תיאטרון הבובות של דוקטור פישר מנווה אילן

מה משותף למשימות ב"אח הגדול" ולספרים "דוקטור פישר מז'נבה" של גרהם גרין ו"אהבת שבע הבובות" של פול גאליקו?

שתי המשימות האחרונות באח הגדול הזכירו לי שני ספרים, את "דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה" של גרהם גרין (הוצאת עם עובד), ואת "אהבת שבע הבובות" של פול גאליקו (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

 

נזכרתי בספרו של גרהם גרין, "דוקטור פישר מז'נבה", כשראיתי את הדיירים לבושים בחליפות ושמלות ערב, בדרכם לארוחת הערב שהכין להם האח הגדול, על מנוף ענקי באוויר מעל בית האח הגדול. לא רק הלוקיישן היה בעייתי, בעיקר לאלו שאינם חובבי גבהים, גם הארוחה עצמה, לא הייתה מפנקת במיוחד. היא כללה מנות דוחות כמו ארבה מטוגן, טקילה עם תולעת חיה, רגל קרושה ועוד. הם נאלצו לאכול חמש מנות מכל אחד מהמאכלים הדוחים, ואחד מהם בלבד זכה בהגרלה לאכול מנה נורמלית. אם הדיירים כולם לא סיימו את מנתם, הם לא היו זוכים בתקציב המותרות, וחשוב מזה, במתנות האישיות שקיבלו חלקם.

הגיבור של ספרו של גרהם גרין הוא אלפרד ג'ונס, בריטי במוצאו, אלמן כבן חמישים, שעובד כמתרגם במפעל שוקולד (מן הסתם נסטלה), וחי בעיר ווה שליד אגם ז'נבה. בנעוריו שימש ככבאי בעת הבליץ על לונדון ואיבד את ידו השמאלית. הוא פוגש בחורה צעירה ויפה, מתאהב בה, ולהפתעתו, גם היא בו, והם מתחתנים. אותה הבחורה, אנה-לואיז, היא בתו של מיליונר אקסצנטרי ומפורסם בשם דוקטור פישר (אין קשר לדוקטור פישר "שלנו"), שהתעשר ממשחת שיניים שהמציא ושהפכה להצלחה מסחרית מסחררת. אותו דוקטור פישר ידוע בשל המסיבות האקסטרווגנטיות שהוא עורך לשמנה וסלתה של ז'נבה, חוג מצומצם ומובחר של מיליונרים מפורסמים. אנה-לואיז אינה בקשר עם אביה וחשה רתיעה ממסיבותיו ומכל אורחותיו ומשום כך, כשלאחר נישואיהם אלפרד מקבל הזמנה לאחת מהמסיבות שלו, היא מתנגדת, אך לא עוצרת בעדו. למרות הסתייגויותיה של אנה-לואיז, סקרנותו של אלפרד מכריעה אותו והוא משתתף במסיבה. 

הוא פוגש שם את אורחיו הקבועים של דוקטור פישר, בנקאי עשיר, אלמנה מיוחסת, כוכב קולנוע בדימוס וכולי, וכמובן את הדוקטור עצמו. לדוקטור יש כלל ברזל אחד בכל מסיבותיו, אורחיו חייבים לציית לו, לקבל את כל מה שהוא משית עליהם ובתמורה, יזכו במתנה בסוף המסיבה, והמתנות של הדוקטור תמיד מאוד נדיבות. הוא מעניק להם חפצי מותרות כגון חולצי פקקים מזהב טהור, חפתים משובצים אבני חן וכיוצ"ב. כל המוזמנים, מלבד אלפרד, עשירים מספיק כדי לרכוש לעצמם את המתנות, אבל עדיין לוקחים חלק בפארסה העצובה שמארגן דוקטור פישר על מנת לקבלן. בשיחה עם אלפרד, דוקטור פישר מסביר לו שזה מעין ניסוי, לבדוק עד לאן מגעת חמדנותם של אלו שיש להם הכול.

 

התפריט במסיבה שאליה מוזמן אלפרד כולל רק דייסת קווקר וולשית, דלוחה, מלוחה וקרה, ורק דוקטור פישר לבדו סועד את ליבו בקוויאר וסרטנים. כל האורחים, מלבד אלפרד שמסרב, מסיימים את מנתם הדוחה, ובה בעת מעמידים פנים שהם משתעשעים מהבדיחה ומההומור של מארחם, בצורה דומה הם מקבלים את העקיצות והעלבונות שהוא מכוון אליהם.

