הנותרים, עונה 3, פרק 8 – אהבה זה כל הסיפור 6


ניתוח הפרק "The Book of Nora", הפרק האחרון בסדרה "הנותרים"

"אנחנו צריכים לעבוד על הסיפור שלנו"

(קווין לנורה, "הנותרים", עונה 3, פרק 1)

 

הפרק האחרון של הסדרה הורכב משני חלקים עיקריים: החלק הראשון עוקב אחרי נורה שעושה את ההכנות  למעבר לעולם הנעלמים ומסתיים בנורה הנכנסת למכונת השיגור לעולם וממתינה בסוג של אמבט בתנוחה עוברית לרגע המעבר מן העולם שלנו אל הלא נודע, והחלק השני הוא דילוג בזמן אל העתיד, העתיד שבו קווין ונורה נפגשים שנית אחרי שנים שלא נפגשו, העתיד שנרמז לצופים בסוף הפרק הראשון של העונה השלישית.

הרבה שאלות פתוחות נותרות לגבי הקפיצה בין שני חלקי הפרק השונים כשהראשונה שבהן כמובן היא האם נורה אכן מסיימת לעבור את השיגור במכונה? אני מודה שברגע הקפיצה לעתיד תהיתי אם אני צופה במשהו אמיתי או בדמיונה של נורה, גם כיוון שלא ידעתי כיצד היא שרדה את התהליך המבוצע במכונת השיגור שאף אחד לא חזר ממנו קודם, וגם כיוון שבעתיד המתואר לורי נראית בחיים, עניין שגרם לי לתהות כיצד זה קרה? (היא כמובן הייתה יכולה רק לצלול ולא להתאבד, או שהיה יכול לקרות לה נס או כל דבר אחר, אבל הרגשתי שאני צריכה איזו התייחסות יותר עמוקה לנושא אחרי שהסדרה הקדישה פרק שלם לרצון של לורי למות). עד סוף הפרק נורה מספקת הסבר שהוא בהחלט אפשרי בעולמה של הסדרה לגבי המעבר שלה לעולם הנעלמים וחזרה, אולם אם ההסבר שלה לגבי המעברים הללו הוא נכון, עדיין ההתנהלות שלה לכל אורך השנים שאחרי, וההתחבאות מפני קווין תמוהה. למה ש"הילדה הכי אמיצה בעולם" שהצליחה לעבור בין שני העולמות תפחד כל כך לפגוש את האיש שהיא אוהבת?

אפשר כמובן גם לטעון שנורה לא השלימה את השיגור, והשלימה בראשה את הסיפור של מה היה קורה אם כן, אולם גם אם במקרה כזה הפחד שלה שקווין לא יאמין לסיפור שלה הופך יותר הגיוני (כי היא באמת משקרת) העובדה שהיא לא יצרה אתו קשר כל השנים הופכת הרבה פחות הגיונית כמו גם ההתנהגות של יתר הדמויות. למה שמאט ישקר למענה אם היא לא סיימה את תהליך השיגור? למה שהיא לא תצטרף למאט והם יחזרו יחדיו לג'ורדן במקרה הזה?

מכיוון שהושארו מספיק רווחים בסיפור כדי שכל אחד ישלים את המעגל כראות עיניו, זה בדיוק מה שאני הולכת לעשות אבל קודם, התייחסות לכמה עניינים שעל הפרק.

הנותרים עונה 3
Ben King/HBO, באדיבות yes

אני דובר אמת…

שאלת האמינות של נורה עולה כמה פעמים במהלך הפרק. בפעם הראשונה אנחנו רואים אותה מתווכחת עם המדעניות בזמן צילום העדות שבה היא מביעה את הסכמתה להיכנס למכונת השיגור שלהן. אחת מהן אומרת לה שהיא לא מאמינה לדבריה כיוון שנראה לה שהיא אומרת את מה שהיא חושבת שהן רוצות לשמוע, נורה טוענת שהיא לא משקרת, ושלא אכפת לה מה שהן רוצות לשמוע. אבל מסכימה לנסח שוב את דבריה, ולהוסיף לעדותה את שמות ילדיה הנעלמים, כאילו שאם המדובר במשהו שקדוש לה הסיכויים גבוהים יותר שהיא שלא תשקר.

