קטנות שהצטברו בפגרה לסוף השבוע המסתיים ב-21/10/2017 1


אנקדוטות, דברים טובים, קצת ביקורת, ציטוטים, שירים וריקודים...(טוב אין באמת ריקודים)

נוסטלגיה

כידוע לכולם ערוץ 2 הולך להתפצל בנובמבר לשני ערוצים בשלט: ערוץ 12  של "קשת" וערוץ 13 של "רשת". את החודש האחרון להיותו ערוץ 2 הוא מתחזק בעיקר או בסיכום 24 שנות קיומו על ידי מצעדים שונים והצצה לאחורי הקלעים של תכניות מוכרות או בניסיון לתפוס את הקהל עם עונות חדשות לסדרות ותכניות לפני שהפיצול יתרחש. החלק הראשון גרם לי לשים לב עד כמה הסיכומים של ערוץ 2 לא מעוררים בי שום נוסטלגיה. ברגע הראשון חשבתי שאולי זה הגיל, אבל אז קלטתי שיש סדרות כמו "הפוך", "בת ים ניו יורק" או "שוטטות" שדווקא כן היו מעלות בי את הרפלקס הנוסטלגי הרבה יותר מאשר הצצה ל"גלגל המזל", לעונת ה-VIP של "הישרדות" או אל מאחורי הקלעים של "סברי מרנן". אם הייתה התייחסות אליהן בערוץ 2 בחודש האחרון כנראה פספסתי אותה בזמן שעברתי לצפות בשידור הנוסף של "עבודה ערבית" ב"כאן".

 

ואם כבר מדברים על תכניות המהלכות עלי קסם נוסטלגי ומשודרות ב"כאן", אין ספק שהעונה הראשונה של "האוס" היא עדיין עונג צרוף בעיניי.

 

 

ועוד קצת ערוץ 2

 

ב"קשת" רצו מן הסתם לשבץ לצפייה את הפרקים הראשונים של "כיפת ברזל" – סדרה חדשה העוסקת בשירות החרדים בצבא – עוד לפני שהם יעברו לערוץ 12, כדי לתפוס כמה שיותר מהקהל השבוי של הערוץ השני. למרות שאהבתי את הפרקים וחשבתי שהם הציגו דילמות ודמויות מעניינות, היה בעיניי טעם לפגם בשידור הרצוף של שני הפרקים הראשונים ביום שלישי השבוע, בעיקר בשל הקפיצות בזמן של פרקי הסדרה, שבמעבר בין הפרקים והפרסומות היה מטריד במיוחד.

 

ב"רשת" לעומת זאת הקדישו את ימי רביעי וחמישי לחזרתה של "אקס פקטור" לעונה חדשה עם סאבלימינל כשופט/מנטור חדש ועם עדן בן זקן כשופטת אורחת, עם מלבישות/ים שצריכות/ים להתחשב בעובדה שגם בר רפאלי וגם שירי מימון בהריון, ועם השטיקים הידועים. התכנית הייתה רוב הזמן כהרגלה מהנה לצפייה. סביר להניח שאת שתי התכניות אחפש גם בערוצים החדשים.

 

מודעות עצמית

בתכנית הראשונה של "אקס פקטור ישראל", ששודרה ביום רביעי, אמר עברי לידר לאחד המתמודדים שלא עברו,  שאחד הדברים הכי חשובים לאמן הוא מודעות עצמית, ומכיוון שעסקנו קצת באתר בנושא הזה, תהיתי איפה עובר הגבול בין חוסר מודעות עצמית לבין חוסר ביטחון. כי היה נראה לי שאמנים שהקרינו סוג של חוסר ביטחון ולא היו מודעים לעד כמה הם באמת טובים, דווקא הילכו קסם על השופטים, ואלה רק המתמודדים חסרי המודעות שהביטחון העצמי שלהם נוטה לצד החיובי פלוס פלוס פלוס, שזה נורא חשוב שהם יפתחו מודעות לעצמם.

אני הייתי שמחה אם התכנית הייתה מוותרת בכלל על שידור הקטעים עם חסרי המודעות העצמית הגרועים. זה לא כיף לי לראות את זה, בעיקר אם הם לא כאלה שלא אכפת להם איך הם יוצאים כל עוד רואים אותם בטלוויזיה, אלא כאלה שמבינים בדיעבד שהם הביכו את עצמם, ומבקשים שלא להיות משודרים. לא הייתי מרגישה שהפסדתי משהו אם האודישנים שלהם היו נשארים על רצפת העריכה.

בכל מקרה, הביצוע שאני הכי אהבתי משתי התכניות הראשונות היה שייך לאוריאן רקיה ששרה את "סוד" של אדם. אוריאן היא דוגמה למישהי שהתייחסה בדבריה לתהליך צבירת הביטחון שהיא חוותה בשנים האחרונות, ושנאמר לה לאחר הביצוע שלה, שדווקא בהתחלת הביצוע כשהיא הייתה פחות בטוחה בעצמה זה יצא יותר מקסים.  

  

 

ב"בריטית" זה נשמע יותר טוב

לא יודעת למה, אבל יש משהו במבטא הבריטי שמצליח להצחיק אותי הרבה יותר. כשכתבתי את הכתבה על "זיווגים", היה לי ברור מראש שאני מתייחסת לסדרה הבריטית שאותה ראיתי ואהבתי עד מאוד, ומתעלמת מקיומה של האמריקאית שמעולם לא צפיתי בה. אבל אז, כשחיפשתי קטעי יו-טיוב לשלב בכתבה, נפלתי בטעות על הגרסה האמריקאית לפרק שעסקתי בו, והוא התחיל ממש מילה במילה כמו הגרסה הבריטית, כך שהייתי חייבת לראות אותו עד סופו כדי להבין האם בעצם הדברים שאמרתי, והציטוטים שהבאתי, נכונים לשתי הגרסאות, ואני צריכה לעדכן את הכתבה בהתאם או שלא. לשמחתי התברר לי שדווקא הקטעים שציטטתי בכתבה היו כמעט היחידים שלא נלקחו כלל לגרסה האמריקאית, כך שההתעלמות שלי מהגרסה האמריקאית מראש היה מוצדק. אבל מה שהיה אפילו יותר מעניין בעיניי הייתה העובדה שאף על פי שאני מכירה כבר את רוב הבדיחות בפרק הזה, ואוהבת אותן, הרי שכשצפיתי בפרק בגרסה הבריטית הוא שוב הצחיק אותי ואילו צפייה בדיאלוגים הנאמרים בגרסה האמריקאית, אפילו כשהיו ציטוט מדויק של זה הבריטי, הותירו אותי אדישה.

ריי דונובן
ריי דונובן, באדיבות yes

כולם היו אבי

כבר מזמן שמתי לב שהסדרה "ריי דונובן" לא עושה חיים קלים לאנשים שתלויים בתרגום בלבד, כיוון שיש בה דמות בשם אבי (קיצור של אברהם), ויש בה דמות בשם אבי, שמבטאים באנגלית עם דגש בב' (קיצור של אביגייל). ולכן גם זה נשמע באנגלית לגמרי שונה, בעברית זה נכתב אותו דבר, אבל רק לא מזמן שמתי לב, שהמתרגמים גם חשבו שזה לא מספיק מבלבל את אלה שתלויים בתרגום שלהם, והחליטו שהכי נכון לתרגם את המילים my father, שאותן אמר ריי דונובן על אביו מיקי, שוב ל"אבי" במקום ל"אבא שלי" למשל. וכך יוצא שהסדרה "ריי דונובן" היא שיאנית הסדרות בהן אותה מילה בתרגום מתייחסת לשלוש דמויות שונות לפחות.

תעלומות

התעלומה שהטרידה את מנוחתי בפרקים האחרונים של "ריי דונובן" עונה 5 פרקים 6-10 (לקריאת הקטע המספיילר לחצו כאן)

 

הרבה תעלומות ליוו את העונה הנוכחית של ריי דונובן, מה קרה לאבי (אברהם)? איך בדיוק אבי (אביגייל) מצאה את מותה? ולמה שחקנית בסדר הגודל של סוזן סרנדון מתבזבזת בתפקיד שהיא עושה שם. אבל האמת היא שהדבר שהכי הטריד אותי בפרקים האחרונים היה איפה הייתה התינוקת של באנצ'י בכל הזמן הזה. עד לפרק השישי בכל פרק הראו אותה עוברת בין הדמויות להשגחה כשכל פעם מישהו אחר מטפל בה. בפרק השישי מיקי הסבא שהופקד על שמירתה, בשעה שבאנצ'י בכלא ואשתו במסע עבודה מחוץ לעיר, משאיר אותה במעון ומוזהר שעליו לחזור לאסוף אותה עד לשעה שש בערב, אלא שבאותו ערב הוא לא בדיוק במצב שהוא יכול לחזור לקחת אותה ובאנצ'י עדיין בכלא ואשתו עדיין מחוץ לעיר. חשבתי שאולי הגננת תתקשר לאחד מאחיו של באנצ'י אבל כל אחד מהם היה במקום אחר ולא מיודע בכלל, וגם כשבאנצ'י יצא מהכלא הוא נראה הרבה יותר מוטרד מכך שהוא צריך למצוא את 1.2 מיליון הדולר שנגנבו ממנו מאשר מהשאלה איפה נמצאת הבת שלו ומי משגיח עליה בכל הזמן הזה. והנה בפרק האחרון הוא חוזר לביתו לאחר שהוא הצליח סוף סוף להשיב לעצמו את כספו (בשביל המשפחה כמובן) ועוד מהאוטו קולט שהיי איזה יופי אשתו חזרה והיא יוצאת לקראתו ובתם בידה וזהו. אני עדיין תוהה איך זה קרה?

התעלומה שהטרידה אותי לאחר הצפייה בתכנית התחקירים "שטח ההפקר" שעסקה בענייני כשרות וששודרה השבוע ב"כאן"

כמי שיודעת שהמצב בענף הכשרות בארץ רחוק משלמות הייתי מאוד סקרנית לגבי האמת מאחורי תעשיית תעודות הכשרות שהפרומו של התכנית הבטיח להביא. הצילומים שהובאו ממפעל העופות היו בהחלט מטרידים מאוד, והטילו צל כבד על כשרותו של כמעט כל עוף שמגיע אלינו לצלחת, אולם מה שעד לסוף התכנית הטריד אותי הרבה יותר היה למה התחקיר המשודר לא חושף את שם המפעל ה"כשר" שממנו יש להם צילומים שלכאורה מוכיחים את חוסר כשרותו.

אם הצילומים הללו אכן חושפים בעיות בכשרות לא צריכה להיות לתכנית שום בעיה לפרסם את שם המפעל, זה בטוח היה עוזר למנוע תקלות מציבור הקונים, ואין סיבה לחשוש מתביעת דיבה, כי הם דיברו אמת ויש להם מספיק ראיות לדבריהם. אולם הם לא פרסמו את שם המפעל ולא שם של כל מקום אחר שהם טענו שיש בו אי סדרים מבחינת כשרות וזה גרם לי לתהות.

אם הסיבה לכך היא שהם חוששים מתביעת דיבה זה כאילו שהם מודים שאין מספיק בחומרים שיש להם כדי להוכיח שהמפעל התנהל בחוסר יושר ולכן אם אין להם מספיק ראיות עדיף היה שינצרו את התחקיר הזה אצלם במערכת עד שהיו להם ראיות מספיקות. ואם הסיבה היא שהם לא רוצים לציין רק מפעל אחד כיוון שיש עוד מפעלים לא כשרים, אזי הם צריכים להבין שכל עוד הם אומרים במפורש שיש גם מפעלי שחיטה שפועלים כשורה (והם אמרו את זה) בכך שהם לא מציינים את שם המפעל במפורש הם מטילים צל גם על המפעלים הכשרים שלטענתם שלהם קיימים. ובמילים אחרות הם לא אומרים כלום.

הם ראיינו בתכנית גם רבנים שאמרו שמכיוון שהם לא יכולים לסמוך על תהליך השחיטה במפעלים בימינו הם החליטו להימנע מבשר בכלל, אבל בעיניי זו אינה עדות מספקת לתחקיר מקיף.

בסופו של דבר גם שם מפעל העוף הבעייתי שהוצג בתכנית נותר תעלומה, ממש כמו התשובה לשאלה מי נתן לתכנית כזו שלא מביאה שום חשיפה עובדתית שהיא מוכנה לעמוד מאחוריה להיקרא תכנית תחקירים?

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחשבה אחת על “קטנות שהצטברו בפגרה לסוף השבוע המסתיים ב-21/10/2017