האקסית המטורפת, עונה 2, פרק 2 – לא מה שחשבתם


דיון בפרק "?When Will Josh See How Cool I Am" בסדרה "האקסית המטורפת"

האקסית המטורפת
רבקה, אלילת פינג-פונג. Scott Everett White/The CW באדיבות yes

נתחיל בווידוי קצר, תמיד חיבבתי את גרג יותר מאשר את ג'וש הן כדמות בפני עצמה והן כאופציה הרומנטית עבור רבקה, כך שלכמה רגעים ספורים לפני סוף  העונה הקודמת הייתי מאושרת מאד מהזוגיות המתהווה שלהם, ומהעובדה שנראה שרבקה באמת מפתחת כלפיו רגשות – רגשות שלצערי הרב לא היו חזקים מספיק לעמוד הן בדחייה שלו, והן בהצעת הקרבה של ג'וש שרבקה כמובן לא יכלה לסרב לה.

 

במהלך הפרק הראשון בעונה השנייה, תהיתי ביני לביני מי גרם עוול גדול יותר למי, רבקה לגרג בכך ששנייה אחרי שהיא נפרדה ממנו בטקס החתונה בלי אפילו להיפרד רשמית כבני זוג היא כבר נכנסה למיטתו של ג'וש – החבר הכי טוב שלו, כשהיא מוכנה להצהיר עליו שהוא הפתרון לכל בעיותיה. או גרג לרבקה על כך שהחליט להיכנס לגמילה מאלכוהול ונמנע מלעדכן אותה בזה, אפילו כשידע שהיא מחפשת אחריו. הייתי יכולה לקבל את התנהגותו הנמנעת של גרג יותר בקלות אם הוא היה יודע שהיא כבר עם ג'וש, אולם מכיוון שככול שידיעתו מגעת הוא רק העליב אותה בכך שלא נענה להצהרת הרגשות שלה באותה חתונה, וייתכן מאד שהיא עדיין יושבת שבורת לב בביתה ודואגת לו, הייתה בעיניי אכזריות בהיעלמות שלו. מצד שני היא באמת לא ישבה בבית מתאבלת על לכתו, היא חגגה את יחסיה עם ג'וש כשהיא מרשה לעצמה רק רגשי אשמה מזדמנים על היחס שלה לגרג, במיוחד אחרי שהיא כבר ידעה היכן הוא. כך שגם היא כמובן לא יצאה מהסיפור יותר מדי טוב.

 

ואם בפרק הראשון של העונה החדשה התחושה הייתה שהם סידרו לגרג התרחקות מרבקה בכדי שהיא תוכל לצאת בזול מהבגידה שלה בו, הרי שהפרק הזה גרם לכך שהתחושה הזו רק תתחזק: לא רק שגרג, מי שהיה המבקר הגדול ביותר של ההתנהגות שלה בעונה הקודמת, וזה שגרם לה להתאפס על עצמה לעתים קרובות, מקבל את ההתנהגות שלה בהבנה ולא כועס עליה, הוא אף נותן למערכת היחסים שלה עם ג'וש את ברכת הדרך, באמירה שבעצם הבחירה שלו בה הייתה ממקום לא בריא – כי הוא ידע שהיא לא מעוניינת בו אלא בג'וש.

 

הפער הזה בין הפחד הגדול של ג'וש ורבקה לבין מה שבפועל קורה, עורר בי את התחושה שהתסריטאים בחרו במוצא הקל כדי להשאיר את רבקה אהיבה. תחושה שהתחזקה גם בשל התגובה הסלחנית של פולה לכך שמכתב ההמלצה שהיא ביקשה מרבקה לכתוב לה נכתב מאוחר מדי. יחד עם זאת, כשחשבתי על הפרק כמכלול הגעתי למסקנה שלמרות שהיו בו המון דברים שנראה לי שנפתרו מהר מדי ובאופן קל יותר ממה שאני יכולה להאמין שהיה קורה במציאות, היה בו משהו שאכן נתן הרגשה מאד מציאותית – וזה העיסוק בפער שבין מה שהאנשים חושבים על הסיבות לכך שהם מאכזבים או מתאכזבים, לבין המציאות, ואת זה דווקא אהבתי.

 

הרבה מהעלילות בפרק דנו בציפיות ובאכזבות של הדמויות: ג'וש מאכזב את רבקה בכך שהוא לא מבלה בחברתה ולא מעדכן אותה בנוגע לבילוייו למרות שהוא גר בביתה, גרג מאוכזב מהגילוי על רבקה וג'וש, רבקה לא ממהרת לכתוב לפולה את מכתב ההמלצה ומאכזבת אותה (ואת בעלה) בכך, וגרג מאכזב את החברה במרכז הגמילה שחיכו לסופגניות שלהם ואת הת'ר בהתנצלות שהוא מספק לה.

 בכל הדוגמאות הללו ובאחרות נרשם מרחק בין המחשבות שעוברות בראשם של המאכזבים והמאוכזבים לבין האמת.

 

הסיפור של רבקה וג'וש הוא הבולט ביותר כמובן, רבקה מתאכזבת מהיחס של ג'וש, אבל היא מאמינה שהיחס של ג'וש תלוי בהתנהגות שלה, אם היא רק הייתה יותר קולית, הוא כבר היה רודף אחריה ולא משאיר אותה לרדוף אחריו. שיר נערת הפינג – פונג בפרק רק ממחיש עד כמה המחשבה שלה על הדמות שאחריה ג'וש היה מחזר, רחוקה מהמציאות.

רק השיחה עם גרג בסוף הפרק מצליחה להוציא אותה מלולאת ה"מה אני צריכה להיות כדי שג'וש ירצה בי" ומעבירה אותה למקום שאומר "איך אני מצפה מג'וש להתנהג כשהוא אתי".

 

העובדה שאנשים לא ממש מצליחים להתאכזב ממישהו כשהם בטוחים שהבעיה היא אצלם, בלטה גם בעלילת מכתב ההמלצה של פולה ורבקה. רבקה הבטיחה לפולה שהיא מיד תיגש לכתוב לה מכתב המלצה ללימודי המשפטים אך כמובן שהיא הייתה עסוקה מדי באימוני פינג-פונג ולא שמה לב שבינתיים היא הופכת גם הבטחות, שהיא יכולה לקיים בלי בעיה, לשקרים.

 

פולה צודקת כשהיא אומרת לבעלה (שמבקר את רבקה על אי כתיבת המכתב )שרבקה לא "חייבת" לה, אבל היא שוגה בהנחה שרבקה לא עושה זאת כי אולי היא חושבת שהיא לא מספיק מוכשרת ללמוד משפטים. לא רק מפני שברור שזה לא מה שרבקה חושבת, אלא גם מפני שגם אם זה היה מה שרבקה הייתה חושבת, עדיין היה מקום לכעס על הפרת ההבטחה. וגם אם פולה חושבת שרבקה לא חייבת לה מכתב המלצה, אין סיבה שהיא תחשוב שזה בסדר מצד רבקה להשלות אותה בעניין. העניין הוא שרגשי הנחיתות של פולה, והמחשבה שהיא לא ראויה, מנעו ממנה לכעוס על רבקה על כך שהיא מאכזבת אותה. שלא כמו במקרה של רבקה וג'וש, שבו בסוף הפרק רבקה כן הביעה את מורת רוחה מההתנהגות שלו, כאן לא ממש נרשמה מורת רוח מצדה של פולה. מהצד השני בדעתו של ג'וש לא עלתה האפשרות שהוא היה לא בסדר באופן שבו הוא התנהג, ואילו רבקה הבינה היטב, גם אם באיחור, שהיא נהגה ממש לא כשורה – וניתן בהחלט להבין כיצד ההקלה של פולה מכך שרבקה אכן חושבת טובות עליה, יחד עם הודאתה של רבקה בטעותה, התנצלותה הכנה ומכתב ההמלצה המרגש שהיא אכן כתבה לה, פייסו את דעתה של פולה לחלוטין.

האקסית המטורפת
פולה בשיר הגשמת החלומות שלה. Scott Everett White/The CW באדיבות yes

אבל מדוע פולה התעקשה לא לקבל את המכתב מדריל, שבסופו של דבר פתר את הבעיה? ברור לי מדוע היא העדיפה את ההמלצה של רבקה, אני גם יכולה להזדהות עם העובדה שלפעמים אנחנו רוצים דווקא את ההערכה של אלה שפחות אפשר לסמוך עליהם שיספקו אותה מאשר את של אלה שהערכתם מובטחת לנו ואפשר לסמוך עליהם, אבל דריל חשב שבכתיבת המכתב הזה הוא מוכיח עד כמה הוא חבר טוב לפולה, וחשבתי שהיה משהו קצת אכזרי באופן בו פולה סירבה לתת לו את האישור הזה, ולקבל את מכתבו כל עוד היה סיכוי שרבקה תספק את הסחורה, ולא היה ברור לי למה היא מתעקשת לפגוע בו בסירובה כשזה כל כך קל עבורה להסכים לקחת ממנו את מכתב ההמלצה, ולהגיד לו שהיא תשתמש בו רק במקרה שיהיה צורך בעוד המלצה. בעובדה שדריל לא נתן לסירוב של פולה לייאש אותו, וראה בכך שהיא בסופו של דבר נאלצה להשתמש במכתב שלו הישג המביע את עליונות מערכת היחסים שלו עם פולה על פני זו של פולה  עם רבקה גם כן אפשר לראות סוג של הדגמה למרחק בין מה שבמחשבתו של אדם לבין המציאות.

 

גם מחשבותיו של ג'וש על האופן שבו הוא חטא לגרג ופגע בו רחוקות ממה שגרג באמת מרגיש, אם כי כאן נראה כי המרחק נובע בעיקר מהעובדה שהצורך של ג'וש לנקות את מצפונו גדול מהדאגה שלו לגרג. לכן, למרות שהוא מאמין לחלוטין שהוא פגע בגרג פגיעה מהסוג שהיה גורם לו להתדרדר לאלכוהול, הוא אינו מסוגל לחסוך ממנו את הידיעה על הפגיעה הזו, אם פירושה שאולי ייסלח לו. וכשהוא מרגיש שמצפונו נקי, הדאגה שלו לגרג דועכת. ולמרות שגרג אכן לא חזר לאלכוהול, היה נראה לי שהמרחק בין ג'וש לבין גרג הוא מהסוג שגם לא יצומצם – אולי כי במובנים רבים לא ראינו אף פעם עדויות אמיתיות לקשר חברי אמיתי בין השניים, ואולי בשל העובדה כי שניהם לא באמת תלויים במה שכל אחד מהם חושב על השני כמו במקרים של פולה ורבקה, או של רבקה וג'וש.

 

ההתנצלות, שהייתה אחד מהמוטיבים החוזרים בפרק, היא גם חלק מהשלבים המוכרים בתהליך הגמילה מאלכוהול, וכזו הייתה התנצלותו של גרג להת'ר. מה שהיה משעשע בהתנצלות הזו ונאמן לשאר ההתרחשויות בפרק הייתה כמובן העובדה שגם פה הוא מרגיש שהוא אשם כלפיה בשל עניין מסוים, שעליו הוא מתנצל כשלצופים קל להבין שהוא רחוק מלקלוע לאופן שבו הוא באמת פגע בה, וסביר להניח שהיא עדיין פגועה ממנו על כך שהוא עזב אותה כדי לרדוף אחר רבקה. היה יפה כשהיא אמרה לו שהמקרה שהוא מתאר לא פגע בה כי היא לא זוכרת אותו בכלל, אבל היא תיישם את ההתנצלות שלו על מקרים שהוא כן פגע בה, והיה משעשע לראות את המבוכה שלו כשהוא מסכים לדיל.

האקסית המטורפת
גרג והת'ר במפגש ההתנצלות. צילום: Scott Everett White/The CW באדיבות yes

אפשר לתהות מדוע גרג אינו יוזם גם מפגש התנצלות עם רבקה, שכן אין ספק שהוא יודע שהאדם שהוא הכי פגע בו בכניסתו לגמילה והיעלמו מהאופק זו היא, אבל נראה ברור מהאופן שבו הוא מתמודד עם הגילוי על יחסיהם של ג'וש ורבקה, שתחושות האשמה שלו והבושה שלו כלפיה חזקות מכדי שהוא ירגיש מוכן להתמודדות עמן לפני שההתמודדות כופה את עצמה עליו.  רבקה של המפגש בסוף הפרק עדיין משתמשת באופן שבו הוא פגע בה, כדי להצדיק את ההתנהגות שלה עם ג'וש, אף על פי שהיא אומרת שהיא יודעת שזה לא מצדיק, אולם גרג משחרר אותה מהלופ, דווקא בשל העובדה  שהוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ולא תולה אותם בהתנהגות שלה. מצד אחד, יש משהו מאוד בוגר בהבנה שלו שהוא לבדו אחראי למעשיו, ושום פגיעה של אחרים בו אינה תירוץ לחזור להתמכרות, והוא מסוגל להתמודד עם הכאב, במיוחד שאם משווים את היחס של רבקה לג'וש לסוג של התמכרות הרסנית, אפשר בהחלט לראות איך היא רואה בג'וש פלסטר שאמור להקל על כאביה הרגעיים, וחוזרת אליו בעת צרה. מצד שני לא יכולתי שלא לתהות, עד כמה הבגרות שגרג גילה בסוף הפרק מעידה על כך שהוא באמת מבין שהאהבה שלו כלפיה מגיעה ממקום לא בריא, ועד כמה היא מגיעה ממקום שמרגיש את האשמה שלו על התנהגותו כלפיה, ולכן חושב שאין לו זכות להיות בקשר אתה.

 

גם אם אין תשובה אחת נכונה, היה יפה לראות איך דווקא האמירה שלו אליה שהיא צריכה להיות מאושרת עם ג'וש מתחילה להפעיל אצלה את התאים וקצת סוגרת מעגל עם העונה הראשונה. בתחילת העונה הראשונה הייתה זו התחושה שלה שלמרות שהיא השיגה את כל מה שבן אדם יכול לשאוף אליו מבחינה מקצועית, היא אינה מאושרת, ששלחה אותה אחרי מפגש קצר עם ג'וש לווסט קובינה לחפש את האושר. והנה היא לכאורה השיגה את ג'וש, גם גרג כבר לא עומד בדרכם, אבל היה קל לראות שכשהיא אמרה לגרג שהיא מאושרת עם ג'וש, היא לא דיברה אמת, ושהיא הייתה מודעת לעובדה שהיא משקרת. ושהיא מתחילה לשאול את עצמה מה חסר לה. איזה מסע של חיפוש אושר היא תתחיל עכשיו? למרות שאני יכולה להעלות בדעתי כמה רעיונות ומחשבות לגבי הדרך שבה אני הייתי רוצה שהיא תצעד, רק המחשבות של התסריטאים יגידו.

 

  • 16
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.