גם בעתיד שאליו הפרק קופץ נורה מחזיקה מעצמה אדם שהאמת חשובה לו, אולם היא עצמה חיה חיי שקר, היא קוראת לעצמה בשם שרה, היא מכחישה שהיא הכירה אי פעם איזשהו קווין, היא מכחישה בפני לורי שהיא מעוניינת ללכת לפגוש בקווין אף על פי שרואים בברור שהיא רוצה, וכשהיא מתעמתת עם הנזירה על הגבר רוכב האופנוע שיצא מחלון חדרה על סולם, ומאשימה את הנזירה בקיום יחסי מין ובכך שהיא שקרנית, הנזירה מזכירה לה את השקר שבו היא נתפסה – היא נראתה רוקדת בחתונה עם קווין, האדם שהיא טענה שהיא לא מכירה.

בסוף הפרק כשנורה מספרת לקווין את קורותיה, היא טוענת שהסיבה לכך שהיא לא חזרה אליו היא שעבר זמן רב מדי עד שהיא חזרה מהעולם המקביל, וכבר היה מאוחר מדי לדעתה, והיא ידעה לטענתה שהוא לעולם לא יאמין לה. קווין  דווקא מאמין.

האם אפשר להאמין לדבריה של נורה, או שהיא מספרת לנו את מה שהיוצרים חושבים שאנחנו רוצים לשמוע? אין ספק שדמותה נבנתה כך שהיא תהיה דמות מספיק אמינה מחד, אך גם עירבו אותה במספיק שקרים כדי שנדע שהיא בהחלט מסוגלת לשקר כשהיא רוצה. וכל אחד יוכל לבחור בהתאם להשקפת עולמו מה מדבריה הוא אמת.

 

הנותרים עונה 3 פרק 8
Ben King/HBO, באדיבות yes

וכמו חדש למחוז חפצי אגיע

אחת השאלות שליוותה את העונה בפרט, והסדרה בכלל, הייתה כמה משקל נכון לייחס לעבר, וכמה להווה ולעתיד. אנשים רבים, כמו "הניצולים האשמים" למשל, ויתרו אחרי יום ההיעלמות על השקעה כלשהי בהווה או בעתיד, כיוון שמבחינתם זה היה חסר טעם להשקיע בבניית משהו חדש כשהכול יכול להיעלם בשנייה. ומצד שני, אלו שהמשיכו הלאה היו יכולים להיתפס כחסרי כבוד לעבר, כשקווין אומר לנורה שאביו מעולם לא נישא שנית אחרי מות אמו, כיוון שהוא אהב רק אישה אחת, הוא מציג זאת כהישג, כאילו שזו הוכחה לכך שקיימת נאמנות נצח, וכאילו אם מישהו מצא לעצמו פרק ב' אחרי התאלמנות, יש בכך מן הבגידה בעבר. 

אריקה אומרת לנורה בפרק השני שלה קל יותר להמשיך הלאה לאחר מותה של איווי כיוון שעם המוות קל יותר להתמודד, יש שם סופיות. בעוד שעם ההיעלמות זה קשה יותר. והעונה הבהירה לנו עד כמה המקום הלא פתור והלא ברור של ההיעלמות שאיש לא יודע אם החזרה ממנה אפשרית או לא, מקשה על ההחלטה אם לקבור את העבר, ולהמשיך בחיים או להיאחז בו.

נורה, שילדיה הביולוגיים נעלמו פוחדת מלהיקשר בשנית, במיוחד כיוון שגם הקשר שהיא יצרה עם לילי, הילדה שאימצה באופן בלתי רשמי בהיעדרה של האם, הסתיים שוב בפרידה כשאמה הביולוגית חזרה לדרוש אותה.

הגעגועים שלה לילדיה הביולוגיים, והפחד שלה מאובדן חדש הם אלה שגורמים לה בפרק השני העונה לפרוץ בצחוק היסטרי למשמע רצונו של קווין לעשות איתה ילדים, היא מפחדת להיקשר שוב, כי ניסיון העבר מקשה עליה להאמין בעתיד. למרות שניתן לראות בעובדה שהיא אומרת ללורי בפרק השישי שהיא ויתרה על ההתקן התוך רחמי שלה שיחד עם החשש וההכחשה היה בה גם רצון סמוי כן להקים משפחה חדשה עם קווין.

בדבריה לקווין של העתיד היא אומרת לו שהוא צדק כשהוא אמר לה שמקומה עם ילדיה, והיא צריכה ללכת אליהם כיוון שכל עוד היא אינה אתם תמיד יהיו קיימים בה הצד הרוצה את החיבוק שיעלים את הכאב, לצד החלק שבה המפחד להיפרד מהכאב כיוון, שהוא כל מה שנותר לה מילדיה. ושזו אחת הסיבות לכך שהיא החליטה שהיא צריכה למצוא דרך להגיע אל ילדיה, אפילו תוך כדי סיכון חייה. ההחלטה לבחור בין העבר לעתיד היא לא פעם בחירה בין המוות והחיים.

 

הפרק הזה הציג כמה סוגים של היאחזות בעבר וניסיונות השתחררות ממנו, מכונת השיגור שאליה נורה נכנסת היא סוג של לידה מחודשת, הגעה מחדש לעולם שמעבר. השעיר לעזאזל שבחרו לשחרר בחתונה שאליה קווין הזמין אותה הוא סמל להתחלה מחודשת משוחררת מחטאי העבר, וקווין שפוגש בה באוסטרליה של העתיד רוצה שהם יפתחו דף חדש, ולכן במפגש הראשון ביניהם הוא מתנהג כאילו מעולם לא הייתה ביניהם מערכת יחסים רומנטית, אלא רק מפגש מפוספס אחד שלא התפתח ממנו דבר, כדי לאפשר להם התחלה חדשה.

אבל העניין הוא שאף אחד מהם לא באמת יכול להשיל את העבר ולהיוולד מחדש, הגם שנורה של העתיד כבר השלימה עם היעלמם של ילדיה, היא עדיין נורה שראינו לאורך כל הסדרה שמונעת מאותו אירוע ומפחדת לאבד, ומפחדת לתת אמון, והקשר העיקרי שלה הוא עם יוני הדואר שהיא מגדלת, ומספקת לאירועים שונים, יונים שהתכונה העיקרית שלהן כידוע היא שהן תמיד חוזרות הביתה, ודרכן היא יכולה ליצור לעצמה סוג של חוויה מתקנת, של היעלמות, וחזרה. ויחד עם זאת, כשהיונים לא ממהרות לחזור אחרי החתונה, חוסר האמון וחוסר הביטחון שלה ממהרים לצוף.

זו גם הסיבה שהניסיון של קווין לפתוח דף חדש עם נורה על ידי מחיקת ההיסטוריה המשותפת שלהם לא מצליח כיוון שנורה טוענת שההתעלמות מהעבר גורמת להווה להרגיש לא אמיתי, והאמת חשובה לנורה.

