על פי הסדרה, לאחר מותה של הקיסרית דנאשירי, הקיסר טוגון רצה לקדם את הרעיה קי לדרגת הקיסרית אך באיאן והקיסרית האלמנה התנגדו בשל היותה מגוריו. לא ברור על פי הצלבת מספר מקורות מידע אם במציאות הקיסר באמת ביקש להפוך אותה כבר אז לקיסרית או רק לקדם אותה למעמד של רעיה מדרגה שנייה, אולם ברור שהקיסרית ובאיאן התנגדו בתוקף לרצונו.

באיאן שהיה השליט חשב שאסור שמי שאינה מונגולית תגיע למעמד גבוה כל כך, והקיסרית האלמנה הסכימה עמו וגם סברה שהגבירה קי אינה ראויה בגלל שהיא תככנית. טוגון נאלץ לסגת מרצונו בשל התנגדותם התקיפה, ונאלץ לשאת את באיאן חוטו שהפכה לקיסרית הרשמית בשנת 1337. אולם לאחר שבשנת 1340 הגבירה קי ילדה את איו בנם המשותף, שאותו הוא רצה להפוך ליורש העצר, והוא הרגיש שעם הגיעו לגיל 20 יש לו יותר יכולת לנהל את ענייני המדינה, הוא החל לחקור אחר מעשיהם של באיאן והקיסרית האלמנה, והצליח להיפטר הן מבאיאן והן מהקיסרית האלמנה ולקדם את הגבירה קי למעמד של רעיה מדרגה שנייה .

על הקיסרית האלמנה הוא גזר גלות שבה היא הוצאה להורג בגיל 33 לאחר שנחקרו כל מעשי חוסר הצדק שנעשו על ידה כלפי אביו ואימו החורגת. ואילו את באיאן הוא הפיל בעזרת טאל טאל אחיינו של באיאן. אמנם הן בסדרה והן במציאות טאל טאל שיחק תפקיד מכריע בהדחתו של באיאן דודו, אולם במציאות הוא עשה זאת בהסכמתו ועל פי רצונו של הקיסר ואילו בסדרה הדבר נעשה על פי רצונה של הגבירה קי ולמורת רוחו של הקיסר.

התוכנית שטאל טאל רקם במציאות להפלתו של באיאן כללה את סגירת שערי הארמון בפניו בשעה שעסק בציד מחוצה לו, מאסרו והוצאתו לגלות/להורג בגין שחיתות ממסדית. השחיתות שלו כללה מינוי אנשים שלו לתפקידים בכירים, מינויים שבוטלו זמן קצר לאחר מפלתו. לאחר מותו של באיאן בשנת 1340, קיבל טאל טאל את תפקידו כשליט. הוא נחשב לשליט מוערך ולהיסטוריון מוערך.

הסדרה אכן מציגה את דמותו כאדם חכם מאוד ומוערך מאוד, אולם היא נמנעת מלהיכנס למחלוקות שהיו לו עם הרעיה קי והקיסר, ומסתפקת רק בדיווח על מותו במסגרת מלחמתו במורדים של שושלת יואן, כשבפועל, המוות שלו היה קשור הרבה יותר למאבקי הכוחות שלו עם הקיסרים מאשר למורדים בשושלת יואן.

בפעם הראשונה בה מונה לשליט התפטר טאל טאל מתפקידו בשנת 1344 בהסכמת טוגון טמור בשל ויכוח על תוכניתו להסיט את מימי הנהר יוּנְגְדִינְג על מנת לספק מים לבירה. הוא נקרא לשוב לתפקידו ב-1349.

ב-1351 החל מרד הטורבן האדום והתפשט לכדי מרד כלל ארצי בשל חוסר היכולת של הממשל להתמודד ולהציע עזרה לתושבי הכפרים שסבלו מאז שנות ה-40 של המאה ה-14 מאסונות טבע תכופים כבצורת, שיטפונות ועקב כך רעב המוני.

ב-1354 כאשר טאל טאל הוביל צבא גדול על מנת לחסל את מורדי הטורבן האדום, הורה טוגון טמור במפתיע על פיטוריו. הסיבה לכך הייתה שאחד מיריביו הפוליטיים של טאל טאל שחפץ במעמדו, החליט לקדם את הפיכתו של איו, יורש העצר, לקיסר  עוד בחיי אביו, ולכן זכה לתמיכתם של איו והרעיה קי, כשהעליל עליו מעשי שחיתות. טאל טאל נשלח לגלות, ושם נרצח בשנת 1356 על ידי אחד ממתנקשי אותו יריב פוליטי.