הענן התשיעי


"סופרסטור", "לגיון" ואחרות, הסדרות המומלצות והמאכזבות של אפרת דסקל לשנת 2018

בעבר  היו אלו טקסי הפרסים הטלוויזיוניים אשר “הסבירו” מה הן הסדרות הטובות והראויות לצפייה. עם זאת, ככל שעולם הטלוויזיה הופך לעמוס ומורכב יותר, כך ההמלצות הטלוויזיוניות הופכות להיות חשובות יותר, למעשה יותר מטקסי הפרסים כי גם טקסי הפרסים כבר לא מסוגלים לעמוד בקצב שבו סדרות טלוויזיה מופקות. 

כיום, אלו הן ההמלצות אשר מנווטות את הבחירות שלי בעולם הטלוויזיוני הנוכחי. אני נשענת על שני מקורות המלצה מרכזיים. ראשית, חברים ובני משפחה אבל גם הם כמוני טובעים בים השפע הטלוויזיוני ושנית, מבקרי טלוויזיה אשר תפקידם הפך להיות חשוב במיוחד עבורי. אז היום, אני עוטה על עצמי לכמה דקות את תפקיד המבקר ולהלן ההמלצות שלי..

סופרסטור, NBC
סופרסטור, NBC

ממליצה למי…

“המשרד” הייתה אחת הסדרות הבודדות שצפיתי בה עם אחי ואחותי ושלושתנו אהבנו אותה. הסדרה הצליחה לשלב בגאוניות בין הדכדוך של חיי היום יום בעבודה אפרורית ומשעממת תחת בוס מטורף לבין קטעי הומור מטורפים וסיפורי אהבה מרגשים. המשרד הצליחה לצבוע בצבעים יפים את החלקים הפחות יפים שבחיים וירידתה מהמסך, הגם שהגיעה זמנה, הותירה חלל בליבי. חלל שלשמחתי הרבה, “סופרסטור” מילאה. הסדרה “סופרסטור” עוקבת אחרי דמויות העובדות בחנות הקרויה “ענן 9”, הדומה לחנויות כמו טרגט, וולמרט, קיימרט ודומותיה. החנויות הללו שבהן ניתן להשיג הכול, החל בחלב וכלה בטלוויזיה. 

העבודה ב”ענן 9″ הינה עבודה מתסכלת, בשכר מינימום, והקולגות לא תמיד חברותיים, כמו בחיים האמיתיים. רגעי החמלה והיופי הם מועטים ואפילו אלו שנוגעים ל”פאם” ל”ג’ים” של סופרסטור, מתרחשים כמעט בלי משים.

 סופרסטור מספרת את הסיפור של אמריקה של שנות ה – 2000 וגדולתה האמיתית טמונה ביכולתה של הסדרה לצחוק על אמריקה הזו ובמיוחד על ההיבטים החברתיים – כלכליים. מביטוח בריאות ועד הזכות להתאגד ולשבות, ממעמד המהגרים ועד ההתמודדות עם בלאק פריידי, מהטרדות מיניות עד טראומות – לא היה נושא כואב שהסדרה לא התמודדה עימו בהומור, בתחכום ובקמצוץ של חמלה.

לגיון עונה 1 פרק 3
LEGION - Dan Stevens as David Haller. CR: Michelle Faye/FX

המליצו לי אבל…

יש לי חולשה לסדרות מד”ב ופנטזיה – מ”בבילון 5″ ו-“באפי” עד ל”פלאש” ול”חץ”, התפריט הטלוויזיוני שלי לא שלם בלי סדרת מד”ב ופנטזיה ובמיוחד סדרות על גיבורי על. 

הסיפור הנדוש על הגיבור / גיבורה אשר מגלה את כוחותיו/ כוחותיה ויוצא/ת להציל את העולם הוא אחד הסיפורים האהובים עליי. לכן שמחתי כאשר “לגיון” מבית היוצר של מארוול בשילוב FX עלתה לאוויר. לגיון הייתה אמורה להיות סדרה קצת אחרת על גיבורי על ואני חיכיתי לה בקוצר רוח (בשלב זה התעייפתי מהחץ ומהפלאש). ההמלצות על הסדרה זרמו אליי מכיוונים שונים. לא רק מבקרי הטלוויזיה שיבחו את הסדרה אלא גם חברים וחברות שחלקתי עימם טעם טלוויזיוני זהה. כאשר ישבתי לראות את הסדרה לראשונה, הגעתי מוכנה להתאהב בסדרה אבל זהו שלא. זה לא קרה. התחלתי לראות את הסדרה אבל רגע הקסם לא הגיע. נהפוך הוא, משהו בסגנון האסתטי של הסדרה, גרם לי לקחת צעד אחורה וככל שהפרק התקדם, כך אני איבדתי עניין. 

אני ממשיכה להתעדכן באופן כללי בסדרה ובהחלט ייתכן שעוד אשוב לצפות ב”לגיון”, אבל בינתיים אני מסתפקת ב”ג’סיקה ג’ונס”, “האגדות של מחר” שמשתפרת מעונה לעונה (ונחמד שקונסטנטין הצטרף אליה) וכן, “החץ” ו”הפלאש” גם כן.

מומלצות אבל אין לי מושג מתי יהיה לי זמן לראות אותן

זו אולי הקטגוריה הקשה ביותר לכתיבה כי יש כל כך הרבה סדרות ולא ברור לי מתי יהיה לי זמן לצפות בהן אבל להלן 3 המובילות שלי: “מי מתגורר בבית היל?”, “החזרה הביתה” (Homecoming), ו – Sorry for your loss. הייתי מוסיפה גם את “החברה הגאונה” אבל מבחינתי זו סדרה ששייכת כבר ל – 2019.

שיתוף בgoogle
שיתוף בtwitter
שיתוף בlinkedin
שיתוף בwhatsapp
שיתוף בemail

אולי יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.