 

Ben King/HBO, באדיבות yes

רק האהבה תנצח 

במובנים מסוימים קווין של העתיד ונורה שלפני מכונת השיגור, הם השתקפות האחד של השני, היא לא מוכנה לוותר על ילדיה הנעלמים ולכן מוסיפה לחפש אחריהם ומוכנה לסכן את חייה לשם מפגש אפשרי אתם, ואילו הוא לא מוכן לקבל את היעלמותה של נורה כעובדה, וממשיך לחפש אחריה באוסטרליה בכל שנה מאז. ההבדל בין שניהם על פי הסיפור שאנו מקבלים הוא שקווין לא מוותר על המפגש עם נורה כשהוא רואה אותה, בעוד שהיא מוותרת על החיבור עם ילדיה כשהיא רואה אותם. ההתעקשות שלו בחיפוש אחריה כמו מאשרת את הבחירה שלה בהיאחזות בעבר מחד, אולם הרבה יותר מזה מדגישה עד כמה קווין הוא אדם שכן כדאי להתחיל אתו מחדש, כיוון שכל עוד זה תלוי בו הוא לעולם לא ייעלם, ולא יוותר.

כאשר לקווין הייתה ההתגלות שלו בפרק הקודם על כך שהוא בעצם פחד מהקשר עם נורה, ולכן נטה לברוח, אני חשבתי שההתגלות שלו החמירה אתו קצת, אומנם הוא עזב אותה בסוף הפרק הרביעי, והיו לו את הפחדים והחששות שלו מכך שהיא תעזוב אותו, ואת האשמה שלו על כך שהוא "נטש" אותה, אולם אני נוטה להסכים  עם האופן שבו לורי תיארה אותו בפרק השישי כאיש אשר תמיד חוזר.

לנורה מאז ומתמיד היו בעיות בקשר עם קווין, ובקשרים בכלל, לפחד מכך שייעלמו לה, הצטרפה גם הבעיה שלה להאמין במה שהיא אינה רואה בעיניה, העובדה שמתארים את קווין כמי שמסוגל להתגבר על המוות והופכים אותו לסוג של משיח הפחידה אותה, כי היא נטתה לראות בכל מה שקשור באמונות דתיות שקרים. היא פוחדת מה"נצחיות" של קווין בה במידה שהיא פוחדת מחוסר הנצחיות של הקשר ביניהם, והפחד שלה נובע מכך שהיא עם כל הבעיות שלה לא תהיה ראויה לאמון שניתן בה. אבל נורה של העתיד מקבלת את התשובה שהיא רוצה וצריכה לשמוע לכל חששותיה, קווין אינו נצחי, הוא מסוגל למות כמו כולם, הייתה לו איזה בעיה בלב שלא גילו קודם לכן, ובעטיה הוא עבר ניתוח להתקנת קוצב לב בליבו.

באופן מעניין, החלק הזה גם מקביל קצת להארה שהייתה לו במסע החלום שלו בפרק הקודם, כמו שאז הוא העביר את עצמו ניתוח לב פתוח על מנת לאפשר לעצמו את עזיבת עולם החלומות שלו לתמיד וחזרה לנורה, הפעם ניתוח הלב שלו עוזר להסיר את ההגנות של נורה מפני פתיחת לבה אליו. שכן עכשיו אפשר להסביר גם באופן "רפואי" את מה שהיה קורה לו בזמן "המוות" שלו, שילוב של הזיות יחד עם גוף שמגיב אחרת מהמקובל בשל אותה בעיה.

 

אולם מה שחשוב הרבה יותר מהחיבור הלבבי בין הסיפורים שלהם, הוא החיבור האמיתי של הלבבות שלהם, קווין של העתיד לא רק שלא ייעלם לה ויעזוב אותה או יישכח אותה, קווין יאמין בה ובאהבה שלהם גם אם כל העולם יגיד אחרת, קווין מאמין בה מספיק כדי להאמין בה גם כשהיא משקרת. כשהוא אומר לה בסוף הפרק "למה שאני לא אאמין לך? את כאן." אני לא יכולתי שלא לומר לעצמי שהחשש שלה נובע בין היתר מכך שהיא יודעת שבנסיבות ההפוכות היא לא הייתה מאמינה לו, היא הייתה מתקשה לקבל סיפורים שלו  שנשמעים לא הגיוניים, אבל היא צריכה שיאמינו בה, למרות שהיא מרגישה אשמה על כך שהיא לא ראויה לאמון כזה (גם אם היא דוברת אמת, בגלל שזה אמון שהיא לא נותנת באחרים) וקווין של העתיד מספק לה בדיוק את זה, דווקא מפני שיש באהבה שלו מספיק כוח לחכות ולהפוך עולמות כדי למצוא אותה וקל וחומר שיש לו מספיק כוח להאמין בה. וזה בדיוק המקום שממיס את כל ההתנגדויות והפחדים של נורה, ואפילו באופן סמלי מחזיר את יוני האהבה אל מעונה.

הנותרים, עונה 3
Ben King/HBO, באדיבות yes

מה הסיפור שלך?

 

הנרטיב, הפירוש של כל אדם למציאות, היה אחד הנושאים שליוו את העונה השלישית של "הנותרים" לכל אורכה. לכל אורך העונה ראינו איך הסיפור שהאדם מספר לעצמו, מניע את מעשיו ויכול מחד לגרום לו צער או מאידך לספק לו נחמה. מאט האמין שקווין הוא המשיח ומירקל הוא מקום ניסי כיוון שהוא רצה להאמין שהוא שוב יצליח להירפא באורח נס ממחלת הסרטן שחזרה אליו. נורה האמינה שמכונת השיגור של המדעניות אכן עובדת, כי אז הכניסה שלה אליה אינה מעשה התאבדות, ולורי זרמה עם הסיפורים של כולם, אפילו שלא האמינה באף אחד מהם.

גם הפרק עניין הסיפור, וזוויות המבט השונות מקבל מקום של כבוד. ובמיוחד המקום של הפרשנות המנחמת. כשנורה ומאט מדברים על ילדותם לפני שהיא נכנסת למכונת השיגור, היא אומרת לו שהיו אלה המכתבים שלו אליה שבהם הוא כינה אותה "הילדה האמיצה בעולם" והסיפורים המומצאים שהוא שלח לה שנתנו לה את הכוחות לשרוד את מחנה התנ"ך שהיא נשלחה אליו כילדה על ידי סביה לאחר מות הוריה.

בדיאלוג ביניהם אפשר לראות איך העובדה שהוא קרא לה אמיצה נתנה לה כוחות להיות אמיצה, ובעצם איך לפעמים, הפרשנות למציאות היא זו שקובעת ומאפשרת את המציאות.

שני אנשים יכולים לפרש את אותה המציאות באופן הפוך לחלוטין, בעיניי נורה אותו מחנה תנ"ך היה הגיהינום, בעיני מאט זה היה מחנה רוח הקודש, לכל אחד מהם יש פרשנות הנכונה עבורו, אולם לא פעם הפרשנות שאנחנו נותנים לסיפור היא זו שגם קובעת את החוויה שלנו.

כל עוד נורה מתעקשת לבחור לא להאמין בשום דבר שהיא אינה יכולה לראות בעיניה, קשה לה להשלים עם חייה בעולם שבו הילדים שלה יכולים להיעלם באופן פלאי באוויר כך סתם, אולם אפילו אם מאמינים שהיא אכן הגיעה לעולם המקביל של הנעלמים וראתה את ילדיה, עדיין מה שנתן לה את הרצון לחזור לעולם שלנו או להמשיך לחיות בעולמנו, הייתה הפרשנות שלה למה שהיא ראתה.

היא בחרה להאמין שלילדיה טוב במקום בו הם נמצאים, ושהם מאושרים עם עצמם ועם משפחתם החדשה, ולא זקוקים לה כדי להיות מאושרים.

 

בסופו של דבר אנשים שיודעים לבחור בחיים, יודעים תמיד למצוא את הסיפור או את הפרשנות למציאות שתספק להם הכי הרבה נחמה.

 

וכך גם  דיימון לינדלוף יוצר הסדרה, נתן לצופים בפרק האחרון לבחור, מהו הסיפור שייתן להם הכי הרבה נחמה, האם זו המחשבה שהסדרה סיפקה פתרון של אמת לסוגיית הנעלמים, שיש עולם מקביל שבו נמצאים שני האחוזים מהעולם שנעלמו, והם איבדו בעצם 98% מהעולם, ושנורה אכן הצליחה לשגר עצמה לעולמם ולחזור, או שאולי זו המחשבה שהיא הצליחה להשלים עם אובדן ילדיה, גם בלי לעשות את הדרך הזו שקשה להאמין שהיא דרך אפשרית בכלל. אולם אני הרגשתי בשני המקרים הללו שסיפור האהבה של העתיד של נורה וקווין,  שכמו מבקש מאתנו להאמין ולהתנחם באהבה, לא מרגיש לי מספיק אמיתי לא רק בגלל שלא הראו לי את הדרך שהגיעו אליו, אליו גם כיוון שחלק מאירועי העבר (כמו הפרק על לורי) נראו כמפנים לדרכים אחרות, ובעיקר כיוון שהתנהלותה של נורה לאורך השנים על פי העתיד הזה, הוריד רבות מהערך של דמותה של נורה בעיניי.

 וכך למרות שברור לי על פי המאמר הזה שדיימון לינדלוף אכן התכוון שהסצנות של העתיד אינן דמיון אלא היו באמת. אני העדפתי לחזור למחשבה הראשונה שחלפה בראשי ברגע המעבר בין מכונת השיגור לעתיד, והיא שאנחנו לא באמת צופים בעתיד אלא בחיזיון התגלות דמיוני של נורה. ולהשלים את החורים של הפרק בסיפור אחר, שלא מוריד מערכה של אף דמות, וגם לא מוריד מחשיבותן של התרחשויות עוצמתיות בפרקים קודמים.

הנותרים עונה 3
Ben King/HBO, באדיבות yes

והסיפור שאני מעדיפה לספר לעצמי הוא שהסדרה הסתיימה בסוף פתוח ביום השנה השביעי של ההיעלמות, כשנורה נכנסה למכונת השיגור. וכל החלק של העתיד הוא סוג של חוויית ההתגלות של נורה בדומה לחוויות שקווין עבר כשהוא "מת". נכון שלא הראו לנו התעוררות של נורה מהדמיון הזה כמו שנעשה בחוויות שלו, אבל גם לא הראו לנו הרבה דברים אחרים שאנחנו נאלצים להשלים בראשנו לבד,

על פי תיאוריית ההשלמה שלי, סצנות העתיד של נורה, מקבילות מאוד לגילויים של קווין במסע ההתגלות האחרון שלו: כמו שהוא הבין במסעו שהוא היה צריך להשקיע יותר אנרגיות בהתקרבות לנורה, ושהוא ברח ממנה, גם היא מבינה במסעה שהיא כל הזמן בורחת מקווין ושהיא יכולה להפסיק לעשות זאת ושהכול יהיה בסדר, היא אהובה ובוטחים בה. נכון שהמסע שלה הרבה יותר "ריאלי" מהמסע שלו, אבל זה יכול בהחלט לנבוע מהעובדה שהיא אדם הרבה יותר ריאלי ממנו, ולכן גם הדמיון שלה עובד הרבה יותר בהתאם לחוקיות הריאלית, מאט החולה ימות, לורי שהבטיחה להיות הפסיכולוגית שלה, אכן תעשה זאת לאורך השנים, וכו'. וכל השאר פשוט יסתדר במקום.

 

ואחרי שנורה מגיעה להבנה הזו בעודה שוהה במכונת השיגור, הפרק מסתיים ומשאיר את עתידן של כל הדמויות לדמיונם של הצופים. אני כמובן בוחרת לספק לכולם סוף שמח ומאושר  ומצפה מנורה להתחרט ולצאת בזמן ממכונת השיגור ולהתאחד עם קווין זמן קצר אחר כך, ולחיות חיים שלמים ביחד, זה בכל אופן סיפור האהבה של קווין ונורה שאני מעדיפה לספר לעצמי, מה הסיפור שלכם?

