אחוזת דאונטון הינה עונג טלוויזיוני חינני, אך עד כמה האידיליה המוצגת בה היא אחיזת עיניים נוחה מדי עבור הצופה המודרני? על העונג המתעתע שבביקור בעולם של אתמול, ועל מתקני העולם והמורדים שבו, בעונה הראשונה של אחוזת דאונטון (ספויילרים לכל העונה)
מסרים יכולים לחזק או להחליש את שומעיהם, אבל מה קורה כשהמסר משתבש? ומה קורה כשמסר של קריאה לעזרה לא נענה? האם זה משנה מיהו הקורא לעזרה? הסדרה "ילדותי" עוסקת בצורה ייחודית בסוגיות אלו. ספוילרים לעונה כולה כמובן