לבעוט במועדון

שי חי

רמונה אסול על פרשת שי חי ו"האח הגדול"

"אוהד, תסלח לי… מהן בדיוק הדרישות שלכם כאוהדים?"
"אז ככה רוצים לקבוע מי יהיו השופטים! אם לא אנחנו החלטנו לשרוף את המועדון!"
"תגיד לי בבקשה אתה יכול למנות את הדרישות שלכם?"
"למה למנות שאני יכול לספור לך אותם?"
"בבקשה מנה."
"מה?"
"ספור."
"אז ככה, אנחנו רוצים 15 ניצחונות בשנה מינימום… 15, כן? אם לא – נשרוף את המועדון. אנחנו גם רוצים לקבוע, פעם אחת ולתמיד, מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה התוצאה, ומי יהיה מזג האוויר."
"ואם זה לא יינתן לכם?"
"אנחנו נשרוף את המועדון."

"שירים, שערים וטכנאים" – מערכון של הגשש החיוור מאת יוסי בנאי.

 

פורמט "האח הגדול" נפוץ ברחבי העולם אך בישראל יש לו מעמד מיוחד בתרבות הטלוויזיונית הישראלית. זו לא תכנית נישה לחובבי ריאליטי אדוקים וגם לא טראש טלוויזיוני נחות, בישראל מדובר במכבש רייטינג בעל יומרות לשמש כמדורת השבט. מכיוון שכך, הפקת התכנית מעוניינת לא רק לבדר אלא גם להעניק לתכנית אצטלה תרבותית-חינוכית, ההפקה יכולה להתהדר כי התכנית מטפלת בנושאים חשובים כגון גזענות, חמלה כלפי בע"ח, יחסי יהודים-ערבים, הומופוביה וכו' ואלו משמשים מעין עלה תאנה כנגד הטענות, שתמיד חוזרות ועולות, שמדובר בתכנית רדודה בעלת תכנים נמוכים. זה גם כלי מאוד נוח במלחמה על השיח הציבורי, שאף הוא תורם להצלחתה הכלכלית של התכנית.

ולכן, בניגוד לכל מיני ורסיות טראשיות או ספורטיביות של הפורמט, להפקה מאוד חשוב מי יזכה. זוכה "נכון" יכול למצב את העונה בדמותו, או יותר נכון, ע"פ התדמית שלו. העונה הראשונה זוהתה עם הניצחון של שפרה, שסימלה את הישראלית היפה, המשכילה והליברלית מול דמות הגבר ה"ערס", הוולגרי והשוביניסט. העונה השנייה מוצבה כניצחונו של בן הפריפריה ממוצא מזרחי, בן השכנים הצנוע, על בנה עתיר הפריבילגיות של האליטה הישנה וכך הלאה. בעונה החמישית ההפקה הייתה שאפתנית יותר, ובנתה את כל העונה על טהוניה, כלוחמת בגזענות נגד נציגי העמך הברברים. בעונה השישית, נבחרה בלית ברירה טל הטבעונית והאג'נדה שלה הפכה לאג'נדה של העונה. הרייטינג של התכנית מושג באמצעות הקונפליקטים, המריבות, הרומנים וכולי, אבל את הנרטיב בונים בצורה כזו שתהיה לו משמעות חברתית-הומנית, כזו שהקהל יוכל גם להבין ולהזדהות איתה וגם להרגיש שהוא עצמו מ"הטובים" בכך שהוא תומך בנציגו עלי אדמות נווה אילן של כל מה שנכון, טוב ומוסרי. במשך 6 עונות רגילות ושתי עונות וי.איי.פי ההפקה הצליחה להנדס את הצופים לפי התסריט שלה ולשכנע אותם, או לפחות חלק ניכר ומכריע מהם, בנרטיב שיצרה לכל עונה, עד שהגיעה העונה השביעית.

שי חי, האח הגדול עונה 7

שי חי ביום הכניסה לבית האח הגדול. צילום :אורן בן חקון

את העונה השביעית בחרה ההפקה לבסס על מתמודד אחד ויחיד. שי חי. יגידו אוהביו שהוא היחיד שמעניין והיחיד שיש לו כריזמה. אני חולקת על הקביעה הראשונה, אבל אין ספק שמבחינת כריזמה שי חי הותיר את שאר המשתתפים מאחור. ובכל זאת, זו הייתה טעות פטלית. במקום שההפקה תיצור נרטיב, שי חי יצר את הנרטיב שלו, הנרטיב של החרם. אני לא יודעת עד כמה שי חי פעל במודע. לדעתי הוא בו בעת שחקן והוא עצמו. אין בכך סתירה. גם נירו לוי מהעונה שעברה היה גם וגם אבל בצורה הפוכה לחלוטין. המודעות של נירו למשחק והיכולת שלו לשחק תפקיד גרמה לו להיות טבעי ומשוחרר יותר בבית כי הוא ידע שהוא בשליטה. אצל שי חי המשחק והמציאות התערבבו זה בזה, הוא האמין למשחק של עצמו וחי אותו בטוטליות מתוך חוסר שליטה מוחלט. ההפקה זרמה עם זה. אני מאמינה שבניגוד לאלדד ולנירו, שהיה אהובי הצופים בעונות האחרונות, להפקה בתחילת העונה לא הייתה בעיה ששי חי גם ינצח בסופה, הבעיה היא שבניגוד לנירו, שאף הוא בנה את הנרטיב שלו בתכנית, שי חי לא הצליח להיחלץ מהמצב שאותו יצר ואף לא הקבוצה שנגדו. המשחק נתקע.

אז ההפקה עשתה את הטעות השנייה שלה. כדי להשאיר את שי בבית בכל מחיר, היא הכניסה את החוץ לפנים, בכך שהבהירה לדיירים ששי חי הוא הפייבוריט של הצופים ואילו הם נתפסים כ"רעים" והכניסה את חברתו של שי חי, תני, כדי שלא יהיה בודד וכדי שתגשר בינו לבין הדיירים. בהתחלה זה הצליח, מאאוטסיידר מבודד ודחוי על ידי רוב הדיירים, שי חי הפך למלך הכיתה. אבל מכיוון ששי חי הינו מי שהוא, הוא הצליח לעורר שוב נגדו את שאר הדיירים, ונרטיב החרם חזר. הפעם השנייה לא הצליחה כמו הראשונה, מי שהיה השליט הבלתי מעורער של העונה החל לעורר גם אנטיגוניזם בקרב הצופים. חלק גדול נשאר נאמן לו, חלק אחר, ואני בתוכם, החל לראות כיצד הנרטיב הזה מתפורר ונחשף כזיוף שהינו, כפרסה צינית. שי חי כבר לא היה חביב ההפקה, הם החלו לבנות מולו קונטרה, את אור. ההכרה הזו, שהוא כבר אינו הבן המועדף שזוכה לכל הכיבודים והפריבילגיות, ערערה את שי חי, שגם בימים כתיקונם אינו האדם הכי יציב מבחינה רגשית, וגרמה לו להאמין שהוא יפסיד את העונה.

ראשית כול, נלקחה ממנו הפינה שלו, פינת "כל האמת בפרצוף" שאף קיבלה מועד שידור משלה בפריים טיים, פריבילגיה שאף מתמודד בתכנית לא קיבל מעודו, וניתנה לאיציק המכונה קרלוס, יד ימינו ששימש כקטליזטור הרסני נוסף עבורו. שנית, הוא הפסיד ב"משחקי האח" לנמסיס שלו, אור, הפסד צורב במיוחד מכיוון שהזכייה כללה הפעם לא רק הצלה מהדחה והכנסת דייר אחר לרשימת ההדחה אלא גם פרס – חופשה זוגית בזנזיבר. כמו פינת "כל האמת בפרצוף", גם "משחקי האח" היו הזירה של שי חי, דרך המשחק הזה, שמבוסס על דירוג תכונות הדיירים ע"י הצופים, האח העביר לקבוצה ולו מסרים. ברגיל שי חי זכה בכל הקומפלימנטים של הקהל: הכי כריזמטי, הכי חתיך, הכי רוצים להיות איתו באי בודד או לבלות איתו את חג האהבה, הכי מתאים להיות ראש ממשלה. הדיירים האחרים זכו בעיקר לריקושטים שליליים: הכי אסטרטג, הכי צבוע, הכי סכסכן, הכי דו-פרצופי. זה גם תמיד תאם את חציו השני של הנרטיב של שי חי, שמיצב את עצמו, בדומה לדונלד טראמפ, כמי שנלחם בצביעות ובפוליטקלי קורקט. מלבד זאת, פעמיים ההפקה הנדסה את השאלות לטובתו, כדי לעזור לו לנצח. הפעם הוא לא רק הפסיד, ועוד לאויבת הראשית שלו בבית, הוא גם קיבל קומפלימנט דהוי אחד: המתלבש הכי טוב, בעוד שיריביו לא הושחרו כרגיל.

אני עדיין סבורה ששי חי יכול היה לנצח, גם בלי עזרת ההפקה שניטלה ממנו. היה לו קהל צופים גדול שהעריץ אותו, שבבסיסו גרעין קשה ופנטי של מעריצים המכנים אותו מלך ואת עצמם "צבא האמת של שי חי". זו הייתה יכולה להיות מלחמה דומה לזו שהתחוללה בעונה הראשונה של "האח הגדול". בניגוד לתחילת העונה, בה נראה כי שי חי אינו יכול להפסיד, היה לו סיכוי 50:50 לדעתי לזכות בתואר ובדירה. עם זאת אני סבורה שבאותו היום שבו התבשל והתגבש בו הרצון לעזוב הוא האמין שאין לו סיכוי. אני גם מאמינה שהוא ניסה לדרוש מההפקה להחזיר לו את הפריבילגיה שלו, את הבייבי שלו, את פינת "כל האמת בפרצוף" – וסורב. הוא ניסה גם להשתלט עליה בכוח, פעם בפינה שכעת הייתה של קרלוס, אבל ללא גיבוי האח הגדול, הוא לא היה יכול להכריח את שאר הדיירים לתת לו את הבמה הזו ודרכה לדבר לצופים, פעם שנייה בנסט, כשפנה אל הצופים במה שהוא כינה "פינת כל האמת בפרצוף במחתרת".

שי חי, האח הגדול עונה 7

רגע הבעיטה. צילום מסך

אז הוא החליט לעזוב, אבל בדרך – לשרוף את המועדון, כלומר, לבעוט בו. במיצג מועדון האומן 17 שהכינה אור.

שי חי טען בראיון ההדחה שהוא המנצח האמיתי של העונה וכל מי שינצח בעצם הוא המקום השני. בעיני זו טענה פחדנית ולא ספורטיבית, ואני מופתעת לשמוע אותה ממי שעוסק במקצוע ספורטיבי כמו מורה לקרטה. זו בריחה מתחרות. בעיני מעריציו הוא יהיה המקום הראשון פשוט מכיוון שמעולם לא הובס בקרב, קרב שבחר לברוח ממנו כדי לא להתמודד עם הפסד אפשרי.

אבל במובן מסוים הוא כן ניצח את האח הגדול. הוא הצליח להשליט את הנרטיב שלו על העונה, את נרטיב החרם ונרטיב המלחמה בצביעות, בין אם מאמינים לנרטיב הזה (כמו מעריצי שי חי הרבים) או רואים בו נרטיב שקרי של הקוזאק הנגזל (כמו כל השאר), העונה הזו עוצבה לפיו. כשההפקה התעוררה והבינה שהגולם קם על יוצרו, זה היה מאוחר מדי. באופן פרדוקסלי, כפתור ההרס עצמי שנמצא בתוך שי חי הוא לא רק זה שהרס לו את הסיכוי לזכות בדירה אלא גם את הנרטיב עצמו. כשחזר עליו בפעם השנייה והפך אותו לסוג של פארסה, בסיועו המפוקפק של הסנשו פנסה שלו, קרלוס.

במובן מסוים, הדרך של שי חי להשליט את הנרטיב שלו הייתה דומה לזו של האח הגדול להשליט את הנרטיבים שהוא מנסה להעלות לסדר היום. הוא בעט במועדון בנקודה הכי כואבת שלו, בעלה התאנה המוסרי הקטן שמכסה על ערוותו.

 

8 תגובות בנושא “לבעוט במועדון

  1. שי חי היה אדם רע והתנהג מגעיל לכולם. אף פעם לא הבנתי למה כולם אוהבים אותו 🙁

  2. אהבתי מאוד את האבחנה שלך שאצלו הדמיון והמציאות התערבבו זה בזה ושהוא האמין לנרטיב בעצמו. אינני פסיכיאטרית אך אני משוכנעת שהוא סובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ואף פסיכופתית (להזכירכם פסיכופת אינו דווקא רוצח סדרתי מפלצתי. כמו כל הפרעת אישיות, גם כאן יש ספקטרום). קראו את המאפיינים של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ותבינו מי האיש. לא רק שהמלהקים לא עלו על ההפרעה הזאת, גם הדיירים בתמימותם עדיין מנסים להסביר אותו בכלים של אדם נורמלי ולכן הפתרון האפשרי ההגיוני מבחינתם הוא שהוא "שחקן". אבל הוא אל אדם נורמטיבי ששיחק דמות. הוא באמת כזה. באמת מאמין לשקרים ולתפיסת העולם המעוותת של עצמו. הוא סופר-מניפולטיבי, ובצירוף קסם אישי וכריזמה הוא הצליח לבלבל את המלהקים, הדיירים והצופים. בנוסף להפרעת האישיות שלו, ה"מנוע" של שי חי הוא המשפט שאמר בנסט בתוכנית האחרונה: "אנחנו לא נהיה קורבנות". האיש חי בתוך תפישת עולם צינית לפיה בני אדם תמיד פועלים מתוך מניעים רעים ובזויים. לכן הוא אינו יכול לתת אמון ולבטוח באף אחד; לכן הוא תמיד מעדיף להיות במצב מלחמה. שם הוא בטוח – יש לו אויב, וצריך להילחם בו, והכול ברור.

  3. "שי רצה למחוק לאור ולחבריה הזחוחים את החיוך" אמרת הכל. אדם ששם לו למטרה "למחוק חיוך" של מישהי שכל חייה אקטיביזם חברתי… נו. לא יודעת. מאיפה שאני באה "למחוק לאנשים את החיוך" לא נחשב לא למטרה נעלה ולא למשהו שצריך לשאוף אליו, ואף מחשב לבעייתי. מי שכשהוא נכנס לחדר לכולם יורד החיוך מהפרצוף הוא בד"כ לא האדם הכי חיובי בסביבה כנראה את חיה בעולם אחר, בו כשמאמללים אנשים זה חיובי או מראה על כוח או משהו.

    • שי חי בונה את עצמו משלילת האחר.
      כשהוא מכריז שכולם צבועים – הוא מסמן את עצמו כאמיתי.
      כשהוא קורא לכולם פחדנים – הוא מסמן את עצמו כאמיץ.
      וכך הלאה.
      לא בכדי משווים את שי חי, גם אני, לדונלד טראמפ. ברק אובמה בנה את הקמפיין שלו על בסיס חיובי. Yes We Can. על רפורמות שהוא התכוון לעשות, על הבטחות שהוא ישפר את מצבם של אוכלוסיות מוחלשות, שהוא יוציא את הצבא מאפגניסטן וכולי. הקמפיין של דונלד טראמפ הוא נגטיבי, הוא עסוק בלהיות נגד, נגד הפוליטיקה של וושינגטון, נגד הליברליזם, נגד הפוליטקלי קורקט, נגד המהגרים הלטינים, הלהט"בים וכולי. גם הקמפיין של שי חי הוא נגטיבי, הוא שולל את כל מי שמסביבו כדי להעלות את עצמו כאופציה היחידה.

  4. כתבה מצויינת, והנה שני הסנט שלי בנושא שי חי.

    א. אהבתי את האיש הרבה יותר מאת האחרים שהציגו שם. היה בו משהו אמיתי ואחר. אם עליי היה נגזר לפגוע באנשים הייתי מתביישת ומצטערת על כך, הוא הצטער שזה נמנע ממנו, אבל עדיין, האמנתי לו שהוא מאמין לעצמו,שפניו לשלום תמיד ואני חושבת שהנסיונות של אור להציג אותו ואת הצעת הנישואין שלו כחישוב ציני בדרך לדירה היתה צינית בעצמה.

    הנסיונות המגוחכים של ערוץ 2 להוציא ממנו התנצלות "כי גם ילדים רואים ואתה מודל לחיקוי" היו אכן בעיטה בפרצופם הצבוע. אם אתם דואגים למוסריות ולהשפעה של ילדים, אל תכריחו אנשים לאכול זבל אחרת תקצצו להם בתקציב ואל תתנו להם משימות משפילות ודוחות ותשסו אותם אלה באלה.

    שי חי רצה למחוק לאור ולחבריה הזחוחים את החיוך, והוא הצליח בענק. הנסיונות לדרוש שיתנצל על משהו שעשה במודע ובמכוון הם מטופשים. הם בכו, הם צרחו. הם כעסו, והם ידעו שהם לא יכולים לעשות כלום.

    הוא קם ועזב מרצונו. אלק היו מדיחים אותו בכל מקרה…האח הגדול כמעט בכה ששי חי הודיע שהוא עוזב. "אני מצטער על כך, היית דייר מרתק אהבתי את השיחות שלנו…" אמר לו. בשום אופן לא נשמעה שם אפילו רמיזה לאמירה שהוא יודח על כל פנים…החברה הכועסים התאחדו באמירה "או אנחנו או הוא". אני רוצה לראות מה היה קורה אלו באמת הדברים היו מגיעים לידי כך, שהאח הגדול היה צריך לבחור בינו לבינם.

    שי חי עשה להם את העבודה קלה במובן הזה. הוא קם ועזב. וכשיצא החוצה ראה כמה אהבה וכח יש לו בחוץ, והיה מאושר יותר מתמיד על הצעד שעשה. ההפקה של האח הגדול נותרה עם 50 אלף מנויים שביקשו להתנתק מהערוץ ועם חבורה של אנשים שלא ממש מעניין לראות. במובן הזה צודק שי חי שהוא טוען שהוא המנצח הגדול.

    אני שמחה שהוא הוריד את החיוך מפרצופו של האח הגדול, שחשב שהוא יכול "לשים את החיות בכלוב" וגילה שיום אחד כמה מהחיות החליטו לברוח…

    הבכי של תניה ביום האחרון שם, על שלא שיתפו אותה במשחק היה קורע לב מבחינתי. אם זה לא חרם, אני לא יודעת מה כן.  כאילו בשניות הפכה להיות ילדה מוחרמת בחצר בית הספר, שכולם נהנים ומשאירים אותה בחוץ…אני בטוחה ששתי דקות אחרי שיצאה מהבית התייסרה על כי בכלל רצתה לשחק איתם.

    שי חי

    • קודם כל תודה זלפה!

      אני אתחיל עם תניה היא מעולם לא הוחרמה. מעולם. בדיוק להפך.
      יש תגובת נגד כזו, כשאתה כועס על אדם ומאשימים אותך שאתה לא בסדר כלפיו אז כדי להראות שאתה כן בסדר אתה משתדל אפילו יותר כלפי אדם אחר.
      זה מה שקרה לקבוצה עם תניה, לא רק שהם לא החרימו אותה, הם היו אובר-נחמדים אליה.
      ותניה ניהלה מלחמה כל הזמן נגד הנרטיב של שי חי – ונוצחה. עד שקיבלה אותו. היא תמיד אמרה לו לדבר עם כולם, לעשות מאמץ והוא לא רצה וניסה לשכנע אותה שכולם שונאים אותם.
      לעשות חרם זה לא לתת למישהו להכנס כשהוא רוצה, אבל כשהוא לא רוצה?
      תניה רצתה אבל שי חי לא נתן לה. הוא זה שגרם לה להיות מבודדת מהם בסוף העונה. שי חי פשוט לא רצה.
      יש גבול עד כמה קבוצה יכולה ללכת ולשדל אדם שיצטרף אליה: בוא תאכל איתנו, בוא תשחק איתנו, בוא תשב איתנו… עובדה שקרלוס היה עם הקבוצה כל אימת שרצה, גם ארבל. וגם תניה הייתה איתם לא מעט, עד כמה ימים האחרונים, שבהם ההתנהגות של שי חי הלכה והקצינה, והיא הייתה רק איתו.
       
      אני לא מתווכחת עם התחושות של תניה, התחושה שלה אמיתית, זה לא הופך את הסיטואציה או הראייה שלה את הסיטואציה לאמיתית.
      זו מניפולציה ידועה, בטלויזיה ומחוצה לה, כשאדם בוכה הלב יוצא אליו. הרי יהודים רחמנים בני רחמנים אנו. אצל תניה זה היה אותנטי, היא הייתה מותשת ממערכת היחסים עם שי חי, מהבידוד שהוא כפה עליה. אבל תראי כמה זה עבד נהדר עם שי חי. הוא ביסס, בעזרתו של האח הגדול, את כוחו על הפניה לרחמי הצופים – וזה עבד. המניפולציה עבדה.

    • שי חי אכן רצה למחוק לאור ולחבריה את החיוך, אבל זה מה שהוא עשה במשך כל העונה מרגע כניסתו.
      לא ראיתי זחיחות אצל הקבוצה, ראיתי קבוצה של אנשים מותשים ממלחמה שלא נגמרת עם אויב שהם אינם יכולים לו כי הוא זוכה לגיבויו המלא של האח הגדול. רק בסוף הם הבינו שאם יתאחדו באמת נגד האח הגדול – ינצחו. והייתי גאה בהם בלי לאהוב אותם כפרטים.
      שי חי הוא הגולם שקל על יוצרו כי מי שנתן לו כוח כל כך עצום היה זק.
      לא פלא שאהבת אותו יותר מהאחרים. את ראית אותו יותר מהאחרים, הוא היה הדמות הראשית, אנחנו תמיד אוהבים את הדמויות הראשיות, מזדהים איתן, סובלים איתן. בכל פרק הנרטיב היה שלו, הוא כיכב בכל הפרק, מתחילתו ועד סופו. אז ברור שאהבת אותו, לא הייתה לך ברירה.
      אבל האחרים לא מעניינים! גם אני אמרתי את זה לא פעם. אבל מניין לנו לדעת? אולי רוזנקרץ וגילדנשטרן אכן אנשים מרתקים יותר מהמלט? איך אפשר לדעת אם הם מעניינים או לא כשהם נמחצים תחת משקלו העצום של שי חי?
      שי חי הוא לא סתם חיה שברחה מהכלוב, הוא הפייבוריט של ההפקה מהפרק הראשון ומעולם לא ניתן קודם לכן כוח כזה בידיים של מתמודד, אהוד על ההפקה ככל שיהיה.
      קודם כל היא נתנה לו שליטה על הנרטיב והיא נתנה לנרטיב הזה להיות הנרטיב היחיד העונה. היא נתנה לו זמן מסך בלתי מוגבל כל פרק, עד לשני הפרקים האחרונים בכיכובו הוא קיבל עריכה מפרגנת, מדהימה. היא נתנה לו פינה שבועית רק משלו, בפריים טיים של ערוץ 2, בה דיבר ישירות לצופים כשהוא משתמש בכך בדיירים, משפיל אותם כדי להבדיל את עצמו מהם כטוב יותר, אמיתי יותר ולא צבוע. וההפקה הכניסה לו את החברה שלו ונתנה לו לנצח פעמים במשחקי האח.
      לגבי החברה – הכניסו לו את החברה כדי שישאר בבית אחרי שאיים לצאת. לא יודעת אם זו הייתה הדרישה שלו ההצעה של האח. אבל מלבד הכניעה למתמודד שמכתיב גם את הליהוק, הם רצו להוסיף לו לנרטיב סיפור אהבה. אחרי שהבין ששי חי מעוניין בה, זק ניסה לחבר בינו לבין קסניה, הכניס אותם לכלוב לכמה שעות, נתן להם אלכוהול, שירים רומנטים… אבל קסניה לא רצתה אותו. הכניסה של תניה דווקא לא הועילה לשי חי, אבל זה אנחנו יודעים רק בדיעבד.
      לגבי משחקי האח: עוד זירה שהייתה בשליטתו של שי חי, זירה שבה הוא חיזק את כוחו על השאר, בכך שהאח נתן להם לשמוע את כל הקומפלימנטים על שי חי והנאצות עליהם.

      • הרבה אנשים מרגישים שבכך שהם אוהבים את שי חי הם הולכים נגד האח הגדול, ושוכחים מי גרם להם לאהוב את שי חי מלכתחילה, מי הפעיל עליהם את המניפולציה. כן, לאדם יש כריזמה, יש כוח רטורי והוא נראה טוב, אבל מי שנתן לו את הנשק העצום הזה היה האח הגדול. האח הגדול יצר מפלצת שהוא לא היה יכול לשלוט בה לבסוף. הוא חימש אותה וחימש אותה, טיפח והשקה אותה עד שכבר לא היה מקום בתוכנית לאגו שלה והיא פרצה החוצה.
        למה שי חי היה היריב הכי חזק של האח הגדול? כי אף מתמודד אחר לא קיבל מהאח הגדול כאלו כלים רבי עוצמה קודם וגם בגלל אופיו של שי חי. הוא אדם ללא גבולות, הוא לא עוצר באדום ולא משנה במי הוא יפגע בדרך. לאדם ללא גבולות נתנו כוח ללא גבולות וכשניסו לקחת ממנו אותו – הוא שבר את הכלים ולא משחקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *