאמינה שכאשר הוא מאיים על מריון בסוף הפרק, והיא מסתכלת עליו ואומרת לו "בטחתי בך", היא מצליחה לגעת לו בנפש באמת, וכמו להעיר אותו ממעגל ההדחקה שהוא נכנס אליו, וזו הסיבה שהוא אינו מסוגל לפגוע בה.
אגב המקום המטפל של ג'י'מי מציג עוד יתרון של ג'ימי על פני וולט בעיניי, שכן גם וולט היה מטפל והיה לו בן נכה, אבל וולט הצדיק את הכניסה שלו לעולם הסמים בכך שהוא צריך את הכסף כדי שיוכל לדאוג לבנו ולמשפחתו, בעוד שג'ימי אף פעם לא טען שהוא יורד מדרך הישר כדי שיוכל לעזור לבני משפחתו, אם כבר להפך, עבורם הוא היה מוכן "להתיישר" או להשתנות לטובה.
הטרגדיה של דמותו היא שהפצעים הנפשיים של צ'א'ק ושל קים היו כאלה שלא יכלו לספק לו את מה שהוא כל כך השתוקק לו, צ'אק סירב לראות בו אדם שיש לו פוטנציאל להיות אדם הגון למרות כל מה שהוא עשה בשבילו, ולמרות האופן שבו הוא היה מוכן להשתנות עבורו. ואילו קים ראתה בו מספיק טוב מלכתחילה אך סירבה להיות בעמדת האדם שמשתנים עבורו, דבר שהוביל אותה במהלך נישואיהם לפני הירצחו של הווארד לא להטיף לו מוסר על כלום, בשעה שהוא התבונן בה כסמכות מוסרית, ולזמום יחד אתו את המזימה כנגד הווארד, מבלי לשים לב שהוא שם איתה הרבה יותר בשבילה מאשר בשבילו. בעוד שאחרי שהווארד נרצח כשהיא החליטה שהיא מהווה השפעה רעה עליו, היא כבר מסרבת מפורשת לאפשר לו להשתנות עבורה, אפילו שהוא מבקש בנואשות לעשות זאת, והיא מחליטה להפריד כוחות.
וסול נשמע לה, והדחיק את רגשותיו כלפיה למגירה בה שמר את פקק בקבוק הטקילה של התרמית המשותפת שלהם בימי "שובר שורות", עד שבפרק הקודם, פרנצ'סקה מציתה בו מחדש את התקווה לקשר כלשהו כשהיא מספרת לו שקים התקשרה אליה ושאלה גם עליו. והנה הוא שוב כילד שלא יכול לדחות סיפוקים מיד מתקשר לקים למרות הסיכון שבדבר, ולמרות שברור לו שאם מחפשים אחריו, מן הסתם אנשים משמעותיים בחייו יהיו תחת מעקב למקרה שייצור אתם קשר. הוא אומנם משתמש בזהות בדויה בשיחה, הזהות של ויקטור הדמות שלה הוא התחזה כשהיא התחזתה לג'יזל בפרק הראשון של העונה השנייה, אבל ברור שאין לשיחה הזו שום תוחלת, הוא לא יוכל להיפגש אתה והיא צודקת כשהיא אומרת לו שהוא לא היה צריך להתקשר. אז למה בכל זאת הוא עשה זאת? בעונה הרביעית באחת מהפעמים הבודדות בהן הוא וקים רבו היא אמרה לו שבכל פעם שהוא מתקשר אליה כשהוא בצרה היא עוזבת הכול בחיים שלה ורצה להציל אותו. לא ברור אם הוא חשב בתת המודע שלו שאולי בדרך נס זה יקרה גם הפעם, אולם ברור שמה שהוא לא חיפש בשיחה הזו, הוא לא מצא, קים הייתה מאוד מרוחקת ממנו ואף עשתה את מה שהיא לא עשתה כל תקופת הנישואים שלהם, היא הביעה כלפיו שיפוט מוסרי בכך שהיא אמרה לו שהוא צריך להסגיר את עצמו. הוא מסרב לה בשיחה, ולמרות שהיא מסיימת את השיחה ביניהם במילים שהיא שמחה שהוא חי, הוא מסיים את השיחה איתה כשהוא מרגיש נסער ונטוש.
חוסר היכולת המוכח שלו להתמודד עם אכזבות שולח אותו למסע של מעשי רמאות, מהסוג שהוא נהג כשהוא היה ג'ימי המחליק. אנחנו יודעים שהוא לא צריך כסף באמת, אנחנו יודעים שבכל התקופה שלו כג'ין עד שהוא דיבר עם קים היה חשוב לו מאוד להתרחק מכל מעשה ואדם שיוכל לסבך אותו עם המשטרה ולחשוף את זהותו, והנה השיחה אתה כאילו גרמה לו לזרוק את הזהירות לרוח, כי למרות שברור שהוא לא רוצה במודע להיתפס, ולא מסוגל במודע להסגיר את עצמו, משהו בו רוצה להיתפס. והוא מתעקש להמשיך במסע שהוא מתכנן לעצמו גם כשיש בו הרבה הרבה יותר סיכון מרווח.
לא ידוע עדיין מה יעלה בגורלו אך אם יש משהו שברור הוא שלמרות שעל פי ההתפתחות הרגשית של ג'ימי הוא עדיין לא הגיע לבגרות, הוא בהחלט נחשב בוגר ואחראי למעשיו, וקים מבחינתה צודקת לחלוטין כשהיא בוחרת לעזוב אותו ולא להיות אחראית לכך שהוא ישתנה לטובה בשבילה, אפילו אם יכול להיות שמסלול חייו היה באמת משתנה לטובה אם היא הייתה בוחרת להישאר איתו.
ייתכן אגב כי קים גם מחליטה לעזוב אותו דווקא בגלל שהיה לה טוב איתו, ולא רק בגלל שהיא חושבת שהם משפיעים לרעה האחד על השני. היא הרי אמרה לו גם שהיא נהנתה איתו יותר מדי, ונראה לי שהיא בוחרת להתרחק ממנו גם כי היא לא חושבת שמגיע לה ליהנות אחרי שמישהו איבד את חייו בעקיפין בגללה.
ואנחנו רואים בפרק עד כמה הדרך שהיא בחרה בה בסוף הפרק התשיעי העונה תואמת את קו ההענשה העצמי הזה. להבדיל מג'ימי שהיה תמיד הטיפוס של הגזר, והמשיך גם אחרי הרצח של הווארד והעזיבה של קים אותו לשקר לעצמו ולהדחיק, קים שהייתה הרבה יותר הטיפוס של המקל, לא מפחדת לשפוט את עצמה ולהעניש את עצמה. הופתעתי לגלות שהיא בחרה לפרוש מעריכת דין לחלוטין, כי היא בהחלט הייתה יכולה להמשיך בקריירה של ניהול תיקי פרו בונו, שבהם היא פועלת לטובת אנשים, ולהגיד לעצמה שהיא מפצה בכך על כל הרע שהיא עשתה בחייה, אבל יחד עם זאת זה גם היה לי הגיוני לחלוטין שהיא פרשה מעריכת דין, כי היה בזה משהו מידתי, או צדק פואטי, ביחס למזימה שהיא רקמה נגד הווארד. בסוף העונה הקודמת כשהיא דיברה עם סול על כך היא אמרה לו שמהתוכנית שלהם כולם מרוויחים חוץ מאדם אחד, הווארד שהקריירה שלו כעורך דין תיעצר, אבל מהו עיכוב שכזה בקריירה של אדם אחד לעומת כל הטוב שייצא לכולם מכך. והנה עכשיו זו הייתה היא שבחרה לעצור את הקריירה שלה.
הפרק אנחנו זוכים לראות את חייה האפרוריים, בהם היא מתקשה כביכול לקבל החלטות פשוטות, ועובדת בעבודה שנראית הרבה מתחת ליכולות שלה. אחד הדברים ששמתי לב אליהם היה שבעוד שעם ג'ימי היא הייתה צופה יחדיו בסרטים ישנים בטלוויזיה, החבר הנוכחי שלה צופה לבדו ב"מירוץ למיליון" כשהיא יושבת באותו הזמן לפתור פאזל, ונראה לי שיש בזה אמירה על כך שבחיים הנוכחיים שלה, היא לא מחפשת התרגשות והרפתקאות, את אלה היא משאירה על המסך עבור אנשים אחרים. ואת חיבתה לאתגרים אינטלקטואליים היא מממשת דרך פתרון הפאזל. היא כבר לא משחקת באנשים.
סביר להניח שהיא לא התוודתה על האמת בקשר להאוורד, בגלל הפחד שלה ממייק, ומהאנשים בחייו, אבל כשסול אומר לה שגאס ומייק מתו ולכן אין לה מה לפחד מלהסגיר את עצמה, היא אכן הולכת ועושה זאת באקט אמיץ ונוגע ללב כאחד. למרות שהיא מתוודה גם על חלקו של ג'ימי במזימה שלהם, היא לא מסגירה את העובדה שהיא שמעה ממנו ושהיא יודעת שהוא בחיים, מה שגורם לי לחשוב שמשהו בה עדיין רוצה להגן עליו. אפשר כמובן לטעון שאם היא הייתה רוצה להגן עליו לחלוטין היא לא הייתה מספרת גם על חלקו בפרשה אלא רק על החלק שלה, אבל מכיוון שבשלב הזה מן הסתם כבר ידוע לה, שהוא מסובך במעשים הרבה יותר פליליים מאלה שעליהם היא התוודתה, אני לא חושבת שהיא סבורה שההתוודות שלה יכולה לפגוע בו יותר ממה שהוא ייפגע ממילא אם ייתפס.
אחרי ההתוודות שלה בפני בית המשפט ובפני אשתו של הווארד, היא עולה על אוטובוס חזרה לפלורידה מקום משכנה הנוכחי, ופורצת בבכי שנראה שהיה כלוא בה שנים ארוכות. בוכה על חייו של הווארד, על טיהור שמו שהתאפשר סוף סוף, ועל כל הכאב שהיא גרמה לאחרים ולעצמה.
הסצנה הבאה שבה היא נראית במהלך הפרק מובילה אותנו לשנת 2004 ליום בו נחתם הסכם הגירושים שלה, ואנו מגלים שבאותו יום היא גם פגשה בג'סי מחוץ למשרדו של סול. אז ג'סי, שמלווה את חברו אמיליו שהסתבך, שואל אותה על סול האם הוא טוב, הוא מתכוון כמובן מבחינת הייצוג המשפטי, אבל קשה שלא לחשוב שכשקים עונה לו "כשהכרתי אותו הוא היה" היא מתכוונת לאופי שלו
במובנים מסוימים גם אנחנו נותרים עם הספק באמירה הזו של קים לגביו של סול בסוף הפרק, כשהיוצרים כאילו באים לומר לנו שכשהכרנו את ג'ימי הוא היה אולי טיפוס צבעוני אבל טוב בבסיסו, ועכשיו היוצרים הרחיקו אותנו קצת ממנו, ואנחנו כבר לא בטוחים מה הוא עכשיו. אנחנו רק יודעים ששמו של האוורד טוהר הפרק, קים הודתה בכתב שהאוורד היה אדם הרבה יותר טוב מהאופן שבו הם גרמו לו להיראות בימיו האחרונים, אנחנו יודעים שקים האמינה שג'ימי היה טוב בזמן שהיא הכירה אותו, ואנחנו יודעים שהפרק הזה לא רק היה טוב, הוא היה מצוין.
