דרושה סינדרלה מרושעת


ניתוח הפרק השני בסדרה "UnREAL"

הפרק השני של UnREAL עמד כולו בסימן סינדרלה. זהו ערב הסינדרלות בתכנית "אהבת נצח", יהיה נשף בערב, ואדם הרווק בתפקיד נסיך הנשף יבחר לו את ה"אחת". אבל אם באגדות הסינדרלה שאותה מעלים על נס היא זו שחייה הקשים וקרוביה המרושעים מונעים ממנה להגיע לנשף והיא צריכה סיוע של פיות כדי להיות בו ולזכות בצדק בשכר הטוב שמגיע לה על עמלה, בהפקת התכנית לא באמת מחפשים את הבחורה הטובה שאנשים לא רואים את יופייה בשל חייה הקשים ורק ערב אחד בשנה היא נוצצת. לאחר שבריטני ששובצה לתפקיד הביץ' הודחה בתכנית הקודמת, הסינדרלה שהפקת התכנית צריכה למצוא היא דווקא האחות המרשעת שקיימת לדעתם בתוך כל בחורה וצריך רק להניף את מקל הקסמים הנכון כדי להוציא אותה לאור ולתת לה לזרוח במלוא רשעותה.

שלושה אנשי הפקה נשלחים להיות פיות לשלוש "סינדרלות" שונות. שייה נשלחת להפוך את פפר למרשעת. שרביט הקסמים שהיא מניפה הוא שרביט חוסר הביטחון: נערער את ביטחונה העצמי של פפר, נגרום לה לחשוב שלא מעריכים אותה, שלועגים לה על הקול הילדותי שלה, שלא חושבים שהיא בוגרת מספיק, ונראה לאן היא תיקח את זה. פפר כמובן לוקחת את זה ומשחקת לידיים של ההפקה, ויוצאת קטנה כשהיא מנסה להוכיח עד כמה היא בוגרת. ג'יי לעומת שייה לוחץ על כפתור התוצאה: "אם אתן רוצות להצליח אתן צריכות לשחק את המשחק", הוא אומר לשתי מתמודדות כהות עור, "ואתן צריכות לשחק מלוכלך יותר מאחרות, כי מתמודדות צבעוניות לא יכולות להצליח בתכנית בלי לשחק על קלף הקיפוח". אתנה קונה את הטיעון האתני כי כל מה שמעניין אותה הוא הצלחה כלכלית. היא רוצה שהשם שלה יהיה ידוע כשהיא תפתח את המסעדה שהיא חולמת עליה אחר כך ושאנשים יחכו בתור, היא כנראה לא שמעה מעולם על כל מיני פליטי ריאליטי שהעסק שלהם נפגע בגלל פרסום שלילי.

רייצ'ל, גיבורת הסדרה, מוצגת כפייה החזקה מכולן – כבר בתחילת הפרק בסצנת המקלחת המשותפת שלה עם אדם אנחנו זוכים לשמוע את ההתייחסות אליה כקוסמת, אמנם קוסמת שנראית כמו הומלסית, אך עדיין קוסמת. היא נשלחת כדי להפוך את אנה עורכת הדין המשכילה, היפה והמתוקה לביץ' התורנית. דווקא אותה, כיוון שההפקה רוצה שהביץ' תהיה מישהי עם סיכוי אמיתי להישאר בתחרות עד הסוף.

UNREAL עונה 1 פרק 2

אנה מתמודדת עם שרביט הקנאה. (התמונה באדיבות yes)

השרביט הראשון שרייצ'ל מניפה הוא שרביט הקנאה, אנה כמעט נופלת במניפולציה הזו, אבל קולטת את עצמה בזמן. אז מסתבר שייתכן שהחיים האמיתיים של אנה עשויים באמת לשבש את השתתפותה בנשף, אבא שלה בבית החולים בטיפול נמרץ, ורייצ'ל בהתקף מצפון פתאומי, מדווחת לאנה על מצבו, תוך שהיא מבקשת ממנה לדחות את ביקורה אצלו עד לאחר הנשף. אלא שאנה מנצלת היסח דעת רגעי כדי לברוח מהתכנית ולהגיע למקום ממנו תוכל להתקשר כדי לברר פרטים על מצבו, כשבבריחתה כיאה לסינדרלה אמיתית היא מאבדת את סנדליה. רייצ'ל הפייה, רודפת אחריה בכרכרה יחד עם ג'רמי הדלעת (כי גם הדלעת צריכה ליהוק נאות) וכשהם מוצאים אותה מסתבר שזה מאוחר מדי, כיוון שאביה של אנה כבר מת.

רייצ'ל מצליחה לשכנע את אנה לחזור למתחם התכנית כדי לכאורה לעזור לה להתארגן לטוס להלוויית אביה, אולם בעצם כדי ליצור לה מארב, וכשאנה מתפרצת בכעס, ועולה בכעס לחדרה עם כוונות פרישה מהתכנית, רייצ'ל מבחינתה כבר זכתה בנס שלה, יש לה תיעוד של התנהגות ביצ'ית של אנה. היא רק צריכה שג'רמי יצלם את טביעות הרגליים המדממות שאנה השאירה בעלייתה במדרגות (סצנה שמתכתבת באופן הפוך עם הבריחה של סינדרלה האגדית במורד המדרגות) וכמובן להשאיר את אנה במשחק. קסם השארתה של אנה במשחק דורש את הנסיך, שיפעיל את הקסם המתעתע מכולם, שאף מרשעת מעולם לא יכלה להתנגד לו, החנופה לאגו: "את מיוחדת בעיניי, אני באמת רוצה שתחזרי".

כל עוד אנה חושבת שאחיה בן ה-16 צריך אותה באותה מידה או יותר, אין לה בעיה לוותר על ההשתתפות בתכנית, כי האגו שלה מוזן מהצורך של אחיה ומהתחושה שהיא עושה את הדבר הנכון. אולם כשאחיה, בניגוד לבני המשפחה של הסינדרלה המקורית שניסו למנוע ממנה לזכות בנסיך, שולח אותה חזרה לתכנית (מבלי שתדע שהוא הרבה יותר ציני ממנה, והוא עושה זאת בעיקר כדי לשפר את מעמדו הכלכלי), כבר אין לה שום סיבה ממשית להתנגד לחזרתה, והסצנה, שבה היא שבה בערב ההדחה, ומחכה לכך שאדם יקרא בשמה, ושמה הוא האחרון שהוא מכריז, מראה כבר עד כמה התכנית הצליחה לבודד את אנה מהעולם החיצון, ולתלות את כל הערכתה העצמית בבחירה של הנסיך המפוקפק. הרי לא באמת היה שם סיפור של אהבה קודם לכן, אבל החיזור אחריה נתן לה את התחושה שהיא נבחרה, תחושה שהיא נאחזת בה, כשכל שם שנקרא שהוא לא שמה, מצליח להגדיל את הספק בקרבה, שאולי הכול זו בדיחה גדולה על חשבונה, והאגו פגיע במצב הזה הרבה יותר.

אבל מבחינת ההפקה אנה היא הזוכה הגדולה בתחרות הסינדרלה המרושעת. אם בסיפור המקורי הפייה ידעה להפוך דלעת לכרכרה, רייצ'ל הפייה של "אהבת נצח" יודעת להפוך בעריכה את ההתפרצות המוצדקת של אנה, לקריזה בלתי הגיונית. או במילותיה של קווין "אנחנו מתעלמים מעניין המוות, וקיבלנו כלבה פסיכופתית".

UNREAL נשף סינדרלות

יצירת אשליית נשף סינדרלה. תמונה באדיבות yes

באופן כללי, תכניות ריאליטי הם הניסיון הפרדוקסלי להפוך את המציאות לסיפורי אגדה. "היפה והחנון" מתכתב עם "היפה והחיה", תחרויות כישרונות רבות, ותכניות דמויות "הרווק" מנסות לומר לנו שאפשר להיות סינדרלה, שגם אם הגעת ממקום אפור בו אף אחד אף פעם לא האמין בך, ניתן להצליח לזרוח פעם אחת, הצלחה כזו שתשנה את כל חייך לטובה.

הביקורת של הפרק (וכנראה של הסדרה בכלל) על תכניות הריאליטי בעיניי, היא שבעוד הן משווקות את עצמן כאופציה להתרגש מסיפור הסינדרלה הגדול הבא, הן לא באמת מאמינות שסינדלה עצמה הייתה יכולה לספק עניין טלוויזיוני. למרות שנראה שהציבור ברובו מורכב מאנשים פשוטים דמויי סינדרלה, הטלוויזיה מתרכזת במיוחדים יותר ובמרושעים יותר, אלה שנחשבים על ידה כבעלי יכולת להצליח לעניין את הציבור לאורך זמן. מה שקורה הוא שכאשר לאנשים הנורמליים אין מקום על המסך – וההתנהגות של אתנה היא זו שתופסת את הזרקורים, ולא ההתנהגות של חברתה שציינה שהיא לא למדה שנים רק כדי לסיים כמו פרחה בטלוויזיה – זה יוצר סוג של מצג שווא בפני עצמו.

הביקורת הזו של UnREAL הייתה יכולה להיות כפולה, גם על עצם העיסוקים שנחשבים "אפקטיביים" ומושכי קהל על ידי אנשי הטלוויזיה, וגם על העובדה שבתכניות ריאליטי, אם האנשים לא מספקים את הסחורה מעצם טיבם, אז אנשי ההפקה גורמים להם לספק אותה במניפולציות אכזריות.

הבעיה עם החלק הראשון של הביקורת האפשרית היא שנראה שהסדרה עצמה מאמינה לכך שאנשים מרושעים, מריבות, סקס ודרמה מיותרת הרבה יותר מעניינים לצפייה מאשר סיפורי גאולה נוסח סינדרלה ולפיכך זמן רב מדי מוקדש למשל לעלילות הלא מעניינות בעליל של קווין קינג והמאהב הנשוי שלה. עוד יותר מכך, כאשר גם הסדרה עצמה, ולא רק סדרת הריאליטי הפיקטיבית בה היא עוסקת, מקדישה לאתנה בסופו של דבר זמן מסך גדול מזה שהיא מקדישה לחברתה שלא נכנעה למניפולציה של ג'יי, אין לנו סיבה ממשית לחשוב, גם אם אנחנו רוצים להאמין בזה, שהסיפור האמיתי של הבחורה הלא מניפולטיבית אולי מעניין יותר מהסיפור של אתנה המניפולטיבית. לכן, קשה גם להרגיש שהסדרה באמת מנסה להעביר את המסר שהצופים וההפקה מפספסים משהו כשהם עוסקים בתכנים ה"אפקטיביים" הללו, כיוון שהסדרה עצמה מתרכזת באותם תכנים אפקטיביים .

וכך נשארנו רק עם החלק השני של הביקורת, על הנצלנות של אנשי ההפקה, אולם כאן דווקא היתרון של התסרוט של הסדרה הופך לחיסרון.

היתרון הוא ברור, כיוון שאם כבר חיפוש שערוריות, אני מעדיפה את אלה המתוסרטות, ומעדיפה לראות אנשים מרושעים שהם פרי הדמיון, מאשר אנשים אמיתיים שמתנהגים גרוע, גם כיוון שקל לי יותר לשפוט דמויות בדויות מרושעות מאשר אנשים אמיתיים שיכולים להיפגע מהשיפוט, במיוחד כשבמקרים רבים לא ניתן לדעת את כמות העריכה שנעשתה כדי להוציא אותם רע.  וגם כיוון שאני לא חושבת שלאף אחד יש זכות להפעיל מניפולציות גלויות או מוסתרות על בני אדם ממשיים רק כדי לספק בידור לאנשים אחרים.

החיסרון נובע מכך שאף אם העובדה שהסדרה UnREAL מתוסרטת מקלה עליי לשנוא חופשי חלק מגיבוריה (לכן גם היה לי מאוד מהנה לקרוא את הקטילה של הפרקים והדמויות על ידי רמונה אסול, אף על פי שאני ראיתי את הפרקים בצורה די שונה ממנה), היא מקשה עליי להאמין שהתרחשויות כמו שאירעו בפרק הזה למשל, היו אכן יכולות לקרות כך במציאות, ובעיקר נכון הדבר לנקודת השיא של צירופי המקרים (שהאב מת לפני שההפקה הודיעה למתמודדת). וכך, גם אם אני מסכימה מראש לביקורת של הסדרה על תכניות הריאליטי, אחרי הצפייה בפרק השני קשה לי לומר אם הסדרה מנסה לומר לאנשי הפקות הריאליטי: "אתם עוד תגיעו למקום הנורא הזה אם לא תיזהרו", או לטעון שהפקות הריאליטי כבר שם.

ובכל זאת מאוד נהניתי מהפרק, אולי מכיוון שגם אם הביקורת שהם מעבירים לוקה בחסר, אני כבר מראש מסכימה לה, ואולי מפני שאני מאוד אוהבת סיפורי סינדרלה, ואני מוצאת כל אלגוריה לסיפור הזה מעניינת. מה שהביא אותי לחשוב שבנסיבות אחרות רייצ'ל היא זו שהייתה יכולה להיות המקבילה של סינדרלה, זו שעושה את כל העבודה הקשה על הסט, ואפילו אין לה מקום מגורים נורמלי, זו שמקבלת את הדדליין שעליה להעביר את הכסף (שאין לה) עד 10 בלילה, או שעולם האשליות שבו היא חיה יקרוס. אך רייצ'ל היא המקבילה המרושעת של סינדרלה, ורייצ'ל מפספסת כמובן את הדד ליין שלה, בגלל החלטות נוראיות ברצף, ופתאום אני מוצאת את עצמי שמחה על כך שרייצ'ל משלמת את המחיר המלא. כיוון שגם אם הסדרה לא מספקת לנו סיפור גאולה נוסח סינדרלה, היא כן  מספקת את התחושה שאני הכי אוהבת באגדות הסינדרלה שלי –  שבסופו של דבר הצדק נעשה, ואם היה משהו שהגיע לרייצ'ל על האופן שבו היא החליטה לפגוע באנה, זה עונש על כך שהיא "לא למדה לכבד אנשים אחרים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.