רמונה אסול מסקרת את סבב ההדחה הרביעי במרוץ למיליון

בשעה טובה ומוצלחת, לאחר ששה פרקים ושתי הדחות סיימנו את השהות בארץ המגף והפחמימות. הלג הזה אמנם התחיל במרוץ מכוניות, אך רק כשהצוותים חזרו לרומא, גם המרוץ למיליון הגביר את התאוצה. הפרק האחרון החל עם משימת גרמי השמיים, אותם היו המתמודדים אמורים לסדר לפי המרחק מהשמש,

ובזכות משימה חינוכית זו, למדנו באמצעות ספיר מזוג הטינדר ודניאל מזוג המטריקס, כי גליליאו גלילאי המציא את כוח המשיכה כשנפל עליו תפוח וכי חלק מהכוכבים קרובים יותר לחלל מאחרים אבל ישראל ממש קרובה לאורניום (לפחות לא אירן). במשימות כאלו חבל לי שלא מגלים לצופים בבית את התשובות הנכונות, בעיקר כשלא מדובר בידע שהוא מובן מאליו לכל הצופים. אלו המקומות שהתכנית לא החליטה אם היא תכנית בידור נטו או בידור עם ערך מוסף ופשוט מדלגת מעל המדוכה הזו לסצנה הבאה. חלק מהזוגות ממש תקתקו את המשימה, למשל אביב וציון, אדריאנו ומונדה, עמית ורז והאחים השפלנים, בן ואורי, שקודם פצחו בשיר "זודיאק", אחר כך נזכרו בסיטקום "מפגשים מהסוג האישי" ורק אז התפנו לפתור בזריזות את המשימה.

לאחר שהאחים סיימו את המשימה, בן שם לב לאחד העצים בפארק והתפעל מיופיו. זה די מאפיין את האחים, ההתפעמות שלהם מיפי הנוף ושימת הלב לפרטים האלו. למרות שהאחים הם לא מהזוגות המצטיינים במרוץ, שמגיעים תמיד למקומות הראשונים, זה נראה כאילו הם יודעים להיות ברגע וליהנות ממנו. גם לצבא הצרפתי של ג'וזי ואלכס, שצועדים על קיבתם, יש את התכונה הזו. לרון שחר הם הסבירו שאומנם הם מבזבזים מעט זמן על האכילה בדרך, אבל הם שואבים מכך כוחות ונראה שגם בן ואורי שואבים כוחות מיפי הנוף, שמשמש להם כמזון רוחני. הם נעצרים כדי להריח את הפרחים, הצרפתים פשוט אוכלים אותם.

המשימה הזו גם גרמה לי להרהר באסוציאציות השונות של המתמודדים במהלך המסע לחוויות שהם עוברים. השפלנים בדרך כלל מרפררים לעולמם התרבותי, לזוג בני הדודים, יעל ויוסיאל, כל דבר מזכיר איזושהי אנקדוטה מהמשפחה המורחבת, ספיר נזכרת בעברה האישי, לטוב ולרע, הצרפתים והגיסות בדרך כלל הוגים באוכל (והצרפתים גם מממשים זאת כשהם עוצרים לאכול או לשתות איזה קפוצ'ינו קטן בדרך), עבור אדריאנו, כל דבר בדרך גורם לו להתפייט על אהבתו הנצחית למונדה, עמית ורז בדרך כלל נזכרים בריח החציר וניחוח תבשיליה של יהודית ורק זוג המטריקס, גלי ודניאל, מרוב אהבה, שותק.

לי במשימת הקזנובה. התמונה מדף הפייסבוק של המרוץ למיליון

במשימה הבאה אחד מבני הזוג היה צריך להתחפש לקזנובה, המאהב האגדי, לקרוא לעוברי אורח מזדמנים פואמה מרגשת באיטלקית ולגרום להם לנשקו על הלחיים בלי לבקש במפורש, כשהם יכולים להיעזר בעזרים כגון שוקולדים, פרחים וכיוצ"ב. משימה לא קלה, כי לא מעט מעוברי האורח, כמו נורית מפואמה מרגשת אחרת, בחרו לאכול את השוקולד, לזרוק את הפרח וללכת לדרכם. אדריאנו למשל היה מרוכז מידי בשיטת סטניסלבסקי ובחיבור הפנימי שלו לקזנובה בעוד שלי מהצמד המתולתל מצאה שיטה מצוינת ויעילה במיוחד אך מעט פחות רומנטית – תפיסת נלסון כפולה. האחרונים שהגיעו למשימה היו ספיר ודור, שנראה שהתקשו במשימה יותר מהאחרים, אפילו מהאחים שנראו די מבוישים מכל העסק. ספיר פשוט רצה בתזזית לכל עבר כשהיא מתחננת לפני האנשים בכיכר שישתתפו אתה במשימה וגורמת להם לנוס על נפשם. איכשהו גם הם  סיימו את המשימה.

משם הזוגות היו צריכים לקחת מונית לחנות תקליטים ולמצוא בין אלפי התקליטים שהיו שם את התקליט "האיטלקי" של טוטו קוטוניו, הלוא הוא זוהר ארגוב הישראלי אליבא ד'דניאל, בלי לדעת מה הם בעצם מחפשים, חוץ מכך שעל התקליט יש מדבקה של המרוץ.

זו משימה מבאסת. היו זוגות שפתחו פער רציני במהלך כל הלג ונאלצו להיתקע שעות בחנות כשהם רואים איך זוגות אחרים עוברים אותם ומשאירים אותם להמשיך לחפש. נכון שמידי פעם יש משימות כאלו שבעזרתם אפשר לצמצם פערים (כמו משימת הפיצה למשל), אבל אני חושבת שהפעם זה היה חריג. תרמו לכך קושי המשימה, שהייתה תלויה אך ורק במזל והעובדה שהפערים בין הזוגות ביום הזה היו קטנים יותר מראש, כי כל המשימות היו ברומא ולא כללו יותר מידי ניווט. כתוצאה מכך זה נראה כאילו המשימה הזו קבעה יותר מכל דבר את  סדר ההגעה לנקודת הסיום, לפחות בכל מה שקשור למקומות הראשונים. לגבי האחרונים, ה"עצור" שקיבלו חלק מהזוגות, שגרם להם להמתין 15 דקות בואכה נקודת הסיום, גם השפיע. ארבעה זוגות קיבלו "עצור" בלוח החשיפה – דניאל וגלי וציון ואביב, שירדו בשל כך למקומות השלישי והרביעי בהתאמה, והגיסות נעמי וחן וזוג הטינדר ספיר ודור שהגיעו לשני המקומות האחרונים. הגיסות הצליחו בכל זאת, בעזרת יתרון של כמה דקות, לעקוף את דור וספיר שמצאו את עצמם מחוץ למרוץ.

יעל ויוסיאל אבודים ב… תמונה מדף הפייסבוק הרשמי של המרוץ למיליון

האמת שלקראת סוף הפרק דווקא חששתי לגורלו של זוג אחר, זוג בני הדודים. את יעל ויוסיאל לא ממש חיבבתי בפרק הראשון, וגם במהלך הפרקים הבאים לא נטיתי להתפעל מהם. התחושה שלי הייתה שהם מנסים יותר מידי בכוח להיות צוות ההווי והבידור של העונה עם כל סיפורי הדודות והחיקויים של יוסיאל. אבל במהלך שני הפרקים האחרונים התחלתי דווקא לחבב אותם, אולי זה היה וידויו המרגש של יוסיאל מהפרק שעבר על הערצתו משכבר הימים לפקונדו ארנה, ואולי זו העובדה שהם תמיד במצב רוח טוב ומורל גבוה, תמיד מפרגנים זה לזה ולא מתעצבנים האחד על השני כשמשהו לא הולך בקלות, והפרק באמת הדברים לא הלכו להם בקלות. אחרי שתי המשימות הראשונות הם נפלו על נהג מונית נטול וייז וחמלה, שלקח אותם לשום מקום והשאיר אותם שם, כשהם אבודים ומתברברים בחיפושים אחרי מונית אחרת. זה חוסר מזל שיכול לקרות לכל אחד במהלך המרוץ, אבל זה מבאס כשזה קורה לזוג חזק שהוכיח עד כה את עצמו, והיה לי חבל להיפרד מהם בגלל דבר כזה. לפחות המשימה האחרונה שיחקה דווקא לטובתם, והם הצליחו להגיע למקום התשיעי (למיטב זכרוני הם היו האחרונים להגיע לחנות), לעומת זאת, חוסר המזל שלהם עם מוניות שיחק לטובת בן ואורי שיצאו אחרונים מהחנות ולשמחתי גם נשארו במשחק.

נשמתי לרווחה גם כשעמית, מהצוות הבין דורי, מצא את התקליט, כי לרגע חששתי גם להם. סוף סוף, אגב, הצלחתי לקלוט את מי שעמית (האבא) מזכיר לי. מתחילת העונה הוא הזכיר לי מישהו ולא הצלחתי לשים על זה את האצבע עד השבוע, וזאת תודות לערוץ הסרטים ששידר בפעם המי יודע מי כמה את "הנסיכה הקסומה". אז סוף סוף נפל לי האסימון – עמית הוא ויז'יני! המימיקה, חיתוך הדיבור עם האנפוף הקל, ההפלגה על כנפי סיפורים לא תמיד קשורים ואמרות השפר… עמית הוא הגרסה החביבה והלא מרושעת של ויז'יני בנוסח ההתיישבות העובדת.

כשהגיסות וצמד הטינדר התנשפו במרוץ לעבר רון שחר, לא הצלחתי להחליט את מי אני מעדיפה לראות להבא. כן, ספיר הייתה לא פעם מעצבנת ומרגיזה, אבל גם מאוד… נו, המילה הזו הכל כך מושמצת בריאליטי – "אותנטית". כי ככה זה כשאנשים אותנטיים, לא תמיד יוצאים מהם הרגשות הכי חיוביים, וספיר התנהלה במשחק הזה בלי יותר מידי פילטרים מרככים. כזוג, היה לי מעניין לצפות בהם יותר מאשר למשל בזוג המטריקס, גלי ודניאל, אבל אני מעדיפה שזוגות חזקים במרוץ יישארו גם אם הם פחות צבעוניים ושהמשחק יישאר ספורטיבי ככל שאפשר.

יש לי חוב מהפרק שעבר לקים. גם קים היא לא מהמשתתפות שאני מתחברת אליהם יותר עד כה, אבל בפרק שעבר היא ושון חלפו במונית על פני האחים שהיו בדרכם למשימה שהם כרגע ביצעו וקים החליטה לעזור להם ואמרה להם שעליהם לחפש את טום באום, מה שבוודאי קידם אותם משמעותית במשימה. זה היה פשוט רגע נחמד מצידה. חשבתי על כך שזה גם מהלך לא רע אסטרטגית, כי האחים יזכרו לה ולשון את המחווה, אבל לא נראה לי שזה מה שהניע אותה, היא הייתה פשוט במצב רוח חיובי ויתכן שהיא גם מחבבת את השפלנים, אבל זה יפה לראות רגעים כאלו של נדיבות ספונטנית כזו אפילו באמצע תחרות. מהצד השני, הערכתי גם את הערמומיות של הצרפתים שקלטו שדור וספיר מציצים להם במשימת גרמי השמיים ובילבלו אותם בכוונה, כי לעזור זה דבר אחד ולהעתיק זה דבר אחר.