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

6 מחשבות על “הנותרים, עונה 3, פרק 8 – אהבה זה כל הסיפור

  • דודי

    לפי התיאוריה שלך שאומרת שאם יוצרי הסדרה בוחרים שלא להראות אירוע אלא לתת לדמות לספר אותו משמע שהאירוע לאו דווקא התרחש, אפשר להניח גם שלורי לא התאבדה בסוף, שהרי במידה והכל היה פרי דמיונה של נורה בסצנה של שיחת הטלפון בינהן כשלורי מחזיקה את הנכדה שלה אפשר היה להציג רק את הצד של נורה ולהשאיר אותנו עם השאלה לגבי האם נורה מדמיינת דברים. היות ויוצרי הסדרה הציגו לנו את לורי בעתיד – משמע שהיא לא התאבדה.

    בתור אחד שצפה בכל הסדרה (וגם בכל העונות של אבודים), אני נשארתי עם התחושה שכפי שהיוצרים עשו עבודה מאוד מדויקת כדי לפתור את כל השאלות "הקטנות" שעלו לאורך הסדרה (כמו למה ללורי יש פנס בעין? למה קווין האבא נסע לאוסטרליה? וכו' וכו') כך גם מבחינתם שיחת הסיום של הסדרה בין קווין לנורה אמורה להגיש את הפתרון המאוד מדויק לכל העלילה, או לפחות אלו שעלו בקשר לחיים האישיים של הדמויות.

    • המערכת

      אני חושבת באופן כללי שכל דבר שלא מראים בסדרה מפורש, הוא באופן כללי מקום שאותו הצופה משלים על פי הבנתו ואמונותיו לגבי הדמויות והעלילה. גם כשכתבתי על הפרק השישי העונה שהוקדש ללורי, השארתי בסוף את האופציה שהיא לא התאבדה כיוון שלא ראינו את מותה, ובסדרה כמו הנותרים, היא הייתה גם יכולה להתחרט ברגע האחרון, וגם להינצל בדרך נס כמו שקרה לקווין הרבה פעמים. מה שאני לא אוהבת זה שמקדישים פרק שלם לאובדנות של לורי, ואחר כך היא בחיים בלי הסבר איך זה קרה, זה לא שזה לא יכול לקרות, זה פשוט להתעלם מההיסטוריה שהם טרחו להראות, ואז הכול מרגיש חסר משמעות.

      בקשר לשאלה האם להאמין לדמות שאומרת משהו ויש לנו רק את העדות שלה על המתרחש, בעיניי זו לחלוטין שאלה של אמינות הדמות, ומה לעשות שנורה של העתיד לא הוכיחה את אמינותה כלל. ובאופן כללי נורה של העתיד חיה חיי שקר, ומשקרת על ימין ועל שמאל, ואני לא משתגעת על האופן שבו הציגו אותה בין אם היא סיפרה אמת על קורותיה במכונת השיגור ובין אם היא שקרה.

      אני לא אומרת שהסיפור שהיוצרים סיפרו בסיום לא ייתכן מבחינת הסיפור, אני אומרת שכיוון שהם לא סגרו הרמטית את המעגל ייתכנו עוד סיפורים שאני אישית מעדיפה אותם דווקא בגלל הכבוד שיש לי לדמויות ולסיפור לכל אורכו, ואני מרגישה שזה בסדר להשלים אחרת את הסיפור, אפילו אם הסיפור שלי זה לא מה שהיוצרים התכוונו אליו בסוף כיוון שזו הייתה אחת התמות המרכזיות של הסדרה שכל בן אדם בסופו של דבר משלים לו את הפרשנות שלו למציאות על פי ראות עיניו.