"ג'יין הבתולה", סיום עונה 4 – מי ירה בג'יי אר? 2


ג'יין הבתולה מסיימת עונה עם סוף מפתיע במיוחד, מה הקשר ל"דאלאס"? ולמה לסדרה מגיע שאפו על הסיום? ספוילרים לעונה כולה כמובן...

יצירת קליפהאנגר מוצלח, כזה המעורר מתח, עניין ודיבור אינה דבר של מה בכך. בטח ובטח שלא בימים שבהם כמעט כולם הנם צופי טלוויזיה מנוסים, כאלה שכבר ראו מספיק תכניות בחייהם כדי לדעת שסביר להניח שהסכנה הנשקפת לחייהם של הגיבורים בפרק האחרון לעונה, לא תגבה את המחיר המלא בפרק הראשון לעונה הבאה, כי הסדרה לא תעשה את השטות של לוותר על דמויותיה האהובות. ואם אין בכוחו של הקליפהאנגר בימינו ליצור חשש אמיתי לגורלן של דמויות אהובות, קל וחומר שהוא לא יצליח ליצור מתח לגבי דמויות שמראש לא ממש אכפת לנו מה יעלה בגורלן.

הסדרה "ג'יין הבתולה" מתעקשת לא פעם לסיים את פרקיה בקליפהאנגרים מופרכים, בדרך כלל כאלה שלא באמת מעוררים אצלי ריגוש, אלא יותר את התחושה שחבל לי שהסדרה הולכת למקומות הללו, כי נקודות החוזק של הסדרה בעיניי הן מערכות היחסים הרגישות בין הדמויות, ולא כל הסאגה הקשורה לעלילות רוז סין רוסטרו וכיוצא בהן. ואני לא באמת דואגת מכל איום שהמספר אוהב להעמיד מעל ראשיהן של הדמויות. אני יודעת שיש לו נטייה להטעות בכוונה לפעמים.

אני מודה שחוץ מהעובדה שלא הבנתי מדוע הסדרה מתעקשת לסיים את פרקיה תמיד בקליפהאנגרים שלא ממש עובדים, לא היה לי ברור גם לאורך השנים האם "ג'יין הבתולה" – העיבוד האמריקאי לטלנובלה מוונצואלה באותו השם – מוציאה לטלנובלות שם טוב או רע. כיוון שמצד אחד הגיבורים של הסדרה אוהבים טלנובלות (ורומנים רומנטיים) באופן בלתי מתנצל, ונותנים לצפייה בטלנובלות מקום חשוב בחייהם. אולם מצד שני, בכל פעם שבה הסדרה מתארת את הטלנובלות בהן רוחליו משתתף הן נראות הרבה יותר מוגזמות מהטלנובלות האמיתיות שיצא לי לראות בחיי, ובכל פעם שהסדרה משלבת את גיבוריה בעלילות מופרכות היא עושה זאת בדרמטיות יתר, ומזכה את האירועים הללו בקריינות המספר שאומר "אני יודע, ממש כמו בטלנובלה". כאשר הצד העלילתי הרגיש והיום יומי אף פעם לא זוכה לתיאור הזה, אף על פי שגם הוא מצוי בטלנובלות לא מעט.  

jane the virgin 1
ג'יין הבתולה, CBS באדיבות yes

בפרק ה-16 והלפני אחרון של העונה הרביעית, הסדרה העלתה לדיון את כל מה שמפריע לי בה, דרך דמותה של ריבר פילדס (ברוק שילדס) שמשתפת פעולה עם רוחליו בהבאת הטלנובלה "התשוקות של סנטוס" לקהל האמריקאי, ולא מבינה למה בתסריט שהיא מקבלת החדרנית צריכה להתגלות כאמו האבודה של הגיבור, או למה הגיבור צריך ללקות באמנזיה, עד שהיא צופה לראשונה בטלנובלה יחד עם סיומארה, ומגלה את סוד הקסם של הטלנובלות שהכול בהן עצמתי ודרמטי ומרגש. וכשהיא תוהה איך אפשר להמשיך את הפרק, אחרי רגע אפי כל כך מוצלח של נשיקה אפית בין הגיבורים, רוחליו אומר לה שאי אפשר לסיים בלי הקליפהאנגר הקלאסי של יום שישי, והסדרה "ג'יין הבתולה" קופצת לקליפהאנגר השבועי שלה, ובו רוז אומרת לרפאל שיש לה עבורו מידע שישנה את חייו לנצח – קליפהאנגר קלאסי של יום שישי לדברי המספר, שכרגיל לא נפלתי ממנו.

אך למרות שלא הערכתי את הקליפהאנגר עצמו, את הדיון בטלנובלות שנעשה בפרק הזה דווקא אהבתי, מכיוון שפתאום התבהר לי שהמקומות ה"מופרכים" שאליהם הסדרה מגיעה, הטוויסטים ההזויים, וההקפדה על שימוש בקליפהאנגרים, חשובים בעיני היוצרים של "ג'יין הבתולה" דווקא בשל העובדה שהם אוהבים טלנובלות ולא מתנצלים על כך.

אני יכולה לא להסכים עמם שדווקא מופרכות, והקפדה על קליפהאנגרים הם בהכרח סימני ההיכר של הטלנובלה, או מה שהופך את הטלנובלה למה שהיא, ולהמשיך לאהוב טלנובלות ואת "ג'יין הבתולה" דווקא בגלל תיאורי היום יום האמינים שבהן, אבל אני כבר לא חושבת שיוצרי "ג'יין הבתולה" מתנשאים על פני הטלנובלות, כיוון שאף יצירה שמכבדת את עצמה, לא הייתה מקפידה בעקביות לשלב בעלילות רציניות ונוגעות ללב, כמו למשל אלה של הטיפולים הכימותרפיים של סיומרה (ותפקיד אורח נהדר של איימי ברמנן כחברה לטיפולים) עלילות ואמצעים עלילתיים שהיא מזלזלת בהם.

ייתכן כמובן שזו המודעות העצמית של הסדרה לעצמה ולקהל אוהבי ומבקרי הטלנובלות, שגרמה לי לא להיות בטוחה בכך קודם שהסדרה מגיעה ממקום מכבד, כיוון שהמודעות העצמית שלה גורמת לה אף להרשות לעצמה לא לקחת את עצמה ברצינות רבה מדי, ולצחוק על עצמה כשצריך .

אך דווקא מכיוון שהסדרה מודעת לעצמה, והיה ברור מהפרק הקודם שהיא מכוונת לקליפאהנגר מפתיע לסוף עונה, ולא מתביישת להודות בזה, אני חייבת להוריד בפני הסדרה את הכובע על ההצלחה שלהם בכך איתי, ועל האופן שבו הם השתמשו בכל מה שאנחנו יודעים ולא יודעים על הז'אנר ועל ההיסטוריה הטלוויזיונית כדי להגיע לקליפהאנגר סוף עונה שעושה את כל השלוש, מותח, מעניין ויוצר דיבור של אנשים שסיימו את העונה וחיפשו מקום להגיד בו "מה לעזאזל בדיוק ראיתי עכשיו?"

אחד מהקליפהאנגרים המפורסמים בהיסטוריה הטלוויזיונית שהצליח לעשות את כל השלוש, היה זה שנראה בסוף העונה השלישית של הסדרה "דאלאס" ובו דמות עלומה יורה בג'יי אר גיבור הסדרה, שנותר תלוי בין חיים ומוות בסוף הפרק, ויצר את התעלומה שכולם דיברו עליה עד שהתגלה הפתרון שלה בעונה הרביעית והיא "מי ירה בג'יי אר?".

בפרק האחרון לעונה של "ג'יין הבתולה" השתעשעו עם הקליפהאנגר הזה, בכך שרגע לפני שמתגלה הקליפהאנגר של הפרק, אנחנו צופים בדמותה של ג'יין ראמוס, החברה של פטרה, המכונה על ידה ג'יי אר כדי לבדל אותה מג'יין גיבורת הסדרה, רצה במהירות להציל את פטרה מגורם מאיים בלתי ידוע, ובלי יותר מדי מידע על הסיטואציה שהיא נכנסת אליה, מצליחה להציל אותה ותוך כדי מאבק על אחיזה באקדח אל מול אותו גורם עלום, יורה בו, כשהמספר מיד מלווה את הסיטואציה בקולו "במי ג'י אר ירתה?". בשלב הזה, אני משועשעת מהרפרנס, אך לא במיוחד מעריכה את הקליפהאנגר הזה בפני עצמו, כיוון שג'יי אר של "ג'יין הבתולה" היא לא דמות חשובה במיוחד בסדרה, ורוב דמויות הסדרה שאכפת לי מהן, הן לא כאלה שינסו לירות בפטרה, כך שלמרות שיש בי סקרנות מסוימת לגבי השאלה מי הדמות שניסתה לירות בפטרה, היא לא מלווה בחשש לשלומה של אותה הדמות. כך שכסיום מפתיע ברור שהסצנה הזו לא מספיק חזקה כדי לסיים את העונה.

אז מה יכול להיות סיום מספיק מפתיע כדי לספק קליפהאנגר ראוי לעונה? התשובה מגיעה בקליפהאנגר האמיתי שסוגר את הפרק זמן קצר אחר כך, ושאני מודה שמתחילת הפרק ניסיתי לנחש מה הוא יהיה.

הפרק האחרון עסק כולו ב"הפתעות", מסיבות הפתעת שלא מצליחות לצאת אל הפועל מבלי שיתגלו קודם לכן, הצעות נישואין מפתיעות שמצפים להן, אך לא קורות ברגע האחרון לעומת כאלה שבאות במפתיע מבלי שציפו להן. כשכבר בתחילתו הפרק שבר את התבנית המוכרת כשבחר להתחיל הפעם בעברה של הסבתא אלבה, והרי אין כמו שבירת תבניות כדי להפתיע את מי שהתרגל.

לשמחתי חייה של סיומרה לא הועמדו בסכנה, לצערי עתידה של פטרה כן הועמד בסכנה, וכמי שלמדה לחבב מאוד את דמותה, היה לי עצוב (אם כי לא מפתיע) לגלות שפטרה אכן תקפה את אחותה, וגרמה למותה בכוונה, ואני מקווה שהם יצליחו להוציא את הדמות מהמקום הבעייתי הזה בעונה הבאה.

אולם השאלה הגדולה כמובן הייתה מהו הסוד שרוז סיפרה לרפאל ושגרם לו להתרחק מג'יין ולא להציע לה נישואין כפי שתכנן לעשות. אני מודה שכיוון שרפאל חיפש מידע על הוריו הביולוגיים, מידע שרוז אמורה לדעת, הראש שלי הלך מיד למקום של "הוא חושב שהם אחים", מה שמעיד עליי שראיתי בחיי מספיק טלנובלות, ומה שמעיד על הסדרה שהם משחקים במכוון עם העובדה שהם יודעים שהצופים שלהם מכירים את התיאוריות הללו, כי הם הכניסו את התאוריה הזו לפרק בתור אפשרות שהייתה תמיד צצה בטלנובלות. וכמקום שהם לא באמת רוצים ללכת אליו.

בסוף כשמתברר שהסוד שרפאל הסתיר מג'יין לאורך כל הפרק הוא שמייקל כנראה בחיים, קשה שלא לתהות "איך?" הן במובן בשל "איך זה אפשרי בכלל?" והן במובן של "איך לא חשדתי?" והתשובות שלי לשתי השאלות שלובות כמובן זו בזו. 

כלל ידוע הוא שעד שלא רואים גופה בארון, אי אפשר להיות בטוחים במותה של אף דמות טלוויזיונית, ובאופרות סבון היו דמויות שהצליחו גם לחזור ממוות שבו רואים גופה בארון פתוח, עיין ערך טיילור בסדרה "היפים והאמיצים".

והנה רק הפרק הזה שמתי לב לכך שאת מייקל שנפטר בפרק 10 בעונה השלישית לא ראינו אפילו לרגע כגופה, אז איך זה שהאופציה שהוא חי לא עלתה אפילו לרגע בדעתי? כנראה מפני שהמספר היה מספיק משכנע עבורי כאמין ברגע המוות של מייקל, עד שלא הייתי צריכה לראות אותו נקבר בפועל.

וכשאני בודקת ומגלה שהסדרה לא רק שלא הראתה את גופתו הנקברת, אלא אפילו דילגה שלוש שנים קדימה מרגע נפילתו בחדר הבחינות היישר לחתונה של רוחליו ודארסי, והסתפקה באמירה הלקונית של המספר "אמרתי לכם שמייקל יאהב את ג'יין כל עוד הוא נושם", ובדיווח הטלפוני שג'יין קיבלה על נסיבות מותו "המוות של בעלך נגרם כתוצאה מפצע הירי שלו, לחץ הדם שלו גרם לבתירת אבי העורקים".  אני מבינה בדיעבד, שבמונחים של אופרת סבון, הרווח שניתן בסדרה לאפשרויות השונות לכך שהמוות של מייקל אינו סופי, או כמו שאמרו בנסיכה הקסומה שהוא לא "מת מת", הוא עצום. אבל לא חשבתי לרגע שהסדרה תרצה ללכת לשם, כי האמנתי למספר בסדרה שמייקל מת, כי האמנתי לג'ני אורמן, המפיקה בפועל וכותבת הסדרה שהמוות שלו היה הכרחי, וכי למרות שלא הראו את זה בפועל הרי שהיה לי קשה לדמיין מצב שבו אף אחת מהדמויות בסדרה לא ראתה אותו מת ונקבר.

אז יכול כמובן להיות שזה בכלל לא מייקל שם בסוף הפרק, אלא מישהו שמתחזה לו, או אחיו התאום או הסבר אחר כלשהו אם כי אז ברור שקיומו של כפיל מייקל לא באמת אמור להשפיע על חייהם של ג'יין ורפאל, וזה לא גילוי כזה משנה חיים, אם זה כן מייקל, הסדרה תצטרך לספק הסבר משכנע לאופן שבו מסתבר שהוא בחיים, ושדווקא סין רוסטרו היא זו שיודעת על כך, ושמייקל לא חשב לספר לג'יין עוד קודם לכן על כך שהדיווחים על מותו היו מוגזמים מדי (אם זה אכן הוא, סביר להניח שלשאלה למה לא עלה על דעתו להתגלות בפניה קודם, הם כנראה כבר סיפקו את הסבר האמנזיה בפרק הקודם)

אני מקווה שבכל מקרה, ההסבר שלהם לגבי דמותו לא יאכזב אותי כמו ההסבר שסיפקו למשל בסדרה "שרלוק" בתחילת העונה השלישית לקליפאהנגר שסיים את העונה השנייה, כיוון שהפעם בסדרה "ג'יין הבתולה" באמת הצליחו ליצור קליפהאנגר ברמת ה"מי ירה בג'י אר?" בעיניי, ולא הייתי רוצה שהוא ייפתר באופן שיוריד מערכו.

ואגב, אם אתם סקרנים, אז זו הייתה קריסטן שירתה בג'י אר.

 

ג'יין הבתולה, Shutterstock / fztommy באדיבות yes
ג'יין הבתולה, Shutterstock / fztommy באדיבות yes

אולי יעניין אתכם

על החיים ועל האגדה

כיצד משתקף ההבדל בין המציאות לעולם האגדות בפרק השישי בעונה הראשונה של "רון" ובפרק ה-15 בעונה הראשונה של "ג'יין הבתולה"?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 מחשבות על “"ג'יין הבתולה", סיום עונה 4 – מי ירה בג'יי אר?

  • מרב

    אני ראיתי ראיון עם אותה יוצרת. לא זוכרת איפה, אבל רובו מאוד דומה למה שמופיע פה במכתב למעריצים. דבר אחד שהיה בראיון ולא בקישור שהובא פה, זה ששאלו אותה והיא אמרה בצורה מפורשת שמייקל באמת מת ולא יהיה איזה טוויסט טלנובלה לגבי זה. היא הייתה *מאוד* ברורה וחד משמעית לגבי זה.

    זה מאוד מבלבל.

    דבר אחר לגמרי שמתכתב עם ציפיות של קרמל הצופים מפרק סיום עונה + שחרור טיזרים מההפקה לפני השידור: הבנתי שהייתה הכרזה מצד ההפקה שבפרק סיום העונה הזה תהיה חתונה. היו הרבה ספקולציות לגבי מי יהיו הזוג המאושר (בעיקר אחרי הפרידה הסופית של חורחה מאלבה, שהבהיר שהוא כבר לא אוהב אותה). במהלך הפרק השתעשעו עם ג'יין ורפאל (שלשניה לא קניתי את זה. תעשו לי טובה. רק הצעה תמלא את הפרק, לא ניסחף לחתונה ממש), אבל בסוף אלו כן היו אלבה וחורחה. ובנסיבות כל כך אנטיקלמטיות וכל כך לא נאמנות לדמות של אלבה – זה פשוט הרגיש לי כמו וי שהם החליטו לסמן, קטע טכני של הייפ לפרק סיום העונה פלוס הנד ראש למסורות סיום עונה של טלנובלות… בעע.

     

    • אורלי שלמה

      אני עדיין לא יודעת אם היוצרת רוצה שזה יהיה מייקל באמת או תחליף מייקל, אז אם זה מייקל באמת יכול להיות שהיא התכוונה בזמנו להרוג אותו באמת ושינתה את דעתה מסיבות שונות, דבר שאני נוטה פחות להעריך, למרות שגם הודאה בטעות ראויה להערכה במובן מסוים. אבל יכול להיות גם שהיא ידעה שהיא רוצה להחזיר אותו לחיים, ואז אם היא רוצה להצליח להפתיע אחר כך היא חייבת לשקר במצח נחושה נראה לי, אז השקר פחות ראוי להערכה אבל תכנון מראש כן הייתי מעריכה במקרה כזה.  אם זה לא מייקל, אז היא לא שיקרה בריאיון ולא הטעתה במכתב, אבל היא כן מטעה עכשיו את הצופים. וזה יהיה מעניין לראות איך היא תצא מהפלונטר בעונה הבאה.

      לגבי עניין החתונה בפרק, תודה על המידע, לשמחתי הרבה, לא ידעתי מראש שיש זוג שמתחתן בו, ולכן דווקא כן נהניתי מהמשחק שהפרק שיחק סביב עניין החתונה. לגבי הדמות של אלבה, אני לא הרגשתי שהצעת הנישואין שלה לא נאמנה לדמות שלה, כי אני חושבת שזה די נאמן הן לכך שהיא אדם שאוהב לעזור, והן לעובדה שהיא התחרטה על כך שהיא סירבה לחורחה בסופו של דבר. מה שכן חשבתי זה שהעובדה שהוא צריך פתאום את העזרה הזו שתבטיח את הישארותו בארה"ב היא סוג של נוחות תסריטאית.