ונעבור לפרסומות… 2


סקירה קצרה של פרסומות שמחטיאות את המטרה...

ברור לכולם שהפרסומות מטרתן מכירה. לפעמים מרוב מאמצים שלא נרגיש שהמדובר בפרסומת ורצון לשחק בהפוך על הפוך, המסר לא ממש עובר, ולפעמים המסר עובר אך מהיכרות עם המוצר קשה להאמין לו. זלפה מנסה לעזור לפרסומות לפתח קצת יותר מודעות למסרים שהן באמת מעבירות...

ערוצי הטלוויזיה השונים לא מאפשרים לנו חוסמי פרסומות כמו האינטרנט, אבל האם באמת צריך לענות אותנו עד כדי כך בפרסומות הזויות?

סקירה קצרה של כמה פרסומות שכל כך, אבל כל כך, מחטיאות את מטרתן בעיני.

המעצבנות

* במקום הראשון של הפרסומות הבעייתיות נמצאת אישה הלובשת שמלת נצנצים ירוקה ושרה במבטא ערבי "אצא לי השוקה" לקנות חומוס עם המון טחינה…

השמלה נוראית, המבטא נוראי, שיר הילדים האהוב נהרס כליל, אם ניסיתם להצחיק על ידי הצגת דמות ערביה מגוחכת -לא הצלחתם. ואם ניסיתם להיראות כאילו החומוס אותנטי- דהיינו- ערבי-, גם החטאתם את המטרה. בקיצור, מישהו שם בול בול בול…התבלבל.

 

* וובי – באמת חשבתם שלהציב את נלי תגר בתור פסיכולוגית אלגנטית שמטיפה לבעלי רכבים שלא יתקמצנו על הביטוח לרכב שלהם- יעזור לשכנע אנשים להיכנס לאתר שלכם? לא יודעת מי הגה את הרעיון הזה, אבל זה בזבוז אמיתי של שחקנים טובים. וחבל.

 

* קחו פרסומות לבושם, כל בושם. תמיד יש שם ברקים רעמים ותופעות טבע משונות ולא מוסברות. בכלל, כל פעם שמגיעה פרסומת מאד לא ברורה ומלאת אפקטים מרשימים, אני מהמרת על פרסומת לבושם. עד כה לא התבדיתי…

 

החוטאות למטרה

 * שני כהן הנהדרת היא כבר שנים מזכירתו הנאמנה של שוקה. במהלך השנים היא הצליחה לשכנע אותי שכל מי שעובר לחברת הביטוח הישיר עושה טעות ומזיק למזכירה הנאמנה והמקסימה הזו. אני עם כלב הים שמוחא לה כפיים כל היום, לא עם אלה שנוטשים…

 

* הפרסומות של אורי גוטליב, כאבא הנודניק שמטיף למשפחתו לא לשתות אצל הסבתא שלא החליפה סנן במכונת המים עשויה היטב ובחינניות. אבל בסופו של דבר נראה לי שהיא גורמת לאנשים עם מכונות המים להחליף סנן ולא לרוץ להביא שישיית בקבוקים של מים מינרליים…

 

הפרסומות הכיפיות (ולמי אכפת אם יש אמת בפרסום?)

 

* הפרסומות של זינה הלוחמת (שלום מיכאלשווילי המצוין) ל"הוט" שובות את הלב. התפאורה, ההומור. אבל הוט תמיד הצטיינו בפרסומות מעולות. חבל שהשירות שלהם עדיין רחוק מלהיות כזה…

 

* סופרפארם – כשמגיעים לסופרפארם בדרך כלל פוגשים דיילות מאופרות מדי וקופאים מנומנמים, אבל הפרסומות שלהם מלאות בחן, בריקודים ובאווירה של ניקיון ודיוק. 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 מחשבות על “ונעבור לפרסומות…

  • רמונה

    משעשע ונכון כאחד. מעניין אותי עד כמה הפרסומות אכן מניעות בפועל את הצרכנים. יש פרסומות שברור לי שהן פועלות, כאלו שמציגות מוצר חדש ומביאות אותו לידיעת הצרכנים הפוטנציאלים, או מבצעים, או פרסומת הפגנת כוח (כמו של קוקה קולה), שמבססות שליטה על השוק באמצעות הנראות שלהן, אבל יש פרסומות שממש לדעתי מחטיאות את מטרתן, כפי שהצגת, ואפילו מעצבנות ומזיקות למוצר.

    אני קצת חושדת שעולם הפרסום הוא מן בועה שכזו, לחברות יש תקציבים לבזבז, ולא פעם, יותר משהן מוכרים לקונים פוטנציאלים את המוצר, אנשי הפרסום פשוט מוכרים לחברות הגדולות את עצמם.

    זה מזכיר לי שלמדתי פעם, בקורס על פרסום, על אחת מהפרסומות הטלוויזיוניות שעבדו בצורה יוצאת דופן, הפרסומת למסטיק אורביט שמוריד את רמת החומציות בפה, פרסומת אינפורמטיבית, יבשושית, בלי רעמים וברקים, בלי שירי ילדים ובלי שחקנים מפורסמים. הפרסומת הזו עזרה לאורביט לבסס את מעמדה בשוק המסטיקים בצורה אבסולוטית, אנשים באמת האמינו שללעוס מסטיק אורביט יוריד את רמת החומציות בפה וימנע עששת. בפועל, כל מסטיק, מכל חברה שהיא, עושה בדיוק את אותה העבודה.

    • זלפה

      תודה רבה 🙂

      אני חושבת שלפרסומות יש הרבה כח. במיוחד אם הן חוזרות על עצמן ומפמפמות לנו את המסר השכם והערב.

      במידה ומדובר במוצר שאתה לא מכיר, יש להן הרבה  יותר כח. אבל אם אתה מכיר את המוצר, ורואה את הפרסומות, הרבה  פעמים אתה מגחך על הפער העצום בין הפרסום למציאות. וכשאתה מתפתה לפרסומת, לעתים נדירות אתה מברך את עצמך על העיסקה המוצלחת שעשית…