חוסר המודעות הפריבילגי

הוחלפו בלידתן

כיצד חוסר מודעות עצמית לפריבילגיות גורם להקצנת מאבקים? "הוחלפו בלידתן" פרק 5.4

ילדים מקבלים את העולם סביבם כמובן מאליו, גם אם פלאי. בתהליך הגדילה, נוצרת ההיכרות עם העולם על חלקיו השונים, והיא זו המאפשרת להם לפתח מודעות לעובדה שהדבר אינו כך, שיש תהליכים היסטוריים והתפתחות טכנולוגית שמספקים להם תנאי חיים שלא תמיד היו שם, וגם שלמרות שכולנו בני אדם החווים חוויות בסיסיות משותפות, הרי שיש בנו ובבני משפחתנו שונות שאנחנו לומדים להכיר ואולי גם להעריך עם השנים.

אפשר לומר כי במובנים רבים הסדרה "הוחלפו בלידתן" עוסקת בפיתוח המודעות לכך שיש דברים רבים אותם אנחנו עדיין מקבלים כמובן מאליו למרות שהם אינם בהכרח כך. אני לא מתכוונת לאירוע המכונן של הסדרה, הגילוי של ביי שהיא אינה הבת הביולוגית של קתרין וג'ון ושהיא הוחלפה בלידתה עם דפני (בעיקר כיוון שהוא נקודתי וסנסציוני מדי), למרות שגם הוא עונה על הקריטריונים, אלא כמובן לעובדה שהסדרה מתמקדת בהעלאת המודעות לאופן שבו העולם נראה מהצד של האנשים שהשמיעה אינה חלק מובן מאליו של חייהם, והם צריכים ללמוד איך לתפקד בעולם שלא תמיד מודע לאופן שבו הם קולטים ולא קולטים את צליליו.

העניין הוא שישנן הרבה קבוצות שההשתייכות אליהן מונעת מאתנו לזהות את המקומות בהם אנשים אחרים זקוקים לעזרה, ולא בגלל שאנחנו אנשים רעים, אלא כיוון שאנחנו נוטים להאמין באופן בלתי מודע שמה שאנחנו יכולים, אחרים יכולים גם, ולא תמיד מודעים לכך שחלק מהיכולות שלנו הן פריבילגיות ממש לא מובנות מאליהן. ואני מקדימה את כל ההקדמה הזו בגלל האופן שבו הדבר בא לידי ביטוי במיוחד הפרק.

הוחלפו בלידתן
ביי ודפני גיבורות "הוחלפו בלידתן". ABC Family באדיבות yes

קו העלילה הראשי של הפרק עסק במאבקם של ציבור הסטודנטים השחורים, בחוסר השוויון שהם מרגישים שקיים ברחבי הקמפוס. לאחר ששני סטודנטים פיזרו כדורי כותנה ברחבת הכניסה של מועצת הסטודנטים השחורים, כדי כביכול לרמוז להם על ימי העבדות שעליהם לחזור אליהם. דפני פונה לפרופ' מרילו בתלונה על המעשה, ואומרת לה שהסטודנטים כהי העור מרגישים שהאוניברסיטה היא סביבה עוינת. פרופ' מרילו חושבת שהאוניברסיטה שלהם היא דווקא סביבה מכילה ומקבלת שלא מוכנה לסבול מעשי גזענות ואלימות, וטוענת שמכיוון שהרבה ממעשי ההתנכלות לא זוכים לדיווח, הם לא יכולים לעזור. בנקודה זו, אנחנו כצופים נעשים מודעים למעגל הקסמים הראשון, כאשר המתלוננים מרגישים שממילא אף אחד לא שומע אותם, הם מתלוננים פחות, כאשר מתלוננים פחות יש פחות מודעות לכך שיש בעיה. דפני, כאדם שבבסיסו מאמין שרוב בני האדם הם שוחרי טוב כמוה, מאמינה שהכול ייפתר כשהסטודנטים יחלו לדווח על כל מעשה התנכלות על רקע גזעני ומגלה להפתעתה שהדיווח על מפזרי כדורי הכותנה אכן הביא לתפיסתם, אולם הוטל עליהם רק עונש כספי ושלושה ימי השעיה. עונש די חסר משמעות כשהמדובר בלימודים באוניברסיטה שבה היעדרות של תלמיד מיום לימודים אחד או שניים היא לא בדיוק עניין שעושה רושם. הטענה של הדיקן הייתה שהאוניברסיטה לא הצליחה להוכיח כוונת זדון גזענית אצל אותם נערים.

כשדפני מגלה שאיריס, אחת מחברותיה ופעילה במועצת הסטודנטים השחורים, מחליטה לפתוח בשביתת רעב על כך שלא סילקו את מפזרי הכותנה מהאוניברסיטה, היא מנסה להביא לכך שיהיה אפשר לפתור את הדברים בערוצי שיחה, ולא באמצעים שהיא תופסת כדרסטיים ומסכני חיים, אולם כל מה שהיא מצליחה לעשות בפועל זה רק לגרום לכך שהאוניברסיטה תיידע את אביה של איריס על כוונתה, ושהוא בתגובה יאיים עליה שיפסיק את לימודיה אם היא אכן תפצח בשביתת רעב. בשל כך, איריס וחבריה כועסים על ניסיונות העזרה של דפני שמבחינתם מביאים לנזק יותר מאשר תועלת.

הוחלפו בלידתן
דפני ואוהל המחאה. מתוך דף הפייסבוק הרשמי של הסדרה

מגיעים הדברים לידי כך, שדפני מאוימת על ידי אחד מהסטודנטים השחורים, שהשאיר פלייר על הרכב שלה ובו האזהרה "שמרי על גבך". ג'ון, אביה של דפני, שעובד באוניברסיטה כמאמן בייסבול, מדבר עם ההנהלה, והסטודנט המאיים נמצא ומושעה מהאוניברסיטה לאלתר. לוקח לדפני זמן להבין שיש משהו מפלה בכך שאת הסטודנט שאיים עליה מיד השעו, ואילו את הסטודנטים שפיזרו כותנה לא, ממש כמו שלקח לה קצת זמן להבין מדוע סטודנטים שחורים מרגישים מאוימים למראה אוסף כדורי כותנה במידה שבה היא מרגישה מאוימת למראה הפלייר שהודבק למכוניתה. אבל העניין הוא שכאשר דפני הבינה שהיא כאדם פריבילגי מבחינת צבע עורו לא יכולה להיות תמיד מודעת לכל העוולות שנעשות לבעלי צבע עור שונה משלה, אני הצלחתי להבין דבר נוסף שאנשים בדרך כלל פחות מודעים לו.

הבנתי איך בעצם מעשים של אנשים שמשתייכים לקבוצה שלנו תמיד נראים לנו מאיימים פחות מאותם מעשים כשהם נעשים על ידי אנשים מקבוצה אחרת. כי יש משהו בהיכרות שנובעת מההשתייכות הקבוצתית המשותפת שמנטרל במקצת את האיום הטמון במעשה, ויש משהו בזרות שמעצים את האיום. כך שאנחנו יכולים להיות הרבה פעמים עיוורים לחלוטין לעוולות שנעשים לאחרים, רק מפני שאנחנו שייכים לקבוצה, שלא רק שלא מבינה את האיום הטמון בדברים מסוימים, אלא גם מתקשה להאמין שמי ששייך לה יכול להתכוון לדברים אחרת ממה שאנחנו היינו מתכוונים.

דוגמה נוספת לעניין הזה היה אפשר לראות בקו העלילה של קת'רין מייקי וגאווין. מייקי, אחד האחראים על מחלקת הספורט של האוניברסיטה של קנזס סיטי, מקום עבודתה של קת'רין, מבקש ממנה להיפגש לארוחה במסעדה עמו ועם גאווין, אחד מהתורמים הכבדים לאוניברסיטה. הוא גם מבקש ממנה ללבוש שמלה חושפת רגליים, כיוון שגאווין הוא 'איש של רגליים', והוא אוהב לפלרטט למרות שהוא נשוי. קת'רין רואה בעצם הבקשה הטרדה מינית, ומתלבטת אם עליה להתעלם ממנה, או להיענות לה, ולבסוף מחליטה לא לעשות מזה סיפור, אלא להתייחס לזה כמו דרישות של קוד לבוש לעבודה. 

במהלך הפגישה עצמה, לאחר שמייקי משאיר את קת'רין לבדה עם גאווין, היא משתדלת להתעלם מהערותיו האישיות והסקסיסטיות של גאווין, ולנהוג כאילו עסקים כרגיל, אולם כשהוא שולח את ידיו ואוחז בכפות ידיה ומתחיל לומר משהו על כך שלנשים יפות תמיד יש ידיים יפות, היא מחליטה לשים סוף  לסיטואציה על ידי כך שהיא תשקף לו את דרך ההתנהגות שלו, והיא אומרת למלצר שיביא להם את החשבון כי הם כבר לא יכולים להתאפק וחייבים לעשות סקס. גאווין נעלב מההערה שלה, ונוהג כאילו הוא לא עשה דבר כל המפגש והוא אדם נשוי והמפגש מתפוצץ.

קת'רין בשמלה שאינה חושפת רגליים. ABC Family באדיבות yes

כשמייקי כועס עליה אחר כך שבגללה, לא רק שהם לא הצליחו לקבל תרומה מוגדלת השנה, אלא שהם גם הפסידו את התרומה הרגילה שלהם, היא טוענת שהוא העמיד אותה במצב בלתי אפשרי עם גאווין ושהיא הייתה חייבת להגן על עצמה. מייקי אומר לה שהפלרטוט של גאווין הוא בלתי מזיק, והיא שואלת אותו מאיפה הוא יודע. והשאלה שלה מוצדקת לא רק בגלל שכמו שהיא אומרת לו בהמשך, אף פעם לא בקשו ממנו לעמוד במצבה ולהקסים מינית תורמים, אלא מפני שמייקי כגבר באמת לא יכול להרגיש את מידת האיום שחשה אישה כשגבר מפנה אליה הערות שאינן במקום. אבל שלא כדפני, שמקבלת את העובדה שהיא כבעלת עור לבן לא יכולה להבין את האיום שמרגישים אנשים בעלי צבע עור אחר ביחס לפעולות מסוימות, מייקי מסרב לקבל את העובדה שהוא לא יכול להבין. הוא חושב שאם היו מבקשים ממנו את מה שהוא ביקש ממנה, הוא היה שמח לתרום למאמץ הקבוצתי ושהיא הייתה אנוכית בכך שדאגה רק לעצמה.

בעלילה השלישית בפרק טרוויס מנסה לחזור להרכב נבחרת הבייסבול אחרי היעדרות של שנה, וביי,  חברתו, שלא רוצה להלחיץ אותו יותר ממה שהוא כבר לחוץ, נמנעת מלספר לו על שיתוף הפעולה שלה ושל אמט, החבר הקודם שלה, כיוון שהיא יודעת שטרוויס גם מרגיש מאוים מכך שהחבר הקודם שלה פנוי, מעוניין ובסביבה. היא עומדת לבצע את הקעקוע הראשון שלה במקום עבודתה החדש על אמט, שהתנדב לשמש "שפן ניסיונות", כחלק מאיזו עבודה שהוא רוצה להגיש על תהליך של יצירת אמנות. טרוויס כמובן מגלה במקרה על אמט וביי, ואז הסיטואציה מחריפה, כשהוא לא מצליח להתרכז במבחן הקובע את חזרתו לנבחרת, ואף נגרר לאלימות.

למרות שבעלילה הזו הדמויות כבר אינן מייצגות קבוצות פריבילגיות יותר או פחות כמו עשירים –עניים, גברים – נשים, וכו'  אלא רק את עצמן, אפשר לראות בסיטואציה הזו כיצד כאשר דמות מרגישה שמקומה בחברה עדיין לא מובטח, אזי מעשים שלא היו נתפסים כמאיימים על ידי דמות אחרת – בטוחה יותר בעצמה – נתפסים בעיניה כהרבה יותר מאיימים, ולכן גם התגובה שלה הרבה יותר חריפה. כך טרוויס, שמרגיש שהוא צריך להילחם על מקומו, הן בקבוצת הבייסבול, והן במערכת יחסיו עם ביי, מאבד את הראש בגלל הגילוי שהיא עשתה לאמט קעקוע, וברור שאם הוא היה בטוח באהבתה של ביי אליו, זה לא היה מערער אותו כל כך, כמו שברור שאם הוא היה בטוח במקומו בקבוצה, הוא לא היה נלחץ כל כך מלכתחילה. באותו אופן כשחושבים על כך שיש קבוצות (כמו קבוצת השחורים, או הנשים), שמרגישות שהן עדיין צריכות להילחם על מקומן השווה בחברה, מקום שהושג אחר מאמץ ומאבקים רבים, אפשר להבין כיצד פרטים בקבוצות הללו ירגישו  מאוימים יותר ממעשים שלא היו נתפסים כמאיימים כלל על אנשים מקבוצות פריבילגיות יותר שמקומם בחברה מובטח, ותחושת האיום יכולה בקלות להקצין את התגובה ולהחריף את המאבקים ואת חוסר ההבנה בין הקבוצות.

 

הוחלפו בלידתן
איירים, דפני ופרופ' מרילו. מתוך דף הפיסבוק הרשמי של הוחלפו בלידתן

שלושת קווי העלילה של הפרק הצליחו לחדד עבורי את ההבנה כיצד חוסר מודעות פריבילגי יכול להיות מנוצל על ידי אלה שכוונתם רעה (כמו מפזרי כדורי הכותנה וגאווין), וליצור סדקים ביחסים בין אנשים שבסופו של יום מטרתם משותפת, גם אם הם משתייכים לקבוצות שונות. והאופן שבו הפרק עשה זאת הביא למודעתי סיבה נוספת שבשלה אני אוהבת את הסדרה הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *