הישרדות – אסטרטגיה מול טקטיקה 2


רמונה אסול עומדת על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה ועונה על השאלה מי לדעתה האסטרטג הגדול של "הישרדות פלוואן"

את הישרדות אולסטאר, בימי ערוץ 10 העליזים, ראיתי בבית של חברה טובה ובן זוגה. בכל פעם שאחד המתמודדים היה מדבר על "אסטרטגיה" או מטה באיזה אופן את התואר הנ"ל, בן הזוג היה נאנח, "לא אסטרטגיה. טקטיקה. ט-ק-ט-י-ק-ה!". אבל מה לעשות, גם לשורדים הטלויזיוניים שלנו וגם לנו, הצופים, אין כוח למילים יווניות ארוכות, והטקטיקה פינתה מקומה לאסטרטגיה. זה מה שויקי גורסת בנושא:

 

להבדיל מטקטיקה העוסקת באופן ההוצאה לפועל של המהלכים הנדרשים. המונח אסטרטגיה משמש בדרך-כלל לתיאור ניהול אופן הפעולה בתמונה הכוללת (למשל, במלחמה כולה). מתוך האבחנה בין המישור האסטרטגי למישור הטקטי ייתכן ניצחון טקטי בקרב, אך כישלון אסטרטגי במלחמה, שהוא כישלון בהשגת היעדים וראיית התמונה הכוללת. מכך נגזר המונח "ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה". שמשמעותו ניצחון טקטי, אך הפסד אסטרטגי. כך למשל, במשחק שחמט במצבים מסוימים ניתן לראות צד אחד יוזם הפסד מכוון, כישלון טקטי בקרב, על מנת להביא את המתחרה לעמדה שונה בה יוכל להשיג את מטרותיו האסטרטגיות ולנצח במשחק כולו.

 

הרבה אנשים שהתמודדו בהישרדות הגדירו את עצמם אסטרטגים, גם הקהל הכתיר בתור שכאלו כמה מתמודדים בולטים, אבל בדומה לבן זוגה של חברתי, אני מתקשה לומר שראיתי שחקנים אסטרטגיים במשחק הזה, אם כי טקטיקנים היו למכביר. למעשה, אני חושבת שאולי האסטרטגית היחידה שצפיתי בה, השתתפה בעונה האחרונה שהסתיימה אתמול בטקס פומפוזי כמנהג עדות ערוץ 2 לדורותיהם. אבל אני מקדימה את המאוחר.

גמר הישרדות
גמר הישרדות. צילום מתוך דף הפייסבוק של הישרדות

בריאליטי שירה כדוגמת "הכוכב הבא" או "אקס פקטור", "דה וויס" ודומיהם, המתמודדים נבחנים בעיקר על יכולת השירה שלהם, "במאסטר שף" וב"משחקי השף" על יכולת הבישול, ב"מירוץ למיליון" על עבודת צוות, יכולת התמודדות עם משימות, ניהול זמן וניווט וב"הישרדות" המתמודדים נלחמים על תואר השורד האחרון. לכל גמר בהישרדות מגיעים שלושה מתמודדים ושאר המתמודדים, שהודחו על ידם, צריכים להחליט "מי ראוי" להיות השורד האחרון. לפי איזה קריקטריונים? ככל שהעונות מתקדמות מושם יותר דגש על המימד החברתי. יכולות כמו בניית מחסה, הדלקת אש ומציאת מזון אינן נחשבות משמעותיות לזכייה, אפילו לא הצלחה במשימות, מה שחשוב הוא היכולת של אדם להנדס את דרכו חברתית אל הפסגה, בלי להשאיר יותר מידי אדמה חרוכה ורגשות פגועים שימנעו ממנו את הניצחון בסופו של המשחק. לא מספיק להיות טקטיקן דגול שמגיע אל הגמר אם בסופו של דבר פגעת בהרבה אנשים שירצו לנקום ולהעניק ליריבך את הניצחון רק כדי שאתה לא תזכה. לכן שורד רוצה להגיע לגמר עם אנשים שמעוררים יותר אנטיגוניזם ממנו, הפרס לא פעם הולך לאלו שלכאורה זכו מההפקר.

 

כמו כל דבר בצה"ל, גם את הטקטיקה בהישרדות אפשר לחלק לשלוש: הטקטיקה מול המתמודדים, הטקטיקה מול הצופים והטקטיקה מול ההפקה. כולן שזורות וארוגות זו בזו.

 

הטקטיקה מול המתמודדים האחרים היא מגוונת לפי אופיים של המתמודדים. יש את אלו שבוחרים לעצמם ישר חברים ומקימים בריתות, יש כאלו שמשתדלים דווקא להיות שחקנים בלתי תלויים, שיכולים לעבור מברית אחת לשניה ובינתיים לשייט מתחת לרדאר, יש כאלו שבתוך הברית שלהם הם הדומיננטיים, המשפיעים, ובכך שמים עצמם בצריח משום שבריתות אחרות מעוניינות בראשם לפני הכל, אבל לעומתם, אלו ששרדו בברית בשקט יכולים להגיע לגמר אך להחשב כ"נגררים", וכמי שהתקדמו על הגב של מישהו אחר, תואר מפוקפק שהוענק לזוכה בעונה הראשונה (לדעתי שלא בצדק), ומאז מרחף כאיום על כל מועצת שבט אחרונה. לא מספיק רק לשרוד, עליך לעשות זאת בדרך כזו שתוכל להציג אותה לפני שאר המתמודדים כמשחק אסטרטגי, כלומר טקטי, נו.

 

הצופים בבית, בין אם הם צופים אדוקים של הפורמט או צופי ערוץ 2 מזדמנים, גם הם מחפשים את האסטרטגיה. למדנו כבר ש"בגידה" זו לא מילה גסה ובמשחק מותר לעשות דברים שאינם מקובלים בחיי היום יום, כמו לשקר ואפילו לגנוב (בעונה הזו עלה נושא מכירת המשחקים). כאן למעשה השורדים צריכים לשכנע אותנו, שמגיע להם. אם תשאלו הרבה צופים מי האסטרטגים הגדולים של "הישרדות" ישראל, השם דן מנו יעלה ויצוף לא פעם. לעניות דעתי, דן מנו היה אסטרטג גרוע. הוא אומנם שיחק את המשחק, ניסה לפחות, בניגוד להרבה מתמודדים אחרים באותה העונה ששרו את שיר הרעות, אבל שיחק אותו לא פעם בצורה גרועה. הכוח שלו היה נעוץ בעיקר בקסם האישי שלו וביכולת שלו לתת למתמודדים חלשים (כמו יעל ומשה מלצר למשל) את ההרגשה שכדאי להיות איתו בקבוצה של "המקובלים". כמו הרבה טקטיקנים המחשיבים עצמם אסטרטגים, הוא חי לו מיום ליום, מהדחה להדחה, בלי תוכנית פעולה מסודרת מלבד "נדיח אותם אחד אחד", ולמעשה, את רוב ההחלטות היו מקבלות בנות הברית שלו, נעמה ומרינה, ורק נותנות לו להרגיש שהוא זה שהחליט אותן. הן גם הדיחו לו את חביבתו, ויקה פינקלשטיין, והוא נאלץ להתמודד עם כך. אבל דן מנו הצטיין בטסטות, העדויות למצלמה, שם הוא היה מדבר ישירות אלינו הצופים ומסביר לנו איזה שחקן על הוא, ואיך כל מה שקורה במשחק זה חלק מתוכנית העל שלו לכבוש את העולם לזכות בהישרדות ("זה טוב לי, זה טוב לי"). הקסם האישי שלו עבד גם על הרבה מהצופים שקנו ממנו את הנרטיב שלו שהוא בעצם שחקן על שהפסיד בגלל ששאר המתמודדים היו ממורמרים שלא יודעים להפסיד בכבוד. מה שדן מנו שכח הוא שאסטרטג טוב לא נותן לשאר המשתתפים את האופציה להתמרמר ובוודאי לא מתמרמר בעצמו שהרצפה עקומה.

 

אז אם דן מנו לא היה שחקן עילית כפי שמעריציו מאמינים, איך הוא הגיע לגמר? מכיוון שהוא הצטיין לא רק בטקטיקה מול הצופים אלא גם מול ההפקה, ואלו שלובות זו בזו. ההפקה מעוניינת קודם כול ברייטינג. רייטינג טוב, כך הם מאמינים בהפקה, מושג באמצעות מתח, דרמה וסיפור שהצופים יכולים להזדהות עימו. בעונה הראשונה ההפקה רקחה סיפור כזה כשהשתדלה להביא המשחק למצב שבו התמודדו זה מול זה הטוב (נעם טור), הרע (דן מנו), והנערה (נעמה קיסרי). בסוף זכתה הנערה, כפועל יוצא של המרד של עידן קפון בהפקה, אבל בסיפור המקורי שההפקה כיוונה אליו, זוכה המתמודד ה"ערכי", נעם טור, שאף אחד לא רב איתו ואף אחד לא כועס עליו משום שהוא לא הדיח אף אחד (חוץ מאת העז באי המתים, כי היא הפריעה לו לישון, ואין לה זכות הצבעה). ההפקה הייתה צריכה את דן מנו כמתמודד המעורר אנטיגוניזם, בשביל כך הצילה אותו מהדחה בטוחה לא פעם ואפילו בצורה בוטה לגמרי (למשל, כשהשם שלו היה על הכוונת והיה ברור שהשבט שלו ידיח אותו, נרקם איזה טוויסט הזוי שבעטיו הוא הועבר זמנית לשבט הבנות ומישהו אחר הודח במקומו בשבט המקורי שלו).

 

לאורך כל העונות, גם בערוץ 10 וגם בערוץ 2, ההפקה עזרה למתמודדים מסויימים, סיפקה להם פסלוני חסינות כשהזדקקו להם, או צמידי וטו, גרזיני כוח כפול וכל אביזר מופרך אחר שמספק יתרון על שאר המתמודדים ומייצר מתח במועצת השבט. לעיתים היא עזרה להם כי הם היו מפורסמים יותר מאחרים (היוש רוסלנה), או נראו נפלא בביקיני (היוש לירון רביבו), אך בדרך כלל כי הציגו דמות חזקה, לטוב או לרע, שיש לה מקום במחזה ויכלו לייצר טסטות טובות. ההפקה בוחרת את המתמודדים בתפקידים הראשיים ונותנת להם מקום גדול יותר משל אחרים בשידורים. לפי הסקירה של ווינט, בעונה האחרונה של הישרדות פלוואן, זמן השידור של הטסטות של מעיין אדם במצטבר היה 42 דקות מול ה-24 של ענבר פיניאבסקי, הזוכה, ומול ה-14 של מסגנאו מנגיסטו, הפיינליסט השלישי בגמר. כמו כן, מעיין הובילה גם במצעד הדמעות - 19 פעמים צולמה מעיין בוכה מול המצלמות לעומת 12 של ענבר ופעמיים בודדות של מנגיסטו. אפילו בטקס הסיום, מעיין הזילה דמעות כשנשאה נאום רגשי על היותה המנודה שהצליחה למרות הכול, נאום שפנה לקהל בעיקר (שאר המתמודדים, מלבד אלו שהיו בברית עימה, לא נראו כמתרשמים ממנו במיוחד, להפך). כשצופה רואה מתמודד אחד יותר מאשר כל אחד אחד אחר, נחשף לנרטיב שלו ומזדהה איתו רגשית, הוא "איתו" ממש כפי שאנחנו מזדהים עם גיבור סרט או ספר. כשהוא מנצח זה ברור לנו שהגיע לו כי הוא הגיבור, כשהוא מפסיד אנחנו מרגישים מרומים. מה קרה כאן? איך זה שהגיבור שלנו לא מנצח? ואנחנו מאשימים את שאר המתמודדים שבחרו במתמודד "לא ראוי", כשאנו שוכחים שלא באמת בחרנו את הגיבור שלנו. ההפקה בחרה אותו עבורנו.

 

ההפקה כאמור לא בוחרת באופן שרירותי, לכן טקטיקן שרוצה להצליח בהישרדות, או לפחות להבטיח לו כמה שיותר מדקות התהילה שלאחריה, צריך לשחק במשחק טקטי בשלושה מישורים: גם לשחק את המשחק מול שאר המתמודדים, גם לשכנע את הצופים שהוא שחקן נהדר וגם לספק לההפקה טסטות מצוינות כדי לקבל אחוזי צפיה גבוהים ותפקיד בעלילה שיזכה אותו בהטבות, ומעבר לזה - לקוות לטוב. אסטרטגים לעומת זאת, לא רק מקווים לטוב, אלא מתכננים לעצמם תוכנית פעולה מפורטת שלב שלב עד הגמר, ואין זה דבר פשוט כשההפקה משנה את החוקים כל הזמן עבור הפייבוריטים שלה.

 

ענבר
ענבר פיניאבסקי . תמונה לקוחה מדף הפייסבוק הרשמי של הישרדות

היחידה העונה שאני חושדת שהייתה אסטרטגית ממולחת מהסוג הזה, ולא רק טקטיקנית בת מזל, היא לא אחרת מהזוכה, ענבר פיניאבסקי. ענבר שלא פעם עשתה רושם, על שאר המתמודדים ועל הצופים, של מדריכת צופים קלולסית שנקלעה למשחק שגדול עליה והיא לא מבינה בו דבר, ענבר שעד הרגע האחרון נאמה על "ערכים", הקריפטונייט של הישרדות. יכול להיות שאני טועה לחלוטין בה והיא באמת הייתה כזו, והגיעה לזכייה בעזרת המזל והיכולת של מעיין אדם להשניא את עצמה על רוב המתמודדים, אבל המהלך האחרון שלה במשחק עורר בי ספקות לגבי כך.

 

ענבר כאמור התחילה את המשחק כבחורה "הערכית", אבל מהרגע הראשון הקימה ברית - מיכל, טניטה ורז זהבי. עם מיכל וטניטה היא התחברה עוד באי הבנות. שתי נשים חזקות, שיכולות לנצח כמוה משימות. את רז היא בחרה בשלב הבא של המשחק, והוא היה חייב לה בשל כך. עבור ענבר, רז החליט להפנות עורף לעדי, שהייתה עימו בברית ברורה. בשלב בחירת השבטים, כשענבר בחרה ברז, אמיר סיפר שבחר בעדי, הלא אהובה, על פני דניאל, כי כך האנדרדוגית תהיה חייבת לו. בפועל, עדי לא הרגישה חייבת לאף אחד, סביר יותר שדווקא דניאל, מתוקף אופיה, הייתה חשה כלפיו רגשות של הוקרה, כפי שחש רז זהבי כלפי ענבר. בניגוד למתמודדים אחרים בשבט שלה, ענבר לא נתפסה כאיום, ולכן היא וזהבי נשארו כשאחרים, בולטים מהם כשחקנים, הודחו. היא מיצבה את עצמה כ"לב", כשחקנית ערכית, והצליחה לגרום למתמודד כמו אמיר לערוק לצד שלה ואפילו לסכן את עצמו למענה ("החלטתי ללכת עם הלב"). למרות מאמציו, היא הודחה בשלב הזה, רק כי ההפקה העדיפה על פניה את מעיין אדם, אבל לא ויתרה עליה סופית. בשלב הבא שלה, לאחר שכבשה גם את ליבם של מנגיסטו ויוסי באי המתים, היא ביססה את עצמה בשבט האיחוד כדמות הדומיננטית בברית שלה. מיכל, שהייתה שחקנית חזקה קודם לכן, הפכה ליסמנית שלה ורז זהבי לפרשן הבית. ענבר היא זו שהובילה וניווטה, אך בניגוד לשחקנים בולטים בבריתות אחרות, לא נתפסה לרגע כאיום, להפך. רוב המתמודדים חיבבו אותה והשם שלה לא עלה אפילו פעם אחת באיחוד כמועמדת להדחה. לפתע, היא התאהבה במי שאמורה להיות הנמסיס שלה, מעיין, ורקמה איתה ברית סודית.

 

בשלב הזה חשבתי שענבר השתגעה, מדוע היא מבטיחה למעיין הרים וגבעות בלי שום תמורה ועל חשבון הברית שלה עצמה? היא העדיפה את מעיין על פני ורד ונתי, שהיו לצידה כשחקני חיזוק של הברית שלה, וכשהגיעה לישורת הסופית, ענבר שיחקה במשחק כפול, בחרה כביכול שלא להחליט ו"ללכת עם הלב", המנטרה הקבועה שלה, כשהיא מהנדסת את הגמר למצב שבו היא לא חולקת אותו עם זהבי ו/או מיכל, שהיו מתחרים עימה על אותם הקולות, וגם לא עם נתי, האנדרדוג החביב, אלא ישובים לצידה הבחורה שעיצבנה את כולם והבחור שהיה כמעט כל המשחק באי המתים. מושלם.

 

כשמעיין ויתרה על פסלון החסינות בשביל הריגלו (מתנה עבור השבט, שיחות טלפון עם בני משפחתם), וכדי לזכות באמונה של ענבר (מהלך שיוסי הבין לחלוטין שהיה לרעתו ולטובתה האישית הבלעדית של מעיין), היא התייחסה לענבר בטסטות כאל פסלון החסינות האנושי שלה במשחק, פסלון שיהיה יעיל ליותר ממועצת שבט אחת, אך למעשה, מעיין הייתה פסלון החסינות של ענבר. מעיין לא יכלה להדיח אותה בשלב הסופי (גם לא היה לה עם מי לו רצתה, חוץ מנתי, שהיה חופשי מהתחייבויות רגשיות בשלב הזה, אף אחד לא היה מוכן להדיח את "הלב"), ומעיין היא זו שלמעשה עשתה בשבילה את העבודה השחורה, והדיחה עבורה את בני הברית שלה.

 

אפילו בבחירת הוטו בגמר, אפשר היה לראות שענבר חשבה על זה לעומק. היא בחרה לתת את הוטו ליוסי, ולא לשגיא או בר, שבטוח הצביעו למעיין. יוסי היה יכול להצביע או למעיין או למנגיסטו, הוא היה בברית של מעיין אבל גם ממורמר עליה. כך היא מנטרלת קול שיכול להכריע עבור כל אחד ממתחריה וגם, כמו במהלך האחרון שלה במשחק עצמו כשביקשה את צמיד הוטו, היא נותנת את התחושה שבחרה בלא להחליט, כי היא האו"ם, היא לא רוצה לפגוע באף אחד, היא רוצה לתת לכולם סיכוי שווה, בעוד שהיא למעשה דואגת לתת לעצמה סיכוי שווה יותר. ענבר פיניאבסקי היא או הבחורה הכי קלולסית עם הכי הרבה מזל בעולם, קוקרצ'ה צולעת שמצאה גרגיר של זהב, או שמתחת לאף, היא שיחקה משחק אסטרטגי משובח ונכשלה רק במקצה טקטי אחד: שכנוע הצופים שהיא שחקנית אסטרטגית משובחת. לא נורא, לא משהו שמיליון שקלים לא יכולים להחליק.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 מחשבות על “הישרדות – אסטרטגיה מול טקטיקה

  • זלפה

    וואו, האמת שהנתוח שלך מתאים לעובדה שהגברת עורכת דין, וככזו מן הסתם מבינה דבר או שניים באסטרטגיות. היא גם הרבתה להחמיא לגיא זוארץ. ולפעמים הגדירה עצמה כ"ממזרתה לא קטנה".  לי אישית עצוב שמגניסטו לא זכה, נראה לי שהכי הגיע לו…אבל אם נודה על האמת, העונה הזו היתה פשוט משעממת. הצטערתי בשביל יוסי שלא זכה כחביב הקהל.  הוא בהחלט הפיח קצת חיים בתכנית המשמימה הזו. ובסופו של דבר, מי שקיבלה הכי הרבה פרסום חינם היתה מירי רגב. אני חושבת שהיא צריכה לשלם למעיין משכורת על יחסי הציבור הללו…

    • רמונה אסול

       זה מעניין מה שכתבת כי בכלל שכחתי שהיא עורכת דין! (: יש משהו מחייב בטייטל "עורך דין" במשחק כמו הישרדות, סביר להניח ששאר המתמודדים יחושו זהירות יותר כלפי עורך דין מאשר כלפי דוגמנית או מטפל הוליסטי בצמחי באך. בעונה שעברה גם התמודד עורך דין, יהודה שושן כמדומני, והוא לא היה שחקן טוב בכלל אבל עשה קולות של כזה, והוא בהחלט נעזר לשם כך בטייטל. אצל ענבר זה היה הפוך, אפילו לגלגו עליה רוב העונה שאיך אחת כמוה היא עורכת דין, מסכנים הקליינטים שלה וכולי.
       אני זוכרת שהיא אמרה בטסטות שהיא ממזרתה והיא גם אמרה שזה משתלם לה לחבור למעיין, אבל לא הבנתי למה, באמת חשבתי שהיא התחרפנה, זה לא הסתדר לי עם כל מה שהיא הציגה עד כה וזה היה כל כך חסר הגיון. אבל כשאני מנסה להתחקות אחרי ההיגיון שבפעולות שלה ולהתעלם מהתדמית של מדריכת הצופים הרגישה והרגשנית שהולכת עם הלב, יש מצב שהיא פשוט שיחקה משחק כפול מההתחלה. זה התרחיש היחידי שיש בו הגיון ועקביות.
       אני גם העדפתי את מנגיסטו, כי כבר לא סבלתי את את שתי הבנות. לא מאהבת מרדכי, כמו שאומרים, כי מרדכי היה על אי המתים כל הזמן ולא ממש הכרתי אותו, לכן העדפתי אותו על פני שתי האסתריקות. מה גם שהוא באמת יותר צריך את הכסף. הצ'אנס היחיד שמישהו שהיה רוב הזמן על אי המתים ינצח הוא שישבו מולו שני אנשים ממש שנואים, רצוי מאותה הברית, ואז הוא יזכה כהצבעת מחאה. מנגיסטו כשלעצמו, בסופו של דבר, לא היה שחקן ממולח במיוחד, אני חושבת שנתי לא טעה כשחשד בו ששיתף פעולה עם הבנות והפסיד בכוונה במשימה. אדם לא נופל מהקורה אחרי 4 דקות במשימת חסינות אחרונה לפני הגמר ואז אפילו לא נראה מבואס יותר מידי. לפחות היה צריך לעשות הצגה רצינית. אז לפחות היו לנו שתי נשים שהתחרו זו בזו וגבר אחד על תקן הקישוט (-;
       החוזק של מעיין בעיני הוא ביח"צ. היא לא רק עשתה למירי רגב אחלה של יח"צ חינמי כפי שציינת אלא גם ובעיקר לעצמה, והשרישה את עצמה בדעת הציבור כאישה חזקה ושחקנית מעולה. על היותה אישה חזקה אני לא מערערת אבל היא שחקנית בינונית לטעמי. מעיין לא חתומה על אף מהלך הדחה משמעותי. היא רק הצטרפה למהלכים כאלו. ההדחה של מנגיסטו וכל התכנון היו של אמיר. ההדחה של אמיר – יוסי, ושתי ההדחות לא היו מתאפשרות לולא ההפקה לא הייתה מציידת אותם בפסלונים (ובכל זאת, יש לתת קרדיט לאמיר על כך שהצליח להדיח את מנגיסטו עם שרשרת החסינות, במהלך דומה לכך שהודח אמסלם בעונה שעברה). ההדחות בשבט המקורי שלה נוהלו ע"י שגיא ויוסי ובאיחוד ע"י ענבר וזהבי. ההדחה היחידה שהיא הייתה חתומה עליה עם שגיא הייתה של טניטה, שהייתה Sitting Duck בשלב הזה. לא ממש אתגר. איפה היא כן הצליחה כשחקנית? בכך שבני הברית שלה הודחו לפניה והיא הצליחה להגיע לגמר. אז לגבי החלק הראשון – שאפו. היא באמת הצליחה לתעדף את עצמה לפניהם ועדין לדבר גבוהה גבוהה על נאמנותה לברית (זה עבד על שגיא ובר לגמרי, על יוסי הרבה פחות). לגבי הגמר, נתתי לה קרדיט על כך שהצליחה להנדס את ענבר, רק שבסופו של דבר נראה לי שענבר היא זו שהינדסה את מעיין… ענבר זכתה ברוב מוחץ של 5:2. אפילו בלי הוטו, למעיין פשוט לא היה סיכוי. בסופו של דבר זו הייתה מלחמה בין שתי בריתות, וגם לורד ונתי התאים לבלוע את הגלולה המרה ולהצביע לענבר כדי שמעיין לא תנצח. לענבר הייתה סיבה טובה מאוד להביא את מעיין לגמר.
       האמת שהופתעתי שיוסי לא ניצח, הופתעתי גם שנתי עקף את שגיא, בכל זאת כוכב ילדים עם המון מעריצים. לפחות היא התנחמה בכך, למנגיסטו לא היה גם את זה…