הקיסרית קי – סיפור אמיתי לפרקים

הקיסרית קי

כיצד שילבו את העובדות האמיתיות עם המתרחש בסדרה. ספוילרים להיסטוריה ולסדרה כולה...

אני מודה שעל התקופה ההיסטורית שבה שלטה שושלת יואן בסין, ועל אחריתה, שמתוארת בסדרה הדרום קוריאנית "הקיסרית קי" (או "הקיסרית" על פי תרגום ויוה), לא ידעתי דבר לפני הצפייה.

ההיסטוריה של המזרח הרחוק הייתה רחוקה מאוד מחומר הלימודים שהועבר אליי במסגרת שנותיי במערכת החינוך הישראלית, והקשר היחידי שלי לאישים המוזכרים בסדרה היה שהכרתי את השיר "ג'ינגיס חאן", אבל הסדרה המרתקת והסוחפת הזו עוררה בי מספיק סקרנות כדי לרצות לדעת יותר על התקופה, ועל הדמויות שהסדרה הביאה את סיפורן. חיפושי ברשת אחר מידע על התקופה סיפק לי גילויים שהיה בהם כדי להשלים פערים שעזרו לי להבין יותר את הרקע של הסדרה וגילויים אחרים שמהם עלו לא מעט פערים בין האירועים ההיסטוריים, לבין האופן שבו מתרחשים אירועי הסדרה והאופן שבו הדמויות מוצגות בה, פערים שייתכן שלו הייתי מודעת אליהם מראש היו גורמים לי להתמרמר אף הרבה יותר ממי שנחלו אכזבה מכך שבעיבוד לקולנוע של ספרי "הארי פוטר" נתנו את השורה של רון להרמיוני.

יוצרי הסדרה, שאיני מטילה שום ספק בבקיאותם בתקופה, סיימו את הסדרה בכתובית "אלה היו אירועים בדיוניים מחייה של הקיסרית קי", כאילו כדי לצאת ידי חובה אל מול טענות אפשרויות על חוסר נאמנות להיסטוריה, אבל אחרי שכבר ידעתי דברים מסוימים, לא היה בכתוביות אלה כדי למנוע ממני מלתהות עד כמה רחוק מותר ליוצרים להתרחק מהעובדות ההיסטוריות באופן כזה שיצירתם עדיין תצדיק התייחסות להיסטוריה מחד, ומאידך להודות שייתכן שגם כאשר מתרחקים מאוד מהעובדות ההיסטוריות עדיין יש הצדקה להתעקשות על התייחסות לנקודת מוצא היסטורית, כיוון שאפילו התייחסות כזו יש בה כדי לעורר עניין בדמויות מן העבר, ולהחיות תקופה שלא הייתי טורחת כלל ללמוד עליה אחרת.

הקיסרית קי
פוסטר הסדרה "הקיסרית קי", MBC

שושלת יואן, שבתקופתה מתרחשת הסדרה, הייתה אימפריה של שושלת קיסרים ממוצא מונגולי ששלטה בסין בין תחילת המאה ה-13 לאמצע המאה ה-14. מייסד האימפריה היה קובלאי חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן, מקים האימפריה המונגולית. אף שהמונגולים שלטו על שטחים שכללו את צפון סין במשך עשרות שנים, רק ב-1271 הכריז קובלאי חאן רשמית על הקמת שושלת קיסרים בסגנון הסיני המסורתי. באותה תקופה הייתה ממלכתו רק אחת מהישויות (ח'אנות), שנוצרו מהאימפריה המונגולית שהקים ג'ינגיס חאן. הייתה זו השושלת הזרה הראשונה ששלטה על כל סין, והיא הצליחה לשמור על השלטון עד שהוחלפה ב-1368 על ידי הקיסרים משושלת מינג.

שושלת יואן נחשבת הן כממשיכת דרכה של האימפריה המונגולית והן כשושלת קיסרים סינית. בהיסטוריה הרשמית של סין קיבלה שושלת יואן את מנדט השמים, כשהמשיכה את שושלת סונג וקדמה לשושלת מינג. אף שמייסד השושלת בפועל היה קובלאי חאן, הוא מיקם בדיעבד בראש השושלת את סבו, ג'ינגיס חאן, כקיסר בשם טָאיְדְזוּ.

הסיבה שבדרום קוריאה טרחו ליצור סדרה ששייכת יותר להיסטוריה הסינית מאשר לזו שלהם, נעוצה מן הסתם בעובדה שהדמות הראשית בסדרה הקיסרית קי היא מגוריו. גוריו של אותה התקופה, הלו היא קוריאה של ימינו, הייתה מדינת חסות של יואן, והגעתה של אישה מגוריו למעמד קיסרית באותה שושלת נחשבת להישג יוצא דופן.

דאידו (או דאדו, או חאנאבליק) היא בייג'ינג, בירת סין בימינו, הייתה עיר הבירה של יואן שהיוותה את מרכז השליטה של האימפריה ובה היה ממוקם ארמון הקיסר כפי שאפשר לראות גם בסדרה. חוץ ממרכז השליטה היו גם 11 מחוזות שנוהלו על ידי מושלים, והם נחשבו כמזכירות המשנה של השלטון. מלבד הקיסר, המבנה השלטוני של שושלת יואן כלל גם תפקיד של ראש הרשות המבצעת, שעל פי תרגום הסדרה בויוה נקרה בפשטות השליט.

למרות שהסדרה רובה ככולה מתרחשת בסין, ואף על פי שבסדרה מעצם היותה סדרה קוריאנית, הדמויות דוברות קוריאנית. בפועל, באותה התקופה, השפה אותה דיברו בשושלת יואן הייתה בעיקר מונגולית.

טוגון טמור, גיבור הסדרה "הקיסרית" שבמהלך הסדרה הביע שאיפות להיזכר בהיסטוריה ככובש גדול כמו ג'ינגגס חאן, ידוע בהיסטוריה דווקא כקיסר האחרון של שושלת יואן, וכמי שאיבד את השליטה על סין לשושלת מינג, בניגוד למוצג בסיום הסדרה, הוא לא מת בשנת 1368 עם ההפסד לשושלת מינג, אלא ברח צפונה עם משפחתו, הקים את "שושלת יואן הצפונית" במונגוליה, ושלט עליה עד ליום מותו בשנת 1370 אז החליף אותו יורשו איו, בנו המשותף מהקיסרית קי.

למרות שהסדרה לא מציגה את כל האירועים שהתרחשו בארמון בדאידו לפני הכתרתו של טוגון לקיסר, היא די מדייקת בעיקרי הדברים, גם אם היא נוטלת לידיה חופש יצירתי רב מבחינת התאריכים והגילים של הנפשות הפועלות.

דפי ההיסטוריה מעלים את הסברה כי אביו של טוגון נרצח על ידי השליט אל טמור. הסדרה נשארת נאמנה לסברה הזו בכך שהיא הופכת את טוגון לעד לרצח אביו על ידי אל טמור, אבל ציבורית אל טמור לא מואשם ברצח, ואשמתו נותרת בגדר שמועה המסתובבת בחצר הארמון בלבד.

לאחר מותו של קוסולה, אביו של טוגון, ירש את הקיסרות טוג, דודו של טוגון, אחי אביו, שהיה נשוי לבודשירי, שלאחר מותו של בעלה זכתה בתואר הקיסרית האלמנה.

בזמן כהונתה כקיסרית לצד בעלה, היא דרשה שיגלו את טוגון בן התשע לגוריו בטענה שהוא אינו בנו האמיתי של אביו, וארגנה את הוצאתה להורג של אימו החורגת, בטענה שזו ניסתה לבצע הפיכה. היא עשתה זאת כי רצתה להבטיח שבנה יהפוך ליורש העצר ולא טוגון, אולם בנה נפטר כמה חודשים אחר כך, ובעלה ביקש שמי שיירש את כתרו לאחר מותו יהיו ילדי אחיו ולא ילדיו האחרים. הקיסרית האלמנה נותרת נאמנה לצו בעלה. אל טמור שחשש מכך שטוגון ירצה לנקום את מות אביו, הכתיר בתחילה את אחיו למחצה של טוגון, שהיה אז רק בן שש, ובזמן הזה הקיסרית האלמנה ניהלה את הקיסרות בפועל, אולם עם מותו של הקיסר הצעיר בן השש, כחודשיים אחר כך, הקיסרית האלמנה דאגה שטוגון ישוב ויהפוך לקיסר למרות שאל טמור רצה להכתיר בן אחר שלה.

כפי שאמרנו הסדרה לא שומרת על נאמנות לתאריכים או לגילים, במציאות טוגון הופך לקיסר שושלת יואן בשנת 1333 כשהוא בן 13 בלבד, בעוד שטוגון של הסדרה מוכתר לקיסר כשהוא כבר אדם בוגר בזמן הכתרתו. ייתכן שגילו הצעיר במציאות בעת הכתרתו היא הסיבה לכך שהסדרה מציגה את דמותו באותה התקופה כילדותית מאוד מבחינת התנהלות, ואפשר לומר אף שעד מותו הסדרה ממשיכה להציג אותו באופן ילדותי משהו, עם הבלחות של התנהגות בוגרת פה ושם.

הסדרה, מציגה את הקיסרית קי כאדם הרבה יותר בוגר מטוגון, ומסתבר שלפחות מבחינת הגיל, היא אכן הייתה בוגרת ממנו, לא ברור מתי בדיוק היא נשלחה מגוריו לקוריאה לשרת בחצר הקיסר, אך ידוע כי הוכרזה כפילגש לקיסר בשנת 1333 כשהיא אמנם רק בת 18, אך עדיין גדולה מטוגון בחמש שנים. היא הפכה די מההתחלה לרעיה המועדפת על טוגון, וזו שהוא מעדיף את חברתה על פני כל אחת אחרת, אולם חוץ מהעדפת הקיסר אליה נראה כי עלילת הרקע שהסדרה בנתה עבורה היא בדיונית כולה. אביה של הקיסרית קי, ק'י ג'ה או  היה אכן מפקד בכיר בצבא, אך כל הסיפור על כך שהוא מת כתוצאה מכך שהואשם בבגידה מפוברקת בטוגון, שבאותו השלב היה יורש העצר המיועד, סיפור שמניע את עלילת הסדרה כולה, הוא כנראה פרי הדמיון. במציאות הוריה ובני משפחתה זכו לכיבודים ולפריבילגיות שונות בשל מעמדה בארמון הקיסר, אמה זכתה לביקורים מלכותיים, לאביה הוענק תואר מלך לאחר מותו, ואחיה קיבלו דרגות בצבא המונגולי שהעמידו אותם בעמדת סמכות על השלטון בגוריו, עניין שהוביל למאבקי כוחות בין השלטון בגוריו לבני משפחתה.

בסדרה, עד לפרק האחרון, לא היה זכר לכך שהיו לקיסרית אחים, ורק באותו הפרק קיומם הוזכר, מן הסתם כדי לרמוז למה שקרה באמת. אולם נראה כי מכיוון שהיוצרים לא היו סגורים עד הסוף לגבי התשובות לשאלות עד כמה עליהם לרמוז למציאות בפרק האחרון, ומכמה מהמציאות עליהם להתעלם, צולמו שתי גרסאות שונות לפרק האחרון. בגרסה שאפשר למצוא ברחבי הרשת, הגרסה שכנראה שודרה בקוריאה, הקיסרית קי מקבלת דיווח פתאומי על כך שאחיה נרצחו על ידי מלך גוריו, בטענה שהם היו מתעללים בתושבי גוריו, ושהיא צריכה לשלוח צבא לנקום את נקמתם כיוון שמלך גוריו חייב לה בשל העובדה שהיא הסיבה להכתרתו מלכתחילה, והיא מהססת כיוון שמצב הצבא של יואן בגלל מרד ורעב גם כך לא יותר מדי טוב. גרסה זו תואמת את האופן שבו חוו הקוריאנים את הקיסרית ובני משפחתה לפני הסדרה, כמי שניצלו את כוחם לטובתם האישית ובגדו בעם הקוריאני.

אולי משום שיוצרי הסדרה לא רצו לשלוח את המסר השלילי הזה על הקיסרית מחוץ לארצם, בגרסה הרשמית ששודרה בטלוויזיה בערוץ ויוה, אין זכר לדיווח המרעיש הזה על מאבקי הכוחות בין אחיה של הקיסרית למלך גוריו (שהסתיימו אגב בניצחון גוריו), ומסתפקים רק בסצנה בה רואים את הקיסרית קי חושבת לעזור למישהו להתמנות למלך גוריו והסריס הראשי שלה, מציע לה באופן פתאומי למנות את אחיה להשגיח על המתרחש בגוריו. אני מודה שכמי שהגרסה הראשונה בה צפיתי הייתה זו ששודרה בערוץ ויוה, לא היה לי ברור מהמבט שהקיסרית נותנת בסריס שלה בתגובה להצעתו אם היא תוהה האם להסכים להצעתו, או שהיא תוהה מאיפה הסדרה הקריצה לה אח עכשיו…

אך למרות המרחק מההיסטוריה מבחינה עלילות משפחתה, מבחינת קווי האופי של דמותה ההיסטוריה אכן מתארת את הקיסרית קי כפי שהיא משתקפת גם בסדרה כאישה חזקה מאוד, אכזרית לעיתים אך גם חכמה מאוד, שניהלה בחלק מהזמן את ענייני הכספים של יואן בצורה מאוד טובה, ושתחת ניהולה יואן זכתה לכמה מהשנים השלוות והמשגשגות שידעה מעודה.  

את החירות היצירתית הגדולה מכול, הן מבחינת קווי האופי והן מבחינת הרקע העלילתי, נטלו היוצרים בתיאור דמותו של וואנג יו, מלך גוריו המודח, שהיה על פי הסדרה הצלע השלישית בסיפור האהבה של הקיסר והקיסרית. ואפשר לומר שדמותו כולה היא בדיונית שכן המלך היחידי ששלט בקוריאה והודח שמתאים מבחינת הזמנים  הוא Chunghye  שמלך בגוריו בין השנים 1330-1332 ושוב בין 1339-1344 וזכור היסטורית בעיקר כמי שאהב לחטוף לאנוס ולהרוג נשים. בין היתר הוא אנס את אחת מפילגשי אביו לאחר מות האב, וכלא אותה כדי שלא תימלט ותתלונן. כשהתגלה הדבר הוא נמצא אשם, ואולץ להתחתן אתה. ברור אם כך שבין הדמות שעולה מדפי ההיסטוריה, ובין הדמות של מלך גוריו המודח המתואר בסדרה כאיש עקרונות שטובת עמו תמיד לנגד עיניו, כל קשר הוא מקרי בלבד.

 

גם בקשר לשנות הקיסרות של טוגון, הסדרה עושה קצת סלט מכל האויבים וההתנגדויות מבית שהיו לו. על פי הסדרה בשנות קיסרותו הראשונות הוא היה בובה של השליט אל טמור, שמשל בפועל, שלטון שנמשך עוד מספר שנים לאחר הפיכתו של טוגון לקיסר, זמן שבו הגבירה קי מספיקה לשרת כגבירת חצר בארמון, לעזוב את הארמון, ללדת את בנו של מלך גוריו המודח, לאבד את הילד, להילקח בשבי של ציידי עבדים, לחזור לארמון כפילגש  וגם ללדת בן לקיסר עצמו.

בסדרה, חוץ מהתמיכה מבפנים של הגבירה קי, ומבחוץ של מלך גוריו המודח, היה זה שיתוף הפעולה עם הקיסרית האלמנה ועם באיאן איש הצבא, שהיוו אופוזיציה לאל טמור, שהביאו לבסוף למפלתם של אל טמור ובני משפחתו.  ומאבקי הכוח עם של הקיסר עם באיאן והקיסרית האלמנה מתחילים רק שנים אחרי שטוגון מונה לקיסר, והצליח לטהר את הארמון מכל בני משפחתו של אל טמור.

אולם מבחינה היסטורית, אל טמור לא הספיק להיות אויבו המושבע של טוגון לאורך שנים שכן הוא נפטר ממחלה כבר בשנת 1333, השנה שבה הוכתר טוגון לקיסר והגבירה קי הפכה לפילגשו. והתמיכה של באיאן והקיסרית האלמנה בטוגון מול אל טמור, הסתכמה בעיקר בכך שהם רצו להכתיר את טוגון לקיסר כשאל טמור העדיף שלא.  ומי שטוגון נאלץ להיאבק בהם על כוחו ומעמדו בארמון כבר בשנותיו הראשונות כקיסר היו באיאן שקיבל את תפקידו של אל טמור לאחר מותו, והקיסרית האלמנה שהתרגלה לשלוט בפועל עוד בימי הקיסר הקודם.  

 

במציאות היה זה באיאן שהצליח להביא לסילוקם מהארמון של בני משפחתו של אל טמור, וזה לקח לו כשנתיים ממותו של טמור. דאנג גי סה, בנו של אל טמור ואיש צבא ביואן הואשם בשנת 1335 בניסיון הפיכה שבעקבותיו הוצאו להורג הוא ואחותו הקיסרית דנאשירי, שהואשמה בסיוע לו, והיא בת 15 בלבד.

על דנאשירי  מסופר כי גם במציאות היא קינאה בחיבתו של הקיסר לגבירה קי, ועינתה אותה בדרכים שונות, אולם שלא כבסדרה, במציאות היא לא הייתה עקרה, אלא ילדה לקיסר בן ששמו אכן נקרא מה-הא, כמו השם שהיא נתנה בסדרה לבנה האבוד של הקיסרית שהיא הציגה כשלה. מה-הא המקורי נפטר בגיל שנתיים מחצבת, עניין שנרמז אולי בעלילת הקללה שהיא הטילה על הקיסרית קי, כשמה-הא התינוק חלה בשל כישלון קללתה, אם כי בסדרה תפילתה של דנאשירי לבודהא הצליחה להציל את מה-הא ולהעניק לו עוד מספר שנות חיים, ובמציאות לא היה לו כזה מזל.

אגב, על פי הערך הויקפדי של דנאשירי היא הוצאה להורג בשתיית רעל, אולם הערך הויקפדי של הקיסרית באיאן שהחליפה אותה טוען דווקא שדנאשירי מצאה את מותה בתלייה, ואולי חוסר ההחלטיות הזו, הוא הסיבה לכך שבסדרה טרחו לסדר לה בתחילה הוצאה להורג בשתיית רעל, הכשילו את הטקס בשל סירובה המתמשך לשתות, והבטיחו את מותה בהוצאה להורג בתלייה.

על פי הסדרה, לאחר מותה של הקיסרית דנאשירי, הקיסר טוגון רצה לקדם את הרעיה קי לדרגת הקיסרית אך באיאן והקיסרית האלמנה התנגדו בשל היותה מגוריו. לא ברור על פי הצלבת מספר מקורות מידע אם במציאות הקיסר באמת ביקש להפוך אותה כבר אז לקיסרית או רק לקדם אותה למעמד של רעיה מדרגה שנייה, אולם ברור שהקיסרית ובאיאן התנגדו בתוקף לרצונו.

באיאן שהיה השליט חשב שאסור שמי שאינה מונגולית תגיע למעמד גבוה כל כך, והקיסרית האלמנה הסכימה עמו וגם סברה שהגבירה קי אינה ראויה בגלל שהיא תככנית. טוגון נאלץ לסגת מרצונו בשל התנגדותם התקיפה, ונאלץ לשאת את באיאן חוטו שהפכה לקיסרית הרשמית בשנת 1337. אולם לאחר שבשנת 1340 הגבירה קי ילדה את איו בנם המשותף, שאותו הוא רצה להפוך ליורש העצר, והוא הרגיש שעם הגיעו לגיל 20 יש לו יותר יכולת לנהל את ענייני המדינה, הוא החל לחקור אחר מעשיהם של באיאן והקיסרית האלמנה, והצליח להיפטר הן מבאיאן והן מהקיסרית האלמנה ולקדם את הגבירה קי למעמד של רעיה מדרגה שנייה .

על הקיסרית האלמנה הוא גזר גלות שבה היא הוצאה להורג בגיל 33 לאחר שנחקרו כל מעשי חוסר הצדק שנעשו על ידה כלפי אביו ואימו החורגת. ואילו את באיאן הוא הפיל בעזרת טאל טאל אחיינו של באיאן. אמנם הן בסדרה והן במציאות טאל טאל שיחק תפקיד מכריע בהדחתו של באיאן דודו, אולם במציאות הוא עשה זאת בהסכמתו ועל פי רצונו של הקיסר ואילו בסדרה הדבר נעשה על פי רצונה של הגבירה קי ולמורת רוחו של הקיסר.

התוכנית שטאל טאל רקם במציאות להפלתו של באיאן כללה את סגירת שערי הארמון בפניו בשעה שעסק בציד מחוצה לו, מאסרו והוצאתו לגלות/להורג בגין שחיתות ממסדית. השחיתות שלו כללה מינוי אנשים שלו לתפקידים בכירים, מינויים שבוטלו זמן קצר לאחר מפלתו. לאחר מותו של באיאן בשנת 1340, קיבל טאל טאל את תפקידו כשליט. הוא נחשב לשליט מוערך ולהיסטוריון מוערך.

הסדרה אכן מציגה את דמותו כאדם חכם מאוד ומוערך מאוד, אולם היא נמנעת מלהיכנס למחלוקות שהיו לו עם הרעיה קי והקיסר, ומסתפקת רק בדיווח על מותו במסגרת מלחמתו במורדים של שושלת יואן, כשבפועל, המוות שלו היה קשור הרבה יותר למאבקי הכוחות שלו עם הקיסרים מאשר למורדים בשושלת יואן.

בפעם הראשונה בה מונה לשליט התפטר טאל טאל מתפקידו בשנת 1344 בהסכמת טוגון טמור בשל ויכוח על תוכניתו להסיט את מימי הנהר יוּנְגְדִינְג על מנת לספק מים לבירה. הוא נקרא לשוב לתפקידו ב-1349.

ב-1351 החל מרד הטורבן האדום והתפשט לכדי מרד כלל ארצי בשל חוסר היכולת של הממשל להתמודד ולהציע עזרה לתושבי הכפרים שסבלו מאז שנות ה-40 של המאה ה-14 מאסונות טבע תכופים כבצורת, שיטפונות ועקב כך רעב המוני.

ב-1354 כאשר טאל טאל הוביל צבא גדול על מנת לחסל את מורדי הטורבן האדום, הורה טוגון טמור במפתיע על פיטוריו. הסיבה לכך הייתה שאחד מיריביו הפוליטיים של טאל טאל שחפץ במעמדו, החליט לקדם את הפיכתו של איו, יורש העצר, לקיסר  עוד בחיי אביו, ולכן זכה לתמיכתם של איו והרעיה קי, כשהעליל עליו מעשי שחיתות. טאל טאל נשלח לגלות, ושם נרצח בשנת 1356 על ידי אחד ממתנקשי אותו יריב פוליטי.

פיטוריו של טאל טאל אומנם חיזקו את מעמדו של טוגון טמור בממשל, אבל החלישו את הממשל המרכזי. וניצחון המורדים הפך רק לשאלה של זמן.  

ישנה גם טענה כי הרצון של הרעיה קי להפוך את איו בנה לקיסר פגע ביחסיה עם טוגון, אולם גם אם הטענה נכונה ברור שהדבר לא פגע במעמדה בארמון שכן עם מותה של הקיסרית באיאן בת ה-42 בשנת 1365 הרעיה קי הפכה רשמית לקיסרית.

הקיסרית באיאן תוארה בסדרה כתככנית ומרושעת אף יותר מדאנשירי, הקיסרית הראשונה, אולם הסדרה חטאה לדמותה ההיסטורית שהייתה אישה מופנמת שהעדיפה לחיות חיי פרישות צנועים. בסדרה היא נשלחת לגלות על ניסיונה להתנקש במה-הא, ושם מוצאת להורג על ידי הרעיה קי לאחר שמה-הא מת, עוד לפני שדודה, באיאן השליט, מאבד את מעמדו וחייו. במציאות באיאן השליט מת בשנת 1340 והיא שרדה עוד שנים רבות אחריו, ומן הסתם לא היה לה במי להתנקש שכן מה-הא מת באופן טבעי הרבה לפני שהיא הפכה לקיסרית. ישנם דיווחים על כך שהיא ילדה בזמן מן הזמנים גם בן לקיסר, עניין שעורר מחלוקת עזה בארמון בשאלה האם בנה אמור להיות יורש העצר או בנה של הרעיה קי, אולם גם בנה שלה מת לפני שהגיע לגיל שנתיים, והשאלה נפתרה מעצמה.

 

הסדרה מסתיימת בשנת 1368 לאחר ההפסד של המרכז השלטוני בדאידו למורדים, כשבגרסה הטלוויזיונית ששודרה בויוה, על רקע בריחתה של הקיסרית קי ובנה איו לעבר הצפון הלא  נודע מופיעה כתובית המספרת כי בנה איו הפך לקיסר יואן הצפונית בשנת 1370. הסדרה אומנם חוטאת לאמת בכך שהיא הורגת את טוגון טומור שנתיים לפני מותו האמיתי, אך בעובדה שהיא משאירה את סופה של הקיסרית קי פתוח, יש מן האמת, שכן לא בדיוק ידוע מה עלה בגורלה לאחר שהיא הפכה לקיסרית של יואן הצפונית בשנת 1368, הסברה היא שכמו הקיסר טוגון גם היא מצאה את מותה בשנת 1370.

  • השמות בכתבה נכתבו בהתאם לתרגום ויוה לסדרה
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

בטי המכוערת

בטי, האישה והאגדה

מה סוד קסמה של בטי המכוערת, ואיך היא עומדת במבחן עולם הערכים הפמיניסטי של ימינו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.