סמוך על ג’ימי 2


מדוע אורלי חושבת ש”סמוך על סול” הוא תרגום מצוין לסדרה “Better Call Saul”?

הכתבה מכילה ספוילרים לסוף העונה הראשונה של “סמוך על סול”

גילוי נאות: לא צפיתי ב”שובר שורות” (עדיין, עדיין, אני בטוחה שיום אחד זה יקרה) ולכן כשהודיעו על סדרת הפריקוול שלה, “סמוך על סול”, התלבטתי – האם כדאי לי להתחיל לצפות בה? מצד אחד, מבחינת הזמנים היא קודמת ל”שובר שורות”, כך שלא שיחסר לי מידע עלילתי. מצד שני, יתכן שההבנה שלי את הדמויות מסדרת האם תהיה שלמה יותר אם אנסה להשלים קודם את הצפייה ב”שובר שורות”. בסופו של דבר, מכיוון שמועד תחילת שידור הסדרה היה קרוב מכדי להשאיר לי זמן להשלמת “שובר שורות”,   החלטתי לנסות לצפות בה ומקסימום לוותר אם אראה שהסיפור על הדמויות קשור יותר למה שיתרחש בחייהן בעתיד ופחות למה שמתרחש בחייהן בהווה של סדרת הבת. לשמחתי, גיליתי שאני יכולה לצפות ב”סמוך על סול” מבלי להרגיש בזמן הצפייה שחסרים לי רבדים שונים, אף על פי שברור לי שיש דמויות שקורותיהן בעתיד הופכים את המפגשים שלהן בסדרה הזו למשמעותיים יותר, דבר שעובר מעל לראשי.

בכל אופן, לאחר שהסתיימה העונה הראשונה של הסדרה, קראתי עליה דיונים ברשת בעניין רב, ובמיוחד את הדיון שהתפתח בתגובות באתר “קפה + טלוויזיה”, ושעסק בחמש הדקות האחרונות של העונה ובשאלה האם השינוי שג’ימי עובר בחמש הדקות הללו מתאים לתיאור התפתחות הדמות כפי שנראתה במהלך העונה, או שיש פה איזו מטמורפוזה מהירה ולא מוסברת לכיוון הדמות שהוא יהפוך להיות ב”שובר שורות”.

כמי שאני לא ממש יודעת לאן דמותו של ג’ימי/סול עתידה להתפתח, ההתפתחות הזו בזמן אמת דווקא נראתה לי הגיונית ועצובה, והשאירה אותי באמת עם התהייה עד כמה האמון שרוחשים לנו משפיע על האופן שבו אנחנו מתנהלים, והאם צ’אק, אחיו של ג’ימי, צדק כשהוא לא האמין בו, כי עובדה שהוא חזר לסורו, או שעצם הגילוי שצ’אק אינו מאמין בו, הוא ששבר את ג’ימי וגרם לו להתדרדר, ואם צ’אק היה מאמין בו באמת, זה לא היה קורה.

אבל אותו דיון שבו נשאלו שוב ושוב השאלות, מדוע ג’ימי מוותר על המשרה הרמה שבה זכה ועל הכסף שהוא ירוויח בזכותה, וכיצד זה מסתדר עם העובדה שהוא מתחרט על כך שלא לקח את מיליון הדולר כשאלה היו בידיו, גרם לי להבין פתאום תחושות שהיה לי קשה לפענח במהלך הצפייה בעונה.

התחושה הראשונה היא שלאורך כל העונה, גם כשצ’אק האמין בו, ג’ימי הפגין חוש מוסרי מפוקפק וכופף חוקים. בלט בעיקר ניסיונו לפברק את תאונת הדרכים כשהוא מתכוון להציב את עצמו בתפקיד עורך הדין המציל, אבל גם תרגיל הפרסומת והעובדה שלא עלה בדעתו לעמת את צ’אק עם כך שייתכן שה”אלרגיה” שלו לחשמל היא בעיה נפשית. כל הדוגמאות האלה מהוות בעיניי עדות למוסר הלקוי של ג’ימי.

אולי למי שראה אותו ב”שובר שורות” היה קל יותר לנחש את תגובותיו, אך לי היה קשה לדעת בכל רגע ורגע, מה הוא מסוגל או לא מסוגל מוסרית לעשות, ותגובתו לסכנה שנשקפה לחיי התאומים, שלהם שילם כדי שישתתפו בתרגיל התחמון שלו, הפתיעה אותי בדיוק כמו העובדה שהוא החזיר את מיליון הדולר כשאלה הגיעו לידיו כתוצאה מעוד בחירה מפוקפקת שלו.

התחושה השנייה שהצפייה בג’ימי לאורך כל העונה העלתה בי, היא שעם כל הבעייתיות המוסרית שלו, הוא נראה לי אדם נאמן מאוד. הטיפול המסור שלו באחיו והדאגה לכך שימשיך לקבל את אותו טיפול מסור מידי אחרים, גם אחרי שעזב אותו, מהווים רק הוכחה אחת לכך.

אנחנו (טוב, אני) לא רגילים לדמיין דמויות נאמנות כמפוקפקות מוסרית, אבל האמת היא שיש סוג כזה של דמויות שהוא מאוד מקובל כשמתארים את עולם הפשע – דמות העוזר הנאמן, ששם את המוסר שלו בצד ומאמץ את ערכי המוסר של “בעליו”, כלומר של האיש שהציל אותו פעם מגורל איום כלשהו, והוא עכשיו מוכן לעשות הכול בשבילו. שתי דמויות כאלה מהעת האחרונה שעולות בדעתי הן דמבה מ”הרשימה השחורה” ואבי מ”ריי דונובן”, אבל אני בטוחה שאתם יכולים לחשוב גם על אחרות. בדרך כלל אלה דמויות שאנחנו לא ממש יודעים מה עובר להן בראש, אבל זה לא משנה, הן תמיד עושות מה שהן מאמינות שיהיה לטובת “בעליהן”.

ג'ימי/סול וצ'אק. התמונה באדיבות yes.

ג’ימי/סול וצ’אק. התמונה באדיבות yes.

ג’ימי הוא בהחלט דמות שכזו, רוב ערכי המוסר לא מעניינים אותו לכשעצמם; הדבר היחיד והאמיתי שנכון לעשות בעיניו הוא לגלות נאמנות למי שמציל אותך, וכשצ’אק הציל אותו ממאסר, הוא החליט לשנות את חייו ולבחור בדרך של צ’אק, כדי להיות ראוי לצ’אק, כדי שצ’אק יוכל להיעזר בו ולהתגאות בו.

במהלך העונה ראינו איך הרצון שלו להגן ולהיות נאמן למי שתמך בו צף שוב ושוב: הוא עוזר למייק, כי מייק עזר לו קודם, והוא עוזר לקשישים, כי הקשישים הצילו את הקריירה שלו. למרות שהוא לא תמיד פועל באופן מוסרי, הוא אינו מרמה את אלה שעזרו לו קודם, וגם אם הוא ישלה אותם בכך שהוא אולי אדם ישר יותר ממה שהוא, כדי לזכות באמונם, הוא לא יעשה זאת במטרה לפגוע בהם ולנצל אותם (אך הוא בהחלט ינצל אנשים שהוא אינו מרגיש חייב להם).

העובדה שהנאמנות הזו היא הכלל המוסרי העיקרי שלו, הופכת את חוסר האמון של צ’אק בו לטרגי הרבה יותר, כיוון שהיא מבהירה ששלד מוסרי אמיתי אצל צ’אק היה יכול בהחלט לבנות גם אצל ג’ימי שלד מוסרי יותר, בהתבסס על תחושת הנאמנות הבסיסית שהוא ניחן בה, אולם מכיוון שצ’אק אינו האדם המוסרי שהוא מתיימר להיות והוא אינו ניחן אפילו בתכונת הנאמנות של ג’ימי, ג’ימי כבר לא יכול לראות בו מודל של אדם שהציל אותו, אלא אדם שבגד בו ולא האמין בו. כשנשאלת השאלה בעצם מיהו עכשיו, הרי שהאדם שהיה שם להציל אותו ולענות על השאלה הזו הוא מרקו, שהחזיר את נשמתו לבורא בשעה שהם מבצעים עוד עבודת הונאה אחת. לקח לג’ימי קצת זמן להבין זאת, אך הנגיעה שלו בטבעת שמרקו נתן לו (כידוע, טבעת בטקס הנישואין היא סמל לנאמנות נצח), גרמה לו להבין למי נתונה נאמנותו עכשיו. מרקו, חברו המת, “הציל” אותו כביכול מחיים שהוא לא באמת מעוניין בהם, ואיכשהו עבור אדם נאמן כמו ג’ימי, נאמנות למי שהציל אותו, ועוד לכזה שמת, חזקה יותר מנאמנות לכל אדם חי שהוא. במובן מסוים, המשמעות של להחליק שוב לדמותו של “ג’ימי המחליק” היא להצליח למלא את הציפיות של שני אנשים שהוא אוהב, מרקו ואחיו.
“סמוך על סול” אינו מתרגם במדויק את שמה המקורי של הסדרה, Better Call Saul, אך איכשהו מתברר שהשם הזה מאוד הולם את הדמות, שלא כל כך יודעת מיהי וחסרה בעיקר מערכת של נאמנות לעצמה, אבל האנשים שכלפיהם סול/ג’ימי מחליט לגלות נאמנות, בהחלט יכולים לסמוך עליו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 מחשבות על “סמוך על ג’ימי

  • טלי

    אני רוצה לכתוב במה לא כל כך הסכמתי.
    ראשית, לגבי הסתירה בין זה שהוא לא לקח את המשרה במשרד עוה”ד ובין זה שהוא ויתר על הכסף. בעיני אין פה סתירה – עו”ד ישר לא היה לוקח את הכסף, רמאי – כן. בנוסף, את בעצמך אומרת פסקה אחרי זה שהוא החזיר את מיליון הדולר שהגיעו אליו כתוצאה מבחירה מפוקפקת והופתעת שהוא החזיר אותם.

    ועוד משהו – האם חוסר האמון של צ’אק בג’ימי קשור בפחד שהוא יחזור לסורו או שזה חוסר אמון ביכולותיו באופן כללי? שווה לחשוב על זה.

    • אורלי שלמה

      בעיניי זו בדיוק הנקודה, מה שמאפיין את ג’ימי זה לא היושר שלו או חוסר היושר שלו, מכיוון שמעצמו אין לו מצפן מוסרי חזק. המצפן המוסרי שלו הוא הנאמנות שהוא מפגין למי שהוא מרגיש שראוי לנאמנותו באותו הזמן. הוא לא עו”ד ישר כי עו”ד ישר לא היה מנסה לצוד לקוחות באמצעות מעשי הונאה, אך הוא מחזיר את הכסף באותו הזמן לא כי בעיניו לקחת את מיליון הדולר זו בגידה במקצוע, אלא כי בעיניו זו בגידה באחיו צ’אק והוא לא בוגד. אני הופתעתי בזמנו כשזה קרה כי ניסיתי להבין את סולם הערכים שלו וכל צעד כמעט לא הסתדר עם כלום, זה התחיל להסתדר לי ברגע שהבנתי שסולם הערכים שלו הוא סולם ערכים שהוא שואל באופן כללי מהאנשים להם הוא מחליט להיות נאמן ואותם לשרת, בעוד שחוץ מהנאמנות הזו, הוא לא באמת פיתח לעצמו זהות משלו וערכים להם הוא נאמן.

      ובקשר לחוסר האמון של צ’אק, אני מסכימה אתך שייתכן שהוא לא מאמין ביכולותיו באופן כללי, אבל בשיחה בינו לבין ג’ימי , כשהוא סיפק את ההסבר לכך שהוא מנע ממנו להצטרף לחברה, הוא טען שהוא מפקפק במוסריות שלו כעו”ד לא ביכולותיו. אז אני מניחה שהפקפוק הזה כאב לג’ימי יותר מאשר אם זה היה רק פקפוק ביכולת, ,כיוון שבכל שלב ג’ימי היה מוכן לקבל את העליונות של צ’אק עליו כעו”ד.