 

אלפרד, כאמור, מסרב, הוא אאוטסיידר, אבל עבור הדוקטור הוא גם כלי. הסירוב של אלפרד מעמיק את ההשפלה של שאר המשתתפים, משום שהוא מראה להם שהאופציה קיימת, שיש אדם שרואה בכך ביזיון ומסרב בשל כך, הוא סודק את מראית העין שהם מנסים לקיים.

 

האח הגדול הוא מעין דוקטור פישר סדיסטי שכזה, שאפילו הצליח להתעלות מעל המיליונר מז'נבה, משום שהוא מכניס למשחק גם את השיקול הקבוצתי. בעוד שבמסיבה של דוקטור פישר כל אדם לגופו, והסירוב לשחק לפי הכללים מונע מהאדם רק את מתנתו הוא, האח הגדול מחייב את כל הדיירים לאכול את המנות כדי שכולם יקבלו תקציב וכדי שכמה מהם יקבלו מתנה אישית, שיחה או וידאו של בני משפחותיהם. דייר שמסרב לאכול, גם חשוף ללחץ קבוצתי ולגינוי קבוצתי וגם יצטייר רע בעיני הצופים, כי מסר מהמשפחות מוחזק כמשהו קדוש בתכנית שבה המשתתפים מבודדים מהעולם וממשפחותיהם.

 

אבל היה במשימה רגע אחד שבו אחת הדיירות, אורנה, כמעט ושברה את המשימה, כשסירבה לאכול את התולעת שבטקילה מטעמי כשרות. היא הסכימה לאכול אותה, ואת הארבה שנאלצו לאכול אח"כ, רק אחרי שהאח הגדול הבטיח לה שכל המאכלים כשרים. האח הגדול שיקר, וגם בנבזות הזו, הוא הצליח להתעלות מעל דוקטור פישר. לדעתי המשימה לא הייתה הוגנת מלכתחילה מפני ששניים מהמתמודדים הם צמחוניים, אך לפחות הם ידעו מה הם אוכלים, אורנה, שהינה דתייה, לא הייתה נוגעת בתולעת אם היא הייתה יודעת שאינה כשרה, למרות המניפולציה החברתית שהופעלה עליה.

צילום מדף הפייסבוק הרשמי של "האח הגדול"

אם היה זה רגע שגרם לי להרהר שוב עד כמה סדיסטי המשחק הזה שבו אני צופה כבר כמה עונות, הגיעה המשימה הבאה, משימת החייזר, והזכירה לי זאת ביתר שאת.

 

במשימת החייזר, בני הבית מקבלים אורח, חייזר בשם זיגי המופעל ע"י איש קטן קומה והמדובב ע"י האח הגדול בכבודו ובעצמו. זיגי דנן לא רק משוחח עם החייזרים, הוא גם "מגשים להם משאלות", אך בעת מילוי המשאלות, עליהם לקפוא במקום ללא תזוזה ובלי להוציא הגה, אחרת יפסלו את כל המשימה. בעונה 6, שבה התקיימה המשימה בעבר, זיגי הביא לדיירים אנשים שאותם רצו לראות, אבל הפעם, המשאלות ברובן לא היו של הדיירים דווקא, והיה להן גם צד אכזרי. אחד הדברים שהדיירים חוששים ממנו במיוחד, זו הצורה בה הם מצטיירים בחוץ בעיני הצופים, האח הגדול, באמצעות זיגי, בחר לשקף לרובם את הצד השלילי שבכך דרך הקרנת חלק מאחד הפרקים, הקרנת מערכון מ"ארץ נהדרת", והקראת חלקים מטורי הדעה שהתפרסמו במאקו. במסגרת החלק האחרון, נכנס לבית כותב הטורים על האח הגדול של מאקו והקריא להם, בעודם קפואים, חלקים נבחרים מהטורים, שכללו ביקורת שלילית ולעג אודותיהם. לא כל הדיירים בבית זכו לעלבונות, אורנה קיבלה את חלק הארי שבהם, ואחריה גם דן, אביחי, שרון ומעיין, שני (ואולי גם ג'ודי) זכתה לשבח. חלקם זכו גם למשאלות חיוביות, כשאמו של חמימו הופיעה בבית, חיבקה אותו והביאה לו אוכל, כשג'ודי קיבלה שיר לכבודה ושני, מעיין, חמימו וג'ודי קיבלו ביקור משני הדיירים המודחים שעודדו אותם, אינדל ועדן. שרון גל לעומת זאת קיבל ביקורת גם מאינדל, שכינה אותו גזען, וגם הרצאה של אלדד יניב ואורטל בן דיין שניגחו אותו על הדברים שאמר בבית ועל הפקרתו של אליאור אזריה בעודו משולל יכולת להגיב להם.

 

מה שהיה מעניין במיוחד זו הצורה בה הדיירים התייחסו לזיגי, כאל יצור חמוד ואהוב שאינו מסוגל לפגוע בהם. הם חיבקו אותו, כרכרו סביבו, אפילו כששלח עקיצות לעברם. לא יכולתי שלא לחשוב על המשחק הכפול של האח הגדול, שמשמש להם כמעין חיית מחמד אהובה במשימה, בעוד שחיות המחמד האמיתיות הם הדיירים שהוא שולט בהם ומניע אותם כרצונו כבובות בקרקס הפרטי שלו.

 

הספר "אהבת שבע הבובות" הוא ספר בעייתי בתקופה הנוכחית, משום שהוא מכיל סיפור אהבה שהוא למעשה ביטוי מובהק של תסמונת שטוקהולם. הגיבורה, נערה ברטונית המכונה מוש (זבוב), מגיעה לפריז כדי להגשים את חלומה ולהיות שחקנית אך מוצאת את עצמה מנוצלת על ידי גברים שונים ונשארת ללא פרוטה בכיסה ותקווה בליבה. מוש מחליטה לסיים את חייה ולקפוץ מגשר כאשר היא פוגשת בבובה בשם ראש גזר בתאטרון בובות נייד, שמתחילה לדבר איתה. לשיחה מצטרפות שאר הבובות של התאטרון הקטן, ומוש מתיידדת איתן כאילו היו בני אנוש, ומגלגלת איתן שיחה. המחזה מושך צופים והתאטרון מצליח לגייס כספים באותו היום בצורה לא רגילה. בעל התאטרון, הבובנאי שמפעיל את הבובות ומדבב אותן, מבין את הפוטנציאל הגלום בשיתופה של מוש במופע ומציע לה להצטרף ללהקה שלו, שכוללת גם בחור סנגלי גדול ממדים וטוב מזג, והיא מסכימה. התאטרון הקטן, בהשתתפותה של מוש, עולה ומצליח, והמופע הופך ללהיט. הם מוזמנים לירידים עממים ולקרקסים קטנים ולבסוף אפילו לקרקס מכובד, אבל היחסים בין מוש לבעל התאטרון, בחור קודר בשם מישל המכנה עצמו קפטן קוק, מאמללים אותה. מלכתחילה הוא מתייחס אליה באכזריות, הוא אונס אותה, אחר כך זורק אותה ומזמין זונות לחדרה, הוא משפיל אותה ופוגע בה. תגובתה לאונס הזכירה לי את דברי תמר לאמנון בתנ"ך, לו רק היה מבקש, לא הייתי מונעת ממנו. מוש שכל כך צמאה לאהבה ולקבלה, מקבלת אותה רק מהסנגלי, שלא ממש מסוגל לתקשר איתה לעומק, ובעיקר מהבובות, שאוהבות אותה, מנחמות אותה ומעודדות אותה. היא כמו פרומיתאוס, מרוסקת מידי לילה לרסיסים, וביום מושבת לתחייה בזכות אהבתן של הבובות, הבובות שאותן מפעיל ומדבב האדם שפוגע בה מדי לילה.

 

זיגי החייזר נוחת. מתוך דף הפייסבוק הרשמי של "האח הגדול"

האח הגדול משחק עם הדיירים בצורה דומה, מפלרטט איתם בחדר האח הגדול, נותן להם הרגשה שהם חשובים ואהובים, וקורע אותם לגזרים להנאת הקהל, אבל המשחק הכפול הזה, שאני מודעת לו, מעולם לא היה כה ברור בעיני כמו במשימה הנוכחית, האכזרית כל כך. האדם שמאמלל אותם, שגורם להם להבין עד כמה הדימוי שלהם בחוץ הוא מבזה ומשפיל הוא גם האדם שמתנחמד אליהם בתחפושת של חייזר חמוד וגדול עיניים, שהם כל כך משתוקקים לחבק, והוא מחבק אותם חזרה, חיבוק דוב.

 

גם בהשוואה הזו האח הגדול מצליח להיות גרוע יותר מגיבור הספר, כי קפטן קוק אכן מתאכזר למוש, אבל הוא גם באמת אוהב ומעריך אותה, הוא פצוע ושבור ולכן אינו מסוגל להפגין כלפיה את אהבתו אלא באמצעות הבובות, אך האח הגדול לא אוהב את הדיירים, האח הגדול אוהב רק רייטינג.

2 תגובות בנושא “תיאטרון הבובות של דוקטור פישר מנווה אילן

  1. ניתוח מבריק ומעולה של האח הגדול, וההשוואה לספרים (שרק את "אהבת הבובות" קראתי) מדהימה ומדוייקת.

    אני חושבת שיש מקום מיוחד בגיהנום למניפולטור שמתפעל את המשחק הזה. כמה שפל זה להבטיח לאדם שהטמא הוא כשר. כמה נוגד כל ערך מוסרי  וכל עקרון של אמת וצדק.

    והו, הצביעות. לשלוח לשרון גל אנשים מוסריים שיטיפו לו כמה הוא לא מוסרי. מתי מישהו יתפוס את יורם זק בחדר בלי יכולת להשתחרר או להגיב ויטיף לו????

    אגב, אני גם לא חושבת שלהראות לחיים את אמו בזמן שאין לו אפשרות לחבק אותה, ולשלוח דמות נלעגת שתאכל את מה שהכינה לו באהבה מחזק. זה יותר ממוטט. היחידה שיצאה מחוזקת היא שני, שקיבלה חיזוקים ענקייים משני חבריה, ושלמרות התנהגותה – שהיא על סף הטירוף לדעתי, והסלידה שהיא מעוררת באנשים שנמצאים לצידה, ממותגת כנסיכה אמיתית שעושים לה עוולות ללא הרף.

    ולאנשים שהאח הגדול לא אוהב, לא נותר לי אלא לצטט את מרת בנט מספר אחר, שאומרת: "אבל יהי לבך סמוך ובטוח שליזי לא מפסידה  הרבה מכך שלא ישרה בעיניו, כ הוא איש איום, בלתי נעים ביותר, ואינו כדאי כלל שימצאו חן בעיניו. יהיר ושחצן עד כדי כך שאי אשר היה לשאתו! הלך לו כאן ושם ודימה בנפשו שהוא אדם חשוב כל כך! …אני ממש מתעבת את האיש!"

     

    • הוי, גברת בנט, זה היה מעולה! (((-:

      מסכימה איתך מאוד, לפעמים נראה לי ש"הטמא הוא כשר", די מאפיין בכללי את התנהלות ההפקה ולא רק במשימה הספציפית הזו, הלוואי שאפשר היה להקפיא את האח הגדול בעצמו ולתת לכל אלו שהוא פגע בהם להטיח בפניו בדיוק מה שהם חושבים עליו.

      אלדד יניב ואורטל דיין, לא בדיוק אנשים שהערכתי לפני התכנית, כן? ולא בגלל דעותיהם הפוליטיות (לא חושבת שהדעות של יניב שונות בהרבה משלי), אלא בגלל התנהלותם, שיתוף הפעולה שלהם עם הפארסה הצבועה של האח הגדול רק חיזק אצלי את חוסר ההערכה הזה.

      לגבי חיים, אותו האח אוהב, אז יחסית הוא זוכה לגזרים יותר ממקלות, הוא לא יכל לחבק חזרה את אימו, אבל היא יכלה לחבק אותו ולדבר איתו, לגבי האוכל, זה היה נלעג, אבל רוב האוכל לא נאכל, היא הביאה הרבה, היה עוד בסיר.

      בפרק ששודר אתמול (יום שלישי) הכוכב האמיתי היה בכלל זיגי, החייזר, שקיבל זמן מסך חסר פרופורציה, על חשבון דברים מהותיים שקרו בבית, כי למרות שהאח הגדול אוהב אי אלו דיירים יותר מאחרים, הוא הכי הכי אוהב את עצמו והכי עף על עצמו.

      ותודה תודה תודה 3>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *