על הספקטרום, עונה 1, פרק 1 – תסתכלו עליי


מה מפתיע בפרק הראשון של הסדרה "על הספקטרום" וכיצד הדבר קשור לשיר המנצח של נטע ברזילי, "Toy"?

ב-"Toy", שירה זוכה האירוויזיון של נטע ברזילי, ניתן למצוא, בין היתר, השתקפות של שתי מגמות הבאות לידי ביטוי במידה הולכת וגדלה בתקשורת העולמית בשנים האחרונות.  המגמה הראשונה, היא מגמת קבלת האחר והשונה,  "תסתכלו עליי אני יצור יפיפה"  אומרת שורת השיר הראשונה  וכשמסתכלים  על הזמרת שמידותיה שונות מהשטנץ המקובל ליופי בתקשורת, מתקבל המסר שליופי אין תבנית אחת שכולם צריכים להתאים עצמם אליה, והגיוון שולט. נטע ברזילי עצמה אף נתנה משנה תוקף למסר הזה, עת אמרה בתגובתה הראשונה על זכייתה "תודה שבחרתם בשונה, תודה שאתם חוגגים את הגיוון", ונראה שהמסר עבר מכיוון שהעולם רוצה לאמץ אליו את המסר הזה. או לפחות להאמין שהוא מאמץ אותו.

המגמה השנייה, שתמיד הייתה קיימת בבני האדם, אך התחזקותן של הרשתות החברתיות הפכו אותה לבולטת יותר לעין, היא השיפוטיות הצדקנית, הגינוי והביוש. אפשר לראות את המגמה הזו באה לידי ביטוי בשורת השיר "You stupid boy" שורה שהפריעה למי שראה בה ביקורת על הגברים כולם,  ושורה שלא הפריעה כלל למי שראה בה ביקורת כלפי גברים ספציפיים שמתנהגים בצורה מקטינה כלפי נשים, ועל כן צריך להעמיד אותם במקומם ולגנותם. אולם תופעת הביוש הצדקני מאפיינת אנשים מכל צד של המפה ובכל נושא. ונראה שמאז שאנו חיים בחברה מרובת רשתות חברתיות, קל יותר לאנשים להצטרף למקהלת הצופים ב"מצעד הבושה", ולבייש את מי שבעיניהם היה לא בסדר, כאילו הביוש עצמו הוא ההוכחה לכך שהם בצד הנכון.

שתי המגמות הללו של קבלת השונה והאחר מחד, והעלאת הרף של הגינוי של מי שהוא אחר בדעותיו או בערכיו מאידך, נראות כביכול סותרות, אך הן יכולות ללכת היטב ביחד, כיוון שמה יותר כיף מלבייש את אלה שלא ממהרים לקבל את השונה והאחר? כמה יותר מוסריים ונעלים אפשר להרגיש כך?

שני הפרקים הראשונים של הסדרה "על הספקטרום" (יהיו ספוילרים רק לפרק הראשון) גרמו לי לחשוב על שתי המגמות הללו, בגלל הדרך שבה הועבר בהם הדיון בנושא האוטיזם שהיה שונה מהאופן המקובל בתקשורת בדרך כלל.

על הספקטרום, צילום ורד אדיר באדיבות yes
על הספקטרום, צילום ורד אדיר באדיבות yes

 "על הספקטרום" מביאה את סיפורם של זוהר (נעמי לבוב), עמית (בן יוספוביץ') ורון רון (ניב מג'ר), שלושה צעירים, בסביבות גיל השלושים, המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. שלושתם שותפים לדירת דיור מוגן הממוקמת ברמת גן בלב שכונות רגילות, ונתמכים  על ידי יעלי, מדריכה העוזרת להם בתפקוד היומיומי.

בניגוד לגיבורי מסך אוטיסטים בוגרים אחרים המככבים בימינו בסדרות דוגמת "הרופא הטוב" או "הגשר", הדמויות שעל הספקטרום כאן לא מוצגות כבעלי תכונות או כישרונות יוצאי דופן כלשהם שיסבירו את העובדה שהחברה מתאמצת לבוא לקראתם ולשלב אותם בקרבה, אלא מתארת נוהל שגרתי של שילוב אוטיסטים בחברה בישראל. הבחירה של הסדרה להתמקד בדמויות "רגילות" על הספקטרום ולהתבונן על המסע שלהן, היא בעלת חשיבות בפני עצמה שכן הטענה "הם לא צריכים להיות מוכשרים במיוחד כדי לבוא בקהלנו, הם יפיפיים כמו שהם" מקדמת בצעד נוסף את מגמת קבלת השונה והאחר העולמית.

אולם מה שהפתיע אותי יותר בפרקים הללו, וזה בלט במיוחד בפרק הראשון, היה היעדר תופעת הביוש והגינוי מהם. ולא מפני שלא היו אנשים שיקומו ויגנו, אלא מפני שבמפתיע לא היו בפרקים הללו אנשים הראויים לגינוי ממש. רק בשבוע שעבר הייתה במהדורת החדשות כתבה על שכנים של מוסד לאוטיסטים המתנכלים לדיירי המוסד, תופעה שמעוררת מיד את הרצון לגנות את אותם השכנים. כי להתנכל לחלש זה דבר נבזי המעורר בצופים מן הצד את הרצון לעמוד לצד החלשים. והייתי יכולה לצפות שכמו שמקובל במהדורות החדשות, שידיעות כאלה עושות בן כותרות, וכמו שאפשר להבין מהעובדה שלא כל האנשים בעולם נחמדים, הסדרה אף היא תהיה משופעת בתיאורים של צעירים אוטיסטים בחברה המתנכלת להם או מנצלת אותם אך לא כך היה. הסביבה שהוצגה לנו הייתה סביבה מכילה ביותר, החל בבעל בית הקפה שבו יושב עמית שנותן לו מדי יום כוס מיץ וקרואסון חינם (אני מקווה בשבילו שיש לו סידור חודשי עם מישהו לתשלום על זה), עבור במקום העבודה של זוהר, קלינאי התקשורת שלה הדוחה בסבלנות את חיזוריה ואחיה, וכמובן יעלי שאחראית על העזרה בתיווך בין השלישייה והעולם שבחוץ.

ליאור המלצרית, צילום דורון עופר באדיבות yes

העובדה שהסדרה מפגישה את גיבוריה עם אנשים מכילים ולא עם אנשים שצריכים "חינוך מחדש" בלטה במיוחד כשליאור, המלצרית החדשה שעמית מתלהב ממנה, חושבת לרגע שמוכרים בפיצוציה ניצלו את חוסר ההבנה של עמית בכספים כדי לרמותו, אולם ניסיון הטפת המוסר שלה מסתיים בקול ענות חלושה עת מתברר לה, שלא רק שלא גנבו מעמית, הוא היה זה שקיבל מהם את החטיף ולא שילם.

אם אכן היה מתברר שאנשי הפיצוצייה היו מרמים את עמית אין ספק שהם היו ראויים לגינוי, אולם דווקא מכיוון שאין בפרק את מי לגנות ולהאשים ביחס לא הולם לדיירים שעל הספקטרום, בולט הרבה יותר הקושי של המשלבים והמשולבים, שכן רון, עמית וזוהר, דמויות האוטיסטים על הספקטרום, הן הדמויות היחידות בפרק שהתנהגותן דורשת כביכול נזיפה, אבל עליהן אי אפשר לכעוס כעס צדקני, ואי אפשר להאשים אותן בכך שהן באמת לא מבינות את הקודים החברתיים המקובלים, אי אפשר לכעוס על עמית שמתייחס לרכוש אחרים כאל שלו, אי אפשר לכעוס על רון שמבין מדבריה של יעלי שזה בסדר לשקר את הוריו, או שלא מבין איך ההתנהגות שלו יכולה להעליב אנשים אחרים, ואי אפשר לכעוס על זוהר שלא מבינה למה המדריך שלה לא יכול להיות החבר שלה, ומפציצה אותו במסרונים מהטלפונים של יעלי כשאחיה מרחיק ממנה את האייפון שלה. אחרי הכול, זה לא הם, זה האוטיזם.

אין לי קשר ממשי בחיי עם אנשים שנמצאים על הספקטרום, כך שאני לא יכולה לדעת עד כמה הייצוג של האוטיזם בסדרה משקף את המציאות, אם כי העובדה שיוצרת הסדרה דנה אידיסיס כתבה את הסדרה בהשראת אחיה האוטיסט וחבריו, גורמת לי להאמין שיש בייצוג הזה ממש . מה שאני כן יכולה לומר זה שעל פי האופן שבו הדמויות מתוארות, יש בהתנהגותן הרבה מהתנהגותם של ילדים  שעדיין לא למדו גבולות, שלא קל להם להבחין בין טוב לרע, שאין להם תחושת זמן ברורה, ושגם מחליפים בשניות מצבי רוח מרע לטוב ולהפך (החלפת מצב רוח כזו אפשר לראות למשל בסצנת הסיום של הפרק הראשון עת הצפייה בטלוויזיה משכיחה בשניות משלושת הגיבורים את מצב הרוח הסוער שאפיין אותם רגע קודם לכן), רק שבעוד שעם ילדים שאינם על הספקטרום אפשר לצפות שדי מהר הם ילמדו לפענח את קודי התקשורת של המבוגרים, הרי שעבודת החינוך שנעשית עם האוטיסטים היא הרבה יותר סיזיפית וקשה.

אולם מה שרואים ברור בפרק הוא שכדי להצליח ולהתקדם בעבודת החינוך הזו, על העוסקים בשילוב לפתח אורך רוח, ולדעת לא רק לא להיפגע מהעובדה שלא נשמעים להם, או כועסים או מעליבים אותם, אלא גם ללמוד לדייק את עצמם, כיוון שככל שהם מדייקים יותר את עצמם כך הם מצליחים להעביר את המסר שלהם ואת הכוונות שלהם טוב יותר.

וחשבתי על זה שבעצם אם יש משהו שהפרקים הראשונים של הסדרה הזו אומרים זה שהשילוב של האוטיסטים בחברה חשוב לאנשים שאינם על הספקטרום אפילו יותר מאשר לאנשים שעל הספקטרום, כיוון שהוא הופך את אלה שאינם על הספקטרום לאנשים טובים יותר, אבל לא במובן הקל הזה של אימוץ רעיונות יפים וגינוי כל מי שלא מוכן לאמץ אותם, אלא דווקא מכיוון שהשילוב הזה דורש מהסביבה להפוך לסבלנית יותר ומדויקת יותר, הוא דורש מאיתנו להפוך לאנשים טובים יותר בפועל ואם נצליח לעשות זאת, אז כולם ירוויחו.

על הספקטרום, צילום אוהד רומנו באדיבות yes

פרקי הסדרה "על הספקטרום" משודרים בערוץ yes EDGE  בימי שלישי בשעה 21:30 החל מה- 23/5/2018, וזמינים לצפייה גם ב-yes VOD.

אולי יעניין אתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.