מציאות של פרנויה 1


כיצד הופכות תוכניות המציאות בכלל ו-2025 בפרט את המשתתפים בהם לפרנואידים, ואיך זה משפיע על המשחק?

בפרק "סיפורי מלחמה" בסדרה "פיירפליי", ארכי-פושע בשם ניסקה שובה את ווש ומל ומענה אותם. ניסקה הוא לא סתם סדיסט חובב אלא פילוסוף לעת מצוא, שמעריץ את משנתו של המצביא, המשורר ורוצח ההמונים הסיני שיאן יו [*], שגרס כי "אדם יכול לחיות עם אדם אחר ארבעים שנה, לחלוק את ארוחותיו ואת דעותיו עמו, אולם רק אם יכפות אותו ויניח אותו מעל לוע של הר געש הוא יפגוש באני האמיתי שלו לראשונה". ניסקה מפרש זאת בדרך מאוד פשוטה: אם אתה רוצה לקלף מאדם את המסכות ולהגיע למהות שלו – תענה אותו.

 

ניסקה הוא לא התלמיד היחידי של שיאן יו. ככל שאני צופה יותר ויותר בתוכניות מציאות, אני מגלה ששיאן יו הותיר אחריו מורשת המקוימת באדיקות על ידי מפיקי תוכניות הריאליטי.

 

אני לא הראשונה ולא האחרונה שקובלת על אופיין הסאדיסטי של המשימות, אבל כל כך התרגלנו אליהן שזה כבר נראה לנו חלק אינטגרלי מהמשחק, חלק מהצופים אפילו ממש מחכים להן. כמו ניסקה, גם הם רוצים לדעת איך יתמודדו המשתתפים כשייאלצו לשחות בבריכה של תיקנים או לבלוס ריאות של תנין, להיות תקועים על מוט גבוה במשך שעות כשהגשם ניתך עליהם או לחטוף מכות חשמל. משימות כאלו ואחרות אפשר למצוא בשפע בשלוש תוכניות הריאליטי הפופולריות ביותר בארץ: "האח הגדול", "הישרדות" ו"המירוץ למיליון", ואם חשבנו ש-2025 הולכת להציג לנו משהו שונה, אז התבדינו. באחת המשימות העונה, הדיירים נאלצו להתחסן נגד מגפה מסתורית, וה"חיסון" התברר כשורה של משימות סדיסטיות כגון: שתיית משקה דוחה כשמיד אחר כך מסובבים את השותים בג'ירו, לבישת סרבל שלתוכו הוכנסו תיקנים וטבילה באמבט קרח תוך כדי שתייה של משקה קר (משימה שגרמה לי לחשוש ממש לבריאותם של המשתתפים, למרבה המזל, איש לא לקה בהיפותרמיה). במשימה אחרת, שדימתה פעילויות בחוף הים, שתי מתמודדות נאלצו להיות קבורות שעות ארוכות בחול הקר, בלי יכולת לזוז, כשמעליהן מתנהלים מידי פעם משחקי מטקות.

ההתעללות אינה רק בפן הפיזי, היא גם חברתית ונפשית. ב"הישרדות", באחת המשימות החוזרות כמעט בכל עונה, מוטל על המשתתפים לשייך תכונות, שחלקן בלתי מחמיאות בעליל, למשתתפים אחרים. המשתתף שניחש מי המתמודד שקיבל את מספר ההצבעות הגדול ביותר לכל תכונה, מתקדם שלב במשחק. העלבון במשחק הזה הוא כביכול אמצעי אך למעשה מטרה. ב"אח הגדול" בעונה 6 לקחו את הרעיון צעד אחד קדימה, כשהמשתתפת שזכתה בתואר "המשעממת ביותר" ע"י שאר הדיירים נאלצה לספוג דלי של צבע ירוק שנשפך עליה ולהישאר זמן ארוך בפינה, עד שהצבע יתייבש והיא תתבייש לה.

חלק מהעינויים אינם קצרי מועד. כדי למתוח את עצביהם של המשתתפים מונעים מהם שעות שינה או אור יום וכיוצא בכך (פרקטיקות ידועות בעינויי נחקרים ושבויים). כמו למשל במשימת בני האור ובני החושך בעונה 7 של "האח הגדול", בה חלק מהמשתתפים נאלצו לבלות את כל המשימה בחושך מלא כאשר מדי פעם מפחידים אותם או מאלצים אותם לעבור משימות דוחות, בעוד ששאר המשתתפים נהנים מהאור אך נאסר עליהם לישון וכדי להעמיק את סבלם הם אף נאלצו להקשיב בשקט לקונצרט ארוך של מוזיקה קלאסית. מניעת שעות שינה או אספקטים בסיסיים אחרים כמו אוכל היא אלמנט חוזר במשימות "האח הגדול", ולא רק בחקירות חשודים. לפעמים נמנעים גם גירויים חזותיים, כמו במשימת החדר הלבן, שחזרה על עצמה בשתי עונות (4 ו-8), בה המשתתפים נאלצו לבלות בחדר לבן לחלוטין, כשהם לבושים לבן, וכל החפצים בחדר לבנים אף הם, אפילו האוכל שהוגש להם.

אבל יותר מכל אלו, אופי הפורמטים מבטיח שהמשתתפים יהיו במתח תמידי. ב"מירוץ למיליון" המתח נובע מהמירוץ עצמו, מי שמאחר, מי שמתעכב, מוצא את עצמו בחוץ. כל מי שסבל אי פעם מסיוטים בהם הוא מאחר לאוטובוס בטיול השנתי יוכל להזדהות עם כך, אבל יחסית זהו ריאליטי הפריים-טיים שהכי פחות מתעלל במשתתפיו, ויש כאלו שנהנים מהתחרות ומהאדרנלין וממשימות האקסטרים. ב"הישרדות" התנאים הפיזיים היומיומיים קשים, משום שהמשתתפים נזרקים באיזה חוף עם סט אחד של בגדים, בגדי ים וכמה אמצעי שרידה כמו אבן צור, סיר, אורז וברזנט, אמצעים שלא פעם הם צריכים להילחם עליהם בינם לבין עצמם, והם צריכים להתמודד עם רעב, קור, חרקים, גשם וכיוצא בכך.

ב"אח הגדול" לכאורה המשתתפים באו לנופש, כל מה שנדרש מהם הוא לבלות בבית נאה, עם בריכת שחיה או ג'קוזי, כשכל מחסורם מסופק להם.  העינוי ב"אח הגדול" נובע מכך שהגיהינום הוא הזולת והשעמום מהשטן, כשהם נאלצים לחלוק חלל קטן עם אנשים זרים והדרך הכמעט יחידה להעביר את הזמן היא לשוחח עימם. אבל גם זה לא מספיק כדי לדחוף את המשתתפים לפתחו של הר הגעש, וגם לא המשימות הסדיסטיות, צריך אלמנט סדיסטי נוסף, שיכרסם בנפשם של המתמודדים, והוא הפרנויה.

עמק הסיליקון, HBO
עמק הסיליקון, HBO

ב"אח הגדול" כל שבוע המשתתפים נקראים לחדר האח כדי למסור שמות של שניים מחבריהם שהם מעמידים להדחה. ההדחה היא סודית בדרך כלל ובהרבה מקרים המתמודד לא יכול לדעת אם האדם שכרגע הוא יושב ושותה בחברתו כוס קפה ליד הבריכה לא מסר את שמו להדחה ומי יודע איזה נימוקים נגדו הוא העלה בחשאיות בחדר האח. אסור לדון על נושאים אלו, אחרת יספגו המשתתפים עונש כבד, אסור לתאם הדחות ואסור לספר את מי הדחת. ב"הישרדות" גם ההצבעה נעשית בסודיות אך מותר ורצוי לדון בכך בגלוי. למרות זאת, המשתתפים נמצאים בתחושת רדיפה בלתי פוסקת כי הם אינם יכולים לדעת אם בן הברית שלהם אכן נאמן להם או שמא הוא חותר תחתם וכרת ברית עם יריבם. ב"מירוץ למיליון" ההצבעות אינן עבור הדחה אלא עבור עיכוב היריבים וגם הן מייצרות מריבות ויריבויות אך לפחות הן גלויות. ב-2025, שמתבססת על צבירת כסף, כל שבוע נקראים התושבים למשרדו של "ראש העיר" כדי למסות שני תושבים אחרים. כמו ב"אח הגדול", המיסוי הינו חשאי, אסור לדבר על כך עם אחרים ואסור לספר, גם בדיעבד, את מי מיסית. כל מיסוי מחושב באחוזים ולכן, אם מיסו אותך שני תושבים, 20% מהכסף שצברת יורד מהחשבון שלך, מה שגם מסכן את המשך הישארותך במשחק וגם פוגע באיכות החיים שלך כתושב, משום שכל אספקט של החיים בעיר של 2025 עולה כסף: מגורים, מזון, סיגריות, אפילו מוזיקה. אבל יותר מכך, חוסר הידיעה מי מיסה אותך, מי אויבך במשחק, משחק בראש של התושבים, שלא פעם מתקיפים את חבריהם בשאלה: "אתה מיסית אותי?".

 

התחושה הזו, שאינך יכול להבדיל בין אויב לאוהב במשחק, לא פעם מביאה את המשתתפים למצבי קיצון. בעונות "האח הגדול" שבהן המלחמה בין המשתתפים גלויה, ויש מחנות ברורים, לפעמים חיי היום יום נראים כמו מלחמה מתמדת, ואין ספק שזה גם גובה מהמשתתפים מחיר נפשי לא קל, אך לפחות המשתתפים יודעים פחות או יותר מה מצבם החברתי, וגם קל להם יותר לבחור מועמדים להדחה בעצמם מתוך רשימת אויביהם בבית. ב-2025 אומנם נוצרו מחנות בין התושבים בשלב מסוים, אבל האווירה יחסית נינוחה וחברית ודווקא בשל כך, חוסר הידיעה מי מיסה אותך, מכניס חלק מהתושבים לפרנויה של ממש.

פרנויה היא סבל יומיומי, מתיש, שגורם לאנשים להטיל ספק גם באנשים הקרובים להם, להציץ כל רגע מאחורי הכתף. כל משפט אקראי או העוויית פנים שרירותית יכולה להעיד על כך שהנה, מצאנו את זה שהעמיד אותנו להדחה, שמיסה אותנו. לא בכדי פרנויה היא כלי פוליטי יעיל, שדוחף את ההמונים לפעולה, לא פעם קיצונית יותר מאופיים הרגיל. כאשר האדם חש בסכנה, הוא מקצין את התגובות שלו, הפרנואיד נמצא בסכנה תמידית. הפוליטיקאים לא רק משתמשים בפרנויה כאמצעי, לעיתים רבות הם סובלים ממנה בעצמם, מהפחד הבלתי פוסק שאויבים מחוץ, וגרוע מזה, מבית, שוקדים ימים כלילות להדיחם ולתפוס את מקומם, ממש כמו קיסר סין בתקופתו של שיאן יו, הקיסר צ'ין שה-חואנג. אותו קיסר שהיה אחוז אימה תמידית פן יתנקשו בו, והאמין ששתיית כספית תעניק לו חיי נצח, ובכך הביא על עצמו את מותו במו ידיו. לפחות במשחק הריאליטי, "התאבדות" היא רק פרישה מהמשחק.

ספנסר, שקרניות קטנות. Freeform
ספנסר, שקרניות קטנות. Freeform

ב-2025 ארבעה משתתפים בחרו לפרוש מהמשחק מאז תחילתו. ארבעתם היו מה-12 שנכנסו למשחק כבר בהתחלה. המשתתפת האחרונה פרשה בשבוע שעבר, לאחר יומיים טעונים במיוחד ולפיכך בוטלה ההדחה של אותו השבוע. אותה משתתפת, מנואל קלס, גילתה מי מיסה אותה, תושבת בשם נטע צרנר. האם הגילוי היה מקרי או שמא זה עוד תעלול של ההפקה? זאת כנראה לא נדע. ההפקה לפעמים משחררת את המידע כדי להתסיס את הדיירים. לו היה ברור שלעולם לא תוכל לדעת מי העמיד אותך להדחה או מיסה אותך, הדבר היה יכול לגרום לסוג של דטרמיניזם אצל חלק מהתושבים ולפגוע בתחושת הפרנויה, הפרנואיד חייב לגלות מידי פעם רמזים אודות אויביו כדי להישאר במתח תמידי.  מנואל הייתה בטוחה שנטע לא תמסה אותה, למרות שאהבה מעולם לא שררה ביניהן, כי הן עשו משימה משותפת שכללה בני משפחה. מבחינתה של מנואל זו סיבה מספקת לא למסות, אך מבחינתה של נטע, שאין אנשים בעיר שהיא שרויה בריב איתם, לא. היא מיסתה את מנואל כי היא הרגישה פחות קרובה אליה מאשר לכל השאר, סיבה לגיטימית, אבל מנואל התערערה לחלוטין מהגילוי, ופצחה בשורה של מריבות עד שהחליטה לפרוש מהעיר. זה לא היה הגילוי היחיד שהשפיע עליה. כשניסתה לגלות מדוע נטע מיסתה אותה, התברר לה שנטע, שצפתה באחד הפרקים של התוכנית (אופציה שפתוחה בפני כל התושבים אך עולה ממון רב ולכן עד כה רק תושבת אחת עשתה זאת), ראתה אותה בסיטואציה לא חיובית, ואם נטע ראתה, אז גם הקהל בבית.

 

בתוכניות המשודרות לייב כדוגמת "האח הגדול" ו-2025, הפרנויה שהמשתתפים נמצאים בה היא כפולה. הם לא רק לא יודעים איך שאר המשתתפים רואים אותם אלא גם איך הקהל. כמו במקרה המיסוי/הדחות, חוסר ידיעה כללי היה מביא לדטרמיניזם, "קה סרה סרה". אבל הטפטוף המתמיד של אינפורמציה הוא זה שמעמיק את תחושת הרדיפה. לפעמים הטפטוף הוא אורגני, מושג ע"י צעקות של הקהל מחוץ למתחם המגורים או של הקהל באולפן (אורגני למחצה, כי גם בכך ההפקה יכולה לשלוט), לעיתים הוא מהונדס ע"י ההפקה, למשל דרך משחקים בהם הקהל בבית בוחר תכונות לכל המשתתפים ("משחקי האח" באח הגדול). גם חלק מההדחות יכולות לתת אינדיקציה, למשל הדחה בעונה התשיעית שבה חצי מהדיירים שקיבלו את מירב הקולות שוחררו ראשונים, או שיטת המענקים ב-2025, לפיה 6 תושבים בלבד מקבלים מענק מהקהל, וברור לפי המענקים מי פופולרי ומי לא, במיוחד כאשר שבוע אחר שבוע, כמעט אותם דיירים מקבלים את המענק השבועי. עבור מנואל שלא קיבלה מענק מאז הפעם הראשונה, וששמעה שצעקו לדייר אחר להיזהר ממנה וכך הבינה שיצאה גרוע בפרק, תחושת המחנק שמביאה עימה הפרנויה הגיעה לשיאה והיא החליטה לפרוש, להביא את קיצה במו ידיה ולא לחכות לכך שאויביה, מבית ומחוצה לו, יעשו זאת במקומה. יתכן שאינפלציית הפורשים הביאה את ההפקה למסקנה ששיטת המענקים היא בעוכרי התוכנית ולפיכך הוחלט לשנות אותה: בפרק ההדחה ששודר אתמול (26/3/2019), הקהל הורשה להעניק מענק רק לאלו שנמצאים בתחתית הטבלה. זהו מהלך שכנראה נועד למנוע בין השאר עוד פרישות ו"התאבדויות", כפי שכינו התושבים את המהלך של מיכאל, אחד המשתתפים שבחר להביא את עצמו למצב של פשיטת רגל כדי להיות מודח מהתוכנית. ההפקה מעוניינת להשאיר את המשתתפים במצב של פרנויה לא "אובדנית" מדי, כדי לשמר את משתתפי התוכנית ממש על קצהו של הר הגעש, כדי שאנו, הצופים, נוכל להיות מסופקים, כניסקה וכשיאן יו בשעתם, מכך שלמדנו להכירם "באמת".

[*]  דמותו של שיאן יו יתכן שמבוססת על Xiang Yu, אציל סיני, מצביא ומשורר משלהי שושלת צ'ין, שנודע בשל אכזריותו, אין לדעת אם זו אכן ציטטה מקורית או שמא היא פרי יצירתו של יוצר הסדרה, ג'וס ווידון.

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך

משחקי הכס סרסיי

כשהחיים והמשחק מתערבבים

מה קורה כשההפרדה בין החיים למשחק אינה מוגדרת היטב? מתי אנשים מתייחסים לחיים כאל משחק, ומתי אנשים מתייחסים למשחק כאל החיים עצמם ומאיזה סיבות?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחשבה אחת על “מציאות של פרנויה

  • ג'וסי

    יופי של מאמר! הבעיה העיקרית בעיניי של הפורמט החדש 2025 היא דווקא העדר פראנויה בסופו של דבר, כלומר, לא מדובר בחרדות ותחושות שווא, אלא ההפך – מצב של פכחות ומודעות מוחלט לפחות מבחינת יחסי המתמודד והקהל. אותם הפורשים כמו מנואל למשל, יודעים לגמרי שבוע אחרי שבוע שפופולרים מאוד הם לא, ולא משנה מה מצבם החברתי בבית, כי בסופו של דבר להבדיל מ"הישרדות" לקהל בתכנית הזו יש משקל גדול מאוד בבחירת המנצח ובכלל ההשארות בתכנית.

    גם בדוגמה שהבאת מעונה 8 של האח הגדול, שבה חצי מהדיירים שוחררו ראשונים, הרגשתי אז שהחידוש (החד פעמי הזה, תודה לאל) נטל את העוקץ ממהות הפורמט. תחושת המתח של הלא נודע נלקחה גם מאיתנו הצופים וגם מהמשתתפים. הרי בסופו של דבר אחד מהשישייה הפחות פופולרית שלא שוחררה פרש מהר מאוד, כפרנואיד שהתפכח (מה שאת קוראת לו פראנויה אובדנית), ולולא נכנסה אח"כ סלבית האח אביבית בר זוהר, חמישה מתוך השישייה הזו היו מגיעים לגמר (ארבעה אכן הגיעו) ולא היה שום מתח ועניין בעיניי.
    בקיצור, לדעתי צריך לשנות את שיטת הצבעות הקהל בעונה הבאה של 2025 לא כדי שהתמודדים לא יפרשו, אלא גם אנחנו הקהל המצומצם שצופה בה;)