דוקטור הו, עונה 11 – דוקטור הו-למרק

דוקטור הו, עונה 11

מה הקשר בין העונה האחת עשר של דוקטור הו, וערוצי הולמרק והחינוכית? רמונה אסול מסכמת את העונה

לפני הרבה שנים, בגלקסיה מרוחקת, בפלנטה קטנה במערכת השמש, היה ערוץ בכבלים של הוט בשם הולמרק. הוא לא נחשב לערוץ איכותי במיוחד, אבל גם לא ערוץ זבל, היו בו כל מיני סדרות בשידורים חוזרים של סינדיקציה, והיו בו גם סרטי טלוויזיה מקוריים, שעסקו בנושאים חינוכיים ובערכי משפחה. באותה התקופה היו הרבה סדרות שהציגו את הצדדים האפלים והאמביוולנטיים יותר של הקיום האנושי, כמו אוז, הסופרנוס והסמויה, אבל בהולמרק היה תמיד הכול ברור, הרעים היו רעים והטובים היו טובים והסוף היה טוב ועם מוסר השכל ברור ונוח לעיכול. הכול היה אופטימי ושטוח כמו כרטיס ברכה, סימפטי ומאיר פנים. תמיד היה מה לראות בהולמרק.

במרצת השנים הערוץ נעלם מהכבלים, במסגרת השינויים שהם תמיד עושים שם, יותר מאוחר הורידו בהוט גם את ערוץ הבי.בי.סי, שבו ראיתי לראשונה את דוקטור הו המקורי, בשידורים החוזרים, ואחר כך את העיבוד המחודש.

השבוע סיימתי בינג' של העונה ה-11, העונה הראשונה של הדוקטור כאישה, בגילומה של ג'ודי וויטאקר, ויותר מכול העונה הזו הזכירה לי את אותו ערוץ נשכח, ערוץ הולמרק. זו הייתה יכולה להיות סדרה קלאסית לערוץ הזה. קצת הרפתקה בסגנון מד"ב, אבל ברמה כזו שלא באמת תפחיד או תלחיץ אף אחד, חלילה, הרבה ערכים נכונים, מאוד חינוכי, ובעיקר, מדגישה את הערך הכי חשוב של הערוץ, המשפחה. דוקטור הו של העונה ה-11 היא סדרת הולמרק קלאסית, סדרה לכל המשפחה, שמעלה על נס את ערכי המשפחה עם מנה גדושה של ערכים ליברלים עכשוויים, והכול ברור ומסודר, אין דילמות מוסריות, הדוקטור יודעת הכי טוב, הטוב תמיד מנצח וכולנו לומדים את המסר החינוכי השבועי.

בהתחלה דווקא הייתי אופטימית. אחרי העונה העשירית, שהתמה שלה עסקה באבל ובאובדן, שכול וכישלון, ובה המלווה העונתית, ביל פוטס החביבה (פרל מקי), זכתה לסוף המדכא ביותר עבור מלווה שאני לפחות ראיתי בסדרה, היה דווקא נחמד להתחיל את העונה החדשה בגל של עליצות ואופטימיות. אבל האופטימיות שלי, שנסמכה גם על החן הטבעי של ויטאקר, לא החזיקה מעמד הרבה זמן. 

הבעיה הראשונה שלי הייתה עם הבגדים. מה לעשות, הבגדים עושים את האדם, או במקרה הזה את החייזר.ית. הדוקטור, שתקועה בחליפה של קודמה, הולכת לחנות בגדים עם חבריה החדשים ובוחרת את המראה המזוהה שלה: מכנסים רחבים, חולצה עם פסים, שלייקס צבעונים ומעיל ארוך. זה הציק לי. מעבר לכך שזו תלבושת מכוערת, זה הזכיר לי משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע, ורק בסוף אותו הפרק נזכרתי: רגע! רגע של דודלי! נכון, לרגע היה קסקט כעור ואוברול, אבל הסגנון אותו סגנון, מין מישמש א-מיני, אישה בתפקיד ילד מגודל, חינני וסקרן, משהו שלא יהיה גברי מידי, כי זה ילד, ולא נשי מידי, משהו כזה באמצע, דמות לימינלית אך לא מאיימת, כי היא נטולת כל קונטקסט מיני.

אז בשביל מה בכלל היינו צריכים אישה? כדי לסמן וי ברובריקת התקינות הפוליטית? זה לא שהדוקטור בגלגוליו הקודמים היה מיני ופלרטטן כמו קפטן ג'ק למשל, אבל הוא היה גבר. היה לו עבר, הייתה לו אישה, היו לו רומנים (מלכת אנגליה?), הוא היה מאוהב (ברוז), והיו מאוהבים בו (רוז, מרת'ה), הוא לא היה יצור אה-מיני. אז למה עכשיו, כשסוף סוף יש דוקטור אישה, לנשיות שלה אין בכלל מקום ומצניעים אותה ככל האפשר?

זה מגוחך בעיקר מכיוון שאחד מהערכים הליברלים שהסדרה מתהדרת בהם הוא פמיניזם, וזה בא לידי ביטוי למשל בפרק על ציד המכשפות באנגליה של המלך ג'יימס הראשון. מי שמובילה את ציד המכשפות היא דווקא אישה שנראית כמו אישה (שיבון פינרן), והיא גם מקבלת בטבעיות את הדוקטור כשהיא מציגה את עצמה כראש המשלחת למציאת מכשפות, אבל כשהמלך ג'יימס מגיע לזירה (אלן קאמינגס), הוא ישר מניח שמי שמנהל את המשלחת הוא בן הלוויה המבוגר ביותר, גרהאם. לגראהם קצת לא נעים מהדוקטור אבל זה לא הזמן לכך והוא ממלמל משהו על היררכיה במבנה שטוח (המשפט הכי שנון בכל העונה נראה לי, עד כדי כך המצב עגום בתחום ההומור). המלך לא מסתפק בכך אלא אף אומר לדוקטור שהיא תהיה טובה בבילוש כי היא רכלנית וחטטנית כמו כל הנשים, ואנחנו כמובן אמורים להזדעזע מהמיזוגניה המיוצגת ע"י המלך ובכך מסתכם השיעור הפמיניסטי של הפרק (יש גם משהו צבוע בכך שהמלך, הפריווילג השוביניסט כאמור, הוא בעצמו קריקטורה הומופובית), ובזמן הנותר אנו לומדים שתמיד צריך להתנגד לבריונים כי אם אינך חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה, ושלהטביע מכשפות זה פויה. האישה השנייה בצוות של הדוקטור, יאסמין המכונה יאס, פשוט נמצאת שם. זו הדמות הכי מבוזבזת העונה, רוב הזמן על תקן ניצבת. אם הייתה לי ציפיות שאולי יקרה משהו עם הדמות שלה, אולי רומן בינה לבין ראיין, אולי משהו בנוגע ליחסיה עם אחותה, הן התפוגגו במהלך העונה.

ליאסמין אומנם ניתן פרק משלה, אחד הפרקים הגרועים בעונה, על חלוקת הודו ופקיסטן ב-1947, בו היא חוזרת להיסטוריה האישית של סבתה, אבל אפילו בפרק הזה היא די אנמית. אני לא ממש מכירה את ההיסטוריה של הודו ופקיסטן, ומי שכתב את הפרק הוא תסריטאי ממוצא הודי, אבל זה נראה לי כל כך מרושל שלו זו הייתה ההיסטוריה של העם שלי, הייתי קצת נעלבת. ב"ארץ מולדת" של החינוכית בימי ילדותי, יותר השקיעו.

עם זאת, את פרס הפרק הגרוע של העונה אני מעניקה ל"רוזה", עוד שיעור חינוכי, הפעם על גזענות. החבריה העליזה מגיעה לדרום ארה"ב, ממש לפני שרוזה פארקס מסרבת לפנות את כסאה באוטובוס, ומנסה לשמור על רצף האירועים ההיסטוריים, בעוד שהרשע של הפרק, איזה גזען מהעתיד, מנסה לשנות אותם. זה מגוחך לחלוטין מהבחינה ההיסטורית, משום שהתנועה לשוויון לא נסמכה אך ורק על רוזה פארקס, עם כל הכבוד, זה לא שאם היא לא הייתה מסרבת לקום ודווקא באותו היום אז עדיין היו חוקי גזע בארה"ב, ומגוחך מהבחינה העלילתית. כל מה שהרשע מנסה לעשות זה ליצור שינוי קטן בהיסטוריה שימנע מרוזה לעלות על האוטובוס הספציפי עם הנהג הספציפי, והחבורה משתדלת לסכל את תוכניותיו בזו אחר זו, במקום פשוט לנטרל אותו מההתחלה ולכלוא אותו בטארדיס עד שהמאורע יתרחש. לא הבנתי גם למה הם מתעקשים ללכת למוטל, שיש בו הפרדה גזעית, ולא להיות כרגיל בטארדיס. הטכנולוגיה של הרשע לא הייתה כזו שמצדיקה את המהלך התמוה הזה, זה היה סתם כלי שרירותי להמחיש עד כמה העולם אז היה גזעני. 

במקום להשקיע בעלילה הגיונית וסבירה, קיבלנו הסברה שנשמעה לא פעם מדוקלמת (כמו למשל הנאום של גרהם על ג'יימס בלייק). היו כמה רגעים טובים שבהם ראיין ויאס מרגישים על בשרם מה זה להיות שחור ומקסיקנית בחברה גזענית, אבל רוב הפרק היה מאולץ ושרירותי, כמו גם ההצדקה של הרשע לחבל בהיסטוריה. הרשע הזה מגיע מהעתיד הרחוק שבו מסעות בזמן אפשריים, לא מעוד שבועיים וחצי, אז זה מה שיעניין את אנשי העתיד? עליונות לבנה? זה מסר מאוד עגום אם כך לגבי העתיד, ולא נראה לי שהסדרה התכוונה אליו בכלל.

מה שנראה לי שכן שהסדרה התכוונה להציג זה עד כמה חשובה המשפחה, ושלא טוב האדם לבדו, ואם אין לו משפחה, תמיד אפשר לסדר פה משהו. הדוקטור אפילו קוראת למלווים שלה "פאם", קיצור של פמילי. אני תוהה על איזה תקן הדוקטור במשפחה הזו? האמא? הילד ההיפר-אקטיבי הגאון? מה שבטוח הוא שהיא המנהיגה הבלתי מעורערת של הספינה המשפחתית שלה, ולמרות שזו כביכול "היררכיה שטוחה", זה ממש לא כך בפועל. הדוקטור היא הסמכות המוסרית העליונה, לחברי המשפחה אין מנדט לחלוק עליה, היא פותרת את כל התעלומות ומצילה שוב ושוב את העולם כשהצוות שלה פשוט עושה מה שהיא אומרת להם. נכון שהם מאוד מוכשרים לכך, כאילו אומנו לכך שנים, אבל בסופו של דבר, הם רק החיילים הנאמנים שלה. רק בפרק האחרון גראהם מתמרד, כשהוא מודיע לה שאם תהיה לו הזדמנות להרוג את טים שואו, החייזר שהרג את אישתו גרייס, סבתו של ראיין, הוא יעשה זאת. הדוקטור נחרדת מיצר הנקמנות ופוקדת על גרהאם לחזור מייד לטארדיס ולכתוב חיבור בן 500 מילה על מדוע זה לא נאה להרוג אויבים, אבל גרהאם מסרב. מאוחר יותר אכן ניתנת לו ההזדמנות, אך ראיין משכנע אותו לא לעשות כן, ובסוף הוא רק יורה בטים שואו ברגל, לפי הוראות פתיחה באש, והוא וראיין מכניסים את טים שואו לתא הקפאה ניצחי כדי שיהרהר במעשיו הרעים. יש לציין שטים שואו, החייזר האכזרי של העונה, בן לגזע רצחני ומשעבד שהשתלט על פלנטה בדרכו להשתלט על היקום, פשוט עומד שם בנימוס ולא מפריע חוץ מקצת טראש טוק הכרחי.

בעבר, למלווים של הדוקטור הייתה חשיבות מעבר לכך שמישהו צריך לרוץ ולעשות דברים כשהדוקטור אומר לו לעשות אותם. הדוקטור היה זקוק למלווים שלו מהבחינה המוסרית, היה זקוק לפרספקטיבה שלהם, לחמלה. הפעם לדוקטור אין שום צורך בכך, אין גם שום דיון על מה נכון מוסרית, כי זה ברור שהדוקטור תמיד עושה את הדבר הכי מוסרי. אי אפשר לחלוק על כך שאולי לשחרר חייזר רצחני וממורמר ביקום יכול לגרום לבעיות אחרות במקומות אחרים, ושיש יצורים בעולם שאולי אין לאדם רגיל את הפריווילגיה להפגין כלפיהם רחמנות, למשל עכביש ענק. התעשיין האמריקאי העשיר (כריס נות'), בפרק הרביעי אומנם ממש לא חסיד אומות עולם, אבל לטעמי היה הגיון בכך שירה בעכביש, כי לא הייתה לו באמת דרך לדעת בביטחון מלא שהעכביש הענק שהרג כל כך הרבה אנשים, כולל המאבטח שלו, כבר לפתע אינו מסוכן, וטכנית הוא גם לא טעה כשענה לדוקטור שטענה שהעכבישה גססה שאם כך זו הייתה המתת חסד. גם הדוקטור צדקה שאמרה שזה לא הגיע ממקום של חסד, אבל ביננו, מה זה כבר משנה? אם העכבישה אכן גססה וסבלה ונגאלה מסבלותיה, אפשר להפסיק לחפור על זה. אני לא מבינה מה הדוקטור התכוונה לעשות עימה לולא הוא היה יורה בה, והייתי יכולה להבין קצת יותר את ההתעקשות להשאיר אותה בחיים לו הדוקטור הייתה טבעונית מוצהרת, אבל יש קו אחד מאוד ברור שמדריך העונה את הדוקטור וזה שאסור להרוג כל יצור חי, לא חשוב עד כמה הוא מסוכן, בהווה או בעתיד.

העונה הזו לא העמידה ולו פעם אחת את הדוקטור בניסיון או בדילמה מוסרית שיכולה לנבוע מההחלטה הזו, כפי שגם לא היה גם אף פרק שהיה באמת מפחיד או מסוכן, הרעים היו, כמו שמאי הקטנה מהמומינים אוהבת אותם, נוכלים קטנים שקל להפיל. רבים מהם לא היה צריך בכלל להפיל, רק לשכנע. כמו למשל מנהל התחרות בפרק השני שרצה לבטל את הזכייה המשותפת של אינגסטרום ואפזו, כל מה שהדוקטור הייתה צריכה לעשות זה להגיד לו שאם לא יעשה כך וכך אז יהיה אוי ואבוי, והופ! השתכנע. או למשל בפרק על המראה בנורבגיה, פרק עם פוטנציאל מפוספס, שבו יקום עם תודעה מפתה את אביה הכושל של הנערה העיוורת להישאר איתו. תוך שניות הדוקטור משכנעת את היקום לקחת אותה במקום את האב כדי שיחזור לבת שלו (לא בטוחה שזה רעיון כל כך טוב בהתחשב בכך שהאב גם נטש את הבת העיוורת שלו לבדה בבקתה באמצע שום מקום וגם מילא אותה בפחד ממפלצת שהוא המציא), ושנייה וחצי אחר כך משכנעת את היקום לשחרר אותה גם. גם האוקס בפרק האחרון השתכנעו תוך חצי דקה שהאל שהם מאמינים בו אלפי שנים באדיקות יתרה הוא אליל שקר. היחידים שלא השתכנעו במהירות הבזק הם שני האקטיביסטים, שכמו הדוקטור גם הם מאמינים בצדקת דרכם ללא פשרות, האח הקטן של החתן ההינדי מהפרק על פקיסטן והודו (שאני כבר לא זוכרת מה עלה בגורלו), והאנרכיסט מהפרק על קאבלם, שפשוט עושה טובה לכולם ומתפוצץ.

גם הדוקטורים הקודמים היו פציפיסטים מובהקים, זה חלק חשוב מהאופי של הדוקטור, אבל הם היו גם מודעים יותר לכך שמוסר הוא לא שחור ולבן, ולכן הם נזקקו לנקודה האנושית. בשביל הדוקטור המלווים שלה הם אולי משפחה, אבל לי זה הזכיר יותר מדריכת צופים נמרצת וחניכים ממושמעים שיודעים שבשום מצב אסור לקחת חיים בלי אישור של הדוקטור ממש כפי שאסור לקחת את המפתח של חביתוש בלי אישור מרגע ודודלי.

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

להרוס אותך, עונה 1, פרק 12

להרוס אותך, עונה 1, פרק 12 – שלושה סיפורים מעל ומתחת למיטה

דיון בפרק "מות האגו" (Ego Death), פרק סיום העונה הראשונה של "להרוס אותך"

אני אנושי, השומרים, ווסטוורלד

אהבה, מוות ורובוטים

כמה מחשבות על אהבה, מוות ורובוטים בעקבות צפייה בסדרות "ווסטוורלד", "השומרים", ו"אני אנושי" הדרום קוריאנית. ספוילרים לסדרות המדוברות כמובן

חינוך מיני, נטפליקס

חינוך מיני, עונה 1 – סקס, סמים וטל מוסרי

האם יש סקס אחר והאם נטפליקס הביאוהו לכאן או שזה רק סתם? רמונה אסול צפתה ב"חינוך מיני" ("סקס אדיוקיישן"), נהנתה ורצה לספר לחבר'ה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.