סמוך על סול, עונה 4, פרק 1 – יש עשן בלי אש?

סמוך על סול, עונה 4, באדיבות yes

ניתוח הפרק "עשן", הפרק הראשון בעונה הרביעית של הסדרה "סמוך על סול"

המילה עשן, שמהווה את שם הפרק, נאמרת בפרק רק פעם אחת, כשקים אומרת לג'ימי שהסבירו לה כי מותו של צ'אק נגרם משאיפת עשן, וכי הוא לא סבל. אבל בחירת שם הפרק הזו עוררה בי מחשבות רבות בגלל שני ביטויים מטפוריים בהם נעשה שימוש במילה עשן: "אין עשן בלי אש", ו"מסך עשן", שני ביטויים שהראשון בהם מדבר על כך שלכל תוצאה יש סיבה, ואילו השני מתאר כיצד אפשר לעשות שימוש בהנחה הזו של אנשים, שלכל תוצאה יש סיבה ברורה, כדי להטעות אותם ולהסיח את דעתם מהסיבה האמיתית לכך שהעשן נוצר, שכן העשן יש לו גם תכונה שהוא מערפל את הראייה ומסתיר מאיתנו את מה שצריך לראות. שני ביטויים אלו, על משמעויותיהם השונות והמשלימות, התגלמו הפרק.

כבר בקטע הראשון, שבו אנחנו בהווה של ג'ימי שאיבד הכרה ומובהל לבית החולים, אפשר לראות השתקפות של שני הביטויים הללו. מצד אחד סיבה ותוצאה, החטא ועונשו. ג'ימי עבר על החוק, הוא יודע שהוא מבוקש, ועכשיו הוא אולי חושב שהוא נמלט מעונש, אך הוא בעצם מעניש את עצמו בעבודה המדכאת שלו ואי אפשר לקנא אפילו לרגע בפחד ובבדידות שבהם הוא חי את חייו כעובד בסינבון. החיים שלו עכשיו הם תוצאה ישירה של מעשיו בעבר, והיה לי עצוב גם לראותו כך חולה וחסר אונים, כי זה העלה בעיני רוחי את דמותו של אחיו צ'אק, ג'ימי היה אמור להיות הבריא והחזק, זה שיושב בצד השני של האמבולנס ודואג לאחיו. 

כל אותה העת, ג'ימי מסתתר מאחורי מסך עשן.  הזהות של ג'ימי מזויפת, ונועדה להרחיק ממנו את מי שמחפש אחריו, ובאופן פרדוקסלי, הזהות המזויפת הזו גם גורמת לו לראות "אש" של 'הולכים לתפוס אותי כי הרישיונות שלי מזויפים', במקומות בהם יש רק 'עשן', של פקידה שמבינה לאחר זמן רב מדי שהבעיה עם המסמכים שלו נוצרה רק בגלל ש"אופס, לחצתי על האות 'או' במקום על הספרה אפס".

מעניינת בעיניי לא פחות העובדה שגם הגוף של ג'ימי מייצר התנהגות של 'מסך עשן'. זה נראה כמו התקף לב, אבל זה לא. נראה אגב, שהרופאים מסתפקים במקרה שלו בגילוי שאיבוד ההכרה שלו אינו התקף לב כדי לשחרר אותו, וגם אם אני עדיין סקרנית לדעת מה הביא להתמוטטותו הפיזית, אני יכולה להבין שאם החולה מרגיש טוב, ואין טיפול להציע לו, עדיף מן הסתם לשחרר.

ג'ימי של ההווה אינו היחיד שמסתתר מאחורי מסך עשן, גם העבודה של מייק בחברת מדריגל היא בעצם מסך עשן להלבנת ההון שהוא קיבל, ונאצ'ו המסכן מנסה ליצור מסך עשן שיסתיר את חלקו בהתקף הלב של סלמנקה, אבל בחוסר הצלחה מעורר רחמים. ברור גם כי היוצרים נהנים לשחק הצופים וליצור הטעיות לפני שהם מבהירים את התמונה, כאשר ההטעיה המשעשעת מכולן בפרק הייתה בעיני זו שבה מראים לנו את בארי מאחר לעבודה, אחרי שתיקן לבנו את שרשרת האופניים וגילה שהמכונית שלו לא מתניעה.

היו מי שחשבו, ברגע הראשון שבו בארי נראה מרחוק, כי המדובר בוולטר ווייט, גיבור "שובר שורות". אינני יודעת אם לשם היוצרים כיוונו, אך למרות שלא חשבתי על וולטר ווייט לרגע, עצם קיומה של הסצנה הזו הפתיע אותי ולכן תהיתי: "מאיפה באתם, אנשים שאני לא מכירה? האם רוצים להראות לנו מישהו שאנחנו כן מכירים הורג אותם? אם כן, מאיזה כיוון הולכים להרוג אותם עכשיו? ומתי המכונית של בארי תתפוצץ עליו?" עד שלשמחתי הסתבר שבארי הוא אחד העובדים בחברת מדריגל, והראו לנו אותו כדי שנשלים לבד בראשנו את התמונה כיצד כרטיס העובד של בארי הגיע לידיו של מייק (הוא בטח גנב אותו ממנו וחיבל במכוניתו כי אין עשן בלי אש).

מייק לא חייב לעבוד בפועל במדריגל, וכמו שהוא אמר לכלתו, הוא אדון לזמנו ויכול לשבת בבית ולראות טלוויזיה ולקבל שכר, אך מוסר העבודה שלו לא מאפשר לו לשבת בבית רגל על רגל ולא לעשות את העבודה שעליה לכאורה משלמים לו, אז זה מאוד הגיוני שהוא יגיע למדריגל, מקום עבודתו הרשמי, כדי לשמש שם בתפקידו כיועץ אבטחה. יחד עם זאת, האופן שבו הוא בודק את הפירצות באבטחה של מדריגל הוא לחלוטין שימוש במסך עשן, שנוצר באמצעות הטעייה והתחזות לבארי, התחזות שעל מנת לשמור לה נאמנות, הוא  אפילו חותם בשמו של בארי על כרטיס ברכה של עובדת אחרת שהוא אינו מכיר.

מייק, סמוך על סול 4, באדיבות yes
מייק ולא בארי, סמוך על סול, עונה 4 , באדיבות yes

עיקר הפרק סובב כמובן סביב התאבדותו של צ'אק והתגובות לכך, ג'ימי מקגיל, והווארד המלין מחפשים במהלך הפרק את הסיבה למותו של צ'אק, מדוע הוא התאבד? מה גרם לו לנסיגה במחלה שלו? הרי דברים לא קורים סתם. אולם יש הרבה ערפל סביב התשובות שהם מגיעים אליהם.

ג'ימי שלפני הגילוי על מותו של אחיו  הוא ג'ימי שקם בבוקר ומחליט לצאת לדרך חדשה. הוא מסמן לו משרות בעיתון, קשריו עם אחיו ועם המלין נותקו, או ככה לפחות הוא בוחר להאמין, עד שהוא מקבל את הידיעה על מותו של אחיו.

הידיעה הזו תופסת אותו לא מוכן, הוא יודע שאחיו היה "בסדר" כשהוא פגש בו, אני מניחה שהוא לא יכול היה שלא לתהות בינו לבין עצמו אם לא היה גם משהו במפגש שלו עם אחיו שעורר את הנסיגה במצבו, ואני מניחה גם שהמחשבה הזו יכולה להכאיב לו, לא פחות משהיא יכולה גם לנחם אותו. שכן, הוא יכול באותו הזמן גם להאמין שאולי אחיו התחרט על דבריו הקשים אליו, אבל היה לו קשה לחזור בו בגלל גאוותו, ואם זה כך, אם הוא הצליח להשפיע על מצב בריאותו של צ'אק, אולי הוא כן חשוב לאחיו, ואז המוות של צ'אק הוא מכאיב יותר כי הוא מוות של אח אהוב, אבל הוא גם מנחם טיפה, כי הוא גם מוות של אח אוהב.

עד שהמלין מגיע לדבר איתו לאחר האזכרה, ג'ימי אינו מודע לחלק של ייקור הביטוח במותו של צ'אק, לכן, גם אם ג'ימי חושב שיש לו חלק בנסיגה בבריאותו הנפשית של אחיו, הוא אינו חושב, שזה קשור למעשה שלילי ספציפי שלו, אבל גם כך רואים שמערכת היחסים המורכבת שלהם מקשה עליו להתמודד עם רגשותיו, ההלם והאבל של ג'ימי מתבטאים בתכונה שאינה אופיינית לו, שתיקה.

כמי שקצת 'אלרגית' לשתיקות אני מודה שרציתי שקים תנסה לדובב אותו בזמן האבל, אבל קים נתנה לו להתכנס בשתיקתו, ורק הייתה שם לצדו, זה יפה מאוד מצדה כמובן, אבל זה לא עוזר לי להפסיק לתהות על מה הוא חושב, ומה באמת עובר לו בראש. זו שאלה שלא מרפה ממני גם לאורך כל טקס האזכרה של צ'אק, כשכולם באים לנחם אותו כאילו ברור לכולם מאוד איך מרגיש אח שאיבד את אחיו, אבל כצופה מהצד נדמה לי שג'ימי מקבל את ניחומיהם, כמי שברור לו שהם טועים במה שהם חושבים לגביו ולגבי יחסיו עם אחיו, אבל הוא פשוט מנומס מדי ועייף מדי מכדי להעמיד אותם על טעותם.

ג'ימי באזכרה/הלוויה, סמוך על סול, עונה 4, באדיבות yes

ואז מגיע המלין ושופך את לבו בפני ג'ימי וקים. הוא מרגיש אשם, הוא חושב שצ'אק התאבד ושזו לא הייתה תאונה, והוא מאמין שצ'אק התאבד כי הוא הכריח אותו לעזוב את משרד עורכי הדין שלהם כיוון שהוא לא רצה להילחם בחברת הביטוח שייקרה את הביטוח שלו.

ג'ימי מתעורר כשמוזכר עניין הביטוח. עכשיו הכול ברור לו פתאום, הוא חושב שהוא יודע שהוא אכן גרם לנסיגה במצבו הבריאותי של צ'אק, אבל לא באופן שהוא חשד בו קודם, ובטח לא בגלל שצ'אק התחרט על משהו מדבריו אליו, אלא בגלל מעשה ההלשנה הזדוני שלו לחברת הביטוח, ועכשיו הדבר המתבקש מצדו לעשות כביכול הוא להסיר מקצת מהאשמה מהמלין, הוא לא חייב להתוודות ולומר לו גם אני אשם בכך, אבל הוא יכול להתנהג כמו בן אדם נורמלי בנסיבות כאלה ולומר את מה שהוא גם נכון תמיד, "אל תאשים את עצמך, צ'אק היה אדם בוגר ואחראי למעשיו, ואנשים לא מתאבדים רק בגלל דבר אחד, אנחנו לא יודעים מה עבר עליו, לא יכולת לדעת שזה מה שיקרה וכו'",

אלא שג'ימי לא אומר דבר מהדברים האלה, במקום זה הוא אומר את המשפט שגורם לקים להרים גבה בהפתעה ולי בבית לפרוץ בצחוק למרות שאני מודעת לאלמנט האכזרי שבו "אני מניח שזהו נטל שתצטרך להתמודד אתו".

חוץ מאלמנט ההפתעה, המשפט של ג'ימי הצליח להצחיק אותי כיוון שיש בי משהו שלא אוהב לראות אנשים שמנסים להפחית מתחושת האשמה שלהם על ידי קבלת סליחה מצד ג' ולא מאלה שהם פגעו בהם, הרבה פעמים שיתוף פומבי בתחושת אשמה כלפי מישהו אחר נועד לצורך קבלה אוטומטית של מחילה, ויש בזה הוזלה של מעשה הסליחה במיוחד במצבים בהם האנשים שלהם מסופר הסיפור לא בקיאים בו, ורק רוצים להקל על המספר. זה אומנם לא בדיוק המקרה של הווארד המלין, אבל צחקתי כי זה היה מספיק קרוב להרבה מקרים שכן, ושבהם בהחלט היה במקום להשיב את התשובה הזו.

הווארד המלין מחפש להפחית מאשמתו, סמוך על סול, עונה 4 באדיבות yes

העניין הוא שאפשר להיות מופתעים מדבריו של ג'ימי להווארד, ואפשר גם לחשוד בו שהוא רק מנסה להסיר את האשמה ממנו ולהפיל אותה כולה על הווארד, כי הוא לא יכול להתמודד עמה בעצמו, אבל כמי שתמיד סברה שג'ימי הוא אדם מרצה, שחשוב לו לרצות את אחיו, שיודעת שרגשי אשמה גורמים לו עוד יותר לצורך לרצות, ושאין מצב שהגילוי על הביטוח לא הוסיף לו לתחושת האשמה, אני חושבת שהמפתח להבנת ההתנהגות של ג'ימי נעוץ במה שאמר לו צ'אק בשיחתם האחרונה.

"למה להתייסר בחרטות? הרי אתה רק תמשיך לפגוע באנשים… זה מה שאתה עושה,  אתה פוגע באנשים שוב ושוב, ואז יש הצגה של חרטה… אין לי ספק שרגשותיך אמיתיים, אבל מה הטעם בכל הפרצופים העצובים ובחריקת השיניים, אם לא תשנה את התנהגותך, ולא תשנה אותה, למה שלא תדלג על כל הניסיון? בסוף תפגע בכל מי שמסביבך, זה לא בשליטתך, אז די להתנצל, תשלים עם זה, תאמץ את זה. למען האמת, אני אכבד אותך יותר אם תעשה כך."

דבריו של הווארד גורמים לג'ימי להבין שהוא אכן פגע בצ'אק באופן בלתי הפיך, וצ'אק הוא זה שאמר לו שלא יעשה פרצופים עצובים, שלא יבכה ושלא יתנצל, שיאמץ את זה כדי לזכות בכבוד שלו, אז איך הוא יכול להרשות לעצמו עכשיו אפילו להתחיל להתחרט? הוא מחליט להשלים עם זה, אבל אני לא ממש מאמינה להשלמה הזו, והסיבה שאני לא ממש מאמינה להשלמה הזו, ואני חושבת שההשלמה הזו עם השלילי שבו היא יותר התאמת עצמו לאיך שצ'אק ראה אותו מאשר צורך נפשי שלו להרחיק ממנו את האשמה, היא דווקא המשפט המפתיע שהוא אמר להמלין על כך שזה נטל שהוא יצטרך ללמוד להתמודד עמו. כיוון שבעיניי אם הייתה בו השלמה אמיתית  עם מעשיו ומי שהוא, לא היה אכפת לו לקנות את תחושות החרטה של המלין, אך אני בטוחה שג'ימי מודע מאוד לכך שזה משפט מייבש בנסיבות בהן הוא נאמר, והוא עדיין אומר אותו, לדעתי מתוך תחושות של כעס וקנאה של "איך אתה מרשה לעצמך לבכות ולעשות הצגה של חרטה כשלי אסור, ואני יותר אשם ממך".

יכול להיות שאני טועה בפרשנות שלי כמובן, ושלא ראיתי את הדברים נכון, אז רק שתדעו שאם כן, אני מאשימה בזה את העשן בעיניי.  

סמוך על סול, עונה 4, באדיבות yes

אולי יעניין אותך

ג'ימי גיבור "סמוך על סול"

סמוך על ג'ימי

מדוע אורלי חושבת ש"סמוך על סול" הוא תרגום מצוין לסדרה "Better Call Saul"?

תגובה אחת בנושא “סמוך על סול, עונה 4, פרק 1 – יש עשן בלי